מאת: ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים^[1]

• בסוריה, ממשיכה איראן במעורבותה המדינית, הצבאית והכלכלית. במוקד הפעילות המדינית עמד ביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף בדמשק ב-20 באפריל 2020 (ביקור ראשון שלו מחוץ לאיראן מאז התפרצות הקורונה). במישור הצבאי, נמשכת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסותם בסוריה. פעילות זו כללה תגבור כוחות באזורי אדלב וחלב בהם מקיים המשטר הסורי מערכה נגד ארגוני מורדים ג’האדיסטים וארגונים שבחסות תורכיה. כמו כן תוגברו כוחות לוחמי המיליציות השיעיות, במיוחד חטיבת פאטמיון האפגאנית, בגבול סוריה-עיראק.
• במחצית אפריל 2020 התחדשה פעילותם הסדירה של מטוסי תובלה איראנים בציר איראן-סוריה (שחלקם שימשו להעברת ציוד רפואי מסין לאיראן בעקבות התפרצות הקורונה). פעילות טיסות המטען האיראניות לסוריה התגברה באופן משמעותי בימים האחרונים. גם פעילותם של מטוסי תובלה סורים בציר טהראן-לאד’קיה התחדשה בשבועיים האחרונים, לראשונה מאז התפרצות המגפה. במקביל, חידשה איראן את תנועת הספנות לנמל לאד’קיה לאחר הפסקה של כשלושה חודשים וכן הגבירה באופן משמעותי את ייצוא הנפט הגולמי לסוריה.
• בעיראק נמשכת המעורבות האיראנית, המוצאת ביטוייה במערכה מתמשכת לשימור השפעתה הפוליטית, הכלכלית והצבאית. זאת, על רקע המתיחות בין ארצות-הברית לאיראן ולמיליציות השיעיות העיראקיות, המאמצים הגוברים מצד איראן להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמגעים הנמשכים להקמת ממשלה חדשה בבגדאד.
• לנוכח ההסלמה בין הכוחות האמריקאים למיליציות השיעיות בעיראק, שהגיעה לשיאה במחצית חודש מרץ 2020, ומלאכת הרכבת הממשלה בבגדאד, ביקר בעיראק מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני (סוף מרץ 2020). ביקורו התקיים זמן קצר לאחר ביקור, שקיים בעיראק מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. במעורבותה במהלכים הפוליטיים בעיראק, רשמה לעצמה טהראן הישג משמעותי, לאחר שראש הממשלה המיועד, עדנאן אלזרפי, נכשל במאמציו להקים ממשלה חדשה.
• במפרץ הפרסי חידשה איראן את פעילותה המתריסה מול הכוחות הימיים האמריקאים באזור. העימות בין איראן לארצות-הברית במימי המפרץ הגיע לשיאו בתקרית, שהתרחשה בליל ה-15 באפריל 2020, במהלכה התקרבו 11 ספינות קרב של חיל הים של משמרות המהפכה עד למרחק קצר משש ספינות של חיל הים האמריקאי. במקביל למתיחות עם ארצות-הברית, הודיעה איראן בשבועות האחרונים על שיפור נמשך ביכולותיה הצבאיות וכן שיגרה בהצלחה ב-22 באפריל 2020 את הלוויין הצבאי “נור-1” לחלל.

• אין ספק, כי התפרצות המגפה הנחיתה מכה קשה על הכלכלה האיראנית, הנמצאת ממילא בשפל חסר תקדים בעקבות הסנקציות הכלכליות והצניחה במחירי הנפט. המצוקה הכלכלית המחריפה עשויה להקשות על איראן לממן את פעילותה הצבאית הנמשכת במזרח התיכון ואף לכפות עליה לקצץ בתקציבים לבעלי בריתה ולארגונים השליחים הפועלים בחסותה באזור, כפי שעשתה במספר הזדמנויות בעבר בצל אילוצים כלכליים. היא גם עשויה לבחון מחדש את מאפייני המעורבות האזורית שלה ולהעדיף, כבעבר, פעילות באמצעות ארגונים שליחים על פני פעילות צבאית ישירה. עם זאת, להערכתנו, גם המצוקות הכלכליות אינן פוגעות במוטיבציה האיראנית ובנחישותה לקדם את האינטרסים האסטרטגיים שלה ואין בהן כדי להביא לוויתור מצידה על יעדיה בתחומים הנחשבים בעיניה כחיוניים להבטחת ביטחונה הלאומי, ובראשם תוכנית הגרעין, פיתוח הטילים ארוכי הטווח והעמקת השפעתה האזורית.

פעילות איראן בסוריה מסוף חודש מרץ 2020

• במוקד הפעילות במישור המדיני עמד ביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בסוריה ב-20 באפריל 2020. במהלך הביקור, הראשון של שר החוץ האיראני מחוץ לאיראן מאז התפרצות נגיף קורונה, נפגש זריף עם הנשיא בשאר אסד ועם שר החוץ וליד אלמעלם ודן עימם בהתפתחויות בסוריה ובאזור, בהתמודדות עם התפשטות הקורונה ובהמשך תהליך ההסדרה במדינה. זריף הדגיש, כי חרף מותו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, שחוסל בינואר 2020, לא יהיה שינוי בתמיכתה של איראן ב”התנגדות ובמאבק בטרור באזור” (תסנים, 20 באפריל 2020).
• במישור הצבאי, נמשכת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בסוריה. ב-13 באפריל 2020 דיווח אתר האופוזיציה הסורי זמאן אלוצל, כי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציה השיעית העיראקית תנועת אלנג’באא’, הקימו מפקדה חדשה בעיירה מחארים שבאזור הכפרי של חלב כדי לנהל את הקרבות בעיר סראקב שבמחוז אדלב. כשבועיים קודם לכן, דיווח האתר על הקמת מפקדות חדשות, בשירות המיליציות הפרו-איראניות, במספר כפרים מדרום-מערב לחלב, ובכלל זה חמ”ל מרכזי, שנועד לרכז את כלל הפעילות המבצעית של המיליציות השיעיות באזור הכפרי של חלב ובאזור הכפרי של אדלב. על-פי דיווח זה, המתבסס על בכיר צבאי באופוזיציה הסורית, הקימו המיליציות השיעיות למעלה מ-17 מפקדות חדשות, רובן בשטחים עליהם השתלטו צבא סוריה והמיליציות הנלוות אליו בקרבות מדרום לחלב וממזרח לאדלב. להערכת המקור, בין 2,000 ל-2,500 לוחמים ממשמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות פועלים בחזיתות חלב ואדלב (זמאן אלוצל, 26 במרץ 2020).
• בימים האחרונים דיווחו מקורות סורים על הגברת פעילות לוחמי המיליציות השיעיות, ובמיוחד חטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה, באזור הגבול בין סוריה ועיראק. ב-24 באפריל 2020 דיווחו מקורות אופוזיציה סורים, כי מאות לוחמי חטיבת פאטמיון נכנסו לסוריה והוצבו באזורים שונים ברחבי המדינה, במיוחד במדבר הסורי ובאזורי חלב, אדלב ודיר א-זור. על-פי דיווח זה, חלק מהלוחמים הגיעו עם משפחותיהם במטרה להתיישב בשטחים שתחת שליטת המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בצפון סוריה ובמזרחה (www.syria.tv, 24 באפריל 2020). ב-29 באפריל 2020 דיווחה רשת החדשות הסורית עין אלפראת, כי שלושים כלי רכב צבאיים הגיעו מעיראק למעבר הגבול אלבוכמאל ובהם כמאה לוחמים מחטיבת פאטמיון. על-פי דיווח זה, הוצבו הלוחמים בעמדות סמוך לגשר אלבוכמאל שעל גדת הפרת, שהוכנו כחודש מראש וצוידו באמצעי לחימה מסוגים שונים.
• במקביל, דיווח אתר חדשות אופוזיציוני סורי, כי מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה (Amir-Ali Hajizadeh), ביקר בימים האחרונים בעיר אלקאא’ם שבגבול עיראק-סוריה ומשם חצה לשטח סוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל וסייר באזור בלוויית קצינים איראנים. על-פי הדיווח, כל הדרכים באלבוכמאל נחסמו לקראת הביקור (צדא אלשרקיה, 29 באפריל 2020).
• עם זאת, חלק ממשאבי הלחימה האיראנים עדיין מופנים לבלימת נגיף קורונה, למשל באמצעות העסקת לוחמים של חטיבת פאטמיון בייצור מסכות מגן וכפפות. ערוץ הטלגרם של החטיבה עדכן (12 באפריל 2020), כי לוחמי החטיבה בסוריה מייצרים מסכות מגן וכפפות כחלק מהמאמצים לבלום את התפשטות הנגיף. על-פי דיווח זה, מועסקים לוחמי החטיבה במפעל המייצר כמה אלפי מסכות וכפפות מדי יום. חלק מהציוד מחולק בין הלוחמים בסוריה וחלקו הגדול מיוצא לאפגניסטאן.

• במחצית אפריל חודשה פעילותם של מטוסי תובלה איראנים וסורים בציר איראן-סוריה. בעקבות התפרצות הקורונה, נעשה שימוש במטוסים איראנים, בהם מטוסים של חברות “פארס קשם אייר” (Fars Qeshm Air) ו”מהאן אייר” (Mahan Air), ששימשו בעבר להעברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה, להעברת ציוד רפואי משנג’ן שבסין לאיראן (אח’באר אלאן, 26 במרץ 2020).
• בסוף חודש מרץ זוהו טיסות איראניות גם בציר טהראן-דמשק, ככל הנראה להעברת ציוד ואמצעי לחימה. פעילותן הסדירה של טיסות מטען איראניות בציר זה התחדשה במחצית אפריל. מקורות תעופה, העוקבים אחר טיסת מטוסים במרחבים האוויריים באזור, זיהו בימים האחרונים לפחות שלוש טיסות של מטוסי תובלה איראנים בשימוש חברת התעופה פארס קשם אייר בציר טהראן-דמשק. כמו כן, דיווחו מקורות אלה על חידוש פעילותם של מטוסי תובלה סורים בציר טהראן-לאד’קיה, לראשונה מאז התפרצות מגפת הקורונה. ב-20 באפריל 2020 נחת מטוס איליושין IL-62 של חיל האוויר הסורי, שהמריא משדה התעופה מהראבאד בטהראן, בלאד’קיה שבסוריה, לראשונה מאז 12 במרץ 2020. מטוס איליושין IL-76 של חיל האוויר הסורי המריא ב-22 באפריל 2020 לטהראן ושב לדמשק, דרך לאד’קיה. טיסות איליושין IL-76 של חיל האוויר הסורי זוהו גם ב-27 וב-29 באפריל 2020 (FlightRadar24, 20, 22, 27 ו-29 באפריל 2020). בתוך כך, הודיע משרד התחבורה הסורי על חידוש טיסות המטען הבינלאומיות מהמדינה ואליה (אתר משרד התחבורה הסורי, 20 באפריל 2020).
• במקביל, חודשה גם תנועת הספנות מאיראן לסוריה לאחר הפסקה של כשלושה חודשים. ספינת המשא שיבא עגנה ב-15 באפריל 2020 בנמל לאד’קיה, לאחר מסע בן 19 יום מנמל בנדר עבאס שבאיראן, לראשונה מאז 28 בינואר 2020. במסעה דרך הים האדום התקרבה הספינה מרחק של כ-2,000 מטרים מספינת המשא האיראנית סאויז. הספינה שיבא נתונה תחת סנקציות אמריקאיות בשל קשריה עם קווי ספנות איראנים (אח’באר אלאן, 26 באפריל 2020).
• מקורות העוקבים אחר תנועת מכליות נפט באזור דיווחו, כי איראן הגבירה בשבועות האחרונות באופן משמעותי את ייצוא הנפט הגולמי לסוריה. על-פי דיווח זה, לפחות שש מכליות נפט איראניות הגיעו בחודש אפריל לנמל באניאס בסוריה כשהן נושאות 6.8 מיליון חביות נפט (TankerTrackers; MEES ,28 באפריל 2020).

פעילות איראן בעיראק מסוף חודש מרץ 2020

• בסוף חודש מרץ 2020 הבליטו אמצעי התקשורת האיראנים דיווחים בתקשורת האמריקאית והערבית אודות היערכות אמריקאית אפשרית לפעולה צבאית משמעותית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק. לדיווחים אלה קדמה הסלמה בין המיליציות השיעיות לכוחות ארצות-הברית, שהגיעה לשיאה בשורת תקיפות, שבוצעו במחצית מרץ 2020 באמצעות ירי רקטות לעבר בסיסים בהם שוהים כוחות אמריקאים. בעקבות הדיווחים בנוגע לאפשרות פעולה אמריקאית נגד המיליציות השיעיות בעיראק, הזהיר מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), את ארצות-הברית מפני פעולה כזו. בריאיון טלוויזיוני לרגל “יום משמרות המהפכה” אמר סלאמי, כי האפשרות היחידה שיש בידי האמריקאים היא לעזוב את האזור וכי נוכחותם באזור מזיקה גם לעצמם וגם לעמי האזור. הוא קרא לשלטונות האמריקאים לדאוג לחייהם של אזרחי ארצם המתים מהקורונה בניו-יורק ובמדינות אחרות של ארצות-הברית במקום לחשוב על “תסריטים הוליוודים” והרג אזרחים בעיראק (דפאע פרס, 28 במרץ 2020).
• מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, מחסן רזאא’י (Mohsen Rezaei), התייחס, אף הוא, לאפשרות לפעולה צבאית אמריקאית בעיראק וטען, כי כל פעולה צבאית בעיראק כמוה כמתקפה של דאעש וכי אין כל הבדל בין תוקפנות מצד מדינה או ארגון. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (31 במרץ 2020) כתב רזאא’י, כי על האמריקאים לצאת מעיראק ואם לא כן, העם העיראקי יוציא אותם.
• אף כי במהלך אפריל 2020 שככה המתיחות בין ארצות-הברית למיליציות השיעיות בעיראק, המשיכו בכירים איראנים לקרוא לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), טען, כי הפעולות הצבאיות של ארצות-הברית בעיראק מהוות הפרה של הריבונות העיראקית ומנוגדות לדרישה הרשמית והפומבית של הממשלה, הפרלמנט והעם העיראקי, לנסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה ועלולות לדרדר את המצב באזור (תסנים, 1 באפריל 2020). יועצו הביטחוני הבכיר של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, סיד יחיא רחים צפוי (Seyyed Yahya Rahim Safavi), הזהיר, כי אם תתעלם ארצות-הברית מדרישת הפרלמנט העיראקי להוציא את כוחותיה מעיראק, יהיה עליה לשאת באחריות להשלכות נוכחותה הבלתי-חוקית בעיראק. הוא ציין, כי המצב הכלכלי והפוליטי בארצות-הברית בצל התפרצות הקורונה והבחירות המתקרבות לנשיאות מקשות על יכולתה לנהל עימות צבאי באזור. צפוי קרא לאנשי הממשל והצבא האמריקאים לשקול את השלכותיה של כל פעולה עליה יחליטו והזהיר, כי העם העיראקי, הצעירים העיראקים וקבוצות ההתנגדות מוכנים לפעול נגד כל פעולה צבאית אמריקאית (תסנים, 1 באפריל 2020).
• נראה כי איראן מוצאת עידוד בדיווחים עיראקים אודות התקדמות המגעים בין ממשלת עיראק לממשל האמריקאי במסגרת הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות בנוגע לנסיגה הדרגתית של הכוחות האמריקאים מעיראק, כמו גם מהודעת ארצות-הברית על שינוי בפריסת כוחותיה בעיראק, ובכלל זה פינוי שלושה בסיסים קטנים והתכנסות הכוחות בבסיסים גדולים. איראן נמנעת, עם זאת, מפעולה ישירה נגד הכוחות האמריקאים בעיראק, שעלולה להביא לתגובה אמריקאית צבאית נגד יעדים איראנים.
• לנוכח המתיחות בין הכוחות האמריקאים למיליציות השיעיות בעיראק והמגעים הנמשכים להקמת ממשלה חדשה בבגדאד, קיים מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאיל קאא’ני, בסוף מרץ ביקור בבגדאד. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של ראש הממשלה המיועד עדנאן אלזרפי (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020). זמן קצר קודם לכן, קיים גם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ביקור בבגדאד במהלכו נפגש עם בכירים בממשל העיראקי ועם ראשי הזרמים הפוליטיים במדינה. במעורבותה במהלכים הפוליטיים בעיראק, רשמה לעצמה טהראן הישג משמעותי, לאחר שעדנאן אלזרפי נכשל במאמציו להקים ממשלה ומלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על מצטפא אלכאט’מי.
• במישור הכלכלי, נמשכים המאמצים האיראנים להביא לפתיחתם המחודשת של כל מעברי הגבול בין איראן לעיראק כדי לאפשר מעבר חופשי של סחורות איראניות לעיראק ולהבטיח בכך את האינטרסים הכלכליים החיוניים של איראן. ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, יחיא אל-אסחאק (Yahya Al-Eshaq), התייחס בסוף אפריל 2020 לסוגיית מעברי הגבול בין שתי המדינות ואמר, כי מעברי הגבול הדרומיים, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה, נותרו סגורים, מאחר ששלטונות עיראק טרם הבטיחו את התנאים הבריאותיים הנדרשים לפתיחתם, אך מעברי הגבול בין איראן לחבל כורדיסטאן בצפון עיראק פתוחים ומאפשרים מעבר של 700 עד 800 משאיות מדי יום. הוא מסר, כי שתי המדינות מקיימות ביניהן שיחות במאמץ לאפשר את פתיחת מעברי הגבול הדרומיים למשך יומיים בשבוע לכל הפחות לצורך העברת סחורות איראניות (תסנים, 29 באפריל 2020).

פעילות איראן במפרץ הפרסי וחיזוק יכולותיה הצבאיות

• בעקבות התקרית החמורה ב-15 באפריל 2020, הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, כי הממשל האמריקאי שוקל כיצד להגיב על התקרית. נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, עדכן בחשבון הטוויטר שלו (22 באפריל 2020), כי הורה לכוחות הימיים האמריקאים לירות בכל ספינה איראנית שתטריד אותם.
• בתגובה להצהרות האמריקאיות, איים מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, כי כלי שיט איראנים יפתחו באש לעבר כל ספינה אמריקאית, שתאיים על ביטחונם במפרץ. הוא הצהיר, כי איראן נחושה להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להגן על שטחה הימי ועל ריבונותה וכי תגובת ארצו לפעולה אמריקאית נגד משמרות המהפכה תהיה החלטית, מוחצת ומהירה. הוא הטיל על ארצות-הברית את האחריות לתקרית במימי המפרץ (תסנים, 23 באפריל 2020). מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי-רזא תנכסירי (Ali-Reza Tanksiri) התייחס, אף הוא, למתיחות הגוברת במפרץ והזהיר, כי בידי זרוע הים של הארגון טילי ים-ים לטווח של כ-700 קילומטר (תסנים, 20 באפריל 2020).
• במקביל למתיחות עם ארצות-הברית, הודיעה איראן על שיפור נוסף ביכולותיה הצבאיות. מפקד יחידת כלי הטיס הבלתי מאוישים בכוחות היבשה של משמרות המהפכה, אכבר כרימלו (Akbar Karimlou), הודיע, כי היחידה תכניס בקרוב לשימוש כלי טיס ארוכי טווח חדשים מסוג “פטרס” (Fotros) המסוגלים לפעול עד טווח של 2,000 ק”מ. עוד ציין המפקד, כי משמרות המהפכה מתכוונים לשדרג את יכולות כלי הטיס מהאג’ר-6 הנמצא ברשותם באמצעות שיפור יכולות המנוע שלו (תסנים, 26 באפריל 2020).
• ב-22 באפריל 2020 שיגרו משמרות המהפכה לחלל את הלוויין הצבאי “נור-1”. בעקבות השיגור המוצלח הצהיר מפקד משמרות המהפכה סלאמי, כי השיגור משפר את כוחה ההגנתי של איראן ומהווה הישג אדיר עבור משמרות המהפכה היכולים להרחיב את גבולות המודיעין האסטרטגי, לוחמת המידע ולוחמת המודיעין (פארס, 22 באפריל 2020).
• יצוין, כי התפרצות הקורונה מנוצלת על-ידי משמרות המהפכה להגברת מעורבותם בניהול המשבר ובסיוע לנפגעים, למשל באמצעות חיטוי רחובות, הקמת בתי חולים, ביצוע בדיקות לגילוי הנגיף ואספקת ציוד רפואי, לוגיסטי וכוח אדם. זאת, כחלק ממאמץ נמשך מצד הארגון להרחיב את השפעתם בניהול ענייני המדינה בניסיון לשמר את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם ולשפר את דימויים הציבורי, שנפגע קשות בשל דיכוי המחאות העממיות באיראן בשנתיים האחרונות ובעקבות הפלתו בשוגג של מטוס הנוסעים האוקראיני על-ידי משמרות המהפכה בינואר 2020.

The post איראן חוזרת לשגרת הפעילות האזורית לקידום האינטרסים האסטרטגיים שלה, כשברקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• לוחם משמרות המהפכה נהרג בסוריה. יתכן ממטען שהונח על ידי פעילי דאעש.
• דיווחים סותרים באתרי חדשות המזוהים עם האופוזיציה הסורית בנוגע להערכות המיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בסוריה: על-פי חלק מהדיווחים, לוחמים במיליציות השיעיות נסוגו או נערכו מחדש במזרח המדינה, בעוד שדיווחים אחרים מצביעים דווקא על תגבור המיליציות בשבועות האחרונים. מכלל המידע, המתפרסם על רקע דיווחים בישראל על נסיגת כוחות איראנים מסוריה, נראה, כי מדובר לכל היותר בהערכות מחדש או בנסיגה טקטית של לוחמים במיליציות השיעיות בסוריה. בתוך כך, נמשכת פעילות סדירה ומואצת של מטוסי תובלה איראנים בציר איראן-סוריה.
• איראן גינתה בתוקף את החלטת גרמניה להכריז על ארגון חזבאללה בלבנון כעל ארגון טרור והציגה אותה ככניעה גרמנית לישראל.
• איראן בירכה על מינויו של מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק. נשיא איראן שוחח בטלפון עם ראש הממשלה החדש ושגריר איראן בבגדאד נפגש עימו במקביל לפגישה, שהתקיימה בין אלכאט’מי לשגריר ארצות-הברית בבגדאד. ניכר, כי בטהראן ממתינים לראות באיזו מדיניות ינקוט ראש הממשלה החדש, במיוחד בנוגע לקשרי ארצו עם איראן וארצות-הברית וכלפי המיליציות השיעיות.
• במישור הכלכלי: יו”ר לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה העריך, כי היקף המסחר בין שתי המדינות עשוי להגיע עד שנת 2021 למיליארד דולרים. בגבול איראן-עיראק נפגשו פקידים משתי המדינות לקראת אפשרות פתיחת מעבר הגבול בדרום איראן, שנסגר בעקבות התפרצות הקורונה.
• בעקבות התפרצות הקורונה, ולראשונה מאז המהפכה האסלאמית, הודיעה איראן על ביטול תהלוכות “יום ירושלים העולמי” המתקיימות מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש רמצ’אן. אירועי היום יצוינו השנה בדרכים אחרות, כגון: פעילות הסברה בזירה המקוונת ותהלוכות כלי רכב ואופנועים.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• לוחם משמרות המהפכה, אבו-אלפצ’ל סרלכ (Abolfazl Sarlak), נהרג ב-10 במאי 2020 באזור את’ריא-ח’נאצר שבמזרח מחוז חלב (דפאע פרס, 11 במאי 2020). לפי אחד הדיווחים נהרג סרלכ ממטען שהונח על ידי פעילי דאעש.
• סוכנות הידיעות תסנים המזוהה עם משמרות המהפכה ציטטה בהרחבה (9 במאי 2020) מאמר פרשנות, שהתפרסם ב-7 במאי 2020 באתר אלמיאדין המקורב לחזבאללה תחת הכותרת: “מתי תגיע התגובה הראויה על התקיפות הישראליות החוזרות ונשנות בסוריה?”. במאמר, שנכתב על-ידי שארל אבו-נאדר, קצין בכיר לשעבר בצבא לבנון המקורב לחזבאללה, התייחס המחבר לעיכוב בתגובת “חזית ההתנגדות” לתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה וטען, כי הברירה היחידה הניצבת בשלב זה בפני “ההתנגדות” היא להמשיך בזהירות לצבור יכולות ולשפרן לקראת עימות אפשרי עתידי עם ישראל, אך להימנע מתגובה לא מתאימה נגד תקיפות ישראל, שעלולה להביא להרוגים [בקרב לוחמי “חזית ההתנגדות]. אבו-נאדר הדגיש, כי החלטה להגיב להמשך התקיפות הישראליות באמצעות עימות צבאי היא טבעית, אך יש לשקול היטב את עיתוי התגובה ואת מיקומה.
• בתוך כך, נמשכת פעילות סדירה ומואצת של מטוסי תובלה איראנים בציר איראן-סוריה. לפחות חמש טיסות של חברת התעופה האיראנית פארס קשם אייר זוהו בשבועיים האחרונים על-ידי מקורות העוקבים אחר תנועת מטוסים באזור.
• באתרי חדשות המזוהים עם האופוזיציה הסורית התפרסמו בימים האחרונים דיווחים סותרים בנוגע להיערכות המיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה במזרח סוריה. רשת החדשות דיר א-זור 24 דיווחה (11 במאי 2020), כי לוחמים מחטיבת פאטמיון האפגאנית ומגדוד 313, המורכב בעיקר מלוחמים שיעים וסורים מקומיים, עברו ב-9 במאי 2020 ממפקדות בדרום דיר א-זור ואלמיאדין. לוחמי פאטמיון הועברו למפקדה הראשית בעיר תדמר ולוחמי גדוד 313 למפקדה הראשית שלהם באזור סידה זינב שבדרום דמשק. על-פי דיווח זה, הועברו הלוחמים, ייתכן לצורך חופשה, באוטובוסים אזרחיים ללא נשק או ליווי כדי שלא לעורר חשד. במקביל, דיווח אתר החדשות ג’סר (10 במאי 2020) על העברת כמה עמדות ומחסומים, שהיו בשליטת מיליציות פרו-איראניות באזור דיר א-זור שבמזרח סוריה, לידי מיליציות שתחת השפעה רוסית.
• אתר החדשות פראת פוסט, לעומת זאת, דיווח (11 במאי 2020), על תגבור המיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה בסוריה. על-פי דיווח זה, נשלחו לאחרונה מאה לוחמים נוספים של חטיבת פאטמיון מאיראן לסוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל שבין סוריה לעיראק. הלוחמים הגיעו תחילה למערב העיר דיר א-זור, משם המשיכו לדמשק. עוד דיווח האתר, כי גם חטיבת זינביון, המורכבת מלוחמים שיעים מפקיסטאן, תוגברה לאחרונה בלוחמים, שהועברו מאזור דיר א-זור לריף חמץ.
• כמו כן, דיווח אתר אופוזיציה סורי על פריסה של המיליציה העיראקית לואא’ אלמנתט’ר באזור אלבוכמאל. על-פי דיווח זה, המיליציה החדשה, שהוקמה בהנחיית מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, ומונה כמה מאות לוחמים עיראקים וסורים, נכנסה במהלך חודש מרץ 2020 לסוריה, לאחר שפעיליה עברו אימונים בלחימה בשטח בנוי ובלחימת גרילה על-ידי קצינים איראנים באזור אלקאא’ם, מצדו העיראקי של מעבר הגבול (step news, 3 במאי 2020).
• יו”ר לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה, כיואן כאשפי (Kivan Kashefi), העריך, כי היקף המסחר בין שתי המדינות עשוי להגיע עד שנת 2021 למיליארד דולרים. הוא ציין, כי הקמתה לאחרונה של לשכת המסחר המשותפת לשתי המדינות נועדה להגביר את היקף המסחר ביניהן וכי סוריה מהווה אחד השווקים המרכזיים ליצוא סחורות איראניות בתחומי התעשיה, הבינוי והחקלאות. כאשפי עדכן על מאמצים לכינוס יריד מסחרי בסוריה, שיציג את יכולות איראן במטרה לעודד חברות איראניות נוספות להיכנס לשוק הסורי, ועל כוונה להקים בקרוב מרכז מסחרי איראני בסוריה. הוא ציין, כי יש צורך בסיוע מצד הבנקים המרכזיים בשתי המדינות לשם פתיחת קו אשראי, שיקל על ביצוע עסקאות בין שתי המדינות. לדבריו, חרף השיפור שחל בהעברת סחורות מאיראן לסוריה דרך מעבר הגבול היבשתי אלבוכמאל בין עיראק לסוריה, רוב הסחורות האיראניות לסוריה עדיין עוברות בתווך הימי (אתר לשכת המסחר האיראנית, 11 במאי 2020).
• איראן גינתה את החלטת גרמניה, שהתקבלה ב-30 באפריל 2020, לאסור על ארגון חזבאללה לפעול על אדמתה ולהכריז עליו כעל ארגון טרור. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הצהיר, כי חלק ממדינות אירופה נוקטות עמדה מבלי להתחשב במציאות באזור אלא ב”מטרות מכונת התעמולה של הישות הציונית והמשטר האמריקאי המבולבל”. הוא ציין, כי החלטת ממשלת גרמניה התקבלה מבלי לכבד את ממשלת לבנון ואת העם הלבנוני, משום שחזבאללה מהווה חלק רשמי ולגיטימי מהממשלה ומהפרלמנט בלבנון ומפלגה פוליטית משפיעה בכל הנוגע לסיוע ליציבות הפוליטית במדינה, הזוכה לתמיכה עממית נרחבת בלבנון ובאזור (תסנים, 1 במאי 2020).
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, גינה, אף הוא, את החלטת גרמניה וכתב בחשבון הטוויטר שלו (1 במאי 2020), כי מי שמכרו נשק כימי לשליט עיראק, צדאם חוסיין, הפכו למגני זכויות האדם והכריזו על חזבאללה כארגון טרור מפחד “חברם רוצח הילדים” [הכוונה לישראל]. הוא הוסיף, כי דאעש לא הגיע לאירופה, משום שנבלם מאחורי “קירות ההתנגדות” וכי “הוסרה המסכה מפניהם של תומכי הטרור העיקריים”.

המעורבות האיראנית בעיראק ובתימן

• איראן בירכה על אישור מינויו של מצטפא אלכאט’מי כראש הממשלה החדש של עיראק על-ידי הפרלמנט העיראקי. שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), בירך בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (7 במאי 2020) את אלכאט’מי, את הפרלמנט העיראקי ואת העם בעיראק על השלמת מלאכת הרכבת הממשלה והדגיש, כי איראן ניצבת תמיד לצד העם העיראקי ובחירתו. שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), בירך, אף הוא, באמצעות הטוויטר (7 במאי 2020) את ראש הממשלה הנבחר ואיחל לממשלה החדשה הצלחה בשירות העם העיראקי.
• ב-11 במאי 2020 שוחח נשיא איראן, חסן רוחאני, בטלפון עם ראש ממשלת עיראק ובירך אותו על מינויו לתפקיד. רוחאני הדגיש את תמיכת ארצו בעיראק ואמר, כי עצמאותה, יציבותה הפוליטית, ריבונותה הלאומית ולכידותה הטריטוריאלית של עיראק חשובות לאיראן. הוא הביע תקווה לקידום הקשרים ושיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות והוסיף, כי יש להישמר מפני אלה המבקשים לאיים על האינטרסים של עיראק ושל מדינות האזור. אלכאט’מי ציין, כי עיראק לא תשכח את הסיוע האיראני לכינון היציבות והביטחון בעיראק, ובמיוחד לתפקיד שמילאה במערכה נגד דאעש, וקרא לחיזוק הקשרים בין המדינות (אירנ”א, 11 במאי 2020).
• ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, נפגש ב-9 במאי 2020 עם שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די. בפגישה אמר אלכאט’מי, כי עיראק מעוניינת בכינון קשרים טובים עם איראן ועם כל שכנותיה לשם קידום האינטרסים שלהן, הביטחון והיציבות באזור. הוא ציין, כי ארצו לא תשמש “דרך מעבר או מקום לטרור, בסיס לתוקפנות נגד אף מדינה או זירה לחיסול חשבונות”. מסג’די בירך את ראש הממשלה החדש על אישור מינויו על-ידי הפרלמנט העיראקי והביע את רצונה של איראן בחיזוק הקשרים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות בכל התחומים. במקביל, נפגש אלכאט’מי עם שגריר ארצות-הברית בבגדאד. הוא הדגיש בפניו, כי לא יאפשר להפוך את ארצו לזירה לתקיפת מדינות שכנות והביע את רצונו בקידום הקשרים בין עיראק לארצות-הברית (תסנים; סוכנות הידיעות העיראקית, 9 במאי 2020). בראיונות לסוכנויות הידיעות האיראניות אירנא ואלעאלם אמר מסג’די, כי גישתו של אלכאט’מי כלפי איראן היא חיובית וכי הבטיח לפעול לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות ולמימוש כל ההסכמים שנחתמו ביניהן (אירנ”א, 13 במאי 2020).
• על רקע דיווחים ופרשנויות, שהתפרסמו בכמה אמצעי תקשורת בעולם הערבי ובמערב בנוגע לקשריו הקרובים של ראש ממשלת עיראק החדש עם ארצות-הברית, פרסם אתר החדשות האיראני תאבנאכ (12 במאי 2020) טור פרשנות שכותרתו: “האם עיראק של אלכאט’מי תהיה אנטי-איראנית?”. בטור נכתב, כי הפרשנים הטוענים, שבכוונת אלכאט’מי להעדיף את יחסי ארצו עם ארצות-הברית על פני יחסיה עם איראן, אינם מבינים את מהות הקשרים בין איראן לעיראק ואת עומק ההשפעה האיראנית בעיראק, שאינן משתנות באופן בסיסי כאשר מתחלפת ממשלה בבגדאד.
• תחסין אלח’פאג’י (Tahseen al-Khafaji), דובר מפקדת המבצעים המשותפים בעיראק, אמר, כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין עיראק, סוריה, איראן ורוסיה במערכה נגד “שרידי דאעש” נמשך. הוא ציין, כי מפקדת המבצעים המשותפים משתפת פעולה עם שלוש המדינות בהשגת מודיעין ובתקיפת מטרות דאעש בעיראק (איסנ”א, 11 במאי 2020).
• נציגים מארגון אזור הסחר החופשי ארונד (Arvand) שלחופי המפרץ הפרסי נפגשו ב-9 באפריל 2020 במעבר הגבול שלמצ’ה (Shalamcheh) שבין איראן לעיראק עם פקידים עיראקים מהעיר בצרה ודנו עימם באפשרות לפתוח את מעבר הגבול, שנסגר ב-7 במרץ 2020 על-ידי עיראק למעבר סחורות איראניות בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. שני הצדדים דנו בהליכים הבריאותיים הנדרשים לצורך פתיחת המעבר וחידוש הפעילות הכלכלית בו. מעבר הגבול שלמצ’ה ממוקם כ-15 ק”מ מהעיר ח’רמשהר שבדרום-מערב איראן וכ-20 ק”מ מהעיר בצרה שבעיראק והוא נחשב למעבר הגבול החשוב ביותר בדרום איראן למעבר סחורות ועולי רגל בין שתי המדינות (אירנ”א, 9 באפריל 2020).
• דובר המכס האיראני, רוחאללה לטיפי (Ruhollah Latifi), מסר, כי היקף הסחר האיראני עם עיראק דרך כורדיסטאן העיראקית הגיע בשנה האיראנית האחרונה (שהסתיימה ב-19 במרץ 2020) ל-3.8 מיליארד דולרים. הוא ציין, כי 42 אחוזים משווי הייצוא האיראני לעיראק ו-31 אחוזים מהיקף הייצוא עברו דרך מעברי הגבול בין איראן לחבל הכורדי בצפון עיראק (rudaw.net, 10 במאי 2020).
• עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, קיים ב-9 במאי 2020 שיחת וידאו עם דובר תנועת אנצאראללה (המורדים החות’ים) בתימן, מחמד עבד אלסלאם (Mohammed Abdul-Salam), ודן עימו במצב בתימן. עבד אלסלאם הודה ליועץ שר החוץ על “הסיוע ההומניטרי והתמיכה הפוליטית והרוחנית”, שאיראן מעניקה לעם התימני, ודיווח לו על ההתפתחויות האחרונות בתימן. ח’אג’י אמר בשיחה, כי הפתרון למשבר בתימן הוא הסדר פוליטי המבוסס על הפסקת הלחימה, הסרת המצור האווירי, הימי והיבשתי מעל תימן וחידוש השיחות בין הקבוצות השונות במדינה (איסנ”א, 10 במאי 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• בעקבות התפרצות הקורונה, הודיעה איראן – לראשונה מאז המהפכה האסלאמית – על ביטול תהלוכות “יום ירושלים העולמי” המתקיימות מאז 1979 ביום שישי האחרון של חודש רמצ’אן. דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף (Ramazan Sharif), המשמש גם כמזכיר “מטה האנתפאדה וירושלים” במועצה לתיאום הסברה אסלאמית, הודיע במסיבת עיתונאים, כי “יום ירושלים העולמי” יצוין השנה בדרכים אחרות, כגון: פעילות הסברה בזירה המקוונת ותהלוכות כלי רכב ואופנועים. כמו כן מסר שריף, כי מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, יישא נאום מיוחד לרגל האירוע הצפוי ב-22 במאי 2020 וכי ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, או בכיר אחר ב”חזית ההתנגדות” עשוי להשתתף בטקסי “יום ירושלים” בטהראן (תסנים, 3 במאי 2020).
• מחמד חסן אח’תרי (Mohammad Hassan Akhtari), יו”ר “הועדה לתמיכה במהפכה האסלאמית של העם הפלסטיני” ושגריר איראן לשעבר בסוריה, אמר, כי התנאים הנוכחיים, ובמיוחד “עסקת המאה” של נשיא ארצות-הברית, מחייבים לציין את “יום ירושלים העולמי” גם השנה, אך אין צורך להתמקד בעריכת תהלוכות ויש לבחון כיצד ניתן לכבד את היום באופן הראוי, למשל באמצעות שימוש בזירה המקוונת (איסנ”א, 3 במאי 2020).

The post מבט לאיראן (3 – 17 במאי, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’) הינה מיליציה עיראקית שיעית המופעלת ע”י כוח קדס האיראני, שהוקמה בשנת 2013 ע”י שיח’ אכרם אלכעבי בעיראק. לאלכעבי קשר הדוק לאיראן עוד מתקופת פעילותו הצבאית נגד הכוחות האמריקאים בעת שהייתם בעיראק. כמו כן פועלת “תנועת האצילים” בסוריה. הסיוע של איראן וחזבאללה הפך את “תנועת האצילים” לאחת המיליציות השיעיות החזקות והחשובות בעיראק. בתמורה לסיוע המאסיבי שמקבלת התנועה מאיראן , היא ממלאת משימות שוטפות עבורה ובכלל זה לחימה עבור המשטר הסורי, לחימה בדאעש ודיכוי מחאות נגד הממשל העיראקי^[1]. בעבר הצהיר שיח’ אכרם אלכעבי, כי “תנועת האצילים” תהיה מוכנה להצטרף לצבא סוריה במערכה לשחרור רמת הגולן.
• לאחרונה (4 במאי 2020) התקבלה עדות, כי ל”תנועת האצילים” יש נוכחות ברצועת עזה. מרכז ההסברה ויחסי הציבור של “תנועת האצילים” באיראן דיווח, כי “תנועת האצילים” קיימה מבצע לחלוקת סיוע למשפחות פלסטיניות ברצועת עזה. בדיווח נאמר, כי את הסיוע חילקו אנשי משרד “תנועת האצילים” ברצועה. הסיוע כלל חבילות מזון, מוצרי היגיינה ומתנות לחודש רמצ’אן. הסיוע חולק למשפחות שהידים ואסירים המתגוררות באזור אלשג’אעיה בעיר עזה ובצפון הרצועה. עוד צוין, כי החלוקה בוצעה בשעות לילה כדי לשמור על “כבוד המשפחות” (אתר מרכז ההסברה והקשרים באיראן של “תנועת האצילים””, 4 במאי 2020).

    
הסיוע שחולק ע”י משרד “תנועת האצילים”. לחבילת הסיוע צורף עלון הנושא את סמל התנועה והכיתוב: מתנה לחודש רמצ’אן מ”תנועת האצילים” למשפחות השהידים והאסירים בפלסטין
(אתר מרכז ההסברה והקשרים באיראן של “תנועת האצילים”, 4 במאי 2020)

• “תנועת האצילים” אינו הגוף היחיד הפועל ברצועת עזה בחסות איראן. מעבר לסיוע בעל האופי הצבאי שמעניקה איראן לארגוני הטרור הפלסטינים כמו הג’האד האסלאמי וחמאס, פועלים ברצועה גופים נוספים כגון מוסד השהיד בפלסטין (המזוהה עם איראן וחזבאללה) ואגודת הצדקה אלאנצאר (מזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין ועם מוסד השהיד בפלסטין). גופים אלו מקבלים להערכתנו את המימון לפעילותם מאיראן, שנועד בעיקר לסיוע למשפחות שהידים. רוב הגופים הללו מקיימים זיקה הדוקה לג’האד האסלאמי בפלסטין, הארגון השני בגודלו ברצועה והמקורב ביותר לאיראן מבין הארגונים הפועלים ברצועת עזה.

“תנועת האצילים” ופעילותה ברצועה

• “תנועת האצילים” הינה מיליציה עיראקית שיעית, הפועלת בחסות איראן. היא הוקמה בשנת 2013 ע”י שיח’ אכרם אלכעבי, הקשור בטבורו לאיראן עוד מתקופת פעילותו הצבאית נגד הכוחות האמריקאים בעת ששהו בעיראק. “תנועת האצילים”, הפועלת גם בסוריה, מופעלת למעשה על-ידי כוח קדס של משמרות המהפכה ומסתייעת גם בחזבאללה, עמו מקיים שיח’ אלכעבי קשרים הדוקים רבי-שנים.
• הסיוע הנדיב של איראן וחזבאללה הפך את “תנועת האצילים” לאחת המיליציות השיעיות החזקות והחשובות בעיראק. בתמורה ליחס המיוחד שמקבלת “תנועת האצילים”, היא מיועדת למלא בעתיד משימות שוטפות מטעמה של איראן, למשל: אבטחת הגבול העיראקי-סורי, אבטחת חלקו העיראקי של נתיב האספקה מבגדאד לדמשק, לחימה נגד אויבי איראן בעיראק ובסוריה ולחימה נגד דאעש. לארגון קשרים הדוקים גם עם חזבאללה בלבנון. יוזכר כי בפברואר 2018 שיח’ אכרם אלכעבי, מנהיג “תנועת האצילים”, ביקר בלבנון. במהלך ביקורו הוא נפגש עם בכירים בחזבאללה ואף פקד את קברו של עמאד מע’ניה.

    
מימין: קאסם סלימאני, לשעבר מפקד כוח אלקדס של משמרות המהפכה האיראנים, בחברת אחד מלוחמי “תנועת האצילים” (אלנג’באא) במהלך כיבוש אלבוכמאל (ענב בלדי, 17 בנובמבר 2017). משמאל: שיח’ אכרם אלכעבי, מבקר בקבר עמאד מע’ניה בלבנון (alkawthartv, 15 בפברואר 2018).

עדות נוספת לנוכחות “תנועת האצילים” ברצועה

• בעקבות חלוקת הכספים ברצועה אותר ע”י מרכז המידע דיווח נוסף אודות נוכחות “תנועת האצילים” ברצועה. בחיפוש באינטרנט אוזכר המשרד בעזה של “תנועת האצילים” ע”י אתר U-news, הפועל ככל הנראה מלבנון ומתמקד בסיקור “ציר ההתנגדות” בהנהגת איראן. על פי דיווח אתר זה מחלקת הקשרים הבינלאומיים של משרד “תנועת האצילים” ב”פלסטין” ערכה ב-21 בדצמבר 2019 כנס בנושא “אמריקה השטן הגדול” – התפקיד האמריקני מול ציר ההתנגדות ומדיניות ההתפשטות של ישראל” (נושא העולה בקנה אחד עם הנראטיב האיראני). הכנס נערך במשרדי מרכז אטלס לחקר ישראל בעזה^[2] והשתתפו בו נציגים בכירים מטעם הג’האד האסלאמי בפלסטין ביניהם אחמד אלמדלל וחסן עבדו, פרשן פוליטי המקורב לג’האד האסלאמי בפלסטין (אתר U-news, 21 בדצמבר 2019).

קשרי “תנועת האצילים” עם ארגוני הטרור הפלסטינים

• עדות נוספת לקשרים בין “תנועת האצילים” לארגונים הפלסטינים היא ראיון שהעניק נצר אלשמרי, עוזר מזכ”ל “תנועת האצילים”, והדובר הרשמי של התנועה, לעיתונאי הרוסי Damir Nazarov (אוקטובר 2019). במהלך הריאיון נשאל אלשמרי מדוע לא הוקמה בעיראק נציגות של הארגונים הפלסטינים השולטים בעזה, והאם ל”תנועת האצילים” יש קשרים אישיים עם ארגוני “ההתנגדות” הפלסטינית. אלשמרי השיב כי יש להם קשרים עם בכירי “ההתנגדות” הפלסטינית וכי הם מקיימים עמם פגישות. הוא ציין כי הם גאים ביחסים אלה ורואים את עצמם כגורם התומך בהם. באשר להיעדר נציגות של הארגונים בעיראק ציין, כי זה קשור ל”אחים בהתנגדות הפלסטינית” ובמידה והם יחליטו על נוכחות או משרדים בעיראק, זה ייחשב כבוד עבור התנועה בעיראק.
• אלשמרי גם נתבקש להגיב על כך שבישראל מתייחסים בשנים האחרונות יותר ויותר ל”תנועת האצילים” כאל אחד האויבים העיקריים של ישראל (כך!), ומאמינים ש”תנועת האצילים” תסייע בכל עימות בין ישראל ללבנון או סוריה. בתשובתו ציין כי מתוך חובתם הלגיטימית והלאומית והעקרונות האידיאולוגיים של התנועה הם יתייצבו עם כל האמצעים שברשותם נגד ישראל (“הישות הגזלנית”) לצד “תנועות ההתנגדות” שמתעמתות עם ישראל ובמיוחד חזבאללה (אתר The Levant News, 25 באוקטובר 2019).

• ב-23 בנובמבר 2018, העניק עלי ברכה^[3], נציג חמאס בלבנון, ראיון לערוץ הלוויין אלנג’באא’ העיראקי, המשמש את “תנועת האצילים”^[4]. בדבריו התמקד בעיקר בקשרים ההדוקים בין חמאס לאיראן ולחזבאללה והסיוע שמעניקים השניים לחמאס. יתכן כי עלי ברכה משמש ערוץ קשר ל”תנועת האצילים” ואולי גם למיליציות שיעיות נוספות המופעלות ע”י איראן.

נספח

גופים נוספים הפועלים ברצועת עזה בעלי זיקה לאיראן

אגודת מוסד השהיד פלסטין

• אגודת מוסד שהיד פלסטין הוקמה בשנת 1993 על ידי מוסד השהיד של חזבאללה, כשלוחה של קרן השהיד האיראנית^[5]. מטרתה לסייע למשפחות שהידים פלסטינים ולספק את צרכיהם במישור החברתי, החינוכי והבריאותי. מטרה נוספת של האגודה היא “להפיץ את תרבות הג’האד והשהאדה [מות קדושים] בקרב העם הפלסטיני…”. מטרתה הבלתי מוצהרת של האגודה היא הינה להעניק מעטפת חברתית לטרור הפלסטיני, לסייע לארגונים ולמוסדות המזוהים עם איראן ולהפגין בפני הפלסטינים ובפני העולם הערבי כולו כי איראן ניצבת לצדם.
• מוסד השהיד פלסטין שייך לארגון חזבאללה, כפוף למועצה המדינית שלו, ופועל בזירה הפלסטינית (לצד מוסד השהיד של חזבאללה העוסק בסיוע למשפחות השהידים הלבנונים). בסיס פעילותו של מוסד השהיד הינו לבנון אולם למוסד נציגויות גם ברצועת עזה, בסוריה ויתכן גם במקומות נוספים. מקור הכספים המועברים למשפחות השהידים הפלסטיניים הינו איראן. הכספים מועברים מאיראן ללבנון ומשם למשפחות השהידים הפלסטיניים באמצעות מוסד צדקה, העברות בנקאיות וחלפני כספים.
• משרד האוצר של ארה”ב מתייחס למוסד השהיד בלבנון ולמוסד השהיד-פלסטין, שתי שלוחות של קרן השהיד האיראנית, כמקשה אחת. בשנת 2007 הגדיר משרד האוצר האמריקאי את שתיהן כקרנות המסייעות לארגוני הטרור.

אגודת הצדקה אלאנצאר ברצועת עזה^[6]

•  הערוץ המרכזי לחלוקת הכספים האיראניים למשפחות השהידים הפלסטיניות הינו אגודת אלאנצאר זוהי אגודת הצדקה אגודת צדקה אסלאמית הפועלת ברצועה ומזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. בראש האגודה עומד נאפד’ אלאערג’, המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. בנוסף לכך משמש נאפד אלאערג’ כנציג מוסד שהיד פלסטין ברצועה. מאז שנת 2002 מטפלת האגודה בהעברת סיוע כספי איראני, באמצעות מוסד שהיד פלסטין, למשפחות שהידים פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, בדגש על אלו שנהרגו מאז תחילת אנתיפאדת אלאקצא. בשנים האחרונות החלה האגודה לחלק סיוע כספי למשפחות שהידים מהרצועה, שנהרגו גם במהלך מבצע “צוק איתן”. בנוסף לכך היא מעניקה סיוע כספי למשפחות אסירים פלסטינים הכלואים בבתי הכלא בישראל, וסיוע כספי למשפחות שבתיהן נהרסו כתוצאה מפעילות צה”ל.

    
תמונתו של קאסם סלימאני, דגל איראן, ולוגו מוסד שהיד פלסטין, אשר הוצבו במשרדי אגודת הצדקה אלאנצאר בעזה בעת חלוקת הסיוע לבני משפחות השהידים (דף הפייסבוק של אגודת אלאנצאר, 27 בינואר 2020).

The post “תנועת האצילים”, מיליציה שיעית המופעלת בעיראק ע”י איראן, פועלת גם ברצועת עזה ועוסקת בחלוקת כספים למשפחות שהידים ואסירים appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בכירים איראנים הכחישו דיווחים במערב על הסכמות לכאורה בין טהראן ומוסקבה להדחת נשיא סוריה, בשאר אסד. יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס כינה דיווחים אלה “שקר גדול ומשחק של התקשורת האמריקאית והציונית” . דובר משרד החוץ האיראני הצהיר, כי הקשרים בין איראן וסוריה הם אסטרטגיים וכי רק העם הסורי יקבע את עתיד ממשלתו.
• בהתייחסות נדירה להיקף הסיוע האיראני לסוריה בשנים האחרונות, אמר יו”ר הועדה לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ במג’לס היוצא, כי איראן העניקה לסוריה בין 20 ל-30 מיליארד דולרים וכי עליה לדרוש סכום זה בחזרה.
• איראן ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות בעיראק בעקבות הקמת ממשלתו החדשה של מצטפא אלכאט’מי, זאת, במיוחד לאור הדיווחים על הסכמות, שהושגו במהלך ביקור שר האוצר העיראקי בערב הסעודית בנוגע לנכונות סעודית להעניק לעיראק הלוואה בסך שלושה מיליארד דולרים ולספק לה חשמל בכמות גדולה יותר ובמחיר זול יותר מזה המסופק לה על-ידי איראן.
• בשל התפרצות הקורונה, צוין השנה “יום ירושלים העולמי” באיראן בעיקר בפעילות הסברתית באמצעי התקשורת ובזירה המקוונת וללא תהלוכות. בנאום לציון היום, שב מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, על עמדותיו המוכרות ביחס לישראל, אותה כינה “גידול סרטני” ו”נגיף”, ולצורך להמשיך במאבק נגדה עד לחיסולה. מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, שיבח בשורה של ראיונות לתקשורת את הסיוע האיראני לחיזוק “ההתנגדות”, ובכלל זה העברת אמצעי לחימה לעזה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), הכחיש את הדיווחים על הסכמה לכאורה בין איראן לרוסיה להביא להדחתו של נשיא סוריה, בשאר אסד. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (17 במאי 2020) כתב עבדאלליהאן, כי אסד הוא נשיאה החוקי של סוריה ומנהיגו הדגול של המאבק נגד הטרור בעולם הערבי. לדבריו, השמועה בנוגע להסכמה בין איראן ורוסיה להביא להדחתו היא “שקר גדול ומשחק של התקשורת האמריקאית והציונית”. הוא הדגיש, כי איראן תומכת בריבונותה, באחדותה הלאומית ובשלמותה הטריטוריאלית של סוריה.
• בריאיון לערוץ הטלוויזיה אלעאלם (17 במאי 2020) אמר עבדאללהיאן, כי היחסים בין איראן לסוריה הם אסטרטגיים וכי ה”יועצים” האיראנים הגיעו לסוריה בהזמנת ממשלת סוריה וממשיכים לפעול לצד הכוחות המזוינים בסוריה וחיל האוויר הרוסי במערכה נגד הטרור. לפיכך, אין הצדקה לדילול הנוכחות האיראנית בסוריה כל עוד היא נדרשת לשמירת הביטחון במדינה.
• במהלך הריאיון התייחס עבדאללהיאן גם להתפתחויות בעיראק ואמר, כי איראן מברכת על הקמת הממשלה החדשה בבגדאד וכי לא היה ולא מתקיים כל קשר ישיר או עקיף בין טהראן לוושינגטון בנוגע לכינון הממשלה העיראקית. הוא ציין, כי תמיכת ארצות-הברית בראש הממשלה אלכאט’מי אינה אמיתית, וכי האמריקאים פועלים לקידום האינטרסים שלהם ולא של עיראק. בהתייחסו לסוגיה הפלסטינית הדגיש יועצו של יו”ר המג’לס את תמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים ואמר, כי זו תימשך חרף הלחצים האמריקאים עד לשחרור פלסטין.

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הכחיש, אף הוא, את הדיווחים על הסכמות בין איראן לרוסיה בנוגע לאפשרות הדחתו של הנשיא אסד. במסיבת העיתונאים השבועית שלו אמר מוסוי, כי הקשרים בין איראן וסוריה הם קרובים ואסטרטגיים וכי איראן או כל מדינה אחרת אינה יכולה להחליט עבור העם הסורי את עתיד ממשלתו (אנתח’אב, 18 במאי 2020).
• אתר החדשות האיראני משרק ניוז (Mashregh News), דיווח (27 במאי 2020), כי כלי טיס בלתי מאוישים איראנים הרגו לאחרונה שני מפקדים באופוזיציה הסורית. על-פי דיווח זה, השאם אבו-אחמד (Hisham Abu-Ahmed) מהמיליציה הסורית חזית השחרור הלאומית ומאהר כוג’אכ (Maher Kojak) מצבא סוריה החופשי נהרגו בשבועות האחרונים באדליב מפגיעת כלי טיס בלתי מאוישים מסוג “שאהד-129″ ו”מהאג’ר-6”.
• יו”ר הועדה לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ במג’לס היוצא, חשמתאללה פלאחתפישה (Heshmatollah Falahatpisheh), אמר בריאיון ליומון האיראני אעתמאד (E’temad, 20 במאי 2020), כי איראן העניקה לסוריה בין 20 ל-30 מיליארד דולרים וכי עליה לדרוש סכום זה בחזרה.
• שר הכלכלה האיראני, פרהאד דז’פסנד (Farhad Dejpasand), נפגש ב-23 במאי 2020 עם שגריר סוריה בטהראן, עדנאן מחמוד, ודן עימו בהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי וההשקעות בין שתי המדינות. השניים הסכימו להמשיך בצעדים למימוש ההסכמים הכלכליים, שנחתמו בין שתי המדינות בנוגע להקמת אזור סחר חופשי משותף לסוריה ולאיראן (סאנ”א, 23 במאי 2020). יצוין, כי בחודש שעבר נועד יועצו של נשיא איראן ויו”ר המועצה העליונה לאזורי סחר חופשי, מרתזא באנכ(Morteza Bank) , עם שגריר סוריה בטהראן ודן עימו בחיזוק ההשקעות המשותפות לשתי המדינות באמצעות הקמת אזורי תעשייה ומסחר חופשיים משותפים. באנכ הדגיש את נכונות איראן והחברות האיראניות, בהן חבריות פרטיות, לשתף פעולה עם סוריה בתחום אזורי הסחר החופשי כדי לקדם את שיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות (סאנ”א, 14 באפריל 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• נשיא איראן, חסן רוחאני, שוחח ב-18 במאי 2020 בטלפון עם נשיא עיראק, ברהם צאלח. הנשיא רוחאני אמר, כי היציבות הפוליטית בעיראק היא בעלת חשיבות רבה לאזור וקרא להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות כדי להתגבר על הבעיות הניצבות בפניהן, בהן הירידה במחירי הנפט, מגפת הקורונה, אתגרים ביטחוניים והתערבות ארצות-הברית בענייניהן הפנימיים של מדינות האזור. הוא שב והדגיש את תמיכת איראן בעיראק ובשמירת ריבונותה. נשיא עיראק הדגיש, אף הוא, את חשיבות הקשרים בין שתי המדינות והביע התנגדות להתערבות המעצמות הזרות בענייני ארצו (עצר-י איראן, 18 במאי 2020).
• יו”ר המג’לס היוצא, עלי לאריג’אני, שוחח ב-23 במאי 2020 בטלפון עם יו”ר הפרלמנט העיראקי, מחמד אלחלבוסי, ובירך אותו לרגל עיד אלפטר. לאריג’אני אמר בשיחה, כי איראן מוכנה לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם עיראק (איסנ”א, 23 במאי 2020).
• בתוך כך, עוקבת איראן אחר המגעים בין עיראק לערב הסעודית לאור ביקור שר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, בריאד. בעקבות הביקור, דווח על כוונת ערב הסעודית להעניק לעיראק הלוואה בסך שלושה מיליארד דולרים ולספק לעיראק חשמל בכמות גדולה יותר ובמחיר זול יותר מזה המסופק לעיראק על-ידי איראן. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר ח’בר אונליין (24 במאי 2020), נכתב, כי ערב הסעודית נחושה לנצל את הקמת הממשלה החדשה בבגדאד כדי לחזק את יחסיה עם עיראק על חשבון הקשרים בין עיראק ואיראן. האתר העריך, כי הבעיות הכלכליות בפניהן ניצבת עיראק ינוצלו על-ידי ריאד לשיפור הקשרים בין שתי המדינות, אך ציין, כי לנוכח התנהלות ערב הסעודית כלפי עיראק בשנות המערכה נגד דאעש והתחרות בין שתי המדינות על שוק הנפט, הסעודים מעולם לא נחשבו בעיני עיראק כשותפים, שניתן לסמוך עליהם.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), והנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגשו ב-24 במאי 2020 עם שר הפנים העיראקי, עת’מאן אלע’אנמי, ושוחחו עימו על המשך שיתוף הפעולה בין שתי המדינות במאבק בטרור, משבר הקורונה, סוגיות קונסולריות ופעילות מעברי הגבול בין המדינות. שר הפנים העיראקי הצהיר, כי ארצו מוכנה להמשיך בשיתוף הפעולה עם טהראן בתחומים שונים, ובכלל זה במאבק בטרור (אירנ”א, 24 במאי 2020). במקביל נפגש השגריר מסג’די עם נביל עבד אלצאחב, שר ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי של עיראק. מסג’די הביע במהלך הפגישה את נכונות איראן להגביר את שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין שתי המדינות (אירנ”א, 24 במאי 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• בנאום מוקלט לרגל יום ירושלים העולמי שב מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, על עמדותיו המוכרות ביחס לישראל ולצורך להמשיך במאבק נגדה עד לחיסולה. ח’אמנהאי ציין, כי “כיבוש פלסטין וכינון הגידול הסרטני של הציונות” הוא הפשע החמור ביותר נגד האנושות בעידן המודרני. הוא מתח ביקורת על נסיגת רוב מדינות ערב ממחויבותן למאבק למען הפלסטינים והדגיש את התפקיד המרכזי, שאיראן ממלאת מאז המהפכה האסלאמית במאבק נגד ישראל. הוא ציין, כי מחנה “ההתנגדות” הולך ומתחזק בעוד שמחנה הדיכוי ו”ההתנשאות” הולך ונחלש מדי יום, וישראל, שהצליחה [במלחמת ששת הימים] להביס שני צבאות ערביים בתוך מספר ימים, נאלצת לסגת ולהודות בתבוסתה מול חזבאללה בלבנון והארגונים הפלסטינים בעזה. ח’אמנהאי הדגיש, כי מטרת המאבק היא שחרור כל השטחים הפלסטינים – מהים עד הנהר – והשבת כלל הפלסטינים למולדתם. הוא ציין, כי אסור לסמוך על מדינות המערב ועל הארגונים הבינלאומיים במאבק למען הפלסטינים, כי אם אך ורק על הכוחות הפנימיים בעולם המוסלמי. הוא שב ושלל כל אפשרות לנורמליזציה עם ישראל והצהיר, כי כשם שלא ניתן להשלים עם קיומו של נגיף הקורונה, לא ניתן להשלים עם “נגיף הציונות” ויש להיאבק בו עד להכחדתו. ח’אמנהאי קרא להרחיב את המאבק בשטחים הפלסטינים ולהגיש כל סיוע אפשרי ללוחמים הפלסטינים. לדבריו, כאשר הגיעה איראן למסקנה, שמה שחסר לפלסטינים הוא נשק, היא ביצעה את התכנונים הדרושים והתוצאה היתה שינוי מאזן הכוחות בפלסטין (פארס, 22 במאי 2020). בשל התפרצות הקורונה, לא התקיימו השנה התהלוכות ההמוניות ברחבי איראן, ו”יום ירושלים העולמי” צוין בעיקר בפעילות הסברתית באמצעי התקשורת ובזירה המקוונת.
• מליאת הפרלמנט האיראני (מג’לס) אישרה ב-18 במאי 2020 הצעת חוק אנטי-ישראלית. ההצעה אוסרת על כל שיתוף פעולה פוליטי, מודיעיני, תרבותי או כלכלי ישיר או עקיף עם “המשטר הציוני”, אוסרת על השימוש בתוכנות וחומרות ישראליות באיראן ומטילה על משרד החוץ להקים “שגרירות או קונסוליה וירטואלית” איראנית בפלסטין. הצעת החוק קובעת עונשים כבדים למי שיפר את החוק. ההצעה המקורית כללה גם סעיף האוסר על מפגשים בין ספורטאים איראנים לספורטאים מישראל, אך סעיף זה הושמט מחשש להשעיית איראן מתחרויות ספורט בינלאומיות (תסנים, 18 במאי 2020).
• בריאיון לערוץ הלבנוני אלמיאדין, המזוהה עם חזבאללה (18 במאי 2020), לרגל יום ירושלים העולמי, אמר מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, כי איראן ממלאת תפקיד משמעותי בחיזוק ההתנגדות. הוא ציין, כי הסיוע הצבאי האיראני ממשיך להגיע וכי איראן מסייעת ל”התנגדות” בכל הזדמנות. לדבריו, עצם התנגדות איראן למדיניות האמריקאית והציונית מהווה סיוע משמעותי. אלנח’אלה שיבח את קאסם סלימאני, שמימש את תמיכת איראן ב”התנגדות”, וציין, כי עם מותו איבדו הפלסטינים אדם, שעימו עבדו במשך שנים ארוכות, ושהיה לו תפקיד גדול ובולט. הוא הדגיש, עם זאת, כי עמדת איראן לא השתנתה לאחר מותו וכי אף גברה נחישותה של איראן לתמוך בתנועות “ההתנגדות” באזור. אלנח’אלה ציין, כי למחליפו של סלימאני, אסמאעיל קאא’ני, היה תפקיד גדול בתמיכה ב”התנגדות”, עוד כאשר שימש כסגנו של סלימאני וכי עתה גדלה חשיבותו.
• בריאיון נוסף אמר אלנח’אלה, כי הקשר בין כוח קדס ל”התנגדות” קיים מזה זמן רב והחל עוד לפני מינוי סלימאני כמפקד הכוח [בשלהי 1997]. לדבריו, לסלימאני היה תפקיד גדול בסיוע ובחיזוק “ההתנגדות” והוא עקב אחר כל הסוגיות באופן אישי, ובכלל זה גם אחר פעילים, שיצאו לאימונים, ופיקח אחר העברת אמצעי לחימה לתוך רצועת עזה. אלנח’אלה הוסיף, כי סלימאני הפך את המהפכה הפלסטינית מקבוצות צבאיות לצבא חזק המחזיק ברשותו בכל אמצעי הלחימה ובכל היכולות (פלסטין אליום, 21 במאי 2020).
• לרגל יום ירושלים העולמי, חשף הערוץ הלבנוני אלמיאדין (19 במאי 2020) איגרת, ששלח מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה, קאסם סלימאני, טרם חיסולו בינואר 2020, לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד דיף. במכתבו, כינה סלימאני את דיף “השהיד החי והאמיץ” והדגיש, כי איראן לא תנטוש את פלסטין לבדה ללא קשר להתגברות הלחצים והמצור. הוא כתב, כי התמיכה בפלסטין היא כבוד וגאווה עבור איראן וכי היא לעולם לא תוותר על חובה דתית זו. “ידידי פלסטין הם ידידי איראן ואויבי פלסטין הם אויבי האיראנים”, כתב סלימאני.

The post מבט לאיראן (31-17 במאי 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• כחודש לאחר מבצע חלוקת הכספים למשפחות שהידים ואסירים^[1], שיגרו פעילי שלוחת אלנג’באא’ ברצועת עזה בלונים לעבר ישראל, שאליהם הוצמדו תמונות של מפקד כוח קדס האיראני ושל שהידים בכירים בארגוני טרור או במיליציות הפועלים בחסות איראן. התמונות ששוגרו היו של קאסם סלימאני (כוח קדס); עמאד מע’אניה (חזבאללה); אבו מהדי אלמהנדס (“הגיוס העממי” בעיראק); בהאא’ אבו אלעטא (הג’האד האסלאמי בפלסטין) ואחמד אלג’עברי (חמאס). “תנועת האצילים” הודיעה כי שיגור התמונות התבצע בעקבות הכרזת ישראל (“הישות הציונית”) על כוונתה לספח שטחים. על פי ההודעה נועד שיגור התמונות להדגיש את דרכם של חללי “ההתנגדות” עד לשחרור ירושלים ולהוות אות אזהרה לישראל (אתר מרכז ההסברה והקשרים של “תנועת האצילים” באיראן, 6 ביוני 2020).

    
תמונות השהידים הבכירים, שהוצמדו לבלונים. למטה נכתב: “לשכת ההסברה של תנועת האצילים בפלסטין” (אתר מרכז ההסברה והקשרים באיראן של “תנועת האצילים”, 6 ביוני 2020)

• לאחרונה (21 במאי 2020) דווח מרכז המידע אודות פעילות “תנועת האצילים” ברצועת עזה ובכלל זה קיומו של משרד מטעם התנועה ברצועה. הדיווח של מרכז המידע בנושא זכה לתגובה מצד מרכז ההסברה והקשרים של “תנועת האצילים” באיראן . באתר מרכז ההסברה צוטט דו”ח המרכז בפירוט, כולל התמונות שהתפרסמו בו, בשלוש שפות. באתר נכתב כי פרסום הדו”ח משקף את הרגישות הרבה של ישראל כלפי פעילות “תנועת האצילים” ברצועת עזה (ראו נספח).

נספח

תגובת “תנועת האצילים” לפרסום של מרכז המידע על פעילותה ברצועת עזה

• אתר מרכז ההסברה והקשרים של “תנועת האצילים” באיראן פרסם לאחרונה תגובה על דו”ח שפרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור על פעילות “תנועת האצילים” ברצועת עזה. התגובה פורסמה בערבית, אנגלית ופרסית (אתר מרכז ההסברה והקשרים של “תנועת האצילים”, 30 במאי 2020).
• בכותרת התגובה נכתב, כי פרסום הדו”ח משקף את הרגישות הרבה של הציונים כלפי פעילות “תנועת האצילים” ברצועת עזה. בהמשך מובאים תמצית קצרה של המסמך ושתי תמונות שפורמו במסמך המקורי: תמונה מחבילת הסיוע, שחילקה “תנועת האצילים”, ותמונה של כנס שערכה “תנועת האצילים” ברצועה שכותרתנו: “אמריקה השטן הגדול, התפקיד האמריקאי מול ציר ההתנגדות ומדיניות ההתפשטות של ישראל”. בפרשנות של מרכז ההסברה של “תנועת האצילים” נאמר, כי דו”ח מרכז המידע נועד להזהיר את הצמרת המדינית והביטחונית בישראל (במשתמע מפני פעילות “תנועת האצילים” ברצועת עזה).

The post מיצג תעמולתי ברצועת עזה של “תנועת האצילים”, מיליציה שיעית-עיראקית המופעלת ע”י כוח קדס האיראני appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• מקורות העוקבים אחר תנועת מטוסים באזור דיווחו בשבוע שעבר על פעילות אווירית ערה בציר איראן-סוריה, שכללה תנועת מטוסי תובלה איראנים וסורים.
• דובר משרד החוץ האיראני גינה את החרפת הסנקציות על סוריה לקראת כניסתו לתוקף של “חוק קיסר” המטיל סנקציות כבדות על כל מדינה וחברה, שתנהל קשרים כלכליים עם סוריה.
• לקראת פתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות-הברית, ביקר מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, בבגדאד, ככל הנראה לגבש חזית אחידה עם בכירים בסיעות הנאמנות לאיראן בעיראק. העיתון הלבנוני אלאח’באר דיווח, כי קאא’ני קרא לבכירי המיליציות השיעיות שלא להסלים את המצב בעיראק בעת הנוכחית.
• שר האנרגיה האיראני הגיע בראשית יוני 2020 לביקור רשמי בעיראק במהלכו סיכמו שתי המדינות להאריך את חוזה יצוא החשמל מאיראן לעיראק בשנתיים נוספות.
• שגריר איראן בבגדאד בירך את ראש ממשלת עיראק על השלמת הרכבת ממשלתו, לאחר שהפרלמנט העיראקי אישר את מינויים של שבעה שרים נוספים בממשלתו החדשה. סוכנות הידיעות האיראנית פארס, לעומת זאת, הביעה הסתייגות מרומזת ממינויו של פואד חסין לתפקיד שר החוץ העיראקי החדש לנוכח נטיותיו הפרו-אמריקאיות.
• בכירים איראנים, ובראשם מנהיג איראן עלי ח’אמנהאי, פרסמו הודעות תנחומים בעקבות מותו של מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין לשעבר, רמצ’אן שלח. מפקד כוח קדס שלח מברק תנחומים למזכ”ל הארגון, זיאד אלנח’אלה, בו קרא להמשך המאבק עד לשחרור פלסטין וירושלים.

המעורבות האיראנית בסוריה

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), גינה את החרפת הסנקציות על סוריה לקראת כניסתו לתוקף ב-17 ביוני 2020 של “חוק קיסר להגנה על אזרחי סוריה”. החוק, שאושר בקונגרס האמריקאי ב-2019, מטיל סנקציות כבדות על כל מדינה וחברה שתנהל קשרים כלכליים עם סוריה. מוסוי קרא להסרת כל הסנקציות, שהטילו ארצות-הברית והאיחוד האירופי על סוריה, וכינה אותן “לא חוקיות ולא אנושיות”. הוא ציין, כי הסנקציות פוגעות בעיקר באזרחים הפשוטים ומסכנים את זכויות האדם במדינה והדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן בעם ובממשלה בסוריה (אירנ”א, 5 ביוני 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• מקורות עיראקים דיווחו, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע ב-3 ביוני 2020 לביקור בבגדאד. על-פי דיווחים אלה, הביקור נועד לגבש חזית אחידה עם בכירים בסיעות הנאמנות לאיראן בעיראק לקראת פתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארה”ב, שיעסוק, בין היתר, בשאלת הנוכחות הצבאית האמריקאית במדינה (אלערבי אלג’דיד, 3 ביוני 2020).
• העיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה דיווח (6 ביוני 2020), כי בפגישות, שקיים קאא’ני עם בכירי המיליציות השיעיות במהלך ביקורו בן היומיים בעיראק, הוא קרא להם שלא להסלים את המצב, לשמור על רגיעה ולפתור את הבעיות בשיקול דעת. הוא הדגיש, כי “הגיוס העממי”, ארגון הגג המאגד את המיליציות השיעיות הוא עיראקי וכי טהראן תומכת בו, אך אין בכוונתה להתערב בחילוקי הדעות הפנימיים בעיראק. עוד אמר קאא’ני, כי בחירתו של מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק היא בחירה עיראקית ולא איראנית וכי הצלחתו תשרת את האינטרסים של שתי המדינות. על-פי דיווחים בעיראק, נכנס קאא’ני לעיראק במסגרת משלחת איראנית רשמית בראשות שר האנרגיה האיראני ולא במסגרת ביקור חשאי, כפי שהיה מקובל בעבר.
• במאמר פרשנות, שהתפרסם בעיתון הרפורמיסטי אעתמאד (7 ביוני 2020) נכתב, כי הסוגיה היחידה לגביה מגלה איראן עניין מיוחד בהקשר לדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות-הברית, היא פעילותם של הבסיסים הצבאיים האמריקאים בעיראק, שנועדו, לדברי הנשיא טראמפ, לפקח על פעילות איראן באזור, במיוחד בעיראק. למעט נושא זה, איראן אינה מפגינה “רגישות מיוחדת” ביחס להסכם אפשרי בין עיראק לארצות-הברית ואינה מתכוונת להתנגד לו.
• שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן (Reza Ardakanian), הגיע ב-3 ביוני 2020 לביקור רשמי בעיראק במהלכו נפגש עם בכירים עיראקים, בהם ראש הממשלה, מצטפא כאזמי; נשיא עיראק, ברהם צאלח; שר החשמל, מאג’ד מהדי ח’נתוש (Majid Mahdi Hantoush); ושר האוצר, עלי עלאוי. הפגישות דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי החשמל והמים בין שתי המדינות. בתום ביקורו הודיע ארדכאניאן, כי שתי המדינות האריכו את החוזה ליצוא חשמל מאיראן לעיראק בשנתיים נוספות וכי עיראק שילמה לאיראן חוב על סך כ-400 מיליון דולרים בעבור אספקת חשמל איראני, כמחצית מהסכום אותו דורשת טהראן (אירנ”א; תסנים, 3 ביוני 2020).
• סיד חמיד חסיני (Seyyed Hamid Hosseini), חבר הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, אמר, כי באפריל-מאי 2020 חל שיפור בהיקף היצוא האיראני לעיראק, שנפגע בעקבות התפרצות הקורונה. הוא ציין, כי חמישים משאיות עיראקיות נכנסו לאיראן בחודש שעבר כדי להעביר לעיראק סחורות איראניות, שאוחסנו במכס האיראני, ו-500 משאיות נוספות צפויות להיכנס לאיראן להעברת סחורות נוספות. חסיני הוסיף, כי בקרוב ייפתח מעבר הגבול הדרומי שלמצ’ה (Shalamcheh), ולאחר תיאומים נדרשים ייפתחו גם יתר מעברי הגבול בין שתי המדינות, שטרם נפתחו מאז סגירתם בעקבות הקורונה (פארס, 9 ביוני 2020).
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש בראשית יוני עם שר התכנון העיראקי, ח’אלד בתאל (Khaled Battal), ודן עימו בהרחבת קשרי המסחר בין שתי המדינות, בשיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה, המדע והמחקר, בעידוד השקעות, במאבק נגד נגיף הקורונה ובהגעה לאיזון בהיקף היבוא והיצוא בין שתי המדינות (מהר, 1 ביוני 2020).
• ב-10 ביוני 2020 נפגש מסג’די עם שר הנפט העיראקי החדש, אחסאן עבד אלג’באר, ושוחח עימו על שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום הנפט. סוכנות הידיעות אירנ”א דיווחה (10 ביוני 2020), כי מאז הקמת ממשלתו החדשה של מצטפא אלכאט’מי בחודש שעבר, נפגש מסג’די עם ראש הממשלה ועם שרי הפנים, ההגנה, התחבורה, העבודה והעניינים החברתיים, הפיתוח, האוצר, ההשכלה הגבוהה והנפט.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, בירך את ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, על השלמת הרכבת ממשלתו, לאחר שהפרלמנט העיראקי אישר את מינויים של שבעה שרים נוספים בממשלתו החדשה. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (6 ביוני 2020) איחל מסג’די הצלחה לשרי הממשלה החדשים והביע תקווה, כי עם השלמת הקמת הממשלה, יהיה ניתן להרחיב את הקשרים בין איראן ועיראק לטובת האינטרסים הלאומיים של שתי המדינות.
• סוכנות הידיעות השמרנית פארס, לעומת זאת, הביעה הסתייגות מרומזת ממינויו של פואד חסין (Fouad Hussein), לתפקיד שר החוץ העיראקי. כתבה, שהתפרסמה על-ידי הסוכנות (7 ביוני 2020), פירטה כמה מחשבונות הטוויטר אחריהם עוקב שר החוץ החדש מטעם המפלגה הדמוקרטית הכורדית, בהם חשבונות הטוויטר של שגרירויות בריטניה וארצות-הברית בבגדאד, של פיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום) ושל בכירים בחבל הכורדי בצפון עיראק. לטענת “פארס”, החשבונות אחריהם עוקב חסין עשויים להעיד במידה מסוימת על נטיותיו הפוליטיים.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• בכירים איראנים פרסמו הודעות תנחומים בעקבות מותו של מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין לשעבר, רמצ’אן שלח. בהודעה, שפרסם מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, נכתב, כי “ההתנגדות הפלסטינית” איבדה “יסוד רב ערך”. ח’אמנהאי הביע תקווה, כי מאמציהם הג’האדים של יורשיו יוכלו לפצות על האובדן (תסנים, 8 ביוני 2020). שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, שיבח בהודעה שפרסם את  התפקיד, שמילא שלח ב”התנגדות” הפלסטינית נגד “המשטר הציוני” ובחיזוק האחדות בעם הפלסטיני ובעולם המוסלמי. הוא ציין, כי במצפון העמים, ובמיוחד העמים בפלסטין ובאיראן, יישאר שלח סמל להתנגדות ולמאבק (תסנים, 7 ביוני 2020).
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, כתב באיגרת תנחומים למזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, כי מאבקו של שלח הוא נכס יקר עבור עמיתיו, שיצעדו בדרכו עד לשחרורה המלא של ירושלים ולחיסולו המוחלט של “המשטר הציוני” (מהר, 7 ביוני 2020). מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, שיבח במכתב תנחומים לזיאד אלנח’אלה את המאבק, שניהל שלח “נגד המשטר הציוני”, וקרא ללוחמי הג’האד האסלאמי בפלסטין להמשיך בדרכו עד לשחרור פלסטין וירושלים. הוא ציין, כי איראן תמשיך לעמוד לצד הפלסטינים ולחזק את “ציר ההתנגדות”, כשם שעשה קאסם סלימאני (איסנ”א, 7 ביוני 2020).
• מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), שלח, אף הוא, איגרת תנחומים לאלנח’אלה, בו ציין כי “ההתנגדות” לעולם לא תשכח את ערכיו הנעלים של שלח במאבק לשחרור ירושלים וסילוק “הגידול הסרטני ישראל” מהאזור (פארס, 8 ביוני 2020).

The post מבט לאיראן (31 במאי 2020 – 14 ביוני, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• אתר חדשות איראני פרסם כתבה, שדנה בשינוי במאפייני פעילות כוח קדס של משמרות המהפכה בעקבות חיסול קאסם סלימאני. על-פי כתבה זו, נכנס כוח קדס תחת פיקודו של אסמאעיל קאא’ני לשלב חדש המתאפיין בפעילות חשאית יותר מאשר בעידן סלימאני, אך תוך מאמץ מתמשך לקדם את יעדי-העל האיראניים בזירות השונות.
• סוכנות הידיעות תסנים דיווחה כי מפקד כוח קדס אסמאעיל קאא’ני ביקר בימים האחרונים באזור אלבוכמאל שבגבול סוריה עיראק.
• בעקבות כניסתו לתוקף של “חוק קיסר”, שהחריף את הסנקציות הכלכליות נגד סוריה, שבה איראן והדגישה את מחויבותה להמשך שיתוף הפעולה הכלכלי עם סוריה. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר, כי איראן אינה מחויבת לסנקציות נגד סוריה; סגן נשיא איראן אמר בשיחת טלפון עם ראש ממשלת סוריה הנכנס, חסין ערנוס, כי איראן לא תהסס לנקוט כל צעד לסייע לסוריה בהתמודדות עם הסנקציות האמריקאיות; ויו”ר המג’לס האיראני הדגיש בפגישה עם שגריר סוריה בטהראן את הקשרים העמוקים בין המדינות והצהיר, כי איראן רואה בסוריה את “הקו הקדמי” של “חזית ההתנגדות”. בתוך כך, משלחת כלכלית איראנית בכירה הגיעה לדמשק לדון בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה המסחרי, הכלכלי, המדעי והמחקרי בין שתי המדינות.
• איראן ממשיכה במאמצים לשמר את האינטרסים שלה בעיראק בנסיבות החדשות, שנוצרו בעקבות מינויו של מצטפא כאט’מי לראש ממשלת עיראק. במוקד ההתפתחויות ביחסים בין שתי המדינות בשבועיים האחרונים עמד ביקורו של נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד. במהלך הביקור נפגש הנגיד האיראני עם בכירים כלכליים עיראקים ודן עימם בשיתוף הפעולה הפיננסי והבנקאי בין שתי המדינות ובהפעלת מנגנון פיננסי משותף, שיאפשר לאיראן לנצל את מקורותיה הכספיים בעיראק מיצוא גז וחשמל לצורך יבוא מוצרים בסיסיים, בהם מזון ותרופות. במקביל, שוחח שר הנפט האיראני עם עמיתו העיראקי וכן התקיימה פגישה בין הנספח הצבאי האיראני בבגדאד לרמטכ”ל העיראקי הנכנס, עבד אלאמיר יאראללה.
• בטהראן התקיים טקס זיכרון למזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין לשעבר, רמצ’אן שלח, שמת בראשית יוני 2020. בהודעה מטעם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, הבטיח אסמאעיל קאא’ני להמשיך בתמיכה בארגון עד למימוש היעד הסופי של “שחרור פלסטין וירושלים”.

פעילות כוח קדס בעידן קאא’ני

• אתר חדשות איראני פרסם כתבה, שבה התייחס לשינוי במאפייני פעילות כוח קדס של משמרות המהפכה בעקבות חיסול קאסם סלימאני ומינויו של אסמאעיל קאא’ני למפקד הכוח. בכתבה נכתב, כי בשונה מקודמו, מעדיף קאא’ני פעילות חשאית על פני פעילות גלויה, אך ממשיך לקדם את יעדי העל האיראנים בזירות השונות. בעיראק מקדם קאא’ני פעילות מדינית חשאית למחצה במטרה להביא לקביעת מועד לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק בנסיבות החדשות, שנוצרו בעקבות מינוי מצטפא כאט’מי כראש ממשלת עיראק; בתימן עומד קאא’ני מאחורי הישגיהם האחרונים של החות’ים במערכה נגד הכוחות הנתמכים על-ידי ערב הסעודית בשבועות האחרונים; בסוריה, שבה הגביר קאא’ני את נוכחותו בחודשים האחרונים, צפויות התפתחויות משמעותיות בזירת הלחימה, שישפיעו על רוסיה ועל תורכיה; ובלבנון, לא זו בלבד שהתוכנית לחיזוקו הצבאי של חזבאללה לא נפסקה אלא שהיא אף נכנסה לשלבים “מסוכנים ביותר עבור הציונים”. בסיכום הכתבה נכתב, כי כוח קדס תחת פיקודו של קאא’ני נכנס לשלב חדש המתאפיין בפעילות חשאית יותר מאשר בעבר, מה שמשפר את יכולותיו אל מול אויבי איראן באזור (ג’האן ניוז, 20 ביוני 2020).

המעורבות האיראנית בסוריה

• סוכנות הידיעות תסנים דיווחה (27 ביוני 2020) כי מפקד כוח קדס אסמאעיל קאא’ני ביקר בימים האחרונים באזור אלבוכמאל שבגבול סוריה עיראק. במהלך ביקורו הצהיר קאא’ני כי “מזימות ארה”ב והמשטר הציוני” לא הסתיימו.
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, ביקר ב-15 ביוני 2020 בתורכיה ודן עם עמיתו התורכי, מבלוט צ’בושאולו, ביחסים בין שתי המדינות ובהתפתחויות האזוריות. במסיבת עיתונאים משותפת לשרי החוץ אמר זריף, כי בכוונת טהראן לארח בקרוב פגישה וירטואלית של נציגי תהליך אסטנה לקידום ההסדרה בסוריה (אירנ”א, 15 ביוני 2020). בתום ביקורו באנקרה, המשיך זריף לביקור במוסקבה.
• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), גינה את הטלת הסנקציות האמריקאיות על סוריה במסגרת “חוק קיסר” והצהיר, כי איראן אינה מחויבת להן. הוא ציין, כי מימוש החוק מהווה “טרור כלכלי” נגד אזרחי סוריה ומנוגד לחוק הבינלאומי ולזכויות האדם וכי בכוונת איראן לשמר ולחזק את קשריה הכלכליים עם סוריה (תסנים, 18 ביוני 2020).
• סגנו הראשון של נשיא איראן, אסחאק ג’האנגירי (Eshaq Jahangiri), שוחח ב-18 ביוני 2020 בטלפון עם ראש ממשלתה החדש של סוריה, חסין ערנוס (Hussein Arnous), ובירך אותו על כניסתו לתפקיד. ג’האנגירי הדגיש את תמיכת איראן בסוריה וציין, כי חיסול קאסם סלימאני לא הביא לכל שינוי במדיניות איראן כלפי סוריה ו”חזית ההתנגדות”. הוא קרא ליישום מהיר של ההסכמים, שנחתמו בשנים האחרונות בנוגע להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות, ואמר, כי איראן לא תהסס לנקוט כל צעד כדי להקל ולסייע לסוריה בהתמודדות עם הלחצים והסנקציות מצד ארצות-הברית (פארס, 18 ביוני 2020).
• יו”ר המג’לס האיראני, מחמד-באקר קאליבאף (Mohammad Bagher Ghalibaf), נפגש ב-22 ביוני 2020 עם שגריר סוריה בטהראן, עדנאן מחמוד. קאליבאף גינה את הסנקציות, שהטילה ארצות-הברית על סוריה במסגרת “חוק קיסר”, ואמר, כי הסיבה לסנקציות הכלכליות היא כישלון האויבים במערכה הצבאית נגד סוריה. הוא הדגיש את הקשרים העמוקים בין איראן וסוריה וציין, כי איראן תמיד ראתה בסוריה את הקו הקדמי של “חזית ההתנגדות”. עוד ציין קאליבאף, כי קאסם סלימאני מילא תפקיד ייחודי בסוריה, אך יורשו, אסמאעיל קאא’ני, ממשיך בדרכו (תסנים, 22 ביוני 2020).
• משלחת כלכלית איראנית בראשות חסן דנאא’י-פר (Hassan Danaeifar), יו”ר הועדה האיראנית לפיתוח הקשרים הכלכליים עם סוריה ועיראק ויועצו של סגן נשיא איראן, הגיעה במחצית יוני לביקור בדמשק. במהלך הביקור נפגשו חברי המשלחת עם השר הסורי לסחר פנים, טלאל אלבראזי, ועם שר המדע הסורי, בסאם אבראהים, ודנו עימם בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה המסחרי, הכלכלי, המדעי והמחקרי בין שתי המדינות (אירנ”א, 17 ביוני 2020).
• סוכנות הידיעות פארס דיווחה (15 ביוני 2020), כי נציג מנהיג איראן בסוריה, איתאללה סיד אבו-אלפצ’ל טבאטבאא’י (Ayatollah Seyyed Abolfazl Tabatabaei), הצליח להשיג הפסקת אש בין שני השבטים הסורים נעים (Naim) ושמר (Shammar) באזור שבעא שבמחוז דמשק לאחר מאבק ביניהם, שנמשך בעשור האחרון.

המעורבות האיראנית בעיראק

• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), אמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה אלעראקיה, כי ביקור מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, בבגדאד בראשית יוני 2020 לא היה קשור לפתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין ארצות-הברית ועיראק אלא נועד לחזק את הקשרים בין איראן ועיראק. לדבריו, הדיאלוג האמריקאי-עיראקי הוא עניין עיראקי פנימי ואם הפרלמנט העיראקי יתמוך בהחלטות הממשלה, גם איראן תתמוך בהן. הוא הדגיש, עם זאת, כי איראן סבורה שהכוחות האמריקאים צריכים לסגת לא רק מעיראק, כי אם מהאזור כולו.
• עוד אמר מסג’די, כי איראן מעוניינת לתמוך ולשתף פעולה עם ממשלתו של מצטפא כאט’מי בכל התחומים ולשפר את הקשרים הבילטרליים בין שתי המדינות. הוא הביע תקווה לחיזוק היחסים הכלכליים והמסחריים בין המדינות, במיוחד במגזר החשמל ואמר, כי איראן מוכנה להשקיע בייצור החשמל בעיראק. הוא ציין, כי קיים אומנם הבדל בין ממשלת כאט’מי לממשלות עיראקיות קודמות, אך שתי המדינות זקוקות זו לזו ובכך לא חל כל שינוי ואין חילוקי דעות מהותיים ביניהן. הוא הוסיף, כי איראן מעוניינת בקשרים טובים עם כל המדינות האסלאמיות והערביות וכי עליהן לנהל את קשריהן עימה על בסיס האינטרסים שלהן ולא אלה של ארצות-הברית והציונים (איסנ”א, 15 ביוני 2020).
• נגיד הבנק המרכזי האיראני, עבד אלנאצר המתי (Abdolnaser Hemmati), קיים במחצית יוני 2020 ביקור בבגדאד, במהלכו נפגש עם נגיד הבנק המרכזי העיראקי, עלי מחסן אסמאעיל אלעלאק (Ali Mohsen Ismail al-Alaq), ודן עמו בהרחבת שיתוף הפעולה הפיננסי והבנקאי בין שתי המדינות ובהפעלת מנגנון פיננסי משותף, שיאפשר לאיראן לנצל את מקורותיה הכספיים בעיראק, בעיקר מיצוא גז וחשמל, כדי לייבא מעיראק מוצרים בסיסיים שאינם תחת סנקציות, בהם מזון ותרופות. בשנה שעברה נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים בשתי המדינות לחיזוק שיתוף הפעולה ביניהם (אירנ”א, 17 ביוני 2020).
• במהלך ביקורו בבגדאד נפגש נגיד הבנק המרכזי האיראני גם עם שר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, ועם ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, שהביע תקווה להסרת הסנקציות הכלכליות, שהוטלו על איראן. כאט’מי ציין, כי עיראק ניצבת לצד איראן ומוכנה לסייע לה לנוכח התנאים הקשים הניצבים בפניה, כשם שאיראן ניצבה לצד עיראק בעבר. בתום פגישתו של הנגיד האיראני עם שר האוצר העיראקי אמר המתי, כי עיראק הביעה נכונות לשלם את חובותיה לאיראן עבור יצוא הגז והחשמל (אירנ”א, 17 ביוני 2020).
• שר הנפט האיראני, ביג’אן נמדאר זנגאנה (Bijan Namdar Zangeneh), שוחח ב-21 ביוני 2020 בטלפון עם עמיתו העיראקי, אחסאן עבד אלג’באר (Ihsan Abdul Jabbar), ודן עימו בדרכים לקידום שיתוף פעולה בתעשיית הנפט בין שתי המדינות (תסנים, 21 ביוני 2020).
• הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגש בשבוע שעבר עם הרמטכ”ל העיראקי החדש, עבד אלאמיר יאראללה (Abdul Amir Yarallah), ודן עמו בשיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות ובמערכה נגד דאעש. מראדיאן הביע את נכונות ארצו לסייע לכוחות המזוינים העיראקים בתחומים השונים. רמטכ”ל עיראק ביקש להרחיב ולחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני במסגרת הוועדה המשותפת לאיראן, לרוסיה, לסוריה ולעיראק, שהוקמה לצורך חילופי מודיעין ותיאום המאבק בדאעש (אירנ”א, 23 ביוני 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• ב-20 ביוני 2020 התקיים בטהראן טקס זיכרון למזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין לשעבר, רמצ’אן שלח, שמת בראשית יוני 2020. בהודעה מטעם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, נאמר, כי הכוח ימשיך לעמוד לצד “ההתנגדות הפלסטינית”. קאא’ני שיבח את שלח על המאבק, שניהל נגד “המשטר הציוני”, והבטיח להמשיך בתמיכה בג’האד האסלאמי בפלסטין עד למימוש היעד הסופי של שחרור פלסטין וירושלים, כשם שעשה מפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני, שחוסל בינואר 2020 (תסנים, 20 ביוני 2020).
• יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, נפגש ב-24 ביוני 2020 עם שגריר פלסטין באיראן, צלאח אלזואוי (Salah al-Zawawi), והצהיר, כי שאלת פלסטין אינה רק שאלה פוליטית, כי אם אסלאמית וכי תמיכת איראן בפלסטין מהווה עקרון יסוד במדיניות איראן. הוא ציין, כי “המשטר הציוני” ניצב בפני משבר פנימי ומתפורר מבפנים. השגריר הפלסטיני בטהראן אמר בפגישה, כי העלמות ישראל היא ודאית (תסנים, 24 ביוני 2020).

The post מבט לאיראן (14 – 28 ביוני, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים

• בשונה מסוריה, נוכחותה הצבאית הישירה של איראן בעיראק מוגבלת ביותר והיא מתבססת בעיקר על המיליציות השיעיות העיראקיות, שחלקן פועלות בחסות ישירה או עקיפה של משמרות המהפכה. בנוסף לכך, פועלת איראן להרחבת השפעתה בעיראק גם במישורים הכלכלי, הדתי והתרבותי, במיוחד לנוכח חיוניותה של עיראק לכלכלת איראן וחשיבותה למאמצים שלה לעקוף את הסנקציות האמריקאיות.
  • בחודשים האחרונים ניצבת איראן בפני שורת אתגרים גוברים בזירה העיראקית, שהמשמעותיים שבהם:
  • חיסול קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס, ואבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד הגיוס העממי (מסגרת הגג של המיליציות השיעיות בעיראק). חיסולם הנחית מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, ובכלל זה בעיראק, לכל הפחות בטווח הקצר. עם זאת, הריגת סלימאני לא הובילה לנסיגת איראן מיעדי-העל שלה במזרח התיכון, אך היא חייבה את משמרות המהפכה וכוח קדס בהנהגת יורשו, אסמאעיל קאא’ני, להתאים את המשימות ומאפייני פעילותם לנסיבות המשתנות. חיסול אלמהנדס, וככל הנראה ירידה בהיקף הסיוע הכספי האיראני למיליציות השיעיות, פגעו אף הם במידה מסוימת ביכולתה של איראן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות בעיראק והחריף את מאבקי הכוחות הפנימיים בקרבן. עיקר המאבקים מתקיימים בין מיליציות הרואות באיראן את מקור הסמכות העיקרי שלהן, לבין רובן המחויבות לאיש הדת הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, הסמכות השיעית העליונה בעיראק.
  • משבר הקורונה, אשר מצא את איראן באחת התקופות הקשות בתולדותיה. נסיגת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות עמן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. גם סגירת גבולותיה של איראן עם מדינות שכנות, בהן עיראק, בעקבות התפרצות הנגיף, גבתה מאיראן מחיר כלכלי כבד, שהשפעותיו צפויות להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי.
  • מינויו של מצטפא אלכאט’מי לראשות ממשלת עיראק מציב, אף הוא, אתגר משמעותי בפני איראן. אף כי אלכאט’מי נבחר לתפקידו בהסכמה איראנית, הוא לא היה המועמד המועדף על טהראן, שנאלצה להסכים למינויו כדי לסכל את מינוי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לראשות הממשלה. מאז בחירתו לראשות הממשלה ניכר, כי אלכאט’מי נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין איראן לארצות-הברית. הוא חותר לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקאי, לקדם את “הדיאלוג האסטרטגי” בין שתי המדינות ולהגביל את השפעתן של המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאיראן ונתפסות על-ידו כמי שעלולות לערער את היציבות במדינה ולהביא להסלמה עם ארצות-הברית.

• לנוכח האתגרים הגוברים, מנסה איראן “להלך בין הטיפות” תוך שהיא מפגינה פרגמטיות וזהירות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשל המרכזי בבגדאד ובו בזמן לקדם את האינטרסים ארוכי הטווח שלה בעיראק. חרף פעילותו הגוברת של ראש הממשלה העיראקי אלכאט’מי נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, קשריו הטובים עם הממשל האמריקאי ומאמצי ההתקרבות שלו לערב הסעודית, ממשיכה איראן, המודעת היטב לאילוצים הניצבים בפניה, לשמור על ערוצי קשר פתוחים עם הממשל המרכזי בבגדאד ונזהרת שלא למתוח ביקורת פומבית על ראש הממשלה ומדיניותו כדי שלא להיגרר לעימות עמו. איראן מודעת לכך שאלכאט’מי, שנבחר כראש ממשלה זמני עד למועד הבחירות הכלליות בעיראק (ככל הנראה ב-2021), נדרש להתמודד עם אילוצים כבדים מבית, בראשם המשבר הכלכלי העמוק וההתמודדות עם נגיף קורונה, והיא אינה מעוניינת בשלב זה להחריף את מצוקתו באופן, שעלול לערער עוד יותר את היציבות השלטונית במדינה.
• במאמץ האיראני הנמשך לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה בעיראק ממשיך כוח קדס של משמרות המהפכה למלא תפקיד מרכזי גם לאחר חיסול סלימאני. מאז נכנס לתפקידו בחודש ינואר 2020, ביקר מפקד הכוח החדש, אסמאעיל קאא’ני, לפחות פעמיים בעיראק ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי ובמיליציות השיעיות. על רקע העימותים בין המיליציות השיעיות לכוחות האמריקאים בעיראק בחודשים האחרונים, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה. סילוק הנוכחות האמריקאית עדיין נתפס בעיני איראן יעד אסטרטגי ואמצעי משמעותי לשימור ואף לחיזוק השפעתה במדינה. לפיכך כוח קדס מעודד את גדודי חזבאללה (ואולי גם מיליציות שיעיות נוספות) להפעיל לחצים מבוקרים על ארה”ב (ירי רקטות על בסיסים\מתקנים אמריקאים, הפגנה אלימה ליד השגרירות האמריקאית בבגדאד).
• עם זאת נמנעת איראן מפעילות ישירה נגד ארה”ב ומסתפקת בפעילות בעצימות נמוכה של שלוחיה, ובמרכזם גדודי חזבאללה מבלי לקחת על כך אחריות פורמלית. זאת כדי שלא להוביל להסלמה מחודשת בעיראק, להחרפת העימות בינה לממשל המרכזי בבגדאד וייתכן אף לעימות צבאי בינה לארצות-הברית, שאינם משרתים את האינטרס האיראני. בשלב זה נראה, שאיראן מעריכה ששימור השפעתה בעיראק לאורך זמן עדיף על פני צעדים אלימים ומתריסים, שעלולים להגביר את החיכוך בין טהראן לממשל המרכזי בעיראק.
• בתוך כך, פועלת איראן להבטיח, עד כמה שניתן, את המשך המסחר בין איראן לעיראק במאמץ לשמר את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה. במוקד המאמצים האיראנים במישור הכלכלי עמדו בשבועות האחרונים ניסיונות מצד בכירים איראנים ושגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, לאפשר את פתיחתם המחודשת של מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה; ביקור משלחת בראשות שר האנרגיה האיראני בבגדאד; ביקור נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד; ופגישות בין שגריר איראן בבגדאד עם שרים כלכליים בכירים בממשלתו החדשה של מצטפא אלכאט’מי. כמו כן, ממשיכה טהראן במגעים ביטחוניים עם בכירים עיראקים ופועלת לשימור השפעתה בעיראק גם במישור הדתי-תרבותי לאור המגבלות על תנועת עולי רגל איראנים לעיראק בעקבות התפרצות הקורונה.

• אין משמעות הדבר, כי בכוונת איראן לוותר על שאיפותיה לדריסת רגל משמעותית בעיראק, אלא שהיא מכירה בכך שיכולתה לממשן מוגבלת (ייתכן באופן זמני) בשל המצב הפנימי באיראן, ההתפתחויות הפוליטיות בעיראק והנסיבות האזוריות והבינלאומיות. עם זאת, איראן עשויה בעתיד לבחון מחדש את מדיניותה אם תעריך, כי בהתנהלותו כלפי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות ובמדיניותו ביחס לארצות-הברית וליתר השחקנים באזור, מסכן ראש הממשלה אלכאט’מי אינטרסים איראנים חיוניים. גם החרפת העימות עם הקהילה הבינלאומית, ובראשה ארצות-הברית, סביב משבר הגרעין והמשך הלחץ המקסימלי נגדה, עשויה לדחוק את איראן לנצל את נכסיה בעיראק, במיוחד המיליציות הנאמנות לה, כדי לפעול נגד יעדים ואינטרסים של ארצות-הברית ובעלות בריתה באזור (ובכלל זה להגביר את מינון הלחצים הצבאיים במטרה לזרז את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק).

מבנה העבודה

• העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
  • החרפת האתגרים הניצבים בפני איראן בעיראק:
    • חיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס
    • משבר הקורונה
    • מינוי מצטפא אלכאט’מי כראש ממשל עיראק
    • התגברות פעילות דאעש
    • הביקורת הציבורית בעיראק נגד מעורבות איראן
  • המענה לאתגרים הגוברים בעיראק: פרגמטיות וזהירות לצד מאמץ מתמשך לשימור ההשפעה האיראנית:
    • הזירה הפוליטית
    • פעילות כוח קדס
  • פעילות בזירה הכלכלית, הביטחונית והדתית

החרפת האתגרים הניצבים בפני איראן בעיראק

• עיראק הייתה ונותרה זירה חשובה ביותר במדיניותה האזורית של איראן ונדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי שלה. מאז הפלת צדאם חוסיין ב-2003 פעלה טהראן לשמור את שכנתה ממערב כיחידה טריטוריאלית אחת בשליטה שיעית הנתונה להשפעתה. לאחר כיבוש עיראק על-ידי ארצות-הברית בשנת 2003 הוביל כוח קדס של משמרות המהפכה את הסיוע למיליציות השיעיות, שהוקמו בעיראק והופעלו נגד צבא ארצות-הברית והקואליציה המערבית. כוח קדס סיפק מימון, ציוד ואמצעי לחימה למרבית המיליציות השיעיות, תיאם וארגן שיגור פעילי חזבאללה מלבנון לעיראק לסיוע בלחימה נגד ארצות-הברית ופיתח ערוצי קשר עם המשטר העיראקי ועם גורמי כוח נוספים בזירה הפוליטית הפנימית במדינה כדי להעמיק את השפעת איראן ולהחליש את ההשפעה האמריקאית.
• הישגיו הדרמטיים של דאעש בעיראק בקיץ 2014 העמידו בפני איראן אתגר אסטרטגי משמעותי וחייבו אותה להעמיק את מעורבותה הצבאית באמצעות כוח קדס. השתלטות הארגון על שטחים נרחבים בעיראק פגעה בשלמותה הטריטוריאלית והציבה בגבול איראן-עיראק ישות עוינת ואלימה. התבססות והתרחבות “המדינה האסלאמית”, שבשליטת דאעש, חייבו את איראן לשגר לעיראק נשק ויועצים, בראשם קאסם סלימאני, שהחל להוביל את המערכה הצבאית בעיראק באמצעות המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידי איראן ובתיאום עם המשטר העיראקי.
• מפלת “המדינה האסלאמית” והיחלשותו המשמעותית של דאעש פתחו בפני איראן הזדמנויות חדשות להרחבת השפעתה בעיראק. בשונה מסוריה, נוכחותה הצבאית הישירה של איראן בעיראק מוגבלת ביותר והיא מתבססת בעיקר על המיליציות השיעיות העיראקיות, שחלקן פועלות בחסות ישירה או עקיפה של משמרות המהפכה. איראן רואה במעורבותה בעיראק אמצעי חיוני לשימור השפעתה במדינה זו ולמניעת נוכחות והשפעה של ארצות-הברית, הנתפסות בעיניה כאיום על האינטרסים הלאומיים שלה. בדומה לסוריה, פועלת איראן להרחבת השפעתה בעיראק גם במישורים הכלכלי, הדתי והתרבותי, במיוחד לנוכח חיוניותה הרבה של עיראק לכלכלת איראן ולמאמציה לעקוף את הסנקציות.
• בחודשים האחרונים ניצבת איראן בפני אתגרים גוברים בזירה העיראקית, שהמשמעותיים בהם הם חיסולם בינואר 2020 של מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני, ושל מפקד המיליציה השיעית העיראקית “גדודי חזבאללה” (כתאא’ב חזבאללה) וסגן מפקד “הגיוס העממי” (אלחשד אלשעבי, ארגון הגג של המיליציות השיעיות בעיראק), אבו-מהדי אלמהנדס; משבר הקורונה, שהעמיק את המשבר הכלכלי באיראן ושיבש את המסחר בין איראן לעיראק; מינוי ראש המודיעין העיראקי לשעבר, מצטפא אלכאט’מי, כראש ממשלת עיראק; החרפת הביקורת הציבורית בעיראק נגד המעורבות האיראנית; והתגברות פעילות דאעש בעיראק.

חיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס

• חיסולם של קאסם סלימאני ושל אבו-מהדי אלמהנדס בראשית ינואר 2020 הנחית מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, ובכלל זה בעיראק, לכל הפחות בטווח הקצר. סלימאני, שהפך בעשור האחרון ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות האיראנית באזור, היה מקורב לצמרת האיראנית, במיוחד למנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, והצליח לטוות רשת קשרים הדוקים עם מנהיגים ובכירים באזור, בהם בכירי המיליציות השיעיות בעיראק. אף כי מותו לא הוביל לנסיגת איראן מיעדי-העל שלה במזרח התיכון, נאלצים משמרות המהפכה וכוח קדס בהנהגת יורשו, אסמאעיל קאא’ני, להתאים את משימותיהם ואת מאפייני פעילותם לנסיבות המשתנות.

• חיסול אלמהנדס פגע, אף הוא, במידה מסוימת ביכולתה של איראן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות. מותו של אלמהנדס החריף את מאבקי הכוחות הפנימיים בקרב המיליציות השיעיות בעיראק. חלק מהמיליציות השיעיות רואות באיראן את מקור הסמכות העיקרי ומנהיגיהן הצהירו לא אחת על נאמנותם למנהיג העליון של איראן, עלי ח’אמנהאי, כמקור סמכות דתית. עם זאת, רוב המיליציות השיעיות מחויבויות לאיש הדת הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, הסמכות השיעית העליונה בעיראק, הזוכה לתמיכה נרחבת בקרב השיעים בעיראק, נחשב למתנגד חריף של תפיסת “שלטון חכם ההלכה”, שהונהגה באיראן לאחר המהפכה האסלאמית, ותומך בהשתלבות המיליציות הסרות למרותו במסגרת מנגנוני הביטחון העיראקים. סיסתאני רואה בהתערבות איראן בענייניה הפנימיים של עיראק התערבות זרה ומאיימת והביע לא אחת הסתייגות ממעורבות איראנית, ובעיקר משמרות המהפכה, בפוליטיקה העיראקית.

משבר הקורונה

• משבר הקורונה מצא את איראן באחת התקופות הקשות בתולדותיה. נסיגת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות עמן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. להחרפת המשבר הכלכלי תרמו גם הצניחה במחירי הנפט בחודשים האחרונים והבעיות המבניות מהן סובלת הכלכלה האיראנית, בהן: שחיתות, ניהול כושל ומעורבות יתר של גופים ומוסדות סמי-ממשלתיים, כדוגמת משמרות המהפכה, בכלכלה. גם סגירת גבולותיה של איראן עם מדינות שכנות, בהן עיראק, בעקבות התפרצות הנגיף, גבתה מאיראן מחיר כלכלי כבד, שהשפעותיו צפויות להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי.

מינוי מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק

• מינויו של מצטפא אלכאט’מי לראשות ממשלת עיראק מציב, אף הוא, אתגרים משמעותיים בפני איראן. אף כי אלכאט’מי נבחר לתפקידו בהסכמה איראנית, הוא לא היה המועמד המועדף על טהראן, שנאלצה להסכים למינויו כדי לסכל את מינוי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לראשות הממשלה. מינוי אלזרפי, הנחשב למקורב לארצות-הברית ונתמך על-ידה, עורר התנגדות בקרב חלק מהקבוצות השיעיות בעיראק, ובראשן הסיעות המייצגות את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. במהלך מרץ 2020 פעלה איראן לטרפד את מינויו, בין היתר באמצעות ביקורים, שקיימו בבגדאד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ומפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני. איראן תמכה במינוי אלכאט’מי לראשות הממשלה חרף מחלוקת בקרב הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי בין רוב הסיעות, שתמכו במינויו, לבין “גדודי חזבאללה”, שהביעו התנגדות בטענה, כי היה שותף לחיסול סלימאני ואלמהנדס בתפקידו כראש המודיעין העיראקי.

• מאז בחירתו של אלכאט’מי לראשות הממשלה ניכר, כי הוא נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין איראן לארצות-הברית, חותר לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקאי ולקדם את “הדיאלוג האסטרטגי” בין שתי המדינות ופועל להגבלת השפעתן של המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאיראן ונתפסות על-ידו כמי שעלולות לערער את היציבות במדינה ולהביא להסלמה עם ארצות-הברית. ביסוד מדיניותו של אלכאט’מי, ובדומה למדיניותו של ראש ממשלת עיראק לשעבר, חידר אלעבאדי, שמונה לתפקיד בקיץ 2014 במקומו של ראש הממשלה הפרו-איראני נורי אלמאלכי, עומדים רצונו שלא להפוך את ארצו ל”גרורה איראנית”, עניינה הבסיסי של עיראק בהמשך הסיוע האמריקאי ורצונה לשמר קשרים תקינים עם המדינות הערביות הסוניות.
• מיד עם כניסתו לתפקיד, נפגש אלכאט’מי בנפרד עם שגריר איראן ועם שגריר ארצות-הברית בבגדאד. אלכאט’מי אמר לשגריר איראן, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), כי עיראק מעוניינת לכונן קשרים טובים עם איראן ועם כל שכנותיה לשם קידום האינטרסים שלהן, הביטחון והיציבות באזור. הוא הדגיש בפניו, כי ארצו לא תשמש “דרך מעבר או מקום לטרור, בסיס לתוקפנות נגד אף מדינה או זירה לחיסול חשבונות”. בפגישתו עם שגריר ארצות-הברית בבגדאד, מתיו טולר, הצהיר אלכאט’מי, כי לא יאפשר להפוך את ארצו לזירה לתקיפת מדינות שכנות והביע את רצונו בקידום הקשרים בין עיראק לארצות-הברית (תסנים; סוכנות הידיעות העיראקית, 9 במאי 2020). אלכאט’מי ניצב בפני דילמה בין הכרה בנחיצות הנוכחות האמריקאית להתמודדות עם איומי הטרור ולבלימת ההשפעה האיראנית בעיראק לבין הלחצים מצד חוגים פוליטיים שונים בעיראק המונעים מרגשות לאומיים להביא להסגת הכוחות האמריקאים.
• אלכאט’מי מעוניין לאזן את יחסי ארצו עם איראן לא רק באמצעות ארצות-הברית, כי אם גם באמצעות מדינות ערב. בהתאם למדיניות זו, ביקר סגן ראש הממשלה ושר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, במאי 2020 בסעודיה. בעקבות הביקור, דווח על כוונת סעודיה להעניק לעיראק הלוואה בסך שלושה מיליארד דולרים ולספק לעיראק חשמל בכמות גדולה יותר ובמחיר זול יותר מזה המסופק לעיראק על-ידי איראן. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר האיראני ח’בר אונליין (24 במאי 2020), נכתב, כי סעודיה נחושה לנצל את הקמת הממשלה החדשה בבגדאד כדי לחזק את יחסיה עם עיראק על חשבון הקשרים בין עיראק ואיראן. האתר העריך, כי הבעיות הכלכליות בפניהן ניצבת עיראק ינוצלו על-ידי ריאד לשיפור הקשרים בין שתי המדינות, אך ציין, כי לנוכח התנהלות סעודיה כלפי עיראק בשנות המערכה נגד דאעש והתחרות בין שתי המדינות על שוק הנפט, הסעודים מעולם לא נחשבו בעיני עיראק כשותפים, שניתן לסמוך עליהם.
• אלכאט’מי מציב אתגר משמעותי בפני ההשפעה האיראנית בעיראק גם במאמציו להגביל את כוחן של המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן ולהשיב את סמכות הממשלה באמצעות אכיפת זכותה הבלעדית של המדינה לשאת נשק. ב-11 במאי 2020 פשטה המשטרה העיראקית על מטה המיליציה הפרו-איראנית ת’אראללה (Thar Allah) בבצרה, עצרה כמה פעילים והחרימה אמצעי לחימה, לאחר שלוחמיה ירו לעבר מפגינים בעיר (חשבון הטוויטר של ראש ממשלת עיראק, 11 במאי 2020). ב-16 במאי 2020 ביקר אלכאט’מי במפקדת המיליציות השיעיות בבגדאד. הוא שיבח את פעילות המיליציות, אך הדגיש כי הן הוקמו על בסיס פסק ההלכה של איש הדת הבכיר סיסתאני כדי להילחם בדאעש (תסנים, 16 במאי 2020).

• העימות בין אלכאט’מי למיליציות הפרו-איראניות הגיע לאחרונה לשיאו בפשיטה, שביצעה היחידה העיראקית ללוחמה בטרור ב-25 ביוני 2020 על מתחם המיליציה השיעית “גדודי חזבאללה”, שהייתה אחראית לתקיפות האחרונות, שבוצעו באמצעות ירי רקטות על מתחם השגרירות האמריקאית בבגדאד ועל כוחות אמריקאים המוצבים בבסיסי צבא עיראקים. בפשיטה על מתחם המיליציה בדרום בגדאד נעצרו 14 פעילים והוחרמו משגרים ורקטות, שנועדו, ככל הנראה, לביצוע תקיפות נוספות נגד יעדים אמריקאים. התקיפה עוררה תגובות חריפות מצד המיליציות הנאמנות לאיראן, שכללו מתקפה אישית נגד ראש הממשלה והוא הואשם בשיתוף פעולה עם ארצות-הברית. כעבור מספר ימים שוחררו הפעילים ממעצרם. מוקדם עדיין להעריך עד כמה יצליח אלכאט’מי במאמציו לצמצם את דריסת הרגל האיראנית בארצו ולהכפיף את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לשלטון המרכזי. יוזכר, כי גם ראש הממשלה לשעבר, חידר עבאדי, הפגין קו עצמאי מול טהראן ואף התעמת במספר הזדמנויות עם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני^[1].

התגברות פעילות דאעש

• גם דאעש מציב אתגר גובר בפני האינטרסים האיראנים בעיראק. אף כי “המדינה האסלאמית” אינה מחזיקה עוד בשטחים בעיראק, איום הטרור לא נעלם. עיראק ממשיכה להוות מרכז פעילות של דאעש, שהגביר את פעילותו במדינה וביצע בחודשים האחרונים עשרות תקיפות תוך אימוץ טקטיקה של “פגע וברח”. פעילות דאעש מחייבת את הממשל המרכזי בבגדאד להגביר את מאמציו למיגור הטרור ומחזקת את נחישותו להעמיק את השליטה על פעילות המיליציות השיעיות המשולבות בפעילות נגד דאעש.

הביקורת הציבורית בעיראק נגד מעורבות איראן

• ברקע לקשיים הגוברים של איראן, גוברת הביקורת הציבורית בעיראק כנגד מעורבות איראן במדינה. המשך החדירה האיראנית, ובעיקר המעורבות הגוברת של כוח קדס של משמרות המהפכה בניהול העניינים הפנימיים בעיראק, עוררו בשנים האחרונות התנגדות פוליטית וציבורית גוברת. הקולות בעיראק בגנות החדירה האיראנית ומעורבותה במדינה, אפילו בקרב השיעים, נשמעו בבירור בהפגנות המחאה בשנה האחרונה בעיראק. סקר, שנערך לאחרונה על-ידי מכון הסקרים העיראקי IIACSS (Independent Institute of Administration and Civil Society Studies), המייצג את מכון הסקרים האמריקאי Gallup, הצביע על כך, שאיראן ממשיכה לאבד תמיכה בקרב הציבור העיראקי. לראשונה מזו תקופה ארוכה, ארצות-הברית זוכה לאהדה כפולה מזו של איראן (כ-33% אחוזי תמיכה בארצות-הברית לעומת 15% תמיכה בלבד באיראן). מדובר בירידה חדה באהדה לאיראן לעומת 2017, כאשר איראן זכתה ליחס חיובי מצד כ-70% מהציבור העיראקי (VOA, 16 ביוני 2020).

המענה לאתגרים הגוברים בעיראק: פרגמטיות וזהירות לצד מאמץ מתמשך לשימור ההשפעה האיראנית:

הזירה הפוליטית

• לנוכח האתגרים הגוברים, מנסה איראן להלך בין הטיפות תוך שהיא מפגינה פרגמטיות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשל המרכזי בבגדאד ולפעול באופן זהיר לשימור האינטרסים ארוכי הטווח שלה בעיראק, בראשם שימור השפעתה הפוליטית, הכלכלית והביטחונית והאצת נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק.
• חרף פעילותו הגוברת של ראש הממשלה העיראקי אלכאט’מי נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, קשריו הטובים עם הממשל האמריקאי ומאמצי ההתקרבות שלו לערב הסעודית, ממשיכה איראן, המודעת היטב לאילוצים הניצבים בפניה, לשמור על ערוצי קשר פתוחים עם הממשל המרכזי בבגדאד ונזהרת שלא למתוח ביקורת פומבית על ראש הממשלה ומדיניותו כדי שלא להיגרר לעימות עמו. יתר על כן, איראן מודעת לכך שאלכאט’מי, שנבחר כראש ממשלה זמני עד למועד הבחירות הכלליות בעיראק (ככל הנראה ב-2021), נדרש להתמודד עם אילוצים כבדים מבית, בראשם המשבר הכלכלי העמוק וההתמודדות עם נגיף הקורונה, והיא אינה מעוניינת בשלב זה להחריף את מצוקתו באופן, שעלול לערער עוד יותר את היציבות השלטונית במדינה.
• מיד לאחר מינויו של אלכאט’מי כראש הממשלה, בירכה איראן על בחירתו והדגישה את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות תוך הדגשת תמיכתה בשמירת עצמאותה, ריבונותה ויציבותה של עיראק. ב-7 במאי 2020 בירך שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, את אלכאט’מי על השלמת מלאכת הרכבת הממשלה. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו הדגיש זריף, כי איראן ניצבת תמיד לצד העם העיראקי ובחירתו. ב-11 במאי 2020 שוחח נשיא איראן, חסן רוחאני, בטלפון עם ראש ממשלת עיראק ובירך אותו על מינויו לתפקיד. רוחאני הדגיש את תמיכת ארצו בעיראק ואמר, כי עצמאותה, יציבותה הפוליטית, ריבונותה הלאומית ולכידותה הטריטוריאלית של עיראק חשובות לאיראן. הוא הביע תקווה לקידום הקשרים ושיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות והוסיף, כי יש להישמר מפני אלה המבקשים לאיים על האינטרסים של עיראק ושל מדינות האזור. אלכאט’מי אמר לרוחאני, כי עיראק לא תשכח את הסיוע האיראני לכינון היציבות והביטחון בעיראק, ובמיוחד את התפקיד, שמילאה במערכה נגד דאעש, וקרא לחיזוק הקשרים בין המדינות (אירנ”א, 11 במאי 2020).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, בירך, אף הוא, באמצעות הטוויטר (7 במאי 2020) את ראש הממשלה הנבחר ואיחל לממשלה החדשה הצלחה בשירות העם העיראקי. ב-9 במאי 2002 נפגש מסג’די עם אלכאט’מי, בירך אותו על אישור מינויו על-ידי הפרלמנט העיראקי והביע את רצונה של איראן בחיזוק הקשרים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות בכל התחומים (תסנים, 9 במאי 2020). בראיונות לסוכנויות הידיעות האיראניות אירנ”א ואלעאלם אמר מסג’די, כי גישתו של אלכאט’מי כלפי איראן היא חיובית וכי הבטיח לפעול לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות ולמימוש כל ההסכמים שנחתמו ביניהן (אירנ”א, 13 במאי 2020). שבועות ספורים לאחר מכן, אמר מסג’די בריאיון לערוץ הטלוויזיה אלעראקיה, כי איראן מעוניינת לתמוך ולשתף פעולה עם ממשלתו של אלכאט’מי בכל התחומים ולשפר את הקשרים הבילטרליים בין שתי המדינות. הוא הביע תקווה לחיזוק היחסים הכלכליים והמסחריים בין המדינות, במיוחד במגזר החשמל ואמר, כי איראן מוכנה להשקיע בייצור החשמל בעיראק. הוא הודה, כי קיים הבדל בין ממשלת אלכאט’מי לממשלות עיראקיות קודמות, אך הדגיש, כי שתי המדינות זקוקות זו לזו ובכך לא חל כל שינוי ואין חילוקי דעות מהותיים ביניהן (איסנ”א, 15 ביוני 2020).

• על רקע הדיווחים על קשריו הקרובים של אלכאט’מי עם ארצות-הברית, ניסתה גם התקשורת האיראנית להפיג את החששות מפני פגיעה בקשרי איראן ועיראק. אתר החדשות האיראני תאבנאכ פרסם (12 במאי 2020) טור פרשנות, שכותרתו: “האם עיראק של אלכאט’מי תהיה אנטי-איראנית?”. בטור נכתב, כי הפרשנים הטוענים, שבכוונת ראש הממשלה החדש להעדיף את יחסי ארצו עם ארצות-הברית על פני יחסיה עם איראן, אינם מבינים את מהות הקשרים בין איראן לעיראק ואת עומק ההשפעה האיראנית בעיראק, שאינם משתנים באופן בסיסי כאשר מתחלפת ממשלה בבגדאד.
• רצונה של טהראן להימנע מעימות עם ראש הממשלה אלכאט’מי בלט במיוחד בתגובות הרפות לפשיטה על מתחם “גדודי חזבאללה”, המיליציה השיעית שלהערכתנו ביצעה את מרבית הירי לעבר בסיסים ומתקנים אמריקאים. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הצהיר במסיבת העיתונאים השבועית שלו (25 ביוני 2020), כי האירועים המתרחשים בעיראק קשורים אך ורק לעיראק וכי אין בכוונת איראן להתערב בענייניה הפנימיים או להביע דעה בסוגיות שאינן קשורות אליה. הוא הוסיף, כי “הגיוס העממי” מהווה קבוצה עממית, שהוקמה בהנחיית אנשי הדת הבכירים והפכה לכוח צבאי. הוא ציין, כי איראן בטוחה שממשלת עיראק תנהל את ענייניה הפנימיים בצורה המיטבית כדי להשיב בהקדם האפשרי את היציבות והביטחון לארצה (תסנים, 29 ביוני 2020). התגובה האיראנית הרשמית ביטאה רצון איראני להימנע מהחרפת המתיחות עם ראש ממשלת עיראק. ניכר כי טהראן מעדיפה בשלב זה לפעול לשימור השפעתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית במדינה מבלי להיגרר לעימות פומבי עם אלכאט’מי. זאת, תוך הכרה באילוצים הניצבים בפניה בזירה העיראקית והערכה, כי בשלב זה לא נשקף איום מיידי ומשמעותי על האינטרסים החיוניים שלה בזירה זו.
• גם התקשורת האיראנית נמנעה, בדרך כלל, מביקורת ישירה כלפי ראש ממשלת עיראק בעקבות התקרית בדרום בגדאד. סוכנות הידיעות “מהר” (Mehr) מתחה ביקורת על תקיפת מפקדת “גדודי חזבאללה” ומעצר פעילי המיליציה, אך לא הטילה על אלכאט’מי אחריות ישירה לאירוע. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר הסוכנות (27 ביוני 2020), נכתב, כי מבצעי הפעולה לא יכלו להשיג את התוצאה אליה חתרו, משום שהמיליציות השיעיות אינן מהוות רק חלק בלתי נפרד מהכוחות המזוינים אלא גם זוכות לתמיכת אנשי הדת הבכירים. לפיכך, האמריקאים ואלה המשרתים אותם לא יוכלו לשים קץ למיליציות הנהנות מעוצמה צבאית, מאהדה עממית ומתמיכת אנשי הדת הבכירים. עם זאת, במאמר נוסף, שהתפרסם ב”מהר” (5 ביולי 2020), נמתחה ביקורת חריפה יותר על ראש הממשלה אלכאט’מי, בטענה שהוא פועל על-פי תכתיבים אמריקאים. במאמר נכתב, כי במקום לפעול בהתאם לסדר העדיפויות אליו היה מחויב כאשר מונה לתפקידו, ובראשו שיפור המצב הכלכלי, היערכות לקיום בחירות פרלמנטריות חדשות בהקדם, נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ומאבק בשחיתות, פועל אלכאט’מי לקידום יעדים התואמים את דרישות ארצות-הברית.

פעילות כוח קדס

• במסגרת המאמץ האיראני הנמשך לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה בעיראק ממשיך כוח קדס של משמרות המהפכה למלא תפקיד מרכזי גם לאחר חיסול סלימאני. מאז נכנס לתפקידו בחודש ינואר 2020, ביקר מפקד הכוח החדש, אסמאעיל קאא’ני, לפחות פעמיים בעיראק ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי ובמיליציות השיעיות. בסוף מרץ 2020 ביקר קאא’ני בעיראק בניסיון לאחד את הסיעות השיעיות סביב דחיית מועמדותו של עדנאן אלזרפי ולגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות הממשלה. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של ראש הממשלה המיועד (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020).
• בראשית יוני 2020 הגיע קאא’ני לביקור נוסף בבגדאד לקראת פתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות-הברית. מקורות עיראקים דיווחו, כי ביקורו נועד לגבש חזית אחידה עם בכירים בסיעות הנאמנות לאיראן בעיראק לקראת פתיחת הדיאלוג. על-פי כמה דיווחים בתקשורת הערבית, נאלץ קאא’ני לבקש אישור כניסה מראש לעיראק ונכנס במסגרת משלחת איראנית רשמית בראשות שר האנרגיה, רזא ארדכאניאן (אלערבי אלג’דיד, 3 ביוני 2020).
• אתר חדשות איראני פרסם לאחרונה כתבה, שבה התייחס לשינוי במאפייני כוח קדס בעקבות חיסול סלימאני ומינוי קאא’ני למפקד הכוח. בכתבה נכתב, כי בשונה מקודמו, מעדיף קאא’ני פעילות חשאית על פני פעילות גלויה, אך ממשיך לקדם את יעדי העל האיראנים בזירות השונות, בהן גם בעיראק, שבה הוא מקדם פעילות מדינית חשאית למחצה במטרה להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים בנסיבות החדשות, שנוצרו בעקבות מינוי מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק (ג’האן ניוז, 20 ביוני 2020).
• האתגרים הגוברים תופסים את איראן בעיצומה של מתיחות נמשכת בין איראן לארצות-הברית ובין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לכוחות האמריקאים המוצבים במדינה. גם לאחר חיסול סלימאני נמשכו עימותים בין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לכוחות הקואליציה המערבית, שהגיעו לשיאם בשורת תקיפות, שבוצעו במחצית מרץ 2020 באמצעות ירי רקטות לעבר בסיסים בהם שוהים כוחות אמריקאים. בתקיפה, שבוצעה ב-11 במרץ 2020 לעבר הבסיס הצבאי אלתאג’י, צפונית לבגדאד, נהרגו שני חיילים אמריקאים וחיילת בריטית, ובתקיפה נוספת, שבוצעה לעבר הבסיס ב-14 במרץ 2020, נפצעו כמה חיילים עיראקים ואמריקאים. תקיפה נוספת בוצעה ב-17 במרץ 2020 לעבר בסיס בסמאיה שמדרומית לבגדאד. דובר משרד החוץ האיראני הכחיש מעורבות איראנית בתקיפות אלה והצהיר, כי על נשיא ארצות-הברית לבחון את נוכחות כוחותיו באזור במקום לעסוק בהאשמות “חסרות בסיס” (פארס, 13 במרץ 2020).
• על רקע העימותים בין המיליציות השיעיות לכוחות האמריקאים בעיראק, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה. בראשית ינואר 2020 ביקר אחמד אלמחמדאוי (אבו-פדכ), שמונה למפקד “גדודי חזבאללה” בעקבות חיסול אבו-מהדי אלמהנדס, באיראן. במהלך הביקור ביקר אבו-פדכ בקברו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס לשעבר, בעיר כרמאן (משרק ניוז, 24 בפברואר 2020).

• בפברואר 2020 התקיים בטהראן כנס לזכר חללי “חזית ההתנגדות”, במהלכו הצהיר מנהיג המיליציה העיראקית השיעית הפרו-איראנית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’), שיח’ אכרם אלכעבי, כי בכוונת המיליציה להיאבק נגד הכוחות האמריקאים עד לסילוקם מעיראק. הוא הוסיף, כי ארגונו נחוש לנקום את מותם של “מפקדי ההתנגדות החללים” ונערך למלחמה וכי החלה הספירה לאחור לקראת שעת האפס של הנקמה על מותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס (תסנים; מהר, 15 בפברואר 2020).

• אף כי במהלך אפריל 2020 שככה המתיחות בין ארצות-הברית למיליציות השיעיות בעיראק, המשיכו בכירים איראנים לקרוא לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי, טען, כי הפעולות הצבאיות של ארצות-הברית בעיראק מהוות הפרה של הריבונות העיראקית ומנוגדות לדרישה הרשמית והפומבית של הממשלה, הפרלמנט והעם העיראקי, לנסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה ועלולות לדרדר את המצב באזור (תסנים, 1 באפריל 2020). יועצו הביטחוני הבכיר של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, סיד יחיא רחים צפוי (Seyyed Yahya Rahim Safavi), הזהיר, כי אם תתעלם ארצות-הברית מדרישת הפרלמנט העיראקי להוציא את כוחותיה מעיראק, יהיה עליה לשאת באחריות להשלכות נוכחותה הבלתי-חוקית בעיראק. הוא ציין, כי המצב הכלכלי והפוליטי בארצות-הברית בצל התפרצות הקורונה והבחירות המתקרבות לנשיאות מקשות על יכולתה לנהל עימות צבאי באזור. צפוי קרא לאנשי הממשל והצבא האמריקאים לשקול את השלכותיה של כל פעולה עליה יחליטו והזהיר, כי העם העיראקי, הצעירים העיראקים ו”קבוצות ההתנגדות” מוכנים לפעול נגד כל פעולה צבאית אמריקאית (תסנים, 1 באפריל 2020).
• בתוך כך, הודיעה ארצות-הברית על שינוי בפריסת כוחותיה בעיראק, ובכלל זה פינוי שלושה בסיסים קטנים והתכנסות הכוחות בבסיסים גדולים, שההגנה עליהם תתוגבר. במסגרת זו העבירו האמריקאים את השליטה על בסיס אלקאא’ם לידי צבא עיראק. הדיווחים על צמצום הנוכחות האמריקאית בעיראק, כמו גם ההסכם שחתמה ארצות-הברית עם הטאלבאן, שיביא לצמצום הדרגתי של הכוחות האמריקאים באפגניסטאן, חיזקו את ההערכה בטהראן, כי המשך הלחץ הצבאי על הכוחות האמריקאים בעיראק באמצעות המיליציות השיעיות הפועלות בחסותה עשוי לזרז את נסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה. כך, למשל, העריך שגריר איראן לשעבר בעיראק, חסן דנאא’יפר (Hassan Danaeifar), בריאיון לסוכנות הידיעות תסנים (13 באפריל 2020), כי הכוחות האמריקאים ייסוגו מעיראק בתוך פחות משנתיים.
• סילוק הנוכחות האמריקאית עדיין נתפס בעיני איראן יעד אסטרטגי ואמצעי משמעותי לשימור ואף לחיזוק השפעתה במדינה. אף על-פי כן, טהראן מוכנה לאמץ גישה פרגמטית וזהירה גם ביחס למימוש יעד זה והיא נמנעת, גם אם באופן זמני, מפעולות, שעלולות להוביל להסלמה מחודשת בעיראק, להחרפת העימות בינה לבין הממשל המרכזי בבגדאד וייתכן אף לעימות צבאי בינה לארצות-הברית, שאינו משרת את האינטרס האיראני בשלב זה. נראה, שאיראן מעריכה כי שימור השפעתה בעיראק לאורך זמן עדיף על פני צעדים מתריסים, שעלולים להגביר את החיכוך בין טהראן לממשל המרכזי בעיראק.
• ביטוי למדיניות הזהירה מצד איראן ושלוחיה בעיראק ניתן למצוא, בהימנעות המיליציות הנאמנות לאיראן מקבלת אחריות לתקיפות, שבוצעו נגד יעדים אמריקאים בעיראק במקביל לתחילת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק וארצות-הברית. את האחריות לתקיפות אלה קיבלה קבוצה פיקטיבית המכנה עצמה “ליגת המהפכנים” (דרך פעולה מוכרת של איראן, שבה נעשה שימוש בעבר). זאת ועוד, לאחר ביקורו של מפקד כוח קדס קאא’ני בעיראק בראשית יוני 2020, דיווח העיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה (6 ביוני 2020), כי בפגישות, שקיים קאא’ני עם בכירי המיליציות השיעיות במהלך ביקורו בן היומיים בעיראק, הוא קרא להם שלא להסלים את המצב, לשמור על רגיעה ולפתור את הבעיות בשיקול דעת. הוא הדגיש, כי “הגיוס העממי” הוא עיראקי וכי טהראן תומכת בו, אך אין בכוונתה להתערב בחילוקי הדעות הפנימיים בעיראק. עוד אמר קאא’ני, כי בחירת אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק היא בחירה עיראקית ולא איראנית וכי הצלחתו תשרת את האינטרסים של שתי המדינות.
• גם אם הדיווח באלאח’באר אינו משקף בהכרח את התכנים, שעלו במהלך ביקור קאא’ני בבגדאד, הרי שיש בו כדי לבטא ניסיון איראני להציג עמדה מתונה יחסית כדי שלא להביך את ראש ממשלת עיראק החדש ולהימנע מעימות עמו בעת הנוכחית. גם שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, הצהיר לאחר ביקור קאא’ני בבגדאד, כי הדיאלוג האסטרטגי האמריקאי-עיראקי הוא “עניין עיראקי פנימי” ואם הפרלמנט העיראקי יתמוך בהחלטות הממשלה, גם איראן תתמוך בהן. הוא ציין, כי לביקור קאא’ני בבגדאד לא היה כל קשר לפתיחת הדיאלוג, אם כי שב על עמדת איראן התומכת בנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ומהאזור כולו (איסנ”א, 15 ביוני 2020).

פעילות בזירה הכלכלית, הביטחונית והדתית

• בתוך כך, פועלת איראן להבטיח עד כמה שניתן את המשך המסחר בין איראן לעיראק במאמץ לשמר את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה. במוקד המאמצים האיראנים במישור הכלכלי עמדו בשבועות האחרונים ניסיונות מצד בכירים איראנים ושגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, לאפשר את פתיחתם המחודשת של מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה; ביקור משלחת בראשות שר האנרגיה האיראני בבגדאד; ביקור נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד; ופגישות בין שגריר איראן בבגדאד עם שרים כלכליים בכירים בממשלתו החדשה של מצטפא אלכאט’מי.
• במרץ 2020 ביקר מסג’די בשניים ממעברי הגבול המחברים בין שתי המדינות: מעבר הגבול העיראקי זרבאטיה (Zurbatiyah) ומעבר הגבול האיראני מהראן (Mehran) ודן עם האחראים לשני המעברים בדרכים להקל על העברת סחורות ונוסעים בין איראן לעיראק לנוכח התפרצות הקורונה. בביקור, אליו התלווה הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגש השגריר גם עם מושלי מחוזות כרמאנשאה ואילאם שבמערב איראן והדגיש את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין איראן לעיראק דרך מעברי הגבול הממוקמים במחוזות אלה (אירנ”א, 21 במרץ 2020).
• בראשית אפריל 2020 נפגשו נציגים מארגון אזור הסחר החופשי ארונד (Arvand) שלחופי המפרץ הפרסי במעבר הגבול שלמצ’ה (Shalamcheh) שבין איראן לעיראק עם פקידים עיראקים מהעיר בצרה ודנו עימם באפשרות לפתוח את מעבר הגבול, שנסגר ב-7 במרץ 2020 על-ידי עיראק למעבר סחורות איראניות בעקבות התפרצות מגפת קורונה. שני הצדדים דנו בהליכים הבריאותיים הנדרשים לצורך פתיחת המעבר וחידוש הפעילות הכלכלית בו. מעבר הגבול שלמצ’ה ממוקם כ-15 ק”מ מהעיר ח’רמשהר שבדרום-מערב איראן וכעשרים ק”מ מהעיר בצרה שבעיראק והוא נחשב למעבר הגבול החשוב ביותר בדרום איראן למעבר סחורות ועולי רגל בין שתי המדינות (אירנ”א, 9 באפריל 2020).

• בראשית יוני 2020 הודיע חבר הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, סיד חמיד חסיני (Seyyed Hamid Hosseini), כי באפריל-מאי 2020 חל שיפור בהיקף היצוא האיראני לעיראק, שנפגע בעקבות התפרצות הקורונה. הוא ציין, כי חמישים משאיות עיראקיות נכנסו לאיראן בחודש שעבר כדי להעביר לעיראק סחורות איראניות, שאוחסנו במכס האיראני, ו-500 משאיות נוספות צפויות להיכנס לאיראן להעברת סחורות נוספות. חסיני הוסיף, כי בקרוב ייפתח מעבר הגבול הדרומי שלמצ’ה ולאחר תיאומים נדרשים ייפתחו גם יתר מעברי הגבול בין שתי המדינות, שטרם נפתחו מאז סגירתם בעקבות הקורונה (פארס, 9 ביוני 2020).
• ב-3 ביוני 2020 הגיע שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן (Reza Ardakanian), לביקור רשמי בעיראק, במהלכו נפגש עם בכירים עיראקים, בהם נשיא עיראק, ראש הממשלה, שר החשמל ושר האוצר. הפגישות דנו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי החשמל והמים בין שתי המדינות. בתום ביקורו הודיע ארדכאניאן, כי שתי המדינות האריכו את החוזה ליצוא חשמל מאיראן לעיראק בשנתיים נוספות וכי עיראק שילמה לאיראן חוב בגובה של כ-400 מיליון דולרים בעבור אספקת חשמל איראני, כמחצית מהסכום אותו דורשת טהראן (אירנ”א; תסנים, 3 ביוני 2020).

• במחצית יוני 2020 קיים נגיד הבנק המרכזי האיראני, עבד אלנאצר המתי (Abdolnaser Hemmati), ביקור בבגדאד, במהלכו נפגש עם נגיד הבנק המרכזי העיראקי, עלי מחסן אסמאעיל אלעלאק (Ali Mohsen Ismail al-Alaq), ודן עימו בהרחבת שיתוף הפעולה הפיננסי והבנקאי בין שתי המדינות ובהפעלת מנגנון פיננסי משותף, שיאפשר לאיראן לנצל את מקורותיה הכספיים בעיראק, בעיקר מיצוא גז וחשמל, כדי לייבא מעיראק מוצרים בסיסיים שאינם תחת סנקציות, בהם מזון ותרופות (אירנ”א, 17 ביוני 2020).

• במהלך ביקורו בבגדאד נפגש נגיד הבנק המרכזי האיראני גם עם שר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, ועם ראש ממשלת עיראק אלכאט’מי, שהביע תקווה להסרת הסנקציות הכלכליות, שהוטלו על איראן. אלכאט’מי ציין, כי עיראק ניצבת לצד איראן ומוכנה לסייע לה לנוכח התנאים הקשים הניצבים בפניה, כשם שאיראן ניצבה לצד עיראק בעבר. בתום פגישתו של הנגיד האיראני עם שר האוצר העיראקי אמר המתי, כי עיראק הביעה נכונות לשלם את חובותיה לאיראן עבור יצוא הגז והחשמל (אירנ”א, 17 ביוני 2020). במקביל לביקורי הבכירים האיראנים בבגדאד, קיים שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די, שורת פגישות עם שרים עיראקים בכירים, בהם שרי הפנים, ההגנה, התחבורה, העבודה והעניינים החברתיים, התכנון, הפיתוח, האוצר, ההשכלה הגבוהה, הנפט, הבריאות ואיכות הסביבה.

• איראן פועלת לשימור השפעתה בעיראק גם במישור הדתי-תרבותי לאור המגבלות על תנועת עולי רגל איראנים לעיראק בעקבות התפרצות הקורונה. במחצית אפריל 2020 הודיע ראש הארגון לעליה לרגל באיראן, עלי-רזא רשידיאן (Alireza Rashidian), כי מתבצעות הכנות ותוכניות לחידוש שליחתם של עולי רגל איראנים למקומות הקדושים לשיעים בעיראק ובסוריה לאחר בלימת מגפת קורונה. הוא ציין, כי הארגון מגבש פרוטוקולים רפואיים בשיתוף משרד הבריאות וארגון “הסהר האדום” ופועל בתיאום עם משרד החוץ מול עיראק וסוריה לחידוש העלייה לרגל. כמו כן, נעשות הכנות לספק את כל השירותים הנדרשים כדי לשמור על בריאותם של עולי הרגל (תסנים, 15 באפריל 2020).
• במקביל למגעים המדיניים והכלכליים, ממשיכה טהראן גם במגעים ביטחוניים עם בכירים עיראקים. ב-9 באפריל 2020 נועד הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן, עם שר ההגנה העיראקי, נג’אח אלשמרי (Najah al-Shammari), ודן עימו בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות. בפגישה, שהתקיימה בשגרירות איראן בבגדאד, הדגישו השניים את חשיבות המערכה נגד הטרור, במיוחד נגד כוחות דאעש שנותרו בעיראק, וכן דנו במאבק נגד התפרצות הקורונה (מהר, 9 באפריל 2020).
• בסוף יוני 2020 נפגש מראדיאן עם הרמטכ”ל העיראקי החדש, עבד אלאמיר יאראללה (Abdul Amir Yarallah), ודן עימו בשיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות ובמערכה נגד דאעש. מראדיאן הביע את נכונות ארצו לסייע לכוחות המזוינים העיראקים בתחומים השונים. רמטכ”ל עיראק ביקש להרחיב ולחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני במסגרת הוועדה המשותפת לאיראן, לרוסיה, לסוריה ולעיראק, שהוקמה לצורך חילופי מודיעין ותיאום המאבק בדאעש (אירנ”א, 23 ביוני 2020). מראדיאן נפגש לאחרונה גם עם שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאד סעדון (Juma Anad Saadoun) ועם יו”ר ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט העיראקי, מחמד רצ’א אלחידר (Mohammed Redha al-Haidar), ודן עימם בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות (אירנ”א, 3 ביולי 2020). במחצית מאי 2020 הצהיר דובר מפקדת המבצעים המשותפים בעיראק, תחסין אלח’פאג’י (Tahseen al-Khafaji), כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין עיראק, סוריה, איראן ורוסיה במערכה נגד “שרידי דאעש” נמשך. הוא ציין, כי מפקדת המבצעים המשותפים משתפת פעולה עם שלוש המדינות בהשגת מודיעין ובתקיפת מטרות דאעש בעיראק (איסנ”א, 11 במאי 2020).

The post איראן ניצבת בפני אתגרים גוברים בעיראק אך היא נחושה לקדם את האינטרסים החיוניים שלה appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

עיקרי הדברים

    
מימין: מעילי גדודי חזבאללה נושאים את תמונתו של האיאתאללה ח’מיני המבטאת נאמנותם לאיראן ולאידיאולוגיה הח’מיניסטית של שלטון חכם ההלכה (אתר האינטרנט של גדודי חזבאללה). משמאל: פעילי גדודי חזבאללה נושאים את תמונתו של האיאתאללה ח’מיני במצעד צבאי לרגל “יום ירושלים העולמי” (סוכנות הידיעות העיראקית, 13 בנובמבר 2018).

• עיראק הייתה ונותרה זירה חשובה ביותר במדיניותה האזורית של איראן ונדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי שלה^[2]. במרכז מטרותיה האסטרטגיות של איראן בעיראק עומדים פגיעה בהשפעתה הפוליטית והפסקת נוכחותה הצבאית והשפעתה הפוליטית של ארה”ב בעיראק; חיזוק ההשפעה האיראנית על הממשל העיראקי והפיכת עיראק למדינה בעלת אוריינטציה איראנית; הגברת ההשפעה האיראנית בקרב העדה השיעית בעיראק תוך צמצום תפקידן של ארה”ב והקואליציה במערכה נגד דאעש; מטרות נוספות הן החלשת דאעש ע”י פעילות משולבת של המיליציות השיעיות וכוחות הביטחון העיראקים; החלשת הזרם השיעי הלאומי, שאינו מעוניין לקבל תכתיבים מאיראן; אבטחת נתיב האספקה היבשתי, שבין איראן לסוריה, העובר דרך עיראק (“המסדרון היבשתי”); ושימוש במיליציות השיעיות לחיזוק “ציר ההתנגדות” שבהנהגת איראן, בין השאר ע”י הפעלת מיליציות שיעיות עיראקיות בזירה הסורית.
• גדודי חזבאללה, והמיליציות השיעיות האחרות המופעלות על ידם, נתפסים ע”י האיראנים כארגוני חסות (Proxies), שבהם נעשה שימוש לקידום המטרות האסטרטגיות הללו, תוך הימנעות ממעורבות ישירה או מצעדים מתריסים העלולים לסבך את איראן ואת המיליציות השיעיות בעימות ישיר עם ארה”ב. הפעלת גדודי חזבאללה ומיליציות שיעיות נוספות ע”י איראן יוצרת מתח מובנה בין איראן והמיליציות שהיא מפעילה, לבין אותם גורמים בממשל העיראקי ובעדה השיעית בעיראק החותרים לשמור על עצמאותה וריבונותה של עיראק.

• גדודי חזבאללה הוקמו ע”י ג’מאל ג’עפר מחמד עלי אבראהימי, המכונה אבו מהדי אלמהנדס, עיראקי שיעי בעל עבר עשיר של פעילות טרוריסטית (הוא היה מעורב בשורה של פיגועי טרור בכווית, שבוצעו ע”י ארגון חזבאללה הלבנוני כחלק ממתקפת טרור איראנית). בעקבות פעילותו הטרוריסטית בכווית הוא נמלט לאיראן, שהה בה כעשרים שנה וחזר לעיראק לאחר נפילת משטר צדאם חסין. במהלך מלחמת עיראק הוא הקים את גדודי חזבאללה בהפעלה ובסיוע של כוח קדס. “התמחותם” של גדודי חזבאללה הייתה ירי רקטות והנחת מטעני צד קטלניים לאורך הצירים שבהם נעו הכוחות האמריקאים, ובירי רקטות שגרמו לאבדות רבות בקרב צבא ארה”ב והחישו את יציאתו מעיראק (2011). גדודי חזבאללה נתפסו ע”י האמריקאים כמיליציה האנטי-אמריקאית, הפרו-איראנית והמסוכנת ביותר מקרב המיליציות השיעיות שפעלו בעיראק.
• אבו מהדי אלמהנדס המשיך לעמוד בראש גדודי חזבאללה גם לאחר יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק ב-2011. ביוני 2014 הוא מונה כסגן מפקד הגיוס העממי, מסגרת-על של עשרות מיליציות שיעיות, חלקן פועלות בחסות איראן, וחלקן עצמאיות או שנאמנותן נתונה לאיאתאללה עלי סיסתאני, הסמכות הדתית העליונה בקרב השיעים בעיראק (הגם שבאופן פורמאלי כפוף הגיוס העממי לממשל העיראקי). ברקע הקמת הגיוס העממי עמדה השתלטות דאעש על מוצול והאיום מצידו שנשקף באותה העת לבירה בגדאד. איום זה הוביל לפסק הלכה שהוציא את האיאתאללה עלי סיסתאני שקרא לג’האד של תושבי עיראק נגד דאעש ובכך העניק למעשה לגיטימציה פנים-עיראקית להקמת הגיוס העממי ולקיומן של המיליציות השיעיות המזוינות. עד להריגתו היה אבו מהדי אלמהנדס היה הדמות הדומיננטית בגיוס העממי בעוד שהמפקד הפורמלי, פאלח אלפיאצ’, שימש כדמות בעלת אופי ייצוגי.
• ב-2 בינואר 2020 נהרג אבו מהדי אלמהנדס בסיכול ממוקד שביצעו כלי טיס אמריקאים. יחד עימו נהרג ידידו (ומפעילו) מפקד כוח קדס קאסם סלימאני. במקומו מונה לתפקיד מפקד גדודי חזבאללה אחמד אלמחמדאוי (אבו פדכ), ממקימי גדודי חזבאללה ומי שמילא בארגון שורה של תפקידים צבאיים ומדיניים. ב-26 בפברואר 2020 הוכלל אלמחמדאוי ברשימת הטרור של ארה”ב והוגדר כפעיל טרור בינלאומי בשל מעורבותו בביצוע פיגועי טרור נגד כוחות אמריקאים ואזרחים עיראקים חפים מפשע (קודם לכן, בשנת 2009, הוכרזו גדודי חזבאללה כארגון טרור). נראה כי עד כה לא מונה אלמחמדאוי באופן פורמלי כסגן מפקד הגיוס העממי בשל מחלוקות פנימיות בין המיליציות פרו-איראניות לבין תומכי האיאתאללה סיסתאני.

• מאפייני הפרופיל של גדודי חזבאללה בעיתוי הנוכחי:
  • הזרוע הצבאית של גדודי חזבאללה כוללת שלוש מסגרות חטיבתיות המונות כ-10,000-9,000 לוחמים. מרבית הלוחמים מוצבים בעיראק או פועלים נגד דאעש במסגרת הגיוס העממי ומקצתם מוצבים בסוריה (בעיקר באזור אלבוכמאל).
  • מימון פעילות הזרוע הצבאית של גדודי חזבאללה מגיע בחלקו ממשלת עיראק, באמצעות הגיוס העממי. חלק מהסיוע מגיע ישירות מאיראן והוא מוערך בכמה מיליוני דולרים לחודש.
  • לגדודי חזבאללה יש רשת נרחבת של מוסדות אזרחיים על פי הדגם, שיישמה איראן בארגון חזבאללה בלבנון (אף כי בהיקף קטן יותר). רשת זאת כוללת תשתית הסברה, מוסדות דתיים, מוסדות נשים, זרוע סטודנטים באקדמיה ותנועת נוער.
  • גדודי חזבאללה מקיימים קשר הדוק עם ארגון חזבאללה הלבנוני מאז הקמתם (2007). הקשר בין השניים מוצא ביטויו, בין השאר, בסיוע פעילי ארגון חזבאללה הלבנוני לאימון פעילי גדודי חזבאללה (ומיליציות שיעיות פרו-איראניות אחרות).
  • גדודי חזבאללה אימצו את האידאולוגיה האיראנית של שלטון חכם ההלכה, ומטפחים את פולחן האישיות של האיאתאללה ח’מיני ושל המנהיג הנוכחי עלי ח’אמנהא’י. בו בזמן הם משתמשים גם בסממנים עיראקים-שיעיים על מנת להדוף טענות כי הם שלוחה איראנית המשרתת את האינטרסים של איראן.

    
מימין: דגל גדודי חזבאללה מונף על חומת השגרירות האמריקאית (בע’דאד אליום, 31 בדצמבר 2019). משמאל: חומת השגרירות האמריקאית מועלות באש (יוטיוב, 31 בדצמבר 2019).

• לאחר הריגת קאסם סלימאני ואבו מהדי אלמהנדס פתחו גדודי חזבאללה (ומיליציות שיעיות נוספות המופעלות ע”י איראן) בקמפיין איומים נגד ארה”ב, אשר לווה בירי ספורדי של רקטות לעבר בסיסים/מתקנים אמריקאים ללא נטילת אחריות פורמלית. קמפיין זה נועד למנוע הידברות עיראקית-אמריקאית אודות אופן יציאת צבא ארה”ב מעיראק ולהביא ליציאה חד-צדדית של צבא ארה”ב מעיראק ללא הסכם אמריקאי-עיראקי. פעילי גדודי חזבאללה היו המיליציה השיעית העיקרית, שביצעה שיגורי מטחי רקטות לעבר בסיסים שבהם נמצאים חיילים ומתקנים של ארה”ב והקואליציה (ובכלל זה בסיס תאג’י, שמצפון לבגדאד, נמל התעופה הבינלאומי של בגדאד “האזור הירוק” שבמרכז בגדאד^[3]). ירי הרקטות אילץ את האמריקאים לפנות מספר בסיסים ולהסיט חלק מהקשב ומהמאמצים שלהם להתמודדות נגד איראן והמיליציות השיעיות על חשבון הלחימה נגד דאעש.
• במחצית השנייה של יוני 2020 בוצעו מספר אירועי ירי לעבר יעדים אמריקאים/מערביים במרחב בגדאד ובבסיס תאג’י. להערכתנו, גדודי חזבאללה הינה המיליציה השיעית המרכזית, שעמדה מאחורי ירי הרקטות בהכוונה איראנית, במטרה לשבש את “הדיאלוג האסטרטגי” המתקיים בין ארה”ב לעיראק האמור לקבוע את עתיד הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק. אירועי ירי אלו, שלא גרמו לנפגעים, התבצעו ללא נטילת אחריות פורמלית מצד גדודי חזבאללה או כל מיליציה שיעית אחרת, על מנת שלא להביא לתגובות אמריקאיות חריפות נגד איראן או נגד המיליציות השיעיות בעיראק.
• בעקבות ריבוי אירועי ירי הרקטות פשט ב-25 ביוני 2020 כוח היחידה ללוחמה בטרור של ממשלת עיראק על מפקדת גדודי חזבאללה בדרום בגדאד. במהלך הפשיטה נעצרו כ-14 פעילי גדודי חזבאללה, ששוחררו לאחר ארבעה ימים. הפשיטה נועדה לשגר מסר מאיים לגדודי חזבאללה, שמטרתו להניע אותם להפסיק את ירי הרקטות לעבר הבסיסים/מתקנים האמריקאים. גדודי חזבאללה הגיבו באיומים נגד ראש ממשלת עיראק מצטפא אלכאט’מי ובהצהרה, כי פעילותם המזויינת בעיראק היא “חוקית לחלוטין”. מאבק הכוח בין הריבונות העיראקית לבין גדודי חזבאללה ושאר המיליציות השיעיות הפועלות לקידום האינטרסים האיראנים, הינו איפא רחוק מאוד מסיום.

מבנה העבודה

• עבודה זאת כוללת את הפרקים הבאים:
  • רקע היסטורי: תקופת אבו מהדי אלמהנדס
  • האידיאולוגיה של גדודי חזבאללה.
  • דיוקנו של ארגון גדודי חזבאללה:
    • התשתית הצבאית.
    • הנהגת גדודי חזבאללה.
    • מימון גדודי חזבאללה.
    • התמיכה הפוליטית בזירה הפנים-עיראקית.
  • התשתית האזרחית:
    • כללי
    • המערכת הדתית
    • מוסדות הנשים
    • מערכת מחקרית/תעמולתית
    • המערכת הסטודנטיאלית
    • תנועת הצופים
  • התשתית ההסברתית:
    • מאפייני מערכת ההסברה.
    • ערוץ אלאתג’אה (“הכיוון” בערבית).
    • אתר האינטרנט.
    • הרשתות החברתיות.
    • ההסברה הקרבית.
    • פלטפורמות הסברתיות נוספות שאינן כפופות ישירות לגדודי חזבאללה
  • שיתוף הפעולה של גדודי חזבאללה עם ארגון חזבאללה הלבנוני.
    • הסיוע של ארגון חזבאללה הלבנוני
    • הדמיון בסמלים
  • אבני דרך בפעילות גדודי חזבאללה בעשור האחרון:
    • הלחימה בצפון סוריה נגד ארגוני המורדים.
    • הלחימה נגד דאעש במסגרת הגיוס העממי.
    • אבטחת מרחב הגבול העיראקי-סורי.
    • דיכוי המחאה השיעית נגד ממשלת עיראק.
    • הפגנה אלימה מול שגרירות ארה”ב בבגדאד.
    • קמפיין האיומים נגד ארה”ב והממשל העיראקי.
    • ירי רקטות לעבר בסיסים/מתקנים אמריקאים.
    • הפעלת לחצים על ארה”ב במהלך “הדיאלוג האסטרטגי” בין עיראק לארה”ב.
  • פעילות מנע של הממשל העיראקי: תמונת מצב
    • עיקרי האירוע
    • תגובת גדודי חזבאללה
    • תגובת איראן

The post גדודי חזבאללה: דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית, המופעלת ע”י כוח קדס, כזרוע מרכזית לקידום האינטרסים האיראנים בעיראק appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• שר ההגנה הסורי ורמטכ”ל איראן חתמו על הסכם כולל לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. פרטי ההסכם עדיין אינם ידועים לנו. הרמטכ”ל האיראני הצהיר, כי בכוונת איראן לחזק את מערכות ההגנה האווירית של סוריה במסגרת הידוק הקשרים הצבאיים בין המדינות.
• נשיאי איראן, רוסיה ותורכיה דנו במפגש מקוון בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה. נשיא איראן הצהיר בנאומו, כי איראן תמשיך בתמיכתה בסוריה וקרא לנסיגת “הכוחות הטרוריסטים האמריקאים” מסוריה ומהאזור כולו. בהודעת הסיכום של המפגש הדגישו שלושת הנשיאים את מחויבותם לעצמאותה ולשלמותה הטריטוריאלית של סוריה וגינו את המשך התקיפות הישראליות במדינה.
• איראן הסתפקה בתגובה מתונה לפשיטה, שבוצעה ב-25 ביוני 2020 על-ידי היחידה העיראקית ללוחמה בטרור על מתחם המיליציה השיעית הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה” בבגדאד. במהלך הפשיטה נעצרו 14 פעילי המיליציה והוחרמו משגרים ורקטות, שנועדו, ככל הנראה, לתקיפות נוספות נגד יעדים אמריקאים בעיראק. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר, כי אין בכוונת איראן להתערב בענייניה הפנימיים של עיראק או להביע דעה בסוגיות שאינן קשורות אליה. תגובת איראן הרשמית משקפת רצון מצד טהראן להימנע בשלב זה מהחרפת המתיחות עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, על רקע מאמציו להגביל את כוחן של המיליציות הפרו-איראניות. סוכנות הידיעות האיראנית מהר, לעומת זאת, פרסמה מאמר ביקורתי כלפי כאט’מי, בו נטען, כי הוא פועל בהתאם לתכתיבים מצד ארצות-הברית.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, העריך, כי עולי רגל איראנים לא יוכלו להשתתף השנה בטקסי העלייה לרגל למקומות הקדושים בעיראק (ארבעין), המתוכננים לחודש אוקטובר 2020. לדבריו, מצב הקורונה הקשה בעיראק לא יאפשר לשלטונות עיראק לארח עולי רגל זרים.
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, שלח אגרת לראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בה הדגיש את מחויבותה הנמשכת של איראן לתמיכה בפלסטינים. בנוסף על כך, שוחח יו”ר המג’לס האיראני, מחמד-באקר קאליבאף, בטלפון עם אסמאעיל הניה ועם מנהיג הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, והדגיש את התנגדות איראן ל”עסקת המאה” של הנשיא טראמפ ולתוכנית הסיפוח של ישראל. כמו כן, נפגש שגריר איראן בלבנון עם משלחת בראשות אחמד עבד אלהאדי, נציג חמאס בלבנון, והצהיר על תמיכת איראן בפלסטינים וב”התנגדות”.

המעורבות האיראנית בסוריה

• הערוץ הלבנוני אלמיאדין המזוהה עם חזבאללה דיווח (8 ביולי 2020), כי שר ההגנה הסורי, עלי איוב, וראש מטה הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), חתמו על הסכם כולל לשיתוף פעולה צבאי. מקור איראני רשמי אמר לאלג’זירה (8 ביולי 2020), כי באקרי דן בדמשק בחשיבות יציאת הכוחות הזרים “הבלתי חוקיים” מסוריה ובמענה לתקיפות הישראליות. במעמד החתימה אמר באקרי, כי ההסכם מחזק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בהתמודדות עם הלחצים האמריקאים. הוא ציין, כי בכוונת איראן לחזק את מערכות ההגנה האווירית של סוריה במסגרת הידוק הקשרים הצבאיים בין המדינות. באקרי גינה את נוכחותה הצבאית של תורכיה בסוריה ואמר, כי עליה לדעת, שאין בנוכחות זו כדי לפתור את בעיותיה הביטחוניות. שר ההגנה הסורי אמר, כי מי שמהמר על הריסת הקשרים בין איראן וסוריה, שוגה באשליות. הוא ציין, כי אם ארצות-הברית היתה מצליחה להכניע את סוריה, את איראן ואת “ציר ההתנגדות”, לא היה ניתן להגיע לרגע זה. לדבריו, ישראל היא שותפה עוצמתית במלחמה נגד סוריה ו”כנופיות הטרור” הן חלק מהתוקפנות הישראלית.
• נשיאי איראן, רוסיה ותורכיה דנו ב-1 ביולי 2020 במפגש מקוון בהמשך ההסדרה בסוריה במסגרת תהליך אסטנה. בנאומו במפגש המקוון אמר נשיא איראן, חסן רוחאני, כי איראן תמשיך בתמיכתה בסוריה וגינה את החרפת הסנקציות האמריקאיות “הבלתי אנושיות” נגד סוריה. הוא שב על עמדתה הרשמית של איראן בזכות שמירת לכידותה הטריטוריאלית, עצמאותה וריבונותה של סוריה והמשך המאבק נגד הטרור עד לחיסולו המוחלט בסוריה ובאזור. כמו כן, קרא רוחאני להוצאת “הכוחות הטרוריסטים האמריקאים” מסוריה ומהאזור כולו בהקדם האפשרי (תסנים, 1 ביולי 2020). בהודעת הסיכום של המפגש הדגישו שלושת הנשיאים את המחויבות לעצמאותה, לריבונותה ולשלמותה הטריטוריאלית של סוריה, גינו התערבות זרה וקראו להגברת היציבות והביטחון. כמו כן גינו הנשיאים את המשך התקיפות הישראליות בסוריה המערערות, לדבריהם, את עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה ומגבירות את המתיחות באזור (רויטרס, 1 ביולי 2020).
• מקור אופוזיציה סורי דיווח, כי משמרות המהפכה חידשו בימים האחרונים את תשלום המשכורות למיליציות פרו-איראניות בסוריה לאחר מספר חודשים, בהם לא הועברו משכורות כלל או שהן קוצצו בחצי. על-פי הדיווח, נע השכר החודשי בין 50 אלף לירות סוריות (כ-24 דולרים) ללוחמי המיליציות הפועלים במדבר הסורי ל-80 אלף לירות סוריות (כ-36 דולרים) ללוחמים בערים. בדיווח נמסר, כי הסיבה לחידוש תשלום המשכורות היא רצון איראני למנוע מהלוחמים להיענות בחיוב לניסיונות רוסיים לגייסם ללחימה במלחמת האזרחים בלוב בתמורה לשכר חודשי גבוה. לפי הדיווח, המאמצים הרוסים הובילו לאחרונה לחילוקי דעות בין רוסיה ואיראן, שבעקבותיהם נערכו בשבועות האחרונים כמה מפגעים בין קצינים רוסים ואיראנים במזרח סוריה בניסיון לתאם את שליחתם של חלק מפעילי המיליציות הפרו-איראניות ללוב (פראת פוסט, 6 ביולי 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• איראן הסתפקה בתגובה רשמית רפה לפשיטה על מטה המיליציה השיעית הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה” האחראית למספר תקיפות, שבוצעו בחודשים האחרונים נגד מתחם השגרירות האמריקאית ב”אזור הירוק” בבגדאד ועל כוחות אמריקאים המוצבים בבסיסי צבא עיראקים. בפשיטת כוח עיראקי של היחידה ללוחמה בטרור על מתחם המיליציה בדרום בגדאד ב-25 ביוני 2020, נעצרו 14 פעילים של המיליציה והוחרמו משגרים ורקטות, שנועדו, ככל הנראה, לתקיפות נוספות נגד יעדים אמריקאים בעיראק. התקרית החריגה, המשקפת ניסיון מצד ראש הממשלה, מצטפא כאט’מי, להכפיף את המיליציות השיעיות תחת מרותו, עוררה תגובות זועמות מצד בכירי המיליציות השיעיות העיראקיות הנאמנות לאיראן, שתקפו בחריפות את ראש הממשלה כאט’מי והאשימו אותו בשיתוף פעולה עם ארצות-הברית.
• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הצהיר במסיבת העיתונאים השבועית שלו, כי האירועים המתרחשים בעיראק קשורים אך ורק לעיראק וכי אין בכוונת איראן להתערב בענייניה הפנימיים של עיראק או להביע דעה בסוגיות שאינן קשורות אליה. הוא הוסיף, כי “הגיוס העממי” (ארגון הגג של המיליציות השיעיות העיראקיות) מהווה קבוצה עממית, שהוקמה בהנחיית אנשי הדת הבכירים והפכה לכוח צבאי. הוא ציין, כי איראן בטוחה שממשלת עיראק תנהל את ענייניה הפנימיים בצורה המיטבית כדי להשיב בהקדם האפשרי את היציבות והביטחון לארצה. בהתייחס לדיווחים על ביקור אפשרי של ראש ממשלת עיראק בטהראן, אמר מוסוי, כי איראן מקדמת בברכה כל קשר וכל ביקור של בכירי המדינות השכנות בטהראן, אך טרם סוכם מועד סופי לביקור כזה (תסנים, 29 ביוני 2020). התגובה האיראנית הרשמית משקפת רצון איראני להימנע בשלב זה מהחרפת המתיחות עם ראש הממשלה העיראקי החדש. ניכר כי איראן מעדיפה לפעול לשימור השפעתה הפוליטית, הצבאית והכלכלית במדינה מבלי להיגרר לעימות פומבי עם כאט’מי. זאת, תוך הכרה באילוצים הניצבים בפניה בזירה העיראקית והערכה, כי בשלב זה לא נשקף איום מיידי ומשמעותי על האינטרסים החיוניים שלה בזירה זו.
• גם התקשורת האיראנית נמנעה, בדרך כלל, מביקורת ישירה כלפי ראש ממשלת עיראק בעקבות התקרית בדרום בגדאד. סוכנות הידיעות מהר (Mehr) מתחה ביקורת על תקיפת מפקדת “גדודי חזבאללה” ומעצר פעילי המיליציה, אך לא הטילה על כאט’מי אחריות ישירה לאירוע. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר הסוכנות (27 ביוני 2020), נכתב, כי הפעולה נגד המיליציה השיעית נועדה להעריך את היכולת לפרק את “ההתנגדות” ולסלקה מהזירה הפוליטית והביטחונית העיראקית, וכי התגובות החריפות לפעולה מצד יתר המיליציות השיעיות הוכיחו, כי הן נהנות מתמיכה עממית רחבה בעיראק. פירוק המיליציות הוא אחד היעדים המרכזיים של האמריקאים במסגרת הדיאלוג האסטרטגי בין ארצות-הברית ועיראק ויש המבקשים לפצל בין כוחות הביטחון העיראקים למיליציות השיעיות, אף על-פי שאלה מעולם לא ראו עצמן נפרדות מכוחות הביטחון ושיתפו עימם פעולה במערכה נגד הטרור. בכל מקרה, נכתב במאמר, מבצעי הפעולה לא יכלו להשיג את התוצאה אליה חתרו, משום שהמיליציות השיעיות אינן מהוות רק חלק בלתי נפרד מהכוחות המזוינים אלא גם זוכות לתמיכת אנשי הדת הבכירים. לפיכך, האמריקאים ואלה המשרתים אותם לא יוכלו לשים קץ למיליציות הנהנות מעוצמה צבאית, מאהדה עממית ומתמיכת אנשי הדת הבכירים.
• עם זאת, במאמר נוסף, שהתפרסם במהר (5 ביולי 2020), נמתחה ביקורת חריפה יותר על ראש הממשלה כאט’מי, בטענה שהוא פועל על-פי תכתיבים אמריקאים. במאמר נכתב, כי במקום לפעול בהתאם לסדר העדיפויות אליו היה מחויב כאשר מונה לתפקידו, ובראשו שיפור המצב הכלכלי, היערכות לקיום בחירות פרלמנטריות חדשות בהקדם, נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק ומאבק בשחיתות, מתמקד כאט’מי בביצוע שינויי גברי במנגנוני הביטחון תוך דחיקתם של בכירים המזוהים עם המיליציות השיעיות ובמתן היתר לכוחות האמריקאים בעיראק לבצע ניסויי טילים בשטחה (על רקע ניסויים במערכת הפטריוט המוצבת בשגרירות ארצות-הברית בבגדאד). כמו כן, נמנע כאט’מי מתגובה כלשהי לפרסומה בעיתון הסעודי אלשרק אלאוסט של קריקטורה, שנתפסה כלועגת לאיש הדת השיעי העיראקי הבכיר, איתאללה סיסתאני. לטענת המאמר, משמעות הדבר היא שכאט’מי משנה את סדרי העדיפויות שלו בהתאם לדרישות האמריקאים.
• הפרשן המדיני, סעדאללה זארעי, אמר בריאיון לעיתון הרדיקלי “וטן אמרוז” (Vatan Emrooz, 27 ביוני 2020), כי נראה שראש הממשלה כאט’מי כלל לא היה מודע למתקפה נגד “גדודי חזבאללה” וכי האירועים מצביעים על כך, שהוא עדיין אינו שולט לגמרי במצב. זארעי הוסיף, כי שיתוף הפעולה בין האמריקאים ליחידה ללחימה בטרור מוכיח, שהנוכחות האמריקאית בעיראק היא הגורם המרכזי לחוסר יציבות ולחוסר ביטחון במדינה.
• האתר פרארו (Fararu), לעומת זאת, הטיל את האחריות לתקרית על ראש הממשלה כאט’מי. במאמר פרשנות שכותרתו: “מדוע עצר ראש ממשלת עיראק את חברי גדודי חזבאללה” (27 ביוני 2020), נכתב, כי המעצר נועד להעביר מסר ברור בנוגע לעמדת כאט’מי הן ביחס לנסיגת ארצות-הברית מעיראק והן ביחס למיליציות השיעיות. כאט’מי כבר הזהיר בשבועות האחרונים את המיליציה השיעית, כי שיגור רקטות לעבר שגרירות ארצות-הברית בבגדאד מסכן את הדיאלוג האסטרטגי עם ארצות-הברית ומחליש את עמדת עיראק, משום שארצות-הברית משתמשת בתקיפת כוחותיה בעיראק להצדיק את הצורך בהמשך נוכחותה הצבאית במדינה. לאחר שנכשל בהעברת המסר, הינחה ראש הממשלה את היחידה ללוחמה בטרור לתקוף את מפקדת המיליציה. המאמר העריך, כי כאט’מי אינו מעוניין בנסיגה מהירה ומיידית של הכוחות האמריקאים מעיראק וכי העימות עם “גדודי חזבאללה” עשוי להעיד על כך, שאין בכוונתו להיענות לדרישות המיליציות השיעיות להציב את נסיגת האמריקאים מעיראק בראש סדר העדיפויות של הדיאלוג האסטרטגי. כאט’מי מעוניין להעביר מסר לפיו הוא זקוק לכוחות הזרים בארצו ושהוא רציני בכוונתו להשיב את ההרתעה לידי הממשלה ולרכז בידיה את הנשק.
• שגריר איראן לשעבר בעיראק וראש המטה לקשרים כלכליים בין איראן לסוריה ולעיראק, חסן דנאא’יפר (Hassan Danaeifar), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות אירנ”א (1 ביולי 2020), כי היחסים בין איראן לעיראק הם יציבים וכי יש להעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן. הוא ציין, כי ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, מבין בתור פוליטיקאי את חשיבות הקשרים בין המדינות ולא יאפשר ל”גורמים שליליים” לפגוע בהם. דנאא’יפר הוסיף, כי עיראק מהווה שוק ראשון או שני בחשיבותו לייצוא סחורות ומוצרים איראנים וכי היצוא האיראני אליה נמשך חרף הבעיות, ובראשן הקורונה, שהשפיעה לרעה על הסחר בין המדינות. הוא העריך, כי מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות המגפה, ייפתחו בקרוב מחדש ויהיה ניתן להגדיל את היקף היצוא האיראני לעיראק. דנאא’יפר ציין, כי יש לקדם השקעות משותפות לחברות איראניות ועיראקיות בעיראק כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית של פעילות החברות האיראניות. הוא העריך, כי במהלך השנתיים-שלוש הקרובות יהיה ניתן להגדיל את היצוא האיראני לעיראק להיקף של עשרים מיליארד דולרים, אך הדבר תלוי גם בהשפעות הקורונה.
• במהלך הריאיון התייחס דנאא’יפר גם לקשרים הכלכליים בין איראן לסוריה וציין, כי יש להגביר את מעורבות המגזר הפרטי האיראני בסוריה כדי שהקשרים בין המדינות לא יתנהלו אך ורק ברמה הממשלתית. הוא אמר, כי מאז הוקמה באופן רשמי לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה לפני מספר חודשים, הקימו כמה חבריות איראניות לשכות מסחריות בדמשק.
•  הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגש ב-3 ביולי 2020 עם יו”ר ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט העיראקי, מחמד רצ’א אלחידר (Mohammed Redha al-Haidar), ודן עימו בשיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות. השניים הדגישו את הצורך לממש את ההסכמים, שנחתמו בין שתי המדינות בתחומי הביטחון וההגנה, ולקדם את שיתוף הפעולה בתחומים אלה בין שתי המדינות (אירנ”א, 3 ביולי 2020). לאחרונה נפגש הנספח הצבאי האיראני בעיראק גם עם שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאד סעדון (Juma Anad Saadoun), ועם הרמטכ”ל העיראקי, עבד אלאמיר יאראללה (Abdul Amir Yarallah).
• שגרירות איראן בבגדאד גינתה את ההתנקשות בחייו של השאם אלהאשמי (Hisham al-Hashemi), חוקר עיראקי לענייני ביטחון וטרור, שנורה ב-6 ביולי 2020 מחוץ לביתו בבגדאד על-ידי חמושים רכובים על אופנועים. בהודעת השגרירות נאמר, כי ההתנקשות בחיי אלהאשמי היא פעולה פושעת (תסנים, 7 ביולי 2020). אלהאשמי התבטא במספר הזדמנויות בגנות הפוליטיקה העדתית המושחתת, לדבריו, בעיראק ומתח ביקורת על פעילות המיליציות השיעיות הפרו-איראניות ועל מעורבות איראן בעיראק ואף זכה בעקבות כך לאיומים מצד המיליציות.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), העריך, כי עולי רגל איראנים לא יוכלו להשתתף השנה בטקסי הארבעין (העלייה לרגל למקומות הקדושים לשיעים בעיראק, המתוכננת השנה לחודש אוקטובר עם סיום ימי האבלות על מותו של האמאם השיעי חוסין). הוא ציין, כי שלטונות עיראק טרם הודיעו האם בכוונתם לקיים את טקסי העלייה לרגל, אך לנוכח מצב הקורונה הקשה במדינה והמחסור באמצעים בריאותיים, תתקשה עיראק לקלוט השנה עולי רגל זרים ורק עולי רגל עיראקים יוכלו, ככל הנראה, להשתתף בטקסים (פארס, 7 ביולי 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, שלח אגרת לראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בה הדגיש את מחויבותה הנמשכת של איראן לתמיכה בפלסטינים. במכתב תשובה לאגרת, ששלח לאחרונה הניה לח’אמנהאי על רקע כוונת הסיפוח של ישראל, נכתב, כי איראן לא תחסוך במאמציה לתמוך בעם הפלסטיני במאבק נגד “הישות הציונית” מתוקף חובתה הדתית והאנושית. ח’אמנהאי הביע את הערכתו להמשך המאבק של חמאס נגד ישראל וארצות-הברית והביע תקווה, כי באמצעות שמירה על אחדות העם הפלסטיני, יהיה ניתן לסכל את “מזימות האויב” (מהר, 6 ביולי 2020). אסמאעיל רצ’ואן, בכיר חמאס, בירך את מנהיג איראן על האיגרת ואמר, כי לתמיכת איראן ב”התנגדות הפלסטינית” יש משמרות גדולה בכל הקשור למערכה נגד ישראל וביכולת ההרתעה מולה (אלמיאדין, 6 ביולי 2020).

אגרת ח’אמנהאי להניה
(מהר, 6 ביולי 2020)

• יו”ר המג’לס האיראני, מחמד-באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibaf), שוחח בטלפון עם מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, ועם מנהיג הג’האד האסלאמי, זיאד אלנח’אלה. בשיחתו עם הניה הדגיש קאליבאף את התנגדות איראן ל”עסקת המאה” ולתוכנית הסיפוח של ישראל. שני המנהיגים הפלסטינים הודו לקאליבאף על תמיכת איראן בפלסטינים (תסנים, 1 ביולי 2020).
• משלחת בראשות אחמד עבד אלהאדי, נציג חמאס בלבנון, נפגשה עם שגריר איראן בלבנון, מחמד ג’לאל פירוזניא (Mohammad Jalal Firouznia). השגריר ציין, כי איראן עומדת לצד העם הפלסטיני ותומכת ב”התנגדות שלו” (צפא, 2 ביולי 2020).

The post מבט לאיראן (28 ביוני – 12 ביולי, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• דוברים איראנים הגיבו לראשונה לחתימת ההסכם לשיתוף פעולה צבאי-ביטחוני, שנחתם ב-8 ביולי 2020 בין איראן לסוריה. על-פי ההסכם, צפויה איראן לספק לסוריה מערכות הגנה אווירית מתקדמות. דובר משרד החוץ האיראני אמר, כי לשיתוף הפעולה הצבאי הנמשך בין שתי המדינות יש חשיבות מיוחדת בעת הנוכחית, שבה סוריה ניצבת בפני “תוקפנות חיצונית וטרור”. דובר ממשלת איראן הצהיר, כי ההסכם מוכיח, ששתי המדינות ניצבות בחזית אחת במערכה נגד הטרור באזור. התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את חתימת ההסכם והציגה אותו כעדות למחויבותה הנמשכת של איראן לסוריה ול”חזית ההתנגדות”; כצעד, שיוביל לשינוי מאזן הכוחות בין ישראל וסוריה; וכמסר לישראל ולארצות-הברית על רקע המשך התקיפות הישראליות בסוריה והחרפת הלחץ הכלכלי האמריקאי על סוריה.
• דובר הכוחות המזוינים האיראנים הזהיר, כי אם ישראל תמשיך ב”פעולותיה הנפשעות”, היא תחוש את נחת זרועה של איראן. בהתייחסו לדיווחים על הרוגים איראנים בתקיפות ישראל בסוריה בשנים האחרונות, טען הדובר, כי מאז החלה איראן לשלוח “יועצים” לסוריה לפני כתשע שנים, נהרגו שמונה איראנים בלבד בתקיפות ישראל בסוריה, שבעה מהם בתקיפת צה”ל בשדה התעופה הסורי T4 באפריל 2018.
• במוקד הפעילות המדינית עמדו בשבוע שעבר ביקורו הראשון של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, בטהראן וביקור שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בבגדאד. ראש הממשלה העיראקי נפגש במהלך ביקורו עם בכירי הממשל האיראני, בראשם המנהיג ח’אמנהאי, הנשיא רוחאני, יו”ר המג’לס ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. שני הצדדים הדגישו את רצונם לקדם את הקשרים בין שתי המדינות, בעיקר בתחום הכלכלי. מנהיג איראן הצהיר בפגישתו עם אלכאט’מי, כי איראן אינה מתכוונת להתערב בענייניה הפנימיים של עיראק או בקשריה עם ארצות-הברית, אך מצפה ממנה להכיר בהשלכות החמורות של המשך נוכחותם של הכוחות האמריקאים בשטחה ולפעול להוצאתם. בביקורו בבגדאד נפגש שר החוץ זריף עם ראשי הממשל העיראקי, בכירים במיליציות השיעיות העיראקיות וראשי החבל הכורדי בצפון עיראק.
• שירות הביטחון הכללי חשף וסיכל חולייה בראשות פעיל החזית העממית לשחרור פלסטין . החוליה תכננה לבצע פיגוע בישוב חריש ולחטוף חייל לצורך מיקוח ופעלה במימון ובמעורבות של איראן וחזבאללה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הגיב ב-13 ביולי 2020 לראשונה לחתימת ההסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני, שנחתם ב-8 ביולי 2020 בין איראן לסוריה. על-פי ההסכם, צפויה איראן לספק לסוריה מערכות הגנה אווירית מתקדמות: מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח ארוך מסוג Bavar-373 (שחזור איראני של מערכת S-300 הרוסית) ומערכת Khordad-3, מערכת טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני, ולשפר את תפקוד מערכות ההגנה האווירית הרוסיות הפועלות בסוריה בהנחיית יועצים רוסים. מוסוי אמר, כי שיתוף הפעולה הצבאי בין איראן לסוריה אינו עניין חדש וכי שתי המדינות מקיימות ביניהן קשרים מדיניים, כלכליים, ביטחוניים וצבאיים מתמשכים לאורך שנים רבות. הוא ציין, כי לשיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות יש חשיבות מיוחדת בשלב הנוכחי, שבו סוריה ניצבת בפני תוקפנות חיצונית וטרור בהכוונת מעצמות בינלאומיות ואזוריות. מוסוי הדגיש, כי איראן מקיימת את נוכחותה בסוריה על בסיס הזמנת ממשלת סוריה וכי שיתוף הפעולה הנרחב בין שתי המדינות בכל התחומים יימשך עד לתבוסת “הקבוצות הטרוריסטיות” הפועלות במדינה (איסנ”א, 13 ביולי 2020).
• דובר ממשלת איראן, עלי רביעי (Ali Rabiei), הצהיר, כי ההסכם לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני בין איראן לסוריה מוכיח, ששתי המדינות ניצבות בחזית אחת במערכה נגד הטרור באזור. הוא ציין, כי המלחמה בטרור לא הסתיימה וכי ללא חיזוק עוצמתה הצבאית של “חזית ההתנגדות”, הטרוריסטים עלולים לשוב לאזור. רביעי הוסיף, כי אף על-פי שההסכם מתמקד בשיתוף הפעולה הצבאי, הביטחוני והטכנולוגי בין שתי המדינות, הרי שראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד-חסין באקרי (Mohammad-Hossein Baqeri), דן בפגישותיו בסוריה גם בשיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, ובכלל זה בהשתתפות חברות איראניות ומומחים מהכוחות המזוינים האיראנים בשיקומה הכלכלי של סוריה (מהר, 14 ביולי 2020).
• התקשורת האיראנית סיקרה בהרחבה את חתימת ההסכם, שהוצג על-ידה כעדות למחויבותה הנמשכת של איראן לסוריה ול”חזית ההתנגדות”; כצעד, שיוביל לשינוי מאזן הכוחות בין ישראל וסוריה; וכמסר לישראל ולארצות-הברית על רקע המשך התקיפות הישראליות בסוריה והחרפת הלחץ הכלכלי האמריקאי על סוריה. בפרשנות, שפרסם האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran, 12 ביולי 2020), נכתב, כי החלק החשוב ביותר בהסכם נוגע לחיזוק מערכות ההגנה האווירית של סוריה על-ידי איראן, שמשמעותו עימות ישיר עם ישראל. לסוריה אין יכולת להתמודד בעצמה עם המתקפות הישראליות הנמשכות, למנוע אותן או להגיב להן, מה שהוביל להגברת התקיפות הישראליות על יעדים בסוריה המשמשים את איראן, הכוחות הנתמכים על-ידה וחזבאללה. אם אכן תצליח איראן לשדרג את מערכות ההגנה האווירית של סוריה ולהעמיד לרשותה את יכולותיה בתחומי הטילים וההגנה האווירית, ישנה הדבר את מאזן הכוחות בין סוריה וישראל. זאת ועוד, חיזוק המערכות הסוריות על-ידי איראן יכול לשמש מודל עבור מדינות אחרות באזור, שעשויות לגלות עניין בסיוע צבאי איראני.
• ראש המרכז למחקרים אסטרטגיים וליחסים בינלאומיים בטהראן, סיד אמיר מוסוי (Seyyed Amir Mousavi), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות איסנ”א (12 ביולי 2020), כי היה נכון לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי וביטחוני בין איראן לסוריה במועד מוקדם יותר. הוא ציין, כי אף על-פי שרוב פרטי ההסכם טרם פורסמו ונותרו חשאיים, להסכם תהיה השפעה רבה על ההתפתחויות במזרח התיכון. לדבריו, הצבת מערכות הגנה אווירית איראניות בסוריה עשויה לחולל שינויים משמעותיים במאזן האזורי ולהעמיד לרשות סוריה יכולות צבאיות אסטרטגיות. הוא הוסיף, כי בחתימה על ההסכם הצליחה איראן “לשבור” את “חוק קיסר” האמריקאי והוכיחה, שהיא מחויבת לבעלות בריתה ושארצות-הברית אינה מסוגלת לתקוע טריז בין איראן לשותפותיה, בהן סוריה ולבנון.
• סוכנות הידיעות מהר (Mehr, 12 ביולי 2020) הציגה את ההסכם כביטוי לעומק האסטרטגי של קשרי איראן וסוריה. במאמר פרשנות, שפרסמה הסוכנות, נכתב, כי אחת המטרות המרכזיות של הלחצים, שהופעלו על איראן בחודשים האחרונים, הייתה לאלצה לסגת מסוריה ולאפשר ל”ציונים” לפגוע ב”ציר ההתנגדות”. החתימה על ההסכם האסטרטגי בין טהראן ודמשק מהווה מכה מוחצת לאסטרטגיית הלחצים נגד איראן ול”חוק קיסר”, שנועד למנוע שיתוף פעולה בין סוריה למדינות אחרות.
• האתר נור ניוז (Nournews, 14 ביולי 2020), הקשור למועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, העריך, כי חשיבות ההסכם נעוצה בשיפור יכולתה של סוריה להתמודד עם המתקפות הישראליות ובחשיפת השקרים שמאחורי ההסברה הישראלית, המערבית והערבית, שניסתה בחודשים האחרונים להציג מצג שווא של הסכמות בין רוסיה לארצות-הברית בנוגע לנסיגת איראן מסוריה. ההסכם מוכיח, כי שיתוף הפעולה ארוך הטווח בין איראן וסוריה והמשך התמיכה ב”חזית ההתנגדות” נמצאים בראש סדר העדיפויות של ממשלת סוריה וכי היא נותרה מחויבת לשותפות האסטרטגית שלה עם איראן. כמו כן, ההסכם מספק הוכחה נוספת למאמצי איראן לחזק את יכולותיהן ההגנתיות של מדינות האזור במאמץ להכשיר את הקרקע להוצאת המדינות הזרות מהאזור.
• נשיא איראן, חסן רוחאני, שוחח ב-16 ביולי 2020 בטלפון עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בשיחה דנו השניים ביחסים בין שתי המדינות, בעתיד הסכם הגרעין ובהתפתחויות בסוריה. הנשיא רוחאני הדגיש את הצורך בהמשך שיתוף הפעולה בין איראן, רוסיה ותורכיה במסגרת תהליך אסטנה לפתרון המשבר בסוריה (פארס, 16 ביולי 2020).
•  דובר הכוחות המזוינים האיראנים, אבו-אלפצ’ל שכארצ’י (Abolfazl Shekarchi), הזהיר, כי אם “הציונים” ימשיכו בפעולותיהם הנפשעות, הם יחושו את נחת זרועם של איראן ו”ציר ההתנגדות”. שכארצ’י התייחס לדיווחים, שהתפרסמו לכאורה בתקשורת הישראלית והמערבית על “מאות או אלפים” של הרוגים איראנים בתקיפות ישראל בסוריה וטען, כי מדובר בדיווחים שקריים. לדבריו, בתשע השנים האחרונות, מאז החלה איראן לשלוח “יועצים” לסוריה במסגרת “המערכה נגד הטרוריסטים של דאעש”, נהרגו בסך הכל שמונה איראנים בתקיפות ישראל בסוריה, שבעה מהם בתקיפת צה”ל בשדה התעופה הסורי T4 ב-9 באפריל 2018 (תסנים, 16 ביולי 2020).
• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), בירך על הבחירות לבית הנבחרים הסורי, שהתקיימו ב-19 ביולי 2020. הוא ציין, כי איראן מקווה, שהבחירות הפרלמנטריות יהוו שלב חיובי לקראת שלום, יציבות וקידום הדיאלוג הפנים-סורי (תסנים, 20 ביולי 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), הגיע ב-19 ביולי לביקור רשמי בבגדאד. במהלך ביקורו נפגש זריף עם נשיא עיראק, ברהם צאלח (Barham Salih); ראש הממשלה, מצטפא אלכאט’מי; שר החוץ, פואד חסין (Fuad Hussein); יו”ר הפרלמנט, מחמד אלחלבוסי (Mohammed al-Halbousi); וראש הרשות השופטת, פאא’ק זידאן (Faik Zaidan), ודן עימם בחיזוק הקשרים בין שתי המדינות, במיוחד במישור הכלכלי, בהמשך המערכה נגד טרור דאעש בעיראק ובשיתוף הפעולה נגד התפרצות הקורונה. כמו כן, נפגש זריף עם פאלח אלפיאצ’ (Faleh al-Fayyad), מפקד “הגיוס העממי” (ארגון הגג של המיליציות השיעיות העיראקיות), עם האדי אלעאמרי, מנהיג סיעת המיליציות השיעיות אלפתח, ועם עמאר אלחכים, ראש הסיעה השיעית העיראקית “החוכמה הלאומית”, ועם ראשי החבל הכורדי בצפון עיראק. עם נחיתתו בבגדאד,  חלק זריף כבוד לקאסם סלימאני ולאבו-מהדי אל-מוהנדס במקום בו בוצעה ההתנקשות בחייהם על-ידי ארצות-הברית בינואר 2020.
• עם הגיעו לבגדאד הצהיר זריף, כי הוא שמח לבקר בבגדאד לראשונה מאז הקמת הממשלה העיראקית החדשה ולקראת ביקור ראש ממשלת עיראק בטהראן. במסיבת עיתונאים משותפת עם שר החוץ העיראקי אמר זריף, כי חיסולם של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, ושל מפקד “גדודי חזבאללה”, אבו-מהדי אלמהנדס, על-ידי ארצות-הברית בינואר 2020 הסב נזק כבד למאבק בטרור. הוא ציין, כי איראן רואה חשיבות בכך שריבונות עיראק לא תיפגע ומעוניינת בעיראק חזקה ובטוחה המקיימת קשרים טובים עם כל שכנותיה וממלאת תפקיד משפיע באזור. הוא הוסיף, כי שתי המדינות מקיימות ביניהן קשרים כלכליים טובים, בכלל זה בתחומי האנרגיה והמסחר, חרף התפרצות הקורונה. הוא הביע תקווה, שיהיה ניתן להגדיל את היקף הקשרים המסחריים בין המדינות ל-20 מיליארד דולרים בשנה. שר החוץ העיראקי אמר במסיבת העיתונאים, כי ארצו חותרת לקשרים מאוזנים עם כל שכנותיה וכי הסכים עם עמיתו האיראני על הצורך לשמור על ריבונות עיראק (פארס, 19 ביולי 2020).
• בפגישה עם ראש ממשלת עיראק אמר זריף, כי איראן רואה בביקור אלכאט’מי בטהראן שלב חדש בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות. אלכאט’מי הדגיש את חשיבות הקשרים בין איראן ועיראק ואת הצורך להרחיבם בתחומים השונים לטובת האינטרסים של שתי המדינות ולשם חיזוק הביטחון באזור (פארס, 19 ביולי 2020).
• בפגישתו עם מפקד “הגיוס העממי” (אלחשד אלשעבי), פאלח אלפיאצ’, דן שר החוץ ביחסים בין איראן למיליציות השיעיות בעיראק, בהשלכות חיסול סלימאני ואלמהנדס ובסוגיית נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (פארס, 19 ביולי 2020).
• ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, הגיע ב-21 ביולי 2020 לביקור רשמי בטהראן, הראשון מאז נבחר כראש ממשלה במאי 2020. במהלך ביקורו נפגש אלכאט’מי עם בכירי הממשל האיראני, בראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, הנשיא חסן רוחאני, יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. לראש ממשלת עיראק התלוותה בביקורו משלחת מדינית-כלכלית רמת דרג. לפי העיתון הלבנוני בעל הנגישות לחזבאללה “אלאח’באר” (22 ביולי 2020), נפגש אלכאט’מי בטהראן גם עם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני.
• במסיבת עיתונאים משותפת לנשיא איראן ולראש ממשלת עיראק אמר הנשיא רוחאני, כי שתי המדינות מעוניינות להרחיב את הקשרים המסחריים ביניהן להיקף של 20 מיליארד דולרים ולממש את כל ההסכמים, שנחתמו ביניהן במהלך ביקורו של רוחאני בבגדאד במרץ 2019. הוא ציין, כי איראן מוכנה לעמוד לצד עיראק לשם כינון יציבות בעיראק ובאזור ולסייע לה בציוד רפואי לנוכח התפרצות הקורונה. ראש ממשלת עיראק אמר, כי ביקורו נועד לחזק את הקשרים הבילטרליים בין המדינות בצל האתגרים הניצבים בפניהן, בראשם התפרצות הקורונה וקריסת מחירי הנפט, וכי העם העיראקי מעוניין בקשרים מצוינים ובשיתוף פעולה עם איראן בהתבסס על עקרון אי-התערבות בעניינים הפנימיים של שתי המדינות. הוא הודה לאיראן על הסיוע, שהעניקה לעיראק במערכה נגד דאעש, ואמר, כי עיראק לא תשכח לאיראן את תמיכתה במאבק נגד הטרור ומסיבה זו סייעה לאיראן לצלוח את האתגרים הכלכליים הניצבים בפניה. הוא הוסיף, כי עיראק לא תאפשר להציב איום על איראן משטחה (אירנ”א, 21 ביולי 2020).
• בפגישת ראש ממשלת עיראק עם מנהיג איראן (פגישתו הראשונה עם אורחים זרים מאז התפרצות הקורונה לפני כחמישה חודשים), אמר ח’אמנהאי, כי לאיראן לא הייתה ולא תהיה כל כוונה להתערב בענייניה הפנימיים של עיראק וכי היא מעוניינת בעיראק חזקה ועצמאית השומרת על לכידותה הטריטוריאלית ועל אחדותה. הוא ציין, כי עמדת ארצות-הברית בנוגע לעיראק מנוגדת לחלוטין לזו של איראן וכי זו מתנגדת לעיראק עצמאית וחזקה. לדבריו, ארצות-הברית אינה מייחסת כל חשיבות לשאלת זהותו של ראש ממשלת עיראק, משום שהיא מעוניינת בממשלה, שתהיה דומה לממשלתו של פול ברמר, ששימש כנציב העליון של עיראק לאחר כיבושה על-ידי ארצות-הברית בשנת 2003. ח’אמנהאי הוסיף, כי איראן אינה מתערבת בנוגע לקשריה של עיראק עם ארצות-הברית, אך מצפה, שעיראק תכיר את ארצות-הברית, תדע שנוכחותה בכל מדינה היא מקור לשחיתות, לחורבן ולהרס, ושתפעל להוצאת האמריקאים משטחה. הוא הדגיש את תמיכת איראן בממשלתו של אלכאט’מי וקרא להרחבת הקשרים בין שתי המדינות בכל התחומים חרף התנגדות ארצות-הברית. עוד אמר ח’אמנהאי, כי איראן לא תשכח לעולם את הרג סלימאני על-ידי ארצות-הברית ותכה בה באופן דומה (פארס, 21 ביולי 2020).
• ערב ביקורו של אלכאט’מי בטהראן, פרסמה סוכנות הידיעות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, מאמר פרשנות תחת הכותרת: “אילו ציפיות יש לטהראן מאלכאט’מי?” (20 ביולי 2020). במאמר נכתב, כי איראן מצפה, שראש ממשלת עיראק ימשיך את מדיניות החוץ של קודמו, עאדל עבד אלמהדי, במיוחד בכל הקשור לקשרי ארצו עם איראן. בתחום הכלכלי חותרת איראן להרחבת היקף המסחר עם עיראק ל-20 מיליארד דולרים ומצפה מעיראק להקל על העברת סחורות במעברי הגבול, שנפגעה בעקבות הסנקציות האמריקאיות והתפרצות הקורונה, ולייצר מנגנון להסדרת החוב העיראקי לאיראן. בתחום המדיני, מצפה טהראן מראש ממשלת עיראק לקדם את החלטת הפרלמנט העיראקי בנוגע להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק ולסייע ביישוב חילוקי הדעות בין איראן לערב הסעודית באמצעות העברת מסר לריאד לפיו מדיניות החוץ בה נקטה בשנים האחרונות ערערה את היציבות באזור.
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), הודיע, כי איראן שלחה טון סיוע רפואי לעיראק כדי לסייע לה בהתמודדות עם התפרצות הקורונה. הסיוע נשלח במקביל לביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בבגדאד. מסג’די ציין, כי קיים שיתוף פעולה טוב בין משרדי הבריאות של שתי המדינות (אירנ”א, 19 ביולי 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• שירות הביטחון הכללי התיר ב-21 ביולי 2020 לפרסם, כי במסגרת פעילות משותפת עם צה”ל נחשפה וסוכלה בחודשים האחרונים פעילות טרור במסווה של ארגון אזרחי בשם “אלשבאב אלקומי אלערבי”. על-פי דיווח שירות הביטחון, חשיפת הפעילות החלה בחקירתו של יזן אבו-צלאח, פעיל החזית העממית, תושב עראבה שברשות הפלסטינית, במסגרתה התקבל מידע על תכנון פיגוע בישוב חריש וטיפת חייל לצורך מיקוח. לאור ממצאי חקירתו של אבו-צלאח, נעצר לחקירה בן דודו, מחמד אבו-צלאח, תושב ביר זית, שמסר בחקירתו, כי הארגון מקיים אימונים משותפים עם גורמים באיראן, וכן עם חזבאללה וצבא סוריה. בראש הארגון עומד אסעד אלעאמלי (המכונה “ד’ו אלפקאר), אשר פועל מלבנון ומהווה איש הקשר של הארגון מול איראן וחזבאללה (Ynet, 21 ביולי 2020).
• נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינז’אד, נפגש ב-21 ביולי 2020 בלשכתו עם השגריר הפלסטיני בטהראן, צלאח אלזואוי (Salah al-Zawawi). בפגישה סקר השגריר הפלסטיני בפני נשיא איראן לשעבר את ההתפתחויות בזירה הפלסטינית ואת תוכנית הסיפוח של ישראל בהתאם ל”עסקת המאה” של הנשיא טראמפ. אחמדינז’אד אמר, כי שאלת פלסטין אינה קשורה אך ורק לעמי האזור או לעולם המוסלמי, כי אם לעולם כולו וכי האנושות כולה צריכה להתגייס לפתרונה, ובכלל זה המוסלמים והנוצרים (חשבון הטוויטר של הנשיא לשעבר אחמדינז’אד, 21 ביולי 2020).

The post מבט לאיראן (12– 26 ביולי, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בלילה שבין 3-2 באוגוסט 2020 תקף צה”ל חוליה, שניסתה להניח מטעני חבלה במובלעת ישראלית בצדו המזרחי של הגבול בין ישראל לסוריה. להערכת צה”ל, מאחורי הניסיון עמדה חוליה מקומית, שהופעלה בידי איראן, ייתכן בתגובה לסדרת התקיפות האוויריות של יעדים איראנים בסוריה, שיוחסו לישראל.
• מקורות צבאיים בעיר דרעא שבדרום סוריה דיווחו, כי המשטרה הצבאית הרוסית וכוחות סורים הנאמנים לרוסיה הפעילו לאחרונה לחצים, שהובילו לצמצום נוכחותן של מיליציות פרו-איראניות באזור העיר ובמחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל. דיווח זה מצטרף לדיווחים נוספים על מאמצים רוסים גוברים לבסס את אחיזתם בדרום סוריה.
• איראן פרסמה הודעת גינוי בעקבות דיווח לפיו חברת האנרגיה האמריקאית Delta Crescent Energy חתמה על חוזה נפט עם הממשל הכורדי האוטונומי בצפון-מזרח סוריה. דובר משרד החוץ האיראני כינה את ההסכם “הפרה בוטה של ריבונותה הלאומית ולכידותה הטריטוריאלית של סוריה”.
• בכירים איראנים הביעו הזדהות עם העם הלבנוני בעקבות אסון הפיצוץ בנמל בירות והביעו נכונות להגיש סיוע ללבנון. למחרת האסון החלה איראן לשגר טיסות סיוע מיוחדות לבירות הנושאות ציוד רפואי, צוותים רפואיים, סיוע הומניטרי, מזון ותרופות.
• יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, כינה את פגישתו של ראש ממשלת עיראק עם מנהיג איראן במהלך ביקורו בטהראן ב-21 ביולי 2020 כאחת הפגישות יוצאות הדופן ביותר, שקיים המנהיג ח’אמנהאי. בתוך כך, נמשכים מגעים מדיניים בין נציגים איראנים ועיראקים. הנספח הצבאי האיראני בבגדאד נפגש עם שר הפנים העיראקי ודן עימו בדרכים להקל על התנועה בין שתי המדינות לאור התפרצות הקורונה ואילו שגריר איראן בבגדאד נפגש עם היועץ לביטחון לאומי בממשלת עיראק.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• בלילה שבין 3-2 באוגוסט 2020 תקף צה”ל חוליה, שניסתה להניח מטעני חבלה במובלעת בשליטה ישראלית בצדו המזרחי של הגבול בין ישראל לסוריה. החוליה מנתה, לפי צה”ל, ארבעה חברים, שככל הנראה נהרגו בתקרית. דובר צה”ל העריך, כי מאחורי הניסיון להניח את מטעני החבלה ברמת הגולן עמדה חוליה מקומית, שהופעלה בידי איראן ולא בידי חזבאללה, ייתכן בתגובה לסדרת התקיפות האוויריות של יעדים איראנים בסוריה, שיוחסו לישראל בשבועות האחרונים.  
• ערוץ אלערביה דיווח (30 ביולי 2020) מפי מקורות צבאיים בעיר דרעא שבדרום סוריה, כי המשטרה הצבאית הרוסית וכוחות של גיס 5 הסורי, הנאמן לרוסיה, הפעילו לאחרונה לחצים, שהובילו לירידה בנוכחות הגורמים הנתמכים על-ידי איראן באזור העיר ופרבריה וכן במחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל. על-פי דיווח זה, הכוחות הרוסים מנעו מהכוחות הפרו-איראנים להתמקם במקומות חדשים באזור והציבו מחסומים, שמנעו את ריכוז כוחות אלה במקום אחד. דיווח זה מצטרף לדיווחים נוספים על מאמצים רוסים גוברים לבסס את אחיזתם בדרום סוריה, בין היתר באמצעות חיזוק גיס 5 הפועל בהכוונת רוסיה, כחלק ממאבקי הכוחות, שהיא מנהלת מול איראן על שטחי השפעה במדינה.
• משרד החוץ האיראני פרסם הודעת גינוי בעקבות דיווח לפיו חברת האנרגיה האמריקאית Delta Crescent Energy חתמה על חוזה נפט עם הממשל הכורדי האוטונומי בצפון-מזרח סוריה. על-פי הדיווח, נחתם ההסכם בידיעת הממשל האמריקאי וללא קבלת אישור כלשהו מהממשל הסורי. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), כינה את ההסכם “הפרה בוטה של ריבונותה הלאומית ולכידותה הטריטוריאלית של סוריה” וטען כי מדובר בפעולה חסרת תוקף חוקי מצד “כוח כובש על אדמת סוריה” המהווה צעד נוסף במסגרת בזיזת המשאבים הטבעיים של סוריה (תסנים, 4 באוגוסט 2020).
• איראן הביעה הזדהות עם העם הלבנוני בעקבות האסון בבירות והודיעה על נכונותה לסייע ללבנון. נשיא איראן, חסן רוחאני, שלח איגרת תנחומים לנשיא לבנון, מישל עון, בה הביע צער על האסון הכבד בנמל בירות והביע נכונות להגיש סיוע הומניטרי וציוד רפואי לפצועים. שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, שוחח בטלפון עם עמיתו הלבנוני, שרבל והבה, הביע תנחומים לקורבנות האסון ואמר, כי איראן מוכנה להגיש את כל הסיוע הדרוש ללבנון, ובכלל זה צרכים מידיים, במיוחד במישור ההומניטרי (תסנים, 5 באוגוסט 2020). מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), הביע, אף הוא, את תנחומיו לעם הלבנוני והציע את סיוע משמרות המהפכה ללבנון (תסנים, 5 באוגוסט 2020).
• שגרירות איראן בבירות הודיעה, כי בעקבות הפיצוץ בבירות החלה איראן לשלוח טיסות סיוע מיוחדות לבירות הנושאות ציוד רפואי, צוותים רפואיים, סיוע הומניטרי, מזון ותרופות מטעם “הסהר האדום” האיראני (אילנ”א, 5 באוגוסט 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, כינה את פגישתו של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, עם מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, במהלך ביקורו בטהראן ב-21 ביולי 2020 כאחת מהפגישות יוצאות הדופן ביותר, שקיים המנהיג. ולאיתי, שנכח בפגישה, ציין, כי מאז התפרצות מגפת קורונה, נמנע ח’אמנהאי מלהיפגש עם אורחים זרים, אך בשל חשיבות הפגישה עם ראש ממשלת עיראק והמשמעות המיוחדת, שהוא מייחס לקשרים בין איראן לעיראק, הוא החליט לקיימה חרף המגבלות הבריאותיות. ולאיתי אמר, כי אלכאט’מי נהג בח’אמנהאי בכבוד רב ופנה אליו בתואר “מנהיג” (קאא’ד בערבית). הוא הדגיש, כי איראן אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של עיראק וכי ההחלטה, שהתקבלה על-ידי הפרלמנט העיראקי, בדרישה לנסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה, משקפת את רצונו של העם העיראקי. ולאיתי התייחס לעומק הקשרים בין איראן ועיראק וציין, כי מעטות האומות, שיש ביניהן כאלה קשרים היסטוריים, דתיים ותרבותיים משותפים, וכי הקשר בין שני העמים העמיק אף יותר בזכות ההקרבה המשותפת של הצעירים האיראנים והעיראקים במערכה נגד דאעש. בהתייחסו לאיום, שהשמיע ח’אמנהאי לנקום את מותו של קאסם סלימאני, אמר ולאיתי, כי נחישות איראן לנקום את מותו של מפקד כוח קדס לשעבר מבשרת את ראשיתו של תהליך אסטרטגי, שיוביל להתפתחויות חיוביות לעתיד האזור, במסגרתו יקבלו על עצמם עמי האזור אחריות על גורלם. הוא ציין, כי איראן, עיראק, סוריה, לבנון, פלסטין ו”חזית ההתנגדות” יקבעו בעצמן את עתידן ואת גורל האזור ללא התערבות מצד האמריקאים, שישלמו את המחיר על הפשעים שביצעו. ולאיתי שיבח את המיליציות השיעיות העיראקיות והגדיר אותן כ”ברכה עבור העם העיראקי” (ABNA, 29 ביולי 2020).
• הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגש ב-27 ביולי 2020 עם שר הפנים העיראקי, עת’מאן אלע’אנמי (Othman al-Ghanami). השניים דנו במגבלות התנועה בין שתי המדינות בעקבות התפרצות הקורונה ובדרכים להקל על הנסיעות ועל הפעילות המסחרית במעברי הגבול בין המדינות. שר הפנים העיראקי הביע בשיחה את נכונות ארצו להרחיב את הקשרים עם איראן ולהשתמש בניסיונה הטכנולוגי של איראן לצורך מאבק בפשע מאורגן, בסחר בסמים ובטרור (איסנ”א, 27 ביולי 2020).
• במקביל, נפגש שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), עם קאסם אלאערג’י (Qasim al-Araji), היועץ לביטחון לאומי בממשלת עיראק. השניים דנו בצורך להמשיך בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות (מהר, 27 ביולי 2020).
• נשיא איראן, חסן רוחאני, שוחח ב-31 ביולי 2020 בטלפון עם נשיא עיראק, ברהם צאלח, לרגל חג הקורבן ואמר לו, כי ביקורו האחרון של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, בטהראן, היה חיובי וסיפק הזדמנות לדון בסוגיות הניצבות בפני שתי המדינות. הוא הביע תקווה, כי ההחלטות וההסכמים, שהושגו בין הבכירים בשתי המדינות, ימומשו בהקדם האפשרי ויאפשרו להרחיב את הקשרים הכלכליים והמסחריים בין איראן ועיראק. נשיא עיראק הודה לרוחאני על הסיוע האיראני בהתמודדות עם מגפת הקורונה והדגיש את הצורך בשיתוף פעולה וביישום ההסכמים, שנחתמו בין המדינות (פארס, 31 ביולי 2020).
• לרגל חג הקורבן, שוחח הנשיא רוחאני בטלפון גם עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי. רוחאני ציין, כי ביקור אלכאט’מי בטהראן בחודש שעבר וההסכמים, שהושגו במהלכו, יביאו לקידום הקשרים בין שתי המדינות. ראש ממשלת עיראק ציין, כי לאחר ביקורו באיראן, הוא הינחה להקים ועדות בראשות שרי ממשלתו כדי לממש את ההסכמים והפרויקטים המשותפים, עליהם הוחלט במהלך הביקור. הוא הדגיש, כי עיראק מעוניינת להסיר את כל המגבלות והבעיות הניצבות בדרך להרחבת הקשרים עם איראן ולהתחיל בסלילת מסילת הרכבת בין שתי המדינות בהקדם האפשרי (פארס, 1 באוגוסט 2020).
• מנכ”ל מנהל המכס האיראני במחוז אילאם שבמערב המדינה, רוחאללה ע’לאמי (Ruhollah Gholami), מסר, כי 400 משאיות סחורה ביום עוברות מאיראן לעיראק דרך מעבר הגבול מהראן (Mehran), וכי מדובר בירידה חדה לעומת השנה שעברה. הוא ציין, כי בשנה שעברה עברו יותר מ-107 אלף משאיות דרך מעבר הגבול הבינלאומי במהראן, אך בשל הקורונה והמגבלות, שהטילו שלטונות עיראק על יבוא סוגי סחורות מסוימים מאיראן, מעבר הגבול פתוח כיום רק יומיים בשבוע והיקף העברת הסחורות דרכו פחת משמעותית. הוא הוסיף, כי עיקר היצוא האיראני לעיראק דרך מעבר הגבול במהראן כולל מוצרים חקלאיים, מוצרי פלסטיק, ברזל, פלדה, ציוד מכני, חלקים לרכבים, קרמיקה, חומרי בניין וזכוכית. מעבר הגבול מהראן שבמחוז אילאם במערב איראן נחשב למעבר הגבול המרכזי להעברת מכוניות פרטיות, משאיות עם סחורה ועולי רגל בין איראן ועיראק (אירנ”א, 4 באוגוסט 2020).

The post מבט לאיראן (26 ביולי– 9 באוגוסט, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, ביקר במחצית אוגוסט 2020 בלבנון בעקבות הפיצוץ בנמל בירות. זריף דן עם בכירים לבנונים בהמשך הסיוע האיראני ללבנון בעקבות האסון. בתוך כך הזהירו דוברים איראנים מפני ניסיונות מצד מדינות זרות לנצל את הפיצוץ בלבנון כדי להכתיב לה תכתיבים פוליטיים.
• יועצו המיוחד של שר החוץ האיראני לעניינים פוליטיים ביקר בדמשק ודן עם נשיא סוריה ושר החוץ הסורי בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה, בהתפתחויות באזור ובחיזוק היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות.
• חטיבת פאטמיון האפגאנית, הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה, קיימה במחצית אוגוסט 2020 ועידה בינלאומית ראשונה בעיר משהד בנוכחות לוחמים ומפקדים בחטיבה ואנשי דת איראנים בכירים. במהלך הועידה הושמעו מסרי תמיכה מיוחדים מטעם בכירים ב”חזית ההתנגדות” באזור.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע ב-16 באוגוסט 2020 לביקור בבגדאד, ככל הנראה לקראת יציאתו של ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, לביקור בוושינגטון במסגרת “הדיאלוג האסטרטגי” בין עיראק וארצות הברית.
• איראן גינתה, כצפוי, את הסכם הנורמליזציה, שהושג בין איחוד האמירויות הערביות לישראל. בכירים איראנים הציגו את ההסכם כבגידה בעניין הפלסטיני ובעולם המוסלמי והזהירו את אמירויות מפני מתן דריסת רגל לישראל באזור המפרץ הפרסי. בעקבות ההסכם בין איחוד האמירויות וישראל, שוחח שר החוץ האיראני בטלפון עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין ועם ראש הלשכה המדינית של חמאס, והדגיש בפניהם את תמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים. כמו כן, נפגש יועצו לעניינים בינלאומיים של יו”ר המג’לס עם נציגי חמאס והג’האד האסלאמי הפלסטיני בטהראן.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• חטיבת “פאטמיון” האפגאנית, הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה, קיימה ב-13 באוגוסט 2020 ועידה בינלאומית ראשונה בעיר משהד בנוכחות לוחמים ומפקדים בחטיבה ואנשי דת איראנים בכירים. סיד אליאס, מפקד בכיר בחטיבה, הביע בנאומו בפני באי הוועידה נאמנות למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, והצהיר, כי החטיבה האפגאנית תמשיך לפעול עד לחיסול “המשטר הכובש את ירושלים” [ישראל] ולכינון “ציוויליזציה אסלאמית חדשה” בהתאם לתוכניתו של מנהיג איראן. הוא הדגיש, כי החטיבה תפעל בכל כוחה לצד יתר “קבוצות ההתנגדות” והממשלות התומכות בהן כדי לנקום את מותו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, שחוסל בינואר 2020 על-ידי ארצות-הברית, ולהוציא את “הטרוריסטים האמריקאים” מהאזור.
• במהלך הועידה הועברו מסרי תמיכה מיוחדים מטעם שיח’ עיסא קאסם, מנהיג השיעים בבחרין, שיח’ אכרם ברכאת, סגן מזכ”ל חזבאללה לענייני תרבות, ח’אלד בטש, חבר המועצה המרכזית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, ונצר אלשמרי, דובר המיליציה השיעית העיראקית “תנועת האצילים” (אלנג’באא’) (אירנ”א; פארס, 13 באוגוסט 2020).
• מקור אופוזיציה סורי דיווח מפי מקורות צבאיים מקומיים, כי איראן החלה לאחרונה בהקמת כוח צבאי חדש במחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל במסגרת מאמציה להרחיב את השפעתה באזור ועל רקע מאבקי כוחות המתנהלים בינה לבין רוסיה על השליטה באזור. על-פי הדיווח, פועלת איראן באמצעות חזבאללה ובחסות ענף 220 של מינהל הביטחון הפוליטי הסורי להקמת הכוח החדש בפיקוד לוחמים לשעבר בצבא הסורי ובמיליציית “גדוד הגולן”, שנלחמה לצד המשטר הסורי. עד כה גויסו כ-175 לוחמים לכוח החדש (ענב בלדי, 12 באוגוסט 2020).
• יו”ר המג’לס האיראני, מחמד באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibaf), שיגר איגרת ברכה ליו”ר הפרלמנט הסורי, חמודה אלצבאע’ (Hamouda al-Sabbagh), בעקבות בחירתו מחדש כיו”ר הפרלמנט. קאליבאף בירך את אלצבאע’, מסר את ברכתו לנשיא סוריה, בשאר אסד, הביע את תמיכתה הנמשכת של איראן בסוריה והדגיש את חשיבות תמיכת בתי הפרלמנט בשתי המדינות בהרחבת שיתוף הפעולה ביניהן (אירנ”א, 12 באוגוסט 2020).
• עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), יועצו המיוחד של שר החוץ האיראני לעניינים פוליטיים, נפגש ב-17 באוגוסט 2020 עם נשיא סוריה, בשאר אסד, ושר החוץ הסורי, וליד אלמעלם, ודן עימם בהמשך שיתוף הפעולה בין שלוש הערבות בתהליך אסטנה (תורכיה, רוסיה ואיראן), בהתפתחויות באזור, לרבות ההסכם בין איחוד האמירויות וישראל, ובחיזוק היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות (אלעאלם, 17 באוגוסט 2020).
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), הגיע ב-13 באוגוסט 2020 לביקור רשמי בלבנון בעקבות הפיצוץ בנמל בירות. במסיבת עיתונאים עם עמיתו הלבנוני, שרבל והבה, אמר זריף, כי השניים דנו בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות בשיקום לבנון בעקבות האסון בבירות. הוא ציין, כי לא רק ממשלת איראן מוכנה לסייע בשיקום בירות, אלא גם חברות איראניות פרטיות. זריף הצהיר, כי לאף גורם בינלאומי אין זכות לנצל את צרכי לבנון כדי להכתיב לה את דרישותיו וכי רק לממשלה ולעם בלבנון הזכות להחליט על עתיד ארצם (איסנ”א, 14 באוגוסט 2020).
• בפגישתו עם ראש ממשלת לבנון המתפטר, חסאן דיאב, הדגיש זריף את תמיכת איראן בנפגעי האסון בבירות. הוא ציין, כי אלה המבקשים לנצל לרעה את הפיצוץ בנמל בירות, אינם מעוניינים ביציבותה ובאחדותה של לבנון (תסנים, 14 באוגוסט 2020). במהלך ביקורו בלבנון נפגש זריף גם עם נשיא לבנון, מישל עון, ועם יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי. בריאיון לערוץ אלמיאדין הלבנוני (14 באוגוסט 2020) חשף זריף, כי נפגש גם עם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, ודן עימו בהתפתחויות בלבנון ובאזור ובסיוע, שאיראן יכולה להעניק ללבנון.
• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), קרא להימנע מלהפוך את הפיצוץ בבירות לאירוע פוליטי. הוא הצהיר, כי אין זה מתקבל על הדעת שקבוצות ומדינות זרות ינצלו את האירוע לצרכים פוליטיים וכי יש לאפשר לשלטונות לבנון לטפל במצב בעצמם. הוא קרא לחקור את נסיבות הפיצוץ ולהסיר את הסנקציות מעל לבנון (אירנ”א, 11 באוגוסט 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• מקורות מדיניים בעיראק דיווחו, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע ב-16 באוגוסט 2020 לביקור חשאי בבגדאד, במהלכו נפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, לקראת יציאתו של כאט’מי לביקור בוושינגטון במסגרת “הדיאלוג האסטרטגי” בין עיראק לארצות הברית (rudaw.net, 17 באוגוסט 2020).
• חבר הפרלמנט העיראקי, חסין ערב (Hussein Arab), המשמש כדובר הסיעה השיעית “קואליציית העראקים” (אלעראקיון) בהנהגת עמאר אלחכים, אמר, לעומת זאת, כי קאא’ני הגיע לעיראק במסגרת משלחת רשמית על מנת לדון עם אישים רשמיים ומנהיגי הסיעות הפוליטיות העיראקיות במצב הביטחוני והכלכלי וביחסים בין איראן לעיראק. הוא ציין, כי לביקור קאא’ני אין כל קשר לביקורו המתוכנן של ראש ממשלת עיראק בוושינגטון, וכי נושא זה כלל לא עלה במהלך שיחותיו בבגדאד (שפק ניוז, 18 באוגוסט 2020).
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש עם שר החקלאות העיראקי, מחמד כרים אלחפאג’י (Muhammad Karim al-Khaffaji), ודן עימו בהרחבת שיתוף הפעולה בתחום החקלאות בין שתי המדינות. מסג’די הביע את נכונות איראן להעביר טכנולוגיה וידע חקלאיים לרשות עיראק. בפגישה סוכם על ביקור קרוב של שר החקלאות העיראקי באיראן (אירנ”א, 12 באוגוסט 2020).
• כמו כן, נפגש השגריר מסג’די עם שר המסחר העיראקי, אחמד חסין עביד (Ahmad Hussein Abid), ודן עימו בהגדלת היקף הסחר בין שתי המדינות ל-20 מיליארד דולר בשנה. השניים דנו גם בניצול מקורות מטבע החוץ של איראן, הנמצאים בידי הבנק המרכזי העיראקי מיצוא חשמל וגז איראנים לעיראק, לצורך תשלום עבור יצוא סחורות מעיראק לאיראן; במימוש הסכמים, שנחתמו בעבר בין שתי המדינות; בהשקעות משותפות באזורי הגבול; ובקידום עסקאות מסחריות וירידים מסחרים משותפים (אירנ”א, 13 באוגוסט 2020).
• חברת התעופה האיראנית מאהאן אייר הודיעה על חידוש טיסותיה לחמישה יעדים בעיראק: בגדאד, נג’ף, בצרה, ארביל וסלימאניה. בהודעת החברה נאמר, כי על הנוסעים להציג אישור על תוצאות בדיקה שלילית לקורונה, שבוצעה לכל היותר 48 שעות טרם הטיסה. נוסעים מעיראק לאיראן יידרשו להציג תוצאות בדיקה שלילית לקורונה, שבוצעה לכל היותר 96 שעות טרם הטיסה (אירנ”א, 16 באוגוסט 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, שוחח ב-14 באוגוסט 2020 בטלפון עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, וגינה את הסכם הנורמליזציה, שהושג בין איחוד האמירויות הערביות לישראל. זריף הצהיר, כי ל”מעשה הבוגדני” לא תהיה כל השפעה על ההתנגדות הפלסטינית והוא אף יגביר את עוינות עמי האזור ופלסטין כלפי מדיניות זו. אלנח’אלה הביע את הערכתו לתמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים ואמר, כי להסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות לא תהיה כל השפעה על התנגדות העם הפלסטיני. כמו כן, קיים זריף שיחת טלפון עם מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, בה הדגיש את תמיכת איראן בפלסטינים וגינה את ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות. הניה כינה את ההסכם “סכין בגב העם הפלסטיני” ואמר, כי המאבק נגד הכיבוש יימשך ולא יושפע מ”פעולות בוגדניות” כאלה (תסנים, 14 באוגוסט 2020).
• קודם לכן, פרסם משרד החוץ האיראני הודעת גינוי להסכם בין איחוד האמירויות לישראל, בה כינה את ההסכם “טיפשות אסטרטגית מצד אבו-ט’בי ותל-אביב”, שתחזק את “ציר ההתנגדות באזור”. עוד נאמר בהודעה, כי העם הפלסטיני והעמים שוחרי החירות בעולם לא יסלחו לעולם על נרמול היחסים עם “המשטר הכובש והפושע של ישראל” וכי איראן רואה ב”צעד המביש” מצד איחוד האמירויות לנרמל את יחסיה עם “המשטר המזויף, הבלתי-חוקי והלא אנושי הציוני” צעד מסוכן. איראן הזהירה מפני כל התערבות מצד “המשטר הציוני” במאזן הכוחות במפרץ הפרסי והטילה על איחוד האמירויות את האחריות להשלכות ההחלטה (איסנ”א, 14 באוגוסט 2020).
• גם נשיא איראן, חסן רוחאני, גינה את ההסכם וכינה אותו “בגידה בשאיפות העם הפלסטיני, המוסלמים וירושלים”. הוא הצהיר, כי שליטי האמירויות טועים אם הם סבורים, שיוכלו לרכוש את ביטחונם באמצעות התקרבות לאויבי האסלאם ואיראן, והזהיר אותם לבל יאפשרו לישראל דריסת רגל במפרץ הפרסי (תסנים, 15 באוגוסט 2020).
• בהודעת גינוי מטעם משמרות המהפכה כונה ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל “מעשה בוגדני”, “טיפשות אסטרטגית” ו”פגיון ארסי בגופה של האומה האסלאמית”. בהודעה נאמר, כי לא זו בלבד שההסכם לא יניב הישגים עבור ארצות-הברית, “המשטר הציוני” ובית המלוכה הסעודי, אלא אף יאיץ את תהליך חיסול “המשטר הציוני”. משמרות המהפכה קראו בהודעתם למנהיגי האמירויות לשקול מחדש את החלטתם והזהירו אותם מפני תגובתם הנחרצת של אזרחי ארצם לנוכח “ההשפלה ההיסטורית”. בסיום ההודעה נאמר, כי על ארצות-הברית ותומכי ההסכם לדעת, כי ההסכם לא ישרת את האינטרסים של “המשטר הציוני” ואף יסכל את חזון “המזרח התיכון החדש” ויביא עתיד מסוכן עבורם, במיוחד לתושבי “ארמון הזכוכית של האמירויות” (פארס, 15 באוגוסט 2020).
• ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), הצהיר, כי גישתה של איראן כלפי איחוד האמירויות תשתנה באופן מהותי. הוא הזהיר, כי איראן תראה באמירויות אחראית לכל דבר שיקרה במפרץ הפרסי ויאיים על ביטחונה הלאומי של איראן (פארס, 16 באוגוסט 2020).

• יועצו לעניינים בינלאומיים של יו”ר המג’לס, אמיר עבדאללהיאן (Amir Abdollahian), נפגש ב-16 באוגוסט 2020 בנפרד עם נציג חמאס בטהראן, ח’אלד קדומי (Khaled Qaddumi), ועם נציג הג’האד האסלאמי של פלסטין בטהראן, נאצר אבו-שריף (Nasser Abu-Sharif) ודן עימם בהסכם שהושג בין איחוד האמירויות וישראל. עבדאללהיאן אמר, כי נרמול היחסים בין האמירויות לישראל לא יביא לשלום וליציבות באזור אלא יחזק את “מהותם הברוטלית והפושעת של הציונים”. הוא כינה את ההסכם “טעות אסטרטגית”, שאין לו כל הצדקה ויפגע קשות באמירויות.
• נציג הג’האד האסלאמי של פלסטין בטהראן הביע בפגישה הערכה לעמדותיה של הרפובליקה האסלאמית, גינה את “המעשה הבוגדני” של איחוד האמירויות והדגיש, כי העם הפלסטיני מחויב להמשך המאבק לשחרור פלסטין. נציג חמאס בטהראן גינה, אף הוא, את ההסכם בין האמירויות לישראל וציין, כי לא היתה בו הפתעה, משום שהקשרים החשאיים בין שתי המדינות החלו עוד קודם לכן (אתר המג’לס האיראני, 16 באוגוסט 2020).

The post מבט לאיראן (9– 23 באוגוסט, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• נמשכות ההתייעצויות במסגרת תהליך אסטנה להסדרה בסוריה: משלחת בראשות יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, שביקר במחצית אוגוסט בדמשק, נפגשה בז’נבה עם סגן שר החוץ התורכי ועם נציגו המיוחד של נשיא רוסיה לענייני סוריה. המשלחת הדגישה את תמיכת איראן בהמשך פגישות ועדת החוקה הסורית ובצורך להגיע לפתרון פוליטי בסוריה תוך שמירת ריבונותה, אחדותה ולכידותה הטריטוריאלית.
• סגן שר ההגנה ומנכ”ל הארגון לביטוח סוציאלי של הכוחות המזוינים האיראנים ביקר בסוף אוגוסט בסוריה ודן עם שר הבינוי והעבודות הציבוריות הסורי בקידום מזכר ההבנה, שנחתם בסוף 2019, להקמת אלפי יחידות דיור בסוריה על-ידי חברות איראניות. לדברי שר הבינוי הסורי, התמקדו השיחות בהשתתפות איראנית בהקמת פרויקט בנייה, במסגרתו יוקמו 8,000 יחידות דיור, וכן בהשקעות בנדל”ן.
• ביקור ראש ממשלת עיראק בוושינגטון במסגרת “הדיאלוג האסטרטגי” בין עיראק לארצות הברית עורר ביקורת בטהראן. עורך היומון “כיהאן”, חסין שריעתמדרי, תקף הצהרה, שיוחסה לראש הממשלה כאט’מי במהלך ביקורו, לפיה עיראק זקוקה לארצות הברית בהמשך המערכה נגד דאעש. במאמר מערכת, שהתפרסם ב”כיהאן”, טען שריעתמדרי, כי דברי כאט’מי מנוגדים לרצונו של העם העיראקי וכי איראן רואה בנוכחות האמריקאית בעיראק איום ביטחוני.
• בתוך כך, הצהיר שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסגד’י, בריאיון עיתונאי, כי אין בכוונת איראן להתערב ביחסי החוץ של עיראק. הוא הביע, עם זאת, דאגה מהמשך הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק והביע תקווה להסגת הכוחות האמריקאים בהקדם האפשרי. כמו כן, התייחס מסג’די להשקעות האיראניות בעיראק ואמר, כי טהראן שואפת להשלים בהקדם את מסילת הרכבת מאיראן לעיראק על מנת לחבר את צפון איראן לחופי הים התיכון בסוריה דרך עיראק.
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, תקף בחריפות את הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל וכינה אותו “בגידה בעולם האסלאם, בעולם הערבי, במדינות האזור ובפלסטין”. הוא האשים את האמירויות בבגידה ובשיתוף פעולה עם ישראל וארצות הברית נגד העם הפלסטיני.

המעורבות האיראנית בסוריה

• משלחת בראשות יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), נפגשה בז’נבה בנפרד עם סגן שר החוץ התורכי, סדאת אונאל, ועם נציגו המיוחד של נשיא רוסיה לענייני סוריה, אלכסנדר לברנטייב, במסגרת תהליך אסטנה. ח’אג’י הדגיש את תמיכת איראן בהמשך פגישות ועדת החוקה הסורית ללא התערבות זרה, בהמשך שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות המשתתפות בשיחות אסטנה ובצורך להגיע לפתרון פוליטי בסוריה תוך שמירת ריבונותה הלאומית, אחדותה ולכידותה הטריטוריאלית (איסנ”א, 24 באוגוסט). ב-17 באוגוסט נפגש ח’אג’י בדמשק עם נשיא סוריה ושר החוץ הסורי ודן עימם בהמשך שיתוף הפעולה בין שלוש הערבות בתהליך אסטנה.
• אבראהים מחמודזאדה (Ebrahim Mahmoudzadeh), סגן שר ההגנה ומנכ”ל הארגון לביטוח סוציאלי של הכוחות המזוינים האיראנים, נפגש ב-24 באוגוסט בדמשק עם שר הבינוי והעבודות הציבוריות הסורי, סהיל עבד אללטיף (Suhail Abd al-Latif), ודן עימו בקידום בנייתן של יחידות דיור זולות בסוריה על-ידי איראן. מחמודזאדה ציין, כי איראן מוכנה לשתף פעולה עם סוריה בתהליך שיקומה באמצעות טכנולוגיות חדשות באיכות גבוהה ובעלות נמוכה. הוא קרא להרחבת שיתוף הפעולה בין איראן למגזר הציבורי ולמגזר הפרטי בסוריה במימוש פרויקטי פיתוח ואמר, כי הפעילות האיראנית תחל בדמשק ותתרחב לאחר מכן למחוזות נוספים. שר הבינוי הסורי ציין, כי המשלחת האיראנית תקיים במהלך ביקורה בדמשק שיחות טכניות עם בכירים בארגון לפיתוח ולהשקעות בנדל”ן ובהתאחדות הבנייה הסורית. הוא אמר, כי השיחות מתמקדות בהשתתפות איראנית במימוש פרויקט בנייה, במסגרתו יוקמו 8,000 יחידות דיור, וכן בהשקעות בנדל”ן (תאבנאכ, 25 באוגוסט).
• בסוף 2019 חתמו איראן וסוריה על מזכר הבנה לפיתוח אזרחי בין שתי המדינות, במסגרתו סוכם על הקמת 30 אלף יחידות דיור בסוריה על-ידי חברות איראניות. יישום המזכר התעכב, ככל הנראה, בשל התפרצות הקורונה.

המעורבות האיראנית בעיראק

• ביקורו של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, בוושינגטון ופגישתו עם הנשיא טראמפ במסגרת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות הברית עוררו ביקורת באיראן. במאמר מערכת בעיתון “כיהאן” (Kayhan, 21 באוגוסט), כתב עורך היומון, חסין שריעתמדרי (Hossein Shriatmadari), כי אזרחי עיראק, ובכלל זה השיעים והסונים, ראו בקאסם סלימאני ובאבו-מהדי אלמהנדס, שחוסלו על-ידי ארצות הברית, מופת למאבק נגד דאעש וכמי שהצילו אותם מציפורני הטרוריסטים. בו בזמן, אין להם כל ספק, שדאעש נוצר ונתמך על-ידי ארצות הברית ובעלות בריתה. הפרלמנט העיראקי דרש את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק והמיליציות השיעיות הצהירו על כוונתן להמשיך להילחם בארצות הברית. לפיכך, ההצהרה, שיוחסה לאלכאט’מי במהלך ביקורו בוושינגטון לפיה עיראק זקוקה לארצות הברית בהמשך המערכה נגד דאעש, מנוגדת לרצונו של העם העיראקי. ענייני עיראק קשורים לעיראק עצמה, נכתב במאמר, וכפי שהצהיר מנהיג איראן ח’אמנהאי, איראן לא התערבה ולא תתערב בעניינים אלה. עם זאת, קיים קשר בין ביטחון שכנותיה של איראן, וכשם שאיראן לא היססה לפעול במטרה להסיר את סכנת דאעש מעל עיראק, היא רואה בהזמנת הסנדק של דאעש [ארצות הברית] לעיראק סכנה לביטחון שתי המדינות ודורשת מראש ממשלת עיראק להתבטא באופן שיעלה בקנה אחד עם [רצונותיו של] העם העיראקי.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), אמר בריאיון לאתר החדשות Al-Monitor (28 באוגוסט) על רקע נסיעתו של ראש ממשלת עיראק לוושינגטון, כי אין בכוונת איראן להתערב ביחסי החוץ של עיראק וכי מנהיגי עיראק מכירים את האינטרסים הלאומיים שלהם טוב יותר מכל אחד אחר. הוא הביע, עם זאת, דאגה מהמשך הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק ואמר, כי איראן סבורה, שנוכחות זו הובילה לחוסר ביטחון גובר ולצמיחת הטרור ותוביל ליצירת “מנגנונים קולוניאליים חדשים”. לדבריו, איראן תומכת בעיראק ללא תנאי, בין אם עיראק תחליט לאפשר לכוחות האמריקאים להישאר בתחומה או לסלקם. אף על-פי כן, הביע מסג’די תקווה, כי החלטת הפרלמנט העיראקי בנוגע להסגת הכוחות האמריקאים מהמדינה תיושם בהקדם האפשרי. הוא האשים את הכוחות האמריקאים בהפיכת עיראק לשדה קרב עם איראן באמצעות חיסול מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני. מסג’די הכחיש כל התערבות איראנית בתהליכי קבלת החלטות בעיראק או בפעילות הכוחות הצבאיים והפוליטיים במדינה. בהתייחסו לקשרים בין איראן לעיראק אמר מסג’די, כי היחסים בין שתי המדינות כוללים סיוע כלכלי, תרבותי, חינוכי והומניטרי וכי איראן מייצאת חשמל לעיראק כבר למעלה מעשור, מקימה את תחנת הכוח החשמלית הגדולה ביותר בדרום מחוז בצרה ואיצטדיון כדורגל בבגדאד והגישה סיוע נרחב לעיראק בהתמודדות עם מגפת הקורונה. הוא הביע תקווה לפתרון סכסוכי הגבול בין שתי המדינות על מנת שיהיה ניתן להשלים את סלילת מסילת הרכבת מאיראן לעיראק ולחדש את “דרך המשי” המחברת את צפון איראן לחופי הים התיכון בסוריה דרך עיראק. בהתייחסו לנכונות עיראק לחבר את רשת החשמל שלה למדינות המפרץ הערביות, אמר השגריר, כי איראן אינה מתנגדת להרחבת קשריה של עיראק עם העולם הערבי, אך הדגיש, כי אף מדינה אינה מסוגלת לספק לעיראק את איכות החשמל, שאיראן מייצאת לעיראק.
• הקונסוליה האיראנית בסלימאניה שבכורדיסטאן העיראקית הודיעה רשמית על חידוש טיסות חברת “מאהאן אייר” מטהראן לסלימאניה החל מיום ראשון, 30 באוגוסט, לאחר הפסקה של שישה חודשים בשל התפרצות הקורונה. על-פי הודעת הקונסוליה, תפעיל החברה טיסה אחת בשבוע (איסנ”א, 28 באוגוסט). במחצית אוגוסט הודיעה חברת “מאהאן אייר” על כוונתה לחדש את הטיסות לחמישה יעדים בעיראק: בגדאד, נג’ף, בצרה, ארביל וסלימאניה.

הודעת הקונסוליה האיראנית בסלימאניה על חידוש הטיסות מטהראן לעיר

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, תקף בחריפות את הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל וכינה אותו “בגידה בעולם האסלאם, בעולם הערבי, במדינות האזור ובפלסטין”. הוא ציין, כי בגידה זו לא תימשך לאורך זמן, אך חרפת ההסכם תיזכר תמיד. ח’אמנהאי האשים את האמירויות, כי פתחו את האזור בפני הציונים ושכחו את סוגיית פלסטין. הוא הביע צער על כך שבשעה שהעם הפלסטיני נתון תחת לחץ כבד מכל הכיוונים, האמירויות משתפות פעולה עם “המשטר הציוני” ועם “יסודות נפשעים אמריקאים”, כדוגמת “היהודי במשפחת טראמפ” [הכוונה לג’ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של הנשיא טראמפ] נגד האינטרסים של העולם המוסלמי והאזור. ח’אמנהאי הביע תקווה, כי האמירויות יתעוררו בקרוב ויפצו על מה שעשו (פארס,1 בספטמבר).

The post מבט לאיראן (23 באוגוסט 2020 – 6 בספטמבר, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

ד”ר רז צימט

עיקרי דברים ומשמעויות

• התגובות האיראניות להסכם הנורמליזציה משקפות, בראש וראשונה, חשש איראני גובר מהשלכות ההסכם על מאזן הכוחות באזור בכלל, ובמפרץ הפרסי בפרט. איראן חוששת בעיקר מהרחבת ההסכם למישור הביטחוני והצבאי, באופן שיביא להעמקת הנוכחות והפעילות הצבאית, הביטחונית והמודיעינית של ישראל באזור. היא חוששת גם מפני הצטיידות איחוד האמירויות בטכנולוגיות מתקדמות ובאמצעי לחימה חדשים, שעשויים לסייע לה בהתמודדות עם האיומים הצבאיים מצד איראן, למשל בתחום הטילים.
• הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, שעשויה להתרחב למדינות נוספות באזור, נתפסת בעיני איראן כחלק מ”מזימה” בהובלת ארצות הברית, ישראל וכמה משליטי מדינות ערב, שנועדה לכונן קואליציה אזורית אנטי-איראנית, שתגביר את בידודה באזור, תחליש אותה ותפר את מאזן הכוחות בינה ליריבותיה הערביות במפרץ. תחושת האיום בטהראן מפני השלכות ההסכם מתחזקת, אף יותר, לנוכח האתגרים המחמירים בפניהם ניצבת איראן בשנים האחרונות בזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית.
• הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל צפוי להגביר את המתיחות הקיימת ממילא בין האמירויות ואיראן. היחסים בין איראן לאיחוד האמירויות עברו בשנים האחרונות עליות ומורדות. הם התאפיינו, מחד גיסא, בפעילות איראנית גוברת נגד אינטרסים ויעדים של האמירויות במפרץ הפרסי, שהגבירה את תחושת האיום באמירויות מפני איראן. מאידך גיסא, המשיכו שתי המדינות לקיים ביניהן קשרי כלכלה ומסחר בהיקף נרחב. איחוד האמירויות נחשבת לאחת משותפות הסחר הגדולות של איראן והיא שימשה בעבר (במיוחד דובאי) ערוץ מרכזי עבור איראן לעקיפת הסנקציות הכלכליות. זאת ועוד, בשנה האחרונה ניכר שיפור מסוים ביחסים המדיניים בין שתי המדינות, ששיקף ניסיון מצד האמירויות להפיג את המתיחות במפרץ הפרסי.
• מכלול האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים צפוי להערכתנו להכתיב במידה רבה את המדיניות האיראנית כלפי איחוד האמירויות גם בעתיד הנראה לעין. לאיראן יש אינטרס לשמר קשרים תקינים, ככל הניתן, עם האמירויות, במיוחד במישור הכלכלי. אף על-פי כן, החשש המשמעותי באיראן מפני השלכות ההסכם על ביטחונה הלאומי עלול לעודד את איראן להגביר את פעילותה החתרנית ואף ליזום פעולות חבלה באמירויות כדי לגבות ממנה מחיר על נרמול היחסים עם ישראל, להרתיע אותה מפני הרחבת דריסת רגל ישראלית באזור, במיוחד במישור הביטחוני והצבאי, וכן להרתיע מדינות נוספות במפרץ מללכת בעקבותיה.
• בפני המשטר האיראני עומדות מספר דרכי תגובה אפשריות:
  • פעילות נגד יצוא נפט: איראן עשויה לחדש את הפעילות (בעדיפות לחתימה נמוכה) נגד מכליות נפט וכלי שיט בשימוש האמירויות הפועלים במפרץ הפרסי או עוגנים בנמלי איחוד האמירויות.
  • בתחום הצבאי: פגיעה ביעדים ובמתקנים באמירויות באמצעות ירי טילים. מאחר שמהלך כזה, אם יתבצע מאדמת איראן, יחשוף אותה לתגובה ישירה נגדה, היא עלולה לפעול באמצעות ארגונים שלוחים, למשל החות’ים בתימן. כמו כן, עשויה איראן להגביר את פעילותה הצבאית ואת נוכחותה האזרחית בשלושת איי המריבה עם האמירויות (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו-מוסא) בפתח מצרי הורמוז הנשלטים על-ידה.
  • טרור וחתרנות: איראן עלולה לבצע פיגועי טרור נגד יעדים מקומיים או זרים באמירויות ופעילות חתרנית, שנועדה לנסות לחזק תשתית אופוזיציה וטרור במדינה כדי לערער את ביטחונה ויציבותה. איראן עלולה לשקול בעתיד גם פגיעה ביעדים ישראלים או יהודים באיחוד האמירויות, במיוחד ככל שהנוכחות הישראלית במדינה תתרחב (חברות ישראליות, תיירים, נציגות דיפלומטית ומתקנים צבאיים וביטחוניים).
  • בתחום הסייבר: פעילות בחתימה נמוכה יחסית נגד יעדים של איחוד האמירויות.
• להערכתנו, הסבירות לפעולה איראנית ישירה נגד האמירויות עולה ככל שטהראן תחוש איום גובר על ביטחונה הלאומי בעקבות הרחבת הנוכחות הביטחונית, הצבאית והמודיעינית הישראלית על אדמת האמירויות; או שדרוג משמעותי ביכולותיה הצבאיות של איחוד האמירויות, העשויות להיות מופנות כנגד איראן. מניסיון העבר יש להניח, כי משמרות המהפכה הם שיעמדו מאחורי פעילות כזו, ככל הנראה בחתימה נמוכה ותוך הסתייעות אפשרית בגורמים מקומיים או בארגונים שלוחים כדי לטשטש את האחריות האיראנית הישירה.

תגובות איראניות להסכם הנורמליזציה: גינויים ואיומים

• הסכם נרמול היחסים בין איחוד האמירויות הערביות וישראל התקבל, כצפוי, בביקורת חריפה מצד איראן. בכירים איראנים הציגו את ההסכם כבגידה בעניין הפלסטיני ובעולם האסלאם והזהירו את האמירויות מפני דריסת רגל לישראל באזור המפרץ הפרסי.
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, תקף בחריפות את הסכם הנורמליזציה וכינה אותו “בגידה בעולם האסלאם, בעולם הערבי, במדינות האזור ובפלסטין”. הוא ציין, כי בגידה זו לא תימשך לאורך זמן, אך חרפת ההסכם תיזכר תמיד. ח’אמנהאי האשים את האמירויות, כי פתחו את האזור בפני הציונים ושכחו את סוגיית פלסטין. הוא הביע צער על כך שבשעה שהעם הפלסטיני נתון תחת לחץ כבד מכל הכיוונים, האמירויות משתפות פעולה עם “המשטר הציוני” ועם “יסודות נפשעים אמריקאים”, כדוגמת “היהודי ההוא במשפחת טראמפ” [הכוונה לג’ארד קושנר, חתנו ויועצו הבכיר של הנשיא טראמפ] נגד האינטרסים של העולם המוסלמי והאזור. ח’אמנהאי הביע תקווה, כי האמירויות יתעוררו בקרוב ויפצו על מה שעשו (פארס,1 בספטמבר 2020).

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, כינה את ההסכם “מעשה בוגדני”. בשיחת טלפון עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, אמר זריף, כי להסכם לא תהיה כל השפעה על “ההתנגדות הפלסטינית” (תסנים, 14 באוגוסט 2020). קודם לכן, פרסם משרד החוץ האיראני הודעת גינוי להסכם, בה כינה אותו “טיפשות אסטרטגית מצד אבו-ט’בי ותל-אביב”, שתחזק את “ציר ההתנגדות” באזור. עוד נאמר בהודעה, כי העם הפלסטיני והעמים שוחרי החירות בעולם לא יסלחו לעולם על נרמול היחסים בין האמירויות ל”משטר הכובש והפושע של ישראל”, וכי איראן רואה ב”צעד המביש” מצד האמירויות לנרמל את יחסיה עם “המשטר המזויף, הבלתי-חוקי והלא אנושי הציוני” מהלך מסוכן (איסנ”א, 14 באוגוסט 2020).
• בהודעת גינוי מטעם משמרות המהפכה כונה ההסכם “מעשה בוגדני”, “טיפשות אסטרטגית” ו”פגיון מורעל בגופה של האומה האסלאמית”. בהודעת הארגון נאמר, כי לא זו בלבד שההסכם לא יניב הישגים עבור ארצות הברית, “המשטר הציוני” ובית המלוכה הסעודי, אלא שהוא אף יאיץ את תהליך חיסולו של “המשטר הציוני”. משמרות המהפכה קראו בהודעתם למנהיגי האמירויות לשקול מחדש את החלטתם והזהירו אותם מפני תגובתם הנחרצת של אזרחי ארצם לנוכח “ההשפלה ההיסטורית”. בסיום ההודעה נאמר, כי על ארצות הברית ותומכי ההסכם לדעת, כי ההסכם לא ישרת את האינטרסים של “המשטר הציוני”, יסכל את חזון “המזרח התיכון החדש” ויביא עתיד מסוכן עבורם, במיוחד לתושבי “ארמון הזכוכית של האמירויות” (פארס, 15 באוגוסט 2020).
• נציג המנהיג בכוח קדס של משמרות המהפכה, חג’ת אלאסלאם עלי שיראזי (Hojjat-ul-Islam Ali Shirazi), אמר, כי ההסכם בין ישראל והאמירויות יציב את הציונים בטווח ההתנגדות. הוא האשים את האמירויות, כי פתחו ל”כוחות הציונים” את השער לאזור והדגיש, כי זהו ניסיון טיפשי לקרב את הכוחות הישראלים למוות ודאי (תסנים, 8 בספטמבר 2020).
• איראן לא הסתפקה בגינוי ההסכם ושלחה איומים מפורשים לאמירויות לבל יאפשרו לישראל דריסת רגל באזור המפרץ הפרסי. בכירים איראנים הזהירו את האמירויות מפני ההשלכות החמורות, שתהיינה להרחבת פעילותה והשפעתה של ישראל במדינה על ביטחונן ויציבותן ואף על חיי שליטי האמירויות:
  • נשיא איראן, חסן רוחאני, שגינה את ההסכם וכינה אותו “בגידה בשאיפות העם הפלסטיני, המוסלמים וירושלים”, הצהיר, כי שליטי האמירויות טועים אם הם סבורים, שיוכלו לרכוש את ביטחונם באמצעות התקרבות לאויבי האסלאם ואיראן. רוחאני הזהיר את שלטונות האמירויות, כי אם יאפשרו לישראל דריסת רגל במפרץ הפרסי, איראן תתחשבן עימם ותנהג כלפיהם באופן שונה (תסנים, 15 באוגוסט 2020).
  • ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), הצהיר, כי גישתה של איראן כלפי איחוד האמירויות תשתנה באופן מהותי. הוא הזהיר, כי איראן תראה באמירויות אחראית לכל דבר שיתרחש במפרץ הפרסי ויאיים על ביטחונה הלאומי וכי שליט האמירויות יעמוד בפני ההשלכות השליליות של פעולתו המבישה, בדומה לנשיא מצרים אנואר סאדאת (פארס, 16 באוגוסט 2020).
  • דובר ממשלת איראן, עלי רביעי (Ali Rabei), הזהיר, אף הוא, את האמירויות כי היא נושאת באחריות לכל פעולה, ש”המשטר הציוני” ינקוט נגד איראן. רביעי כינה את החלטת האמירויות לנרמל את יחסיה עם ישראל “טעות אסטרטגית גדולה” ואמר, כי איראן מצפה מממשלת האמירויות לפקח על פעולות “המשטר הציוני” בארצה ולמנוע כל פעולה, שעלולה לסכן את ביטחונה של איראן. הוא הדגיש, כי איראן אינה יכולה להישאר אדישה לצעדים מצד האויב הציוני, שעלולים לפגוע בביטחונה בסמוך לגבולותיה (תסנים, 25 באוגוסט 2020).
  • יועצו של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), הזהיר בריאיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה הערבית אלעאלם (6 בספטמבר 2020), כי איראן תגיב מעתה גם נגד איחוד האמירויות ולא רק נגד ישראל על כל פעולה, שתבוצע על-ידי מנגנוני המודיעין של ישראל באיראן או באזור. הוא ציין, כי ההסכם בין ישראל לאמירויות עלול ליצור “עתיד קשה מאוד” לאמירויות והציע לאיחוד האמירויות לראות מה היה גורלו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ולתקן את התנהלותם. הוא קרא לאמירויות ולערב הסעודית להתרחק מהנתיב השגוי, שבו הן הולכות, ולא לשחק בביטחון האזור.

מה עומד מאחורי התגובות האיראניות להסכם הנורמליזציה?

• בהצהרות הבכירים האיראנים להסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל ניתן לראות ביטוי לעוינות מצד הרפובליקה האסלאמית כלפי ישראל ולחשש איראני משמעותי מהשלכות ההסכם על מאזן הכוחות באזור בכלל, ובאזור המפרץ הפרסי בפרט. העוינות הבסיסית כלפי ישראל נותרה אחד היסודות העקביים והבלתי-מתפשרים במדיניותה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית.
• בכירים בצמרת האיראנית, ובראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, ממשיכים לבטא בהצהרותיהם גישה אנטי-ישראלית חריפה הקוראת במוצהר להשמדתה של ישראל. העוינות לישראל והתמיכה המוצהרת בפלסטינים וב”התנגדות” לישראל משמשות את המשטר האיראני כאחד ה”דגלים” להוכיח את נאמנותו האידיאולוגית לערכי המהפכה האסלאמית ולהפגין את מנהיגותה האזורית של איראן לשם קידום מעמדה בדעת הקהל בעולם הערבי והמוסלמי. הצהרות הבכירים האיראנים בגנות הסכם הנורמליזציה בין האמירויות וישראל מספקות לאיראן הזדמנות נוספת להדגיש את מחויבותה לעניין הפלסטיני ולהציג עצמה כתומכת האמיתית היחידה בפלסטינים ובמחנה ההתנגדות לישראל באזור.

• התגובות החריפות מצד איראן להסכם הנורמליזציה משקפות בראש וראשונה חשש מהעמקת החדירה הישראלית לאזור המפרץ הפרסי ומשינוי מאזן הכוחות האזורי לרעתה. ביקור ראש המוסד, יוסי כהן, באמירויות במחצית אוגוסט 2020 וביקור המשלחת הישראלית-האמריקאית הבכירה בראשות ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן-שבת, ויועצו של נשיא ארצות הברית, ג’ארד קושנר, באמירויות בסוף אוגוסט 2020, הגבירו, אף יותר, את חששות טהראן מפני דריסת רגל ישראלית במפרץ, שעלולה לסכן אינטרסים איראנים חיוניים ולאיים על ביטחונה הלאומי. טהראן חוששת בעיקר מהרחבת הסכם הנורמליזציה למישור הביטחוני והצבאי, באופן שיביא להעמקת הנוכחות והפעילות הצבאית, הביטחונית והמודיעינית של ישראל באזור ולהצטיידות איחוד האמירויות בטכנולוגיות מתקדמות ובאמצעי לחימה חדשים, שעשויים לסייע לה בהתמודדות עם האיומים הצבאיים מצד איראן, למשל בתחום הטילים.
• הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל, שעשויה להתרחב למדינות נוספות באזור, נתפסת בעיני איראן כחלק מ”מזימה” בהובלת ארצות הברית, ישראל וכמה משליטי מדינות ערב, שנועדה לכונן קואליציה אזורית אנטי-איראנית, שתגביר את בידודה באזור, תחליש אותה ותפר את מאזן הכוחות בינה ליריבותיה הערביות במפרץ. ללחץ האיראני תרמו הצהרותיהם של בכירים ישראלים ואמריקאים בעקבות ההסכם. כך, למשל, הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, בריאיון לרשת הטלוויזיה פוקס ניוז (6 בספטמבר 2020), כי ישראל ואיחוד האמירויות מצאו דרך לבנות יחסים, שיכולים להביא לכינון קואליציה נגד איראן, שיבטיח שהאיום האיראני לא יגיע לחופי ארצות הברית או יפגע במישהו במזרח התיכון.
• הפרשן לעניינים בינלאומיים, עלי ביגדלי (Ali Bigdeli), התייחס בריאיון לאתר דיפלומטיה איראנית (6 בספטמבר 2020), להשלכותיו המסוכנות של הסכם הנורמליזציה עבור איראן. הוא ציין, כי ההסכם עלול להביא להקמת בסיסים צבאיים של ישראל על אדמת האמירויות ולהחרפת “המצור הביטחוני והמודיעיני” על איראן מצד ישראל ומדינות ערב, שיוכלו לפקח מעתה באופן הדוק יותר אחר תנועותיה של איראן במפרץ הפרסי, במצרי הורמוז ובים הערבי. הוא הוסיף, כי ההסכם אינו מוגבל לכינון קשרים דיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות אלא נובע מתחושה הדדית של חשש מפני איראן. לפיכך, הקשרים בין המדינות לא יישארו מוגבלים למישור המדיני והדיפלומטי אלא יתפתחו לשיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני נגד איראן באזור החשוב והרגיש ביותר מבחינתה: המפרץ הפרסי.
• תחושת האיום בטהראן מפני השלכות ההסכם מתחזקת, אף יותר, לנוכח האתגרים המחמירים בפניהם ניצבת איראן בשנים האחרונות בזירה הפנימית (המשבר הכלכלי העמוק, גלי מחאה, התפרצות הקורונה וסדרת פיצוצים ואירועים חריגים, שהתרחשו בחודשים האחרונים ברחבי איראן, חלקם באתרים רגישים), בזירה האזורית (חיסול קאסם סלימאני, הביקורת העממית הגוברת בלבנון ובעיראק נגד המעורבות האיראנית באזור, המאמצים הנמשכים מצד שחקנים אזוריים ובינלאומיים לבלום את השפעתה האזורית) ובזירה הבינלאומית (קריסת הסכם הגרעין, החזרת הסנקציות הכלכליות והעימות עם ארצות הברית סביב אסטרטגיית מקסימום הלחצים של הממשל האמריקאי נגד איראן).

יחסי איראן ואיחוד האמירויות: בין מתיחות מדינית וביטחונית לשיתוף פעולה כלכלי

• הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל צפוי להגביר את המתיחות הקיימת ממילא בין האמירויות ואיראן. היחסים בין איראן למדינות המפרץ הערביות, ובהן איחוד האמירויות, עברו בשנים האחרונות עליות ומורדות. יחסי איראן והאמירויות התאפיינו, מחד גיסא, בפעילות איראנית גוברת נגד אינטרסים ויעדים של האמירויות במפרץ הפרסי, שהגבירה את תחושת האיום באמירויות מפני איראן. מאידך גיסא, המשיכו שתי המדינות לקיים ביניהן קשרי כלכלה ומסחר בהיקף נרחב ובשנה האחרונה אף ניכר שיפור ביחסים המדיניים ביניהן.
• ההסלמה בעימות בין איראן לארצות הברית בעקבות פרישת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין, חידוש הסנקציות הכלכליות ואימוץ “אסטרטגיית מקסימום הלחצים” נגד איראן הביאו החל ממאי 2019 לפעילות איראנית גוברת נגד אינטרסים של איחוד האמירויות במפרץ כחלק ממהלך איראני כולל, שנועד לגבות מחיר מארצות הברית ובעלות בריתה. מהלך זה כלל, בין היתר, ניסיונות לפגוע במכליות נפט וספינות מסחר במפרץ הפרסי במאמץ לשבש את חופש השיט באזור. ב-12 במאי 2019 ביצעה איראן חבלה בארבע מכליות נפט (שתיים מהן סעודיות, אחת נורבגית ואחת של איחוד האמירויות), ליד הנסיכות פג’ירה (Fujairah) שבמפרץ עומאן.

• זמן קצר לאחר מכן, השתלטה איראן על המכלית MT Riah השייכת לאיחוד האמירויות. התקיפה בפג’ירה בוצעה בסבירות גבוהה על-ידי כוח המשתייך לקומנדו הימי של משמרות המהפכה. ממצאי חקירה בינלאומית, שנוהלה בהובלת איחוד האמירויות, העלתה, כי הפעולה המתוחכמת והמתואמת היטב בוצעה על-ידי מספר צוותים של צוללנים, שפעלו באמצעות סירות מהירות כדי להגיע למכליות ולפגוע בהן באמצעות הצמדת מוקשי עלוקה לדופן המכליות.
• גם המערכה הצבאית הנמשכת בתימן הביאה להסלמה בין איראן לאמירויות, החברה בקואליציה, שהוקמה ב-2015 על-ידי ערב הסעודית נגד החות’ים בתימן. בשנים האחרונות שיגרו המורדים החות’ים הנתמכים על-ידי איראן מספר טילים לעבר נמל התעופה באבו-ט’בי ולעבר תשתיות חיוניות במדינה. בתוך כך שיגרו אמצעי תקשורת איראנים איומים לעבר האמירויות והזהירו מפני שיגור טילים מתימן לכיוונן. כך, למשל, הזהיר היומון הרדיקלי כיהאן (Kayhan) ב-6 בנובמבר 2017 בכתבת השער שלו מפני שיגור טיל של החות’ים לעבר דובאי. בכתבה דווח על שיגור טיל סקאד לטווח ארוך מתימן, שפגע בשדה התעופה הבינלאומי בבירה הסעודית ריאצ’, ונכתב כי השיגור הדאיג אפילו את השליטים באבו-ד’בי ובדובאי, שהבינו כי איומי מנהיג החות’ים בתימן רציניים לגמרי וכי לטילים של תימן יש יכולת פגיעה מדויקת ושהגיע תורם לשלם את מחיר התקיפה בתימן.

• חרף ההסלמה הביטחונית בין איראן לאמירויות, נמשך שיתוף פעולה כלכלי נרחב ביניהן ואיחוד האמירויות עדיין נחשבת לאחת משותפות הסחר הגדולות של איראן. לאיראן ולאמירויות, ובמיוחד לדובאי, יש היסטוריה ארוכה של תיירות ומסחר. בשנת 2017 הגיע היקף המסחר בין שתי המדינות ליותר מ-11 מיליארד דולרים (יצוא איראני לאמירויות בשווי 4.458 מיליארד דולרים ויבוא איראני מהאמירויות בשווי 6.656 מיליארד דולרים) (אלח’ליג’, 4 בספטמבר 2020).
• בשנת 2019 הגיע היקף היצוא האיראני לאמירויות ל-4.5 מיליארד דולרים (כ-11% מכלל היצוא האיראני) ואילו היקף היבוא האיראני מהאמירויות עמד על 8.9 מיליארד דולרים (למעלה מ-20% מכלל היבוא האיראני) (דניא-י אקתצאד, 25 באפריל 2020).
• על-פי נתוני המכס האיראני, בארבעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-יולי 2020) היתה האמירויות יעד היצוא השלישי בחשיבותו עבור איראן עם יצוא בהיקף 4.62 מיליון טון של סחורות שאינן קשורות בנפט בשווי 1.21 מיליארד דולרים (כ-14% מהיצוא האיראני) ויעד שני בחשיבותו ליבוא עבור איראן עם 1.33 מיליון טון של סחורות בשווי 2.47 מיליארד דולר (23% מהיבוא האיראני) (Financial Tribune, 22 באוגוסט 2020).
• ההשקעות האיראניות באמירויות מוערכות בכ-300 מיליארד דולרים (אלח’ליג, 4 בספטמבר 2020). באיחוד האמירויות מתגוררת קהילה גדולה של מאות אלפי איראנים. על-פי הערכות שונות, 454 אלף איראנים התגוררו באמירויות בשנת 2018 (קרוב ל-5 אחוזים מאוכלוסיית איחוד האמירויות), רובם בדובאי (Iran Migration Outlook, 2020). כמו כן, פועלים באמירויות כ-8,000 סוחרים איראנים ואלפי עסקים איראנים. בדובאי גם פועל מועדון חברתי-תרבותי איראן במימון קרן המדוכאים (בניאד-י מסתצ’עפאן) האיראנית, בתי ספר איראנים ובית חולים איראני. עד התפרצות מגפת הקורונה הפעילו חברות תעופה כ-200 טיסות מדי שבוע מערים שונות באיראן לאמירויות, שהטיסו כ-100 אלף תיירים איראנים למדינה (אלח’ליג’, 4 בספטמבר 2020).

• איחוד האמירויות, ובמיוחד דובאי, אף שימשה בעבר ערוץ מרכזי עבור איראן לעקיפת הסנקציות הכלכליות. במרץ 2019 הטילה ארצות הברית סנקציות על חמש חברות הפועלות באיחוד האמירויות (Petro Grand FZE, Alphabet International DMCC, Swissol Trade DMCC, Alam Althrwa General Trading LLC, Alwaneo LLC Co), שסייעו לחברת הנפט הלאומית האיראנית בהברחת נפט דרך האמירויות (רויטרס, 19 במרץ 2019). באוגוסט 2020 הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על שתי חברות מדובאי (Parthia Cargo ו-Delta Parts Supply), שסיפקו חלקי חילוף ושירותי לוגיסטיקה לחברת התעופה האיראנית מאהאן אייר (CNBC, 19 באוגוסט 2020).
• אף על-פי כן, בשנים האחרונות נפגעו במידה מסוימת קשרי המסחר בין שתי המדינות לנוכח חידוש הסנקציות הכלכליות על איראן, המתיחות הפוליטית והביטחונית בין המדינות והמשבר הכלכלי, שפקד את דובאי. פעילותם של עסקים וחברות איראנים בדובאי נפגעה והצטמצמה וכמה עשרות אלפי סוחרים ואנשי עסקים איראנים עזבו את האמירויות ושבו לארצם (וושינגטון פוסט, 13 באוגוסט 2019).
• לאיראן יש אינטרס לשמר קשרים תקינים ככל הניתן עם האמירויות, במיוחד במישור הכלכלי. ניתן למצוא ביטוי לרצון האיראני לשמר את הקשרים הכלכליים חרף הסכם הנורמליזציה בין האמירויות לישראל בהצהרת ראש לשכת המסחר המשותפת לשתי המדינות, פרשיד פרזאנגאן (Farshid Farzangan), שאמר לאחר פרסום ההסכם, כי איראן והאמירויות נחושות להרחיב את הקשרים העסקיים חרף המחלוקות הפוליטיות ביניהן. בריאיון לאתר הכלכלי האיראני אקתצאד אונליין (24 באוגוסט 2020) אמר פרזאנגאן, כי המגזר הפרטי והממשלה באיראן חותרים להרחיב את הקשרים עם המדינות השכנות וכי האמירויות אינן יוצאות מן הכלל בהקשר זה. הוא הוסיף, כי הנתונים של ארבעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-יולי 2020) מעידים על המשך פיתוח הקשרים המסחריים בין שתי המדינות וכי לנוכח חשיבות האמירויות, יש להמשיך לפתח את הקשרים הכלכליים עימה.
• בשנה האחרונה ניכר שיפור מסוים ביחסים המדיניים בין שתי המדינות. במחצית אוקטובר 2019 הצהיר נשיא איראן, חסן רוחאני, כי הקשרים בין איראן ואיחוד האמירויות השתפרו בחודשים האחרונים וכי התקיימו מגעים וביקורים הדדיים בין פקידים משתי המדינות (אירנ”א, 14 באוקטובר 2019). מגעים אלה כללו את ביקורו בטהראן של טחנון בן-זאיד, היועץ לביטחון לאומי של האמירויות ואחיו של יורש העצר, מחמד בן-זאיד, בחודש אוקטובר 2019 (תסנים, 14 באוקטובר).
• בסוף אוקטובר 2019 הודיע חבר המג’לס האיראני, אכבר תרכי (Akbar Torki), כי האמירויות הפשירו נכסים איראנים מוקפאים בשווי 700 מיליון דולרים בעקבות שיפור קשרי המט”ח בין שתי המדינות וחידוש פעילותם של סניפי מט”ח איראנים בדובאי. הוא ציין, כי האמירויות מודעות לכך שהמסחר, הבנקאות, האנרגיה והתעופה שלהן תלויה בביטחון וכי אין באפשרותן לשגשג כלכלית מבלי להבטיח את ביטחונן (קדס אונליין, 20 באוקטובר 2019).
• התפרצות מגפת הקורונה נוצלה לשיפור נוסף ביחסים בין המדינות. במרץ וביוני 2020 שלחו האמירויות כמה משלוחים מוטסים של ציוד רפואי והומניטרי לאיראן על מנת לסייע לה בהתמודדות עם המשבר הבריאותי (Gulf News, 2 במרץ 2020; The National, 29 ביוני 2020).
• ביוני 2020 הצהיר יועצו הצבאי הבכיר של ח’אמנהאי, יחיא רחים צפוי (Yahya Rahim Safavi), כי היחסים בין איראן לאמירויות השתפרו וכי גישתה של אבו-ט’בי (הנחשבת נצית יותר ביחסה לאיראן) כלפי איראן השתנתה (טהראן טיימס, 24 ביוני 2020).
•  ב-2 באוגוסט 2020 קיים שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, שיחת וידאו עם עמיתו האמירתי, עבדאללה בן-זאיד, ודן עימו בסוגיות אזוריות, ביחסים בין שתי המדינות ובשיתוף פעולה במערכה נגד הקורונה (איסנ”א, 2 באוגוסט 2020). היתה זו השיחה הראשונה בין בכירים איראנים בדרג זה מאז ניתוק הקשרים הדיפלומטים בין שתי המדינות בראשית 2016 בעקבות המתקפות על השגרירות הסעודית בטהראן והקונסוליה הסעודית במשהד.

• בבסיס השיפור ביחסים בין שתי המדינות עמד רצון מצד האמירויות להפיג את המתיחות במפרץ הפרסי, שאיימה על חופש השיט במפרץ ועל אינטרסים כלכליים חיוניים של האמירויות. לשינוי בגישת האמירויות תרם גם החשש מהעדר גיבוי אמריקאי, לאחר שארצות הברית לא הגיבה על תקיפת מכליות הנפט במימי המפרץ הפרסי במאי 2019, על הפלת המטוס האמריקאי ללא טייס על-ידי איראן ביוני 2019 ועל התקיפה האיראנית נגד מתקני הנפט הסעודים ב-14 בספטמבר 2019, שחשפה את פגיעותן של ערב הסעודית ומדינות המפרץ מול איראן. השיפור ביחסים התאפשר גם בעקבות החלטת האמירויות להסיג את רוב כוחותיה מדרום תימן, שהרחיקה אותה מהמחנה הסעודי והציבה אותה בעמדה נוחה יותר מול איראן.

The post איראן בעקבות הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות וישראל: תגובות ומשמעויות appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• יועצו של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין אמיר עבדאללהיאן, הצהיר, כי סוריה מהווה סוגיה אסטרטגית עבור איראן וכי היחסים בין שתי המדינות הם בבחינת “קו אדום”, שאיראן לא תאפשר לאף אחד לחצות. בריאיון טלוויזיוני אמר הבכיר האיראני, כי איראן תמשיך להעניק לסוריה סיוע מדיני וצבאי חרף ניסיונות האויבים להפיל את המשטר בדמשק באמצעים צבאיים או כלכליים.
• כלי תקשורת איראנים הפיצו במחצית ספטמבר את תמונתו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, במהלך תפילה במסגד זינב בדרום דמשק. לא צוין מתי צולמה התמונה, אך ברור שמדובר בביקור, שקיים קאא’ני בסוריה לאחר התפרצות הקורונה. ביקורו הידוע האחרון בסוריה התקיים בסוף יוני 2020.
• ראש ממשלת עיראק לשעבר וראש קואליציית שלטון החוק העיראקית, נורי אלמאלכי, הגיע במחצית ספטמבר לביקור באיראן לצורך טיפול רפואי ופגישות עם בכירים איראנים, בראשם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים ויו”ר המג’לס.
• יועצו של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים בירך על פגישת מנהיג חזבאללה עם מנהיג חמאס בבירות ב-6 בספטמבר 2020 וכינה אותה “צעד גורלי לעתיד פלסטין ולשחרור האדמות הפלסטיניות הכבושות”. הוא הדגיש את תמיכת איראן ב”התנגדות הפלסטינית” וציין, כי עמי האזור והאומה המוסלמית – בניגוד לחלק משליטי ערב – רואים בשאלת פלסטין את הסוגיה הראשונה בחשיבותה עבור העולם המוסלמי וימשיכו במאבק לשחרור ירושלים.
• איראן גינתה בחריפות את הסכם הנורמליזציה בין ישראל ובחרין, הציגה אותו כ”בגידה” ואיימה על שליטי בחרין ב”נקמה קשה”. על רקע הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחרין, התכנסה במחצית ספטמבר בטהראן האגודה העולמית של “ההתעוררות האסלאמית” לדיון מקוון מיוחד. יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי, הדגיש בכינוס את מרכזיותה הדתית של פלסטין עבור העולם המוסלמי, גינה את נרמול היחסים בין חלק ממדינות ערב לישראל והדגיש, כי “ההתנגדות” היא הדרך היחידה למימוש השאיפות הפלסטיניות.

המעורבות האיראנית בסוריה

• יועצו של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), התייחס בריאיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה הערבית “אלעאלם” (6 בספטמבר 2020) לתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה ואמר, כי התגברות התקיפות משקפת ניסיון ישראלי להשיג מידע בכל הנוגע ליכולות מערכות ההגנה האווירית האיראניות במדינה ולאתרים בהם הן פרוסות. עוד אמר עבדאללהיאן, כי סוריה מהווה סוגיה אסטרטגית עבור איראן וכי יחסי טהראן עם דמשק הם בבחינת “קו אדום”, שאיראן לא תאפשר לאף אחד לחצות. הוא הדגיש, כי איראן תמשיך להעניק לסוריה סיוע מדיני וצבאי חרף ניסיונות האויבים להפיל את המשטר בדמשק בין אם באמצעים צבאיים, כשם שעשו בעבר, או באמצעות לחץ כלכלי.
• יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), נפגש ב-12 בספטמבר 2020 עם שגריר סוריה בטהראן, עדנאן מחמוד (Adnan Mahmoud), ודן עימו בהתפתחויות בסוריה וביחסים בין שתי המדינות. ולאיתי הדגיש את הצורך בנסיגת כל הכוחות הזרים הנמצאים “באופן בלתי-חוקי” בסוריה משטחי המדינה. הוא קרא לשים קץ לכיבוש שטחים בסוריה ולהפסיק את “ביזת הנפט” ומשאביה הטבעיים בידי הכוחות האמריקאים. כמו כן, קרא ולאיתי לחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות כדי להיאבק ב”מצור העושק ובטרור הכלכלי האמריקאי-מערבי”. שגריר סוריה בטהראן קרא להקמת מיזמים משותפים לסוריה ולאיראן לשם מימוש ההסכמים שנחתמו בין שתי המדינות (סאנ”א, 12 בספטמבר 2020).
• שליח מזכ”ל האו”ם לענייני סוריה, גיר פטרסן, שוחח ב-16 בספטמבר 2020 בטלפון עם יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), ודן עימו בסוגיות הקשורות בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה, בהן פעילות ועדת החוקה; במצב באדלב; ובמצב ההומניטרי, במיוחד לנוכח התפרצות הקורונה. חא’ג’י הדגיש בשיחה את הצורך במימוש הסכם אדלב לשמירת הרגיעה ולמניעת חידוש המתיחות באזור (איסנ”א, 17 בספטמבר 2020).
• אתר האופוזיציה הסורי דיר א-זור 24 דיווח (17 בספטמבר 2020), כי מפקדים מהמיליציות השיעיות העיראקיות, ממשמרות המהפכה ומחזבאללה נפגשו ב-16 בספטמבר 2020 באלבוכמאל שבגבול סוריה-עיראק כדי לתכנן מתקפה צבאית באזור אלבוכמאל נגד קבוצות דאעש הפועלות באזור.
• סוכנות הידיעות הסורית סאנא דיווחה (9 בספטמבר 2020), כי מטוס כיבוי איראני השתתף במאמצים לכיבוי שריפות הענק, שפרצו בראשית ספטמבר באזור מערב חמאה בצפון סוריה. השריפות פרצו בעקבות גל החום הקיצוני באזור.
• נציג מנהיג איראן בסוריה, איתאללה סיד אבו-אלפצ’ל טבאטבאא’י אשכד’רי (Ayatollah Seyyed Abolfazl Tabatabai Ashkezari), קיים נסיעה בת ארבעה ימים ברחבי סוריה, במהלכה נפגש עם אזרחים, אנשי דת ומשפחות של חללי מלחמת האזרחים בסוריה במחוזות שונים במדינה. הוא ביקר במחוז חלב, בעיירות השיעיות נבל וזהרא, בחמץ ובלאד’קיה (אלף, 18 בספטמבר 2020).
• ב-11 בספטמבר 2020 פרסמו כלי תקשורת ורשתות חברתיות באיראן את תמונתו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, במהלך תפילה במסגד זינב בדרום דמשק. לא צוין מתי צולמה התמונה, אך ברור כי מדובר בביקור, שקיים קאא’ני בסוריה לאחר התפרצות הקורונה. ביקורו הידוע האחרון של קאא’ני בסוריה התקיים בסוף יוני 2020.

המעורבות האיראנית בעיראק

• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), הודיע באופן סופי, כי השנה לא תתאפשר עלייתם לרגל של אזרחים איראנים למקומות הקדושים לשיעה בעיראק במסגרת טקסי הארבעין לציון יום הארבעים לאבל על מותו של האמאם השיעי חוסיין בקרב כרבלאא’ במאה השביעית לספירה. מסג’די ציין, כי בשל התפרצות הקורונה, לא יאפשרו שלטונות עיראק לאף עולה רגל זר, ובכלל זה לעולי רגל מאיראן, להיכנס לעיראק לצורך קיום הטקסים. בריאיון לסוכנות הידיעות אירנ”א (7 ספטמבר 2020) אמר השגריר, כי הודעה בעניין זה נמסרה לו מטעם ממשלת עיראק, והכחיש דיווח, שהתפרסם קודם לכן לפיו מושל מחוז כרבלאא’ הביע נכונות לקלוט עולי רגל זרים לקראת מועד הארבעין.
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות “אירנ”א” (9 בספטמבר 2020), כי חרף הבעיות באזור והתפרצות הקורונה, לא זו בלבד שהיחסים הכלכליים בין איראן לעיראק לא פחתו אלא אף התרחבו. הוא ציין, כי שגרירות איראן בבגדאד הקימה ועדה מיוחדת כדי לעקוב אחר שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות, ובכלל זה השקעות, פעילות חברות איראניות, מסחר במעברי הגבול וסוגיות בנקאיות. מסג’די הוסיף, כי חרף מגבלות הקורונה, מעברי הגבול בין שתי המדינות נפתחים בהדרגה לפעילות מסחרית וכלכלית, שהתרחבה לאחרונה מיומיים לארבעה ימים בשבוע. עוד ציין מסג’די, כי מאז כינון הממשלה החדשה בעיראק, הוא קיים עשרות פגישות עם שרים ובכירים כלכליים עיראקים, בהם שרי האוצר, הנפט, החקלאות, התחבורה, התכנון, השיכון, המסחר והאנרגיה, במטרה לחזק את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.
• ראש ממשלת עיראק לשעבר וראש “קואליציית שלטון החוק” העיראקית, נורי אלמאלכי, הגיע במחצית ספטמבר לביקור באיראן לצורך טיפול רפואי ופגישות עם בכירים איראנים. בפגישתו עם אלמאלכי, הדגיש מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, את הצורך בשמירת האחדות והסולידריות בעיראק, במיוחד בין המפלגות, הקבוצות והאישים השיעים, לנוכח כוונת אויבי עיראק לערער את אחדותה לקראת הבחירות הקרובות בשנת 2021. הוא הזהיר מפני מאמצי ארצות הברית להחליש את מדינות האזור כדי להבטיח את ביטחון “המשטר הציוני” ולאפשר את שליטתו על המדינות הערביות והאסלאמיות בהתאם לחזונו לשלוט “מהנילוס ועד הפרת”. עוד אמר שמח’אני, כי דמם של קאסם סלימאני ושל אבו-מהדי אלמהנדס, שחוסלו על-ידי ארצות הברית בינואר 2020, יביא לסילוק שורשי ארצות הברית ו”המשטר הציוני” מהאזור. נורי אלמאלכי שיבח בפגישה את תפקידה של איראן במאבק נגד הטרור ובכינון יציבות וביטחון באזור והדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין איראן ועיראק בסוגיות אזוריות ובינלאומיות חשובות. הוא ציין, כי כשם שהטרור סולק מעיראק ומהאזור באמצעות אחדות והתנגדות, יהיה ניתן לסכל את האיומים הניצבים בפני ירושלים וקיומה של פלסטין באמצעות שיתוף פעולה בין מדינות האסלאם (אילנ”א, 15 בספטמבר 2020). במהלך ביקורו בטהראן נפגש אלמאלכי גם עם יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibaf), ועם יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• תושבת מזרח ירושלים, יאסמין ג’אבר, נעצרה על-ידי שירות הביטחון הכללי בחשד, כי גויסה בידי חזבאללה בלבנון וכוח קדס של משמרות המהפכה במטרה לסייע בגיוס פעילים נוספים מקרב אזרחי ישראל ותושבי יהודה ושומרון. מחקירת שירות הביטחון הכללי עלה, כי הצעירה זוהתה וסומנה על-ידי אנשי חזבאללה במסגרת השתתפותה בכנס בלבנון אליו יצאה בשנת 2015. בביקור נוסף של ג’אבר בלבנון בשנת 2016, היא קושרה על-ידי עטאיא אבו סמהדנא ומחמד אלחאג’ מוסא, המוכרים כפעילים ביחידת הפיגועים המשותפת של כוח קדס וחזבאללה, לפעיל טרור בכיר ביחידה זו בשם ג’עפר קביסי, המוכר כמעורב בניסיונות נוספים לגייס גורמים בישראל וביהודה ושומרון לפעילות טרור. מאז גיוסה על-ידי חזבאללה, עמדה ג’אבר בקשר חשאי עם מפעילה באמצעות העברת מסרים חשאיים מוסכמים ברשתות החברתיות בהתאם לתדרוך ביטחוני ולהנחיות שקיבלה מחזבאללה. יחד עימה נעצרו לחקירה חשודים נוספים מקרב מכריה ממזרח ירושלים וראמאללה, שנחשדו כמעורבים בפעילות במסגרת חוליה בראשותה (שירות הביטחון הכללי, 17 בספטמבר 2020).
• יועצו המיוחד של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), בירך על פגישת מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, עם מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה, שהתקיימה בבירות ב-6 בספטמבר 2020, וכינה אותה “צעד גורלי לעתיד פלסטין ולשחרור האדמות הפלסטיניות הכבושות מידי הציונים הטרוריסטים”. עבדאללהיאן ציין, כי התעוררות העם הפלסטיני וההתנגדות הן הסיבות המרכזיות לתבוסת “עסקת המאה” של הנשיא טראמפ ו”מזימת נרמול הקשרים” בין כמה משליטי מדינות ערב ל”משטר הציוני”. הוא הביע תקווה, כי אחדות הקבוצות הפלסטיניות וההתמקדות בהמשך ההתנגדות יובילו לביטול הסכמי הפשרה ולראשיתה של אנתפאדה עממית חדשה נגד הציונים. הוא הוסיף, כי ברור כיום לכל הפלסטינים, שההתנגדות והכוח הן השפה היחידה המובנת היטב על-ידי “הכובשים הציונים”. יועצו של יו”ר המג’לס הדגיש את תמיכת איראן בהתנגדות הפלסטינית בארבעים השנים האחרונות וציין, כי עמי האזור והאומה המוסלמית – בניגוד לחלק משליטי מדינות ערב – רואים בשאלת פלסטין את הסוגייה הראשונה בחשיבותה עבור העולם המוסלמי וימשיכו במאבק למען שחרור ירושלים והאדמות הכבושות (תסנים, 6 בספטמבר 2020).
• משרד החוץ האיראני גינה את הסכם הנורמליזציה בין ישראל ובחרין. בהודעת המשרד נאמר, כי החלטת בחרין לנרמל את יחסיה עם ישראל היא “מבישה” ומקריבה את העניין הפלסטיני על מזבח הבחירות בארצות הברית. עוד נאמר בהודעה, כי מעתה ואילך יהיו מנהיגי בחרין שותפים לפשעי “המשטר הציוני”, המהווים איום קבוע על ביטחון האזור והעולם המוסלמי ומקור לעשורים של אלימות, הרג, מלחמות, טרור ושפיכות דמים בפלסטין ובאזור. ההודעה הזהירה את בחרין, כי היא תישא באחריות לחוסר הביטחון של הנוכחות הישראלית באזור המפרץ הפרסי בעקבות ההסכם (פארס, 12 בספטמבר 2020).
• בהודעת גינוי מטעם המשרד לקשרי חוץ של משמרות המהפכה נאמר, כי “המוציא להורג”, שליט בחרין, צפוי לנקמה קשה מצד “הלוחמים למען ירושלים והאומה האסלאמית”. ההודעה כינתה את החלטת ממשלת בחרין “צעד מביש” המנוגד לרצונו של העם המוסלמי בבחרין ונעדר כל לגיטימיות. עוד נאמר בהודעה, כי “אפקט הדומינו של הנורמליזציה בין המשטר הציוני לשליטי חלק ממדינות ערב”, שהונדס על-ידי הבית הלבן על מנת להשפיל את העמים המוסלמים, לגזול את משאביהם ולהעניק ביטחון ל”כובשי פלסטין וירושלים” לא יצליח לעולם ורק יחזק את עוצמתה ונחישותה של האומה המוסלמית ויעלה אל פני השטח את יכולותיה הסמויות של ההתנגדות האנטי-ציונית לסילוק “הגידול הסרטני ששמו ישראל” מהגיאוגרפיה של העולם המוסלמי. משמרות המהפכה מזהירים בהודעתם את שליטי בחרין מפני פתיחת שערי המפרץ הפרסי והים הערבי ל”משטר הציוני” ומאיימים עליהם בנקמה מצד האומה האסלאמית, ובמיוחד השיעים של בחרין (תסנים, 12 בספטמבר 2020).

• ב-16 בספטמבר 2020, התכנס בטהראן מושב מיוחד של האגודה העולמית של “ההתעוררות האסלאמית”. הכינוס השנתי התקיים השנה באופן מקוון בהשתתפות כחמישים נציגים ממדינות האסלאם בתגובה להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחרין. בנאום בפני האסיפה הדגיש יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), המשמש כמזכ”ל האגודה הבינלאומית של ההתעוררות האסלאמית, את מרכזיותה הדתית של פלסטין עבור העולם המוסלמי ואת מאמצי אויבי האסלאם ב-70 השנים האחרונות להסיר את פלסטין בהדרגה ממפת האזור, להחליפה ב”משטר כובש ירושלים” ולהוציא את סוגיית פלסטין מסדר העדיפויות של העולם המוסלמי. הוא ציין, כי עשרות השיחות וסבבי המשא ומתן, שהתנהלו מאז מלחמת ששת הימים בין הערבים וישראל, לא זו בלבד שלא הביאו כל הישג עבור העם הפלסטיני, אלא שהובילו לתוצאה ההפוכה, להמשך ההתנחלויות ולדרישה לוויתורים נוספים, וכי הדרך היחידה למימוש השאיפות הפלסטיניות היא דרך ההתנגדות. לדברי ולאיתי, נרמול היחסים בין חלק ממדינות ערב לישראל הוא תכנית משותפת לארצות הברית ולישראל, שנועדה לחסל את סוגיית פלסטין ולהשתלט על העושר והמשאבים החיוניים של מדינות ערב (תסנים, 16 בספטמבר 2020).

The post מבט לאיראן (6– 20 בספטמבר, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• המעורבות האיראנית בסוריה:
  • דובר הכוחות המזוינים האיראנים אמר בריאיון טלוויזיוני, כי בכוונת איראן לחזק את מערך ההגנה האווירית של סוריה בעקבות הביקור, שקיים רמטכ”ל איראן בדמשק ביולי 2020. עוד ציין הדובר, כי איראן מסייעת, ככל יכולתה, לכל מדינה הניצבת בפני ישראל וארצות הברית, אם כי הסיוע אינו ניתן בחינם בשל הקשיים הכלכליים עימם היא מתמודדת.
  • שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, הגיע ב-23 בספטמבר 2020 לביקור במוסקבה ודן עם עמיתו הרוסי בהתפתחויות בסוריה. זריף הדגיש, כי טהראן מתאמת את פעולותיה בסוריה עם רוסיה ועם תורכיה במסגרת תהליך אסטנה.
  • שר האנרגיה האיראני קיים שיחת וידאו עם שר המים הסורי במהלכה סיכמו השניים על הקמת ועדה אסטרטגית לצורך מימוש ההסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, שנחתם בשנה שעברה בין שתי המדינות.
• המעורבות האיראנית בעיראק:
  • שר החוץ העיראקי הגיע ב-26 בספטמבר 2020 לביקור בן יומיים בטהראן, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל האיראני. במקביל, הגיעה משלחת צבאית בראשות סגן הרמטכ”ל האיראני לעניינים בינלאומיים לביקור בבגדאד. כמו כן, דיווחו מקורות עיראקים על ביקור, שערך מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, בכרבלאא’ שבעיראק. ביקורים אלה התקיימו על רקע דיווחים בתקשורת האמריקאית והערבית על איומים, שהועברו לאחרונה על-ידי ארצות הברית לממשלת עיראק בעקבות המשך המתקפות מצד מיליציות שיעיות פרו-איראניות על יעדים אמריקאים במדינה. על-פי דיווחים אלה, איימה ארצות הברית לסגור את שגרירותה בבגדאד כהכנה לפעולה צבאית נגד המיליציות הפרו-איראניות.
  • ביקורת חריגה של עורך העיתון כיהאן כנגד איש הדת השיעי העיראקי הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, עוררה תגובות חריפות בעיראק ובאיראן. העורך מתח ביקורת על סיסתאני בעקבות פגישתו עם שליחת האו”ם לעיראק, במהלכה קרא לפיקוח בינלאומי על הבחירות הצפויות בעיראק בשנה הבאה. בעקבות התגובות הקשות לדבריו, נאלץ עורך כיהאן לפרסם הודעת התנצלות.
  • ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק הודה כי שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות נתקל בקשיים גוברים בשל מגפת הקורונה, מדיניות החוץ של ראש ממשלת עיראק והתחרות הגוברת בין איראן למדינות נוספות, בהן סין, תורכיה וערב הסעודית, על ההשפעה בשווקים העיראקים.

המעורבות האיראנית בסוריה

• דובר הכוחות המזוינים האיראנים, אבו-אלפצ’ל שכארצ’י (Abolfazl Shekarchi), אמר, כי בכוונת איראן לחזק את מערך ההגנה האווירית של סוריה בעקבות הביקור, שקיים ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים בדמשק ביולי 2020. בריאיון טלוויזיוני לרגל “שבוע ההגנה הקדושה” (לציון פרוץ מלחמת איראן-עיראק) אמר הדובר, כי איראן אינה מקיימת נוכחות צבאית במדינות האזור וכי נוכחותה מתבססת אך ורק על “יועצים”. הוא ציין, כי למדינות “חזית ההתנגדות” יש צבא וכוחות משלהם וכי איראן מסייעת להם רק בייעוץ ומניסיונה. איראן מסייעת, לדבריו, ככל יכולתה לכל מדינה הניצבת בפני “המשטר הציוני” ו”המשטר צמא הדם האמריקאי”, אם כי הסיוע אינו ניתן בחינם בשל בעיותיה הכלכליות. עוד אמר שכארצ’י, כי איראן העבירה לעם התימני [במשתמע, למורדים החות’ים בתימן] טכנולוגיה בתחום ההגנה, והתימנים ייצרו בעצמם טילים, מל”טים ואמצעי לחימה (פארס, 22 בספטמבר 2020).
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), הגיע ב-23 בספטמבר 2020 לביקור במוסקבה. במהלך פגישתו (24 בספטמבר 2020) עם עמיתו הרוסי, סרגיי לברוב, דנו השניים בעתיד הסכם הגרעין ובהתפתחויות בסוריה. עם הגיעו למוסקבה אמר זריף, כי הסוגיה הסורית מחייבת תיאום מיוחד וכי טהראן מתאמת את פעולותיה בסוריה עם רוסיה ועם תורכיה במסגרת תהליך אסטנה (אירנ”א, 24 בספטמבר 2020).
• נציג מנהיג איראן בסוריה, איתאללה אבו-אלפצ’ל טבאטבאא’י אשכד’רי (Ayatollah Abolfazl Tabatabai Ashkezari), הצהיר בדרשת יום השישי במסגד זינב בדמשק, כי הנקמה על מותו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, שחוסל על-ידי האמריקאים בינואר 2020, קרובה וכי לאויב צפויים רק השפלה וסבל. נציג המנהיג בסוריה גינה את נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחרין ואמר, כי “הבוגדים הטיפשים” צריכים לדעת, שהניצחון האמיתי יושג בשדה הקרב ולא על מדשאות הבית הלבן (פארס, 25 בספטמבר 2020).
• בתוך כך, דיווח האתר האיראני חוזה ניוז (Hawzah News, 26 בספטמבר 2020) על סיום כהונתו של נציג המנהיג בסוריה. על-פי הדיווח, יוחלף איתאללה טבאטבאא’י אשכד’רי בחג’ת אלאסלאם חמיד צפאר הרנדי (Hojjat-ul-Islam Hamid Saffar Harandi), ששימש כסגן לענייני תרבות וחינוך בלשכת נציג המנהיג בסוריה.
• שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן (Reza Ardakanian), קיים שיחת וידאו עם שר המים הסורי, תמאם רעד (Tamam Ra’ad), ודן עימו במימוש ההסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, שנחתם בשנה שעברה בין שתי המדינות. שר המים הסורי הדגיש את הצורך להשתמש בניסיון ובידע של חברות איראניות בשיקום תשתיות המים והביוב בסוריה וקרא להרחבת השתתפותן של חברות איראניות בפרויקטים לטיהור מים בארצו. שני השרים סיכמו על הקמת ועדה אסטרטגית לשיתוף פעולה בתחום המים בראשות סגני שרי האנרגיה והמים של שתי המדינות במהלך השבועיים הקרובים (אילנ”א, 25 בספטמבר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• שר החוץ העיראקי, פואד חסין (Fuad Hussein), הגיע ב-26 בספטמבר 2020 לביקור בן יומיים בטהראן. במהלך הביקור נפגש שר החוץ עם בכירי הממשל האיראני, בראשם הנשיא חסן רוחאני, שר החוץ, מחמד ג’ואד זריף, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ויו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, ודן עימם בהתפתחויות בעיראק ובאזור, ביחסים בין שתי המדינות ובמימוש ההסכמים, שנחתמו במהלך ביקורו האחרון של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, בטהראן בחודש יולי האחרון (אירנ”א, 26 בספטמבר 2020).
• בפגישתו עם שר החוץ העיראקי אמר הנשיא רוחאני, כי נוכחות הכוחות האמריקאים בעיראק, באפגניסטאן ובמדינות המפרץ הפרסי מזיקה לביטחון האזור וליציבותו וכי חובתה של כל מדינה להוציא את ארצות הברית מהאזור. רוחאני ציין, כי איראן אינה מתערבת בענייניה הפנימיים של עיראק, וקרא להעמקת הקשרים המדיניים, התרבותיים ובמיוחד הכלכליים בין שתי המדינות. שר החוץ העיראקי אמר בעקבות הפגישה, כי סיכם עם הנשיא על הקמת ועדה מיוחדת שתדון במימוש הסכמי שיתוף הפעולה, שנחתמו בין שתי המדינות (תסנים, 26 בספטמבר 2020).
•  מקורות עיראקים דיווחו (26 בספטמבר 2020), כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע לביקור בכרבלאא’ שבעיראק. בסרטון וידאו, שהופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת האיראנית, נראה קאא’ני בעיר כרבלאא’, ככל הנראה בלוויית אנשי המיליציות השיעיות העיראקיות. בדיווחים לא נמסר מועד הביקור.
• משלחת צבאית איראנית בראשות סגן הרמטכ”ל לעניינים בינלאומיים, קדיר נט’אמי (Qadir Nezami), המשמש גם כראש הועדה הצבאית המשותפת לאיראן ולעיראק, הגיעה ב-27 בספטמבר 2020 לבגדאד. במהלך הביקור נפגשה המשלחת עם שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאד סעדון (Juma Inad Saadoun), ודנה עימו בשיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות ובהמשך המערכה נגד דאעש (אירנ”א, 27 בספטמבר 2020).
• ביקור שר החוץ העיראקי בטהראן וביקורי סגן הרמטכ”ל האיראני לעניינים בינלאומיים ומפקד כוח קדס של משמרות המהפכה בבגדאד התקיימו על רקע דיווחים בתקשורת האמריקאית והערבית על איומים, שהועברו על-ידי ארצות הברית לממשלת עיראק בעקבות המשך ההתקפות מצד מיליציות שיעיות פרו-איראניות על יעדים אמריקאים במדינה.
• העיתון וושינגטון פוסט דיווח (26 בספטמבר 2020), כי מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, הזהיר לאחרונה את ממשלת עיראק, כי אם לא תפעל להפסקת המתקפות מצד מיליציות פרו-איראניות נגד מתחם השגרירות ארצות הברית והכוחות האמריקאים בעיראק, תסגור ארצות הברית את שגרירותה בבגדאד. על-פי דיווח באתר העיראקי Iraqi24 (22 בספטמבר 2020), העביר פומפאו לנשיא עיראק, ברהם צאלח, מכתב חריף, שבו הזהיר, כי אם תאלץ ארצות הברית לסגור את שגרירותה ולהסיג את כוחותיה, היא תפעל לחיסול כל מי שהיה אחראי לתקיפות נגד יעדים אמריקאים, ובראשם שתי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות גדודי חזבאללה (כתאא’ב חזבאללה) וחבורות אנשי האמת (עצאא’ב אהל אלחק).
• ראשי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות הגיבו בחריפות לדיווחים בנוגע לאיומי שר החוץ האמריקאי. מזכ”ל תנועת האצילים (אלנג’באא’), אכרם אלכעבי (Akram al-Kaabi), כתב בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (25 בספטמבר 2020), כי בכוונת המיליציות השיעיות להמשיך בהתנגדותן לכוחות האמריקאים בעיראק וכי האיומים האמריקאים לא יפחידו אותן והן ימשיכו במאבק עד הניצחון או מות הקדושים. אלכעבי קרא לכל הכוחות הפוליטיים בעיראק לממש את החלטת הפרלמנט העיראקי, שדרש את נסיגתם המוחלטת של הכוחות האמריקאים מעיראק. אחראי הביטחון בגדודי חזבאללה, אבו-עלי אלעסכרי, הגיב, אף הוא, לאיומים האמריקאים וצייץ בחשבון הטוויטר שלו (25 בספטמבר 2020), כי איומיו של פומפאו לא יחלישו את כוחות ההתנגדות, שימשיכו לפעול נגד הכוחות האמריקאים ללא רחם.
• איש הדת השיעי, מקתדא אלצדר (Muqtada al-Sadr), קרא, לעומת זאת, להפסקת המתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות ומוסדות ממשל בעיראק ולהקמת ועדה ביטחונית, צבאית ודיפלומטית שתחקור מתקפות אלה המסכנות, לדבריו, את האינטרסים של עיראק (חשבון הטוויטר של מקתדא אלצדר, 25 בספטמבר 2020). גם שני בכירים נוספים במיליציות השיעיות העיראקיות, האדי אלעאמרי ופאלח אלפיאד, גינו את ההתקפות על האמריקאים.
• ארגון התעופה העיראקי הודיע על ביטול כלל הטיסות מעיראק לאיראן החל מ-25 בספטמבר ועד 8 באוקטובר 2020 (אירנ”א, 25 בספטמבר 2020). ההחלטה על ביטול הטיסות התקבלה, ככל הנראה, על רקע הגידול בשיעור התחלואה בקורונה באיראן ומאמצי שלטונות עיראק למנוע את הגעתם בדרך האוויר של עולי רגל איראנים לטקסי הארבעין (העלייה לרגל למקומות הקדושים השיעים בעיראק בסיום ימי האבלות על מותו של האמאם השיעי חוסין), לאחר שמנעו את כניסתם של עולי רגל דרך מעברי הגבול היבשתיים בין שתי המדינות.
• עורך העיתון כיהאן, חסין שריעתמדרי (Hossein Shariatmadari), מתח ביקורת חריגה על איש הדת השיעי העיראקי הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, בעקבות פגישתו עם שליחת האו”ם לעיראק, ג’נין הניס-פלאסצ’רט, במהלכה קרא לאו”ם לפקח על הבחירות הפרלמנטריות הצפויות בעיראק בשנה הבאה. במאמר מערכת, שפרסם שריעתמדרי בכיהאן (26 בספטמבר 2020), טען עורך העיתון, כי הקריאה לפיקוח או”ם על הליך הבחירות פוגעת במעמדה של עיראק כמדינה עצמאית וחופשית. שריעתמדרי ציין, כי האו”ם אינו פועל להבטחת שלום העולם, אלא הפך לאמצעי לחץ בשירות ארצות הברית ובעלות בריתה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשתיקת הארגון לנוכח “פשעי המשטר הציוני” בפלסטין ובהתעלמותו מתמיכת ארצות הברית ובעלות בריתה בשליט עיראק, צדאם חוסין, במלחמתו נגד איראן, מכיבוש עיראק ואפגניסטאן על-ידי ארצות הברית, מטבח המוסלמים במיאנמר ובקשמיר, מפשעי ערב הסעודית בתימן ומחיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס. שריעתמדרי קרא ללשכתו של סיסתאני להוציא הבהרה בנוגע לתוכן פגישתו עם שליחת האו”ם לעיראק, וזאת לנוכח מעמדו הדתי הבכיר בעולם המוסלמי.
• דובר משרד החוץ האיראני הביע במסיבת העיתונאים השבועית שלו (28 בספטמבר 2020) הסתייגות מהביקורת, שמתח עורך “כיהאן” על איש הדת השיעי הבכיר, ואמר, כי אין לאפשר לאף אחד לפגוע במעמדם של אנשי דת בכירים, כדוגמת סיסתאני (פארס, 28 בספטמבר 2020). גם הנשיא רוחאני, שר החוץ זריף ומפקד כוח קדס קאא’ני שיבחו את תפקידו של סיסתאני במערכה נגד דאעש ובשמירת עצמאותה של עיראק. בעקבות הביקורת החריפה, שעוררו דברי שריתעמדרי בעיראק ובאיראן, פרסם עורך “כיהאן” (28 בספטמבר) התנצלות פומבית בפני סיסתאני.
• ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, יחיא אלאסחאק (Yahya Al-e Eshaq), התייחס בריאיון לסוכנות הידיעות תסנים (26 בספטמבר 2020), לקשיים הניצבים כיום בפני שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. הוא ציין, כי היקף היצוא האיראני לעיראק הגיע בשנה שעברה ל-12 מיליארד דולרים, מתוכם שלושה מיליארד דולרים יצוא חשמל, אנרגיה ושירותים טכניים והנדסאים. לדבריו, מגפת הקורונה והירידה בהכנסות עיראק מנפט הביאו לירידה בהיקף המסחר בין שתי המדינות, אך היקף היצוא האיראני לעיראק צפוי להגיע השנה ליותר מתשעה מיליארד דולרים. ראש לשכת המסחר הודה, כי כינון ממשלתו של מצטפא אלכאט’מי השפיע לרעה על שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות, משום שהוא חותר להרחיב את קשרי ארצו עם כל שכנותיה וליצור איזון ביניהן.
• כמו כן, התייחס אלאסחאק לתחרות הגוברת בין איראן למדינות נוספות, בהן סין, תורכיה וערב הסעודית, על ההשפעה בשווקים העיראקים. הוא ציין, כי יריבותיה הכלכליות של איראן מצפות לשיפור התנאים הביטחוניים בעיראק כדי להוציא את השווקים העיראקים מידי איראן. הוא התייחס במיוחד לערב הסעודית המודאגת, לדבריו, מהיחסים הכלכליים הטובים בין איראן לעיראק ושואפת להרחיב את נוכחותה בעיראק, למשל בתחום האנרגיה והחשמל. הוא הזהיר גם מפני כוונת מדינות אירופאיות להיכנס לשוק העיראקי, מה שעלול להקשות מאוד על מעמדה הכלכלי של איראן בעיראק. אלאסחאק הוסיף, כי הבנקים המרכזיים באיראן ובעיראק מנהלים משא ומתן כדי למצוא דרכים, שיאפשרו להתמודד עם מגבלות הסנקציות הבנקאיות על איראן. עוד ציין הבכיר האיראני, כי עיראק שואפת לצמצם את יבוא הסחורות מאיראן כדי לעודד ייצור עצמי ומעדיפה למקד את קשריה המסחריים עם איראן בעיקר בהשקעות משותפות.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• שגריר איראן באזרביג’אן, סיד עבאס מוסוי (Seyyed Abbas Mousavi), נפגש עם שגריר פלסטין במדינה, נאצר עבד אלכרים (Nasser Abdul Karim). השניים דנו בהתפתחויות באזור, ב”עסקת המאה” של הנשיא טראמפ ובתהליך הנורמליזציה בין ישראל לכמה ממדינות ערב (אילנ”א, 26 בספטמבר 2020).

The post מבט לאיראן (20 בספטמבר– 1 באוקטובר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

עיקרי תמונת המצב

• איראן מהווה איום על יציבות המשטר הבחריני מאז קיבלה בחרין את עצמאותה. ביסוד העוינות האיראנית כלפי בחרין עומד מכלול סיבות שמוקרן בגיאופוליטיקה, בהיסטוריה ובאינטרסים של המשטר האיראני. עיקר הסיבות הללו הינן מיקומה של בחרין בלב המפרץ הפרסי, אשר בו חותרת איראן להשיג מעמד הגמוני; הנוכחות הצבאית האמריקאית בבחרין, המארחת את הבסיס הימי הגדול ביותר של ארה”ב במפרץ הפרסי (הצי החמישי); הדמוגרפיה והפוליטיקה של בחרין (אשר בה משטר מלוכני הנשען על מיעוט סוני השולט על רוב שיעי). לכל אלו ניתן להוסיף שאיפות סיפוח היסטוריות של איראן הטוענת כי בחרין הייתה “המחוז ה-14” שלה ואף מוצאת לכך אסמכתא היסטורית.
• כיוון שכך מאז הפלת השאה והקמת המשטר האסלאמי המהפכני באיראן, מהווה בחרין יעד מועדף לטרור ולחתרנות של איראן. לאחר שהמשטר החדש החל ליישם את האסטרטגיה של “יצוא” המהפכה נתפסה בחרין על ידו כאחד היעדים המועדפים. מנגד, חלק מהאוכלוסייה השיעית בבחרין תמך במהפכה האסלאמית ובהשראתה הוקמו בה מספר ארגונים שיעים מהפכניים בעלי אוריינטציה איראנית. בשנת 1981, שנתיים לאחר המהפכה באיראן, התחולל בבחרין ניסיון הפיכה בהנהגת החזית האסלאמית לשחרור בחרין (IFLB). ניסיון ההפיכה סוכל. יותר משבעים פעילים שיעים נשפטו לתקופות מאסר ארוכות ורבים מהם נמלטו לאיראן, משם המשיכו בפעילות חתרנית נגד המשטר בבחרין.
• מאז כישלון המהפכה ועד היום ניתן להבחין בבחרין בכמה גלים של מחאות אלימות, שלוו בפיגועים, אשר הוכוונו וקיבלו סיוע מאיראן (כסף, נשק, אימונים וסיוע תעמולתי). בעצימות הפעילות האלימה והטרור חלו בעשרות השנים האחרונות עליות ומורדות, בעיקר כפועל יוצא של פעילות הסיכול והמנע של כוחות הביטחון הבחרינים וסיוע שקיבלו מבעלי ברית ערביים, ובמרכזם סעודיה (משענתה הפוליטית המרכזית של בחרין).
• להלן פירוט גלי המחאות והפעילות הטרוריסטית של האוכלוסייה השיעית בבחרין בשנים האחרונות:
  • שנות התשעים של המאה העשרים: איראן ניהלה חתרנות אינטנסיבית בבחרין בהנהגת ארגון חזבאללה בחרין, הזרוע הצבאית של החזית האסלאמית לשחרור בחרין. שיאה של החתרנות היה במרץ 1996 בבירה מנאמה כאשר בגל מהומות ופיגועים נשרפו בתי מלון, חנויות, רכוש ועשרות אזרחים נהרגו. תחנות רדיו איראניות ליוו את האירועים בקריאות למרי אזרחי. שירותי הביטחון הבחרינים עצרו 44 פעילי חזבאללה בחרין, שהודו בחקירתם, כי אומנו ע”י משמרות המהפכה באיראן וע”י חזבאללה בלבנון.
  • העשור הראשון של המאה עשרים ואחת: בעקבות החשיפות הללו התמקדה החתרנות האיראנית בהענקת סיוע לשורה של ארגונים שיעים בעלי אופי פוליטי. בתקופה זו הוקמו מספר ארגונים, שהבולט שבהם היה האגודה האסלאמית להסכמה לאומית (או בקיצור ג’מעית אלופאק). המנהיג הרוחני של האגודה הינו איתאללה עיסא אחמד קאסם, איש דת בכיר, השוהה באיראן ממנה הוא מנהל את פעילות ההסתה והחתרנות עד היום. ארגונים פוליטיים אלו השתתפו בבחירות לפרלמנט אולם בהמשך חלקם פורקו או שנציגיהם התפטרו ממשרתם מהפרלמנט.
  • שנת 2011: במהלך גל המחאות ששטף את העולם הערבי (הטלטלה האזורית המכונה “האביב הערבי”) פרצו מחאות שיעיות רחבות היקף בבחרין (פברואר 2011). המפגינים השיעים קראו להפלת המשטר המלוכני של משפחת ח’ליפה. גל המחאות דוכא ע”י כוחות הביטחון הבחרינים, בסיוע מדינות ערביות בעלות בריתה של בחרין. במרץ 2011 נקרא כוח המגן של חצי-האי ערב, כוח ערבי בדומיננטיות סעודית, לבוא לעזרת בחרין. הכוח שנכנס לבחרין כלל 1,200 חיילים סעודיים, 800 חיילים מאיחוד האמירויות וכוחות סמליים מכווית ומקטר. כניסת הכוח לבחרין הייתה אירוע מכונן, שהשפיע על היחסים בין הסונים בעולם הערבי בהנהגת סעודיה, לבין איראן והשיעים.
  • בין 2011 ל-2017:
    • כניסת כוח המגן של חצי-האי ערב נתפסה ע”י איראן כאיום אזורי לאינטרסים שלה המחייב מענה. האיראנים נמנעו מתגובה צבאית וכדרכם העדיפו להגביר את עצימות פעילות החתרנות והטרור נגד המשטר הבחריני. פעילות זאת בוצעה ע”י הקמת ארגונים-שלוחים (Proxies) בקרב האוכלוסייה השיעית בבחרין. הבולט מקרב הארגונים הללו היה פלוגות אלמח’תאר. ארגוני טרור שיעים נוספים היו פלוגות ההתנגדות העממית, פלוגות אלאשתאר, פלוגות ועד אללה ופלוגות ת’אר אללה.
    • ארגוני הטרור הללו ביצעו בתקופה זאת מאות פיגועים בבחרין, רובם באזורים השיעים שבצפון המדינה ובמזרחה. את הפיגועים ביצעו פעילים שקיבלו סיוע מאיראן, מחזבאללה וממיליציות שיעיות עיראקיות שבחסות איראן. דפוסי הפעולה הבולטים היו תקיפת מחסומים, תחנות משטרה, שיירות צבאיות, ניידות משטרה, בתי כלא ומתקני תשתית. תקיפות אלו הגיעו לשיאן במהלך שנת 2017 אך הן דעכו עד שפסקו לחלוטין מאז 2018. ביסוד הפסקת הפעילות עמדה, להערכתנו, פעילות סיכול נמרצת של שירותי הביטחון הבחרינים, שבמהלכה נעצרו מאות פעילים, נתפסו אמצעי לחימה, ונחשפו קשרי פעילי הטרור עם איראן. באפריל 2019 נדונו 139 פעילים חברי ההתארגנויות הללו, לתקופות מאסר ממושכות.
  • 2020-2018: חלה ירידה בעצימות המחאות השיעיות, שלוותה בהפסקת פעילות ארגוני הטרור. הסיבה המרכזית לכך הייתה הצלחת שירותי הביטחון הבחרינים לסכל את פעילות ארגוני הטרור נתמכי-איראן. עם זאת התסיסה בקרב האוכלוסייה השיעית לא פסקה והיא נותרה ביסודה עוינת למשטר הבחריני ותומכת באיראן ובמדיניותה. ביטויים פומביים לכך ניתן למצוא בהשתתפות האוכלוסייה השיעית באירועי “יום ירושלים” אירוע שיזמה אראן ואשר המצוין מדי שנה, שבהם הונפו סיסמאות התומכות באיראן ובמדיניותה.
  • בספטמבר 2020 חשפו שירותי הביטחון הבחרינים התארגנות טרור, שהופעלה ע”י בחרינים שנמלטו לאיראן וע”י פעילי משמרות המהפכה. פעיל ההתארגנות תכננו לבצע פיגועים נגד אישים ונגד מתקנים בטחוניים וכלכליים בבחרין כנקמה על הריגת מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני. ההודעה על החשיפה פורסמה ע”י משרד הפנים הבחריני ב-20 בספטמבר 2020, מספר ימים לאחר החתימה על הסכם נרמול היחסים. נראה לנו שהמדובר בהתארגנות שהייתה תחת מעקב שירותי הביטחון הבחרינים זמן ממושך, אף כי עיתוי פרסום החשיפה עשוי להיות קשור להסכם נרמול היחסים עם ישראל (לשם העברת מסר, כי ענייני הביטחון בבחרין נמצאים “תחת שליטה”).
• ב-15 בספטמבר 2020 התקיים בוושינגטון טקס החתימה על הסכם נרמול היחסים הדיפלומטיים והכלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחרין. ההסכם זכה לגינויים חריפים מצד איראן: משמרות המהפכה פרסמו איום פומבי נגד המשטר הבחריני בו נאמר, כי “התליין שליט בחרין ממתין לנקמה הקשה מלוחמי הג’האד של ירושלים ומהעם הבחריני”. ברחבי בחרין התקיימו הפגנות מחאה (18-16 בספטמבר 2020). הארגונים השיעים שבחסות איראן פרסמו גילוי דעת בו נאמר כי הם “כמהים להילחם באויב הציוני ולהתנגד למדיניות ההתנשאות [קרי, מדיניות ארה”ב]…” פלוגות ועד אללה, אחד מארגוני הטרור הבחרינים המופעלים ע”י איראן, אף הכריזו על הקמת “פלוגת השהידים של ירושלים” שתפעל במסגרת “ההתנגדות לנוכחות הציונית בבחרין”. מאות אנשי דת בחרינים (להערכתנו כולם או רובם שיעים), חתמו על גילוי דעת לפיו דת האסלאם אוסרת על נורמליזציה.

מבנה העבודה

• עיקרי תמונת המצב.
• השיעים בבחרין: נתוני יסוד.
• הסיבות לחתרנות האיראנית נגד בחרין.
• ראשית ההתארגנות הפוליטית והצבאית של השיעים בבחרין:
  • האיאתאללה עיסא אחמד קאסם.
  • מחאות אלימות וניסיון הפיכה בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת.
  • הקמת ארגונים שיעים בעלי אופי אזרחי פוליטי (2011-2001).
  • המחאה השיעית על רקע הטלטלה האזורית (2011).
  • כניסת כוח המגן של חצי-האי ערב (2011)
• הקמת ארגוני טרור שיעים והפעלתם ע”י איראן:
  • כללי
    • ארגוני הטרור השיעים המובילים:
    • פלוגות אלמח’תאר
    • פלוגות ההתנגדות העממית
    • פלוגות אלאשתר
    • פלוגות ועד אללה
    • פלוגות ת’אר אללה
  • קווי הדמיון בדפוסי הפעולה של ארגוני הטרור השיעים
  • דוגמאות לפיגועים, חשיפות וסיכולים בבחרין (בין השנים 2011 -2017):
    • חשיפת חוליית טרור שתכננה פיגועי ראווה בהפעלת איראן (נובמבר 2011)
    • מעורבות איראן וחזבאללה בסדרת פיצוצים במנאמה (2012).
    • חשיפת חוליית טרור, שתכננה פיצוץ מטענים בגשר פהד המחבר בין בחרין לסעודיה (2013).
  • פעילות הסיכול הנמרצת במהלך שנת 2018.
  • “טביעות אצבע” של איראן/וחזבאללה בדפוסי הפעולה של ארגוני הטרור השיעים.
  • 2020-2018: פסק זמן בפעילות הטרור וירידה בעצימות המחאה של האוכלוסייה השיעית:
    • כללי
    • אירועי “יום ירושלים העולמי” כבמה להפצת מסרים איראנים בקרב השיעים בבחרין.
  • ספטמבר 2020: הודעה פומבית על חשיפת התארגנות טרור בבחרין, שהופעלה ע”י איראן.
• נספח: תגובות ראשוניות לנרמול היחסים עם ישראל:
  • כללי
  • התגובות בקרב השיעים בבחרין
  • חזבאללה בלבנון
  • איראן

The post בחרין כזירת חתרנות וטרור של איראן appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• נמשכים המגעים בין איראן לרוסיה סביב תהליך ההסדרה בסוריה: בהמשך לביקורו של שר החוץ האיראני במוסקבה בסוף ספטמבר, נפגש שגריר איראן ברוסיה עם סגן שר החוץ הרוסי ודן עימו בהתפתחויות בסוריה. בתוך כך, הצהיר דובר משרד החוץ האיראני, כי פגישה בין נציגי איראן, רוסיה ותורכיה במסגרת תהליך אסטנה צפויה להתכנס עד סוף אוקטובר, ככל הנראה בדרג סגני שר החוץ.
• גופותיהם של שמונה לוחמי משמרות המהפכה, שנהרגו באזור העיירה ח’אן טומאן שמדרום-מערב לחלב, אותרו וזוהו. זאת, במסגרת פעילות נמשכת של משמרות המהפכה בסוריה לאיתור כמה עשרות לוחמים איראנים נעדרים ממלחמת האזרחים בסוריה.
• מקורות תקשורת בעיראק דיווחו, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקר בבגדאד ונפגש עם בכירי המיליציות השיעיות על רקע מגעים נמשכים בין הממשל העיראקי, המיליציות השיעיות העיראקיות והממשל בטהראן. המגעים התנהלו בשבועיים האחרונים בעקבות האיום, ששיגרה ארצות הברית לבגדאד לסגור את שגרירותה בבגדאד ולפעול צבאית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. בתוך כך, הצהיר דובר המיליציה העיראקית הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה” על הפסקת אש על תנאי, במסגרתה יושעו המתקפות נגד יעדים אמריקאים בעיראק כדי לאפשר קביעת לוח זמנים לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. הודעת המיליציות הפרו-איראניות על הפסקת אש זמנית עשויה להעיד על רצונה של איראן להימנע מהסלמה מול ארצות הברית בעיראק, לכל הפחות עד לבחירות לנשיאות ארצות הברית בראשית נובמבר 2020.
• נגיד הבנק המרכזי האיראני ביקר בבגדאד והצהיר, כי שתי המדינות הגיעו להסכם בנוגע לשחרור כספים איראנים בסך כחמישה מיליארד דולרים, המוקפאים בעיראק בשל הסנקציות הכלכליות בתמורה לייבוא סחורות חיוניות על-ידי איראן. הנגיד, שכבר ביקר בעיראק במחצית יוני 2020, לא התייחס ללוחות הזמנים ליישום ההסכם.
• פאא’זה האשמי, בתו של נשיא איראן לשעבר, אכבר האשמי רפסנג’אני, ופעילה רפורמיסטית בולטת, קראה בהתבטאות חריגה לבחינה מחודשת של מדיניות ארצה כלפי ישראל מתוך הכרה במציאות האזורית והבינלאומית ובהתבסס על האינטרסים הלאומיים האיראנים. דבריה עוררו, כצפוי, ביקורת חריפה מצד חוגים שמרנים באיראן.

המעורבות האיראנית בסוריה

• סוכנות הידיעות Step News Agency, המזוהה עם האופוזיציה הסורית, דיווחה (10 באוקטובר 2020), כי תגבורות צבאיות של משמרות המהפכה הגיעו לאזור אלבוכמאל דרך מעבר אלקאא’ם שבין סוריה לעיראק. התגבורות כללו 25 כלי רכב צבאיים, עשרה נגמ”שים, חמש משאיות, ציוד תקשורתי וכלי רכב משוריינים עם מקלעים כבדים. על-פי הדיווח, יעד התגבורות הוא בסיס אמאם עלי שבדרום אלבוכמאל. עוד נמסר בדיווח, שמהימנותו אינה ברורה, כי הכוחות האיראנים מנעו מכוחות המשטר הסורי להתקרב לכוחות המתוגברים ואף לצלמם.
• שגריר איראן ברוסיה, כאט’ם ג’לאלי (Kazem Jalali), נפגש ב-12 באוקטובר 2020 עם סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ורשנין, ודן עמו בהתפתחויות בסוריה ובאזור וביחסים בין שתי המדינות. במהלך הפגישה דנו השניים במצב באדלב, בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה, בסוגיית הפליטים הסורים ובתיק הנשק הכימי של סוריה. השניים הדגישו את הצורך בהמשך ההתייעצויות ושיתוף הפעולה בין מוסקבה וטהראן סביב ההתפתחויות באזור. בתוך כך, אמר דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), במסיבת העיתונאים השבועית שלו, כי תהליך אסטנה להסדרה בסוריה נמשך וכי פגישת נציגי איראן, רוסיה ותורכיה, ככל הנראה בדרג סגני שרי חוץ, צפויה להתכנס עד סוף אוקטובר כדי לדון במצב באדלב ובמזרח פרת ובענייני החוקה (פארס, 13 באוקטובר 2020).
• סגן שר התעשייה האיראני וראש הארגון לפיתוח מסחר, חמיד זאדבום (Hamid Zadboum), אמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בשפה הערבית אלעאלם (4 באוקטובר 2020), כי איראן מעוניינת למלא תפקיד בשיקומן הכלכלי של עיראק וסוריה וכי חברות איראניות המספקות שירותים טכניים והנדסאים פועלות כעת בשתי מדינות אלה. הוא ציין, כי איראן רואה בשיקום עיראק, סוריה וכל מדינה מוסלמית אחרת חובה דתית ומוכנה לסייע לכל מדינה הזקוקה לסיוע תשתיתי. זאדבום הוסיף, כי איראן מעורבת בפרויקטים בתחום כריית מחצבים וחקלאות והקימה את לשכת המסחר הגדולה ביותר בדמשק. חברות איראניות פועלות, לדבריו, גם בעיראק בתחומי תחנות כוח, סלילת כבישים ובינוי. הוא ציין, עם זאת, כי הפעילות האיראנית בעיראק נתקלת בקשיים, בהם עיכובי תשלומים.
• האחראי לענייני חללי מלחמה במשמרות המהפכה, אבו-אלקאסם שריפי (Abolqasem Sharifi), עדכן ב-11 באוקטובר 2020, כי גופותיהם של שמונה לוחמי משמרות המהפכה, שנהרגו באזור העיירה ח’אן טומאן שמדרום-מערב לחלב, אותרו וזוהו באמצעות בדיקות DNA. הוא ציין, כי הגופות אותרו על-ידי צוות חקירה של משמרות המהפכה, שפעל באזור במשך מספר חודשים, והוחזרו לאיראן (אילנ”א, 11 באוקטובר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• מקורות תקשורת בעיראק דיווחו (9 באוקטובר 2020), כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע לביקור בבגדאד ונפגש עם בכירי המיליציות השיעיות. קיום הביקור לא אושר על-ידי מקורות איראנים. ברקע לביקור האפשרי מגעים, שהתנהלו בשבועיים האחרונים בין הממשל העיראקי, המיליציות השיעיות העיראקיות והממשל בטהראן בעקבות האיום, ששיגרה ארצות הברית לבגדאד לסגור את שגרירותה בבגדאד ולפעול צבאית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. זאת, בעקבות המשך ההתקפות מצד המיליציות על יעדים אמריקאים במדינה. על רקע מגעים אלה, מסר הדובר הרשמי של המיליציה העיראקית הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה”, עלי אלעסכרי, ב-10 באוקטובר 2020, כי קבוצות “ההתנגדות” בעיראק הסכימו להפסקת אש על תנאי, במסגרתה יושעו המתקפות נגד יעדים אמריקאים בעיראק כדי לאפשר לכוחות האמריקאים לסגת מהמדינה. הוא איים, עם זאת, כי “ההתנגדות” תמשיך בפעילותה הצבאית בכל הכלים העומדים לרשותה אם לא ייקבע לוח זמנים לנסיגת האמריקאים מעיראק (תסנים, 12 באוקטובר 2020).
• נשיא עיראק, ברהם צאלח, נפגש ב-3 באוקטובר 2020 עם שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), ודן עימו בהתפתחויות האחרונות בעיראק וביחסים בין שתי המדינות. בהודעה, שפרסמה לשכת נשיא עיראק לאחר הפגישה, נאמר, כי שני הצדדים הדגישו את תמיכתם בצעדים בהם נוקטת ממשלת עיראק כדי להגן על הנציגויות הדיפלומטיות במדינה ולאכוף את החוק ודנו בצורך להפחית את המתיחות באזור. מסג’די ציין בפגישה, כי איראן תומכת ביציבותה של עיראק וחותרת לחזק את קשריה עם בגדאד בתחומים החברתיים והכלכליים השונים (מהר, 4 באוקטובר 2020).
• נגיד הבנק המרכזי, עבד אלנאצר המתי (Abdolnaser Hemmati), יצא ב-12 באוקטובר 2020 לביקור בבגדאד בראש משלחת בנקאית ומסחרית על מנת לדון עם בכירים בנקאיים וכלכליים עיראקים בשחרור הכספים האיראנים המוקפאים בבנקים עיראקים. מדובר בכמה מיליארדי דולרים מיצוא גז וחשמל מאיראן לעיראק המוקפאים בעיראק בשל הסנקציות הכלכליות, שהשיתה ארצות הברית על איראן, ושטהראן מבקשת לנצל לרכישת סחורות, שאינן נתונות תחת סנקציות. בתום ביקורו הצהיר המתי, כי הושג הסכם בין איראן לבנק המרכזי ולבנק המסחר העיראקים בנוגע להפשרת הכספים האיראנים בתמורה לרכישת מוצרים בסיסיים על-ידי איראן. הוא לא פירט, עם זאת, בנוגע ללוחות הזמנים ליישום ההסכם. המתי ציין, כי במהלך פגישתו עם נגיד הבנק המרכזי העיראקי, מצטפא ע’אלב מח’יף (Mustafa Ghaleb Mukhif), ועם נגיד בנק הסחר העיראקי, סאלם ג’ואד עבד אלהאדי צ’לבי (Salem Jawab Abd al-Hadi Chalabi), נידונו יחסי המסחר בין שתי המדינות. המתי נפגש גם עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, שבירך על ההסכם שהושג בין ראשי הבנקים והבטיח לעקוב אחר יישומו באופן שוטף. המתי הביע תקווה, כי ההסכם יאפשר להרחיב את הקשרים הכלכליים והבנקאיים בין שתי המדינות (מהר, 12 באוקטובר). במסיבת עיתונאים, שקיים ב-14 באוקטובר 2020, עדכן המתי, כי סכום הכסף, שעל שחרורו הוחלט, הוא כחמישה מיליארד דולרים (פארס, 14 באוקטובר 2020).
• זהו ביקורו השני של המתי בעיראק בחודשים האחרונים. בביקורו הקודם, במחצית יוני 2020, דן נגיד הבנק המרכזי האיראני עם עמיתו העיראקי באפשרות להפעיל מנגנון פיננסי משותף, שיאפשר לאיראן לנצל את מקורותיה הכספיים בעיראק כדי לייבא מוצרים בסיסיים שאינם תחת סנקציות, בהם מזון ותרופות. בשנה שעברה נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים בשתי המדינות לחיזוק שיתוף הפעולה ביניהם.
• שר התחבורה העיראקי, חסין בנדר אלשבלי (Hussein Bandar Al-Shibli), הודיע על חידוש הטיסות בין איראן ועיראק החל מ-12 באוקטובר 2020. הטיסות יחודשו בין בגדאד ונג’ף לטהראן ולמשהד תוך שמירה על הנחיות הבריאות לנוכח התפרצות הקורונה (איסנ”א, 11 באוקטובר 2020). כלל הטיסות בין עיראק לאיראן בוטלו החל מ-25 בספטמבר על רקע הגידול בשיעור התחלואה בקורונה מאיראן ומאמצי שלטונות עיראק למנוע את הגעתם בדרך האוויר של עולי רגל איראנים לטקסי הארבעין (העלייה לרגל למקומות הקדושים השיעים בעיראק בסיום ימי האבלות על מותו של האמאם השיעי חוסין).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• פאא’זה האשמי (Faezeh Hashemi), בתו של נשיא איראן לשעבר, אכבר האשמי רפסנג’אני, קראה בהתבטאות חריגה לבחינה מחודשת של מדיניותה הרשמית של איראן כלפי ישראל. בריאיון לעיתון הרפורמיסטי “ארמאן-י מלי” (Arman-e Melli, 6 באוקטובר 2020), שעסק ברובו בזכויות הנשים בארצה, נשאלה האשמי, הנחשבת לפעילה בולטת במחנה הרפורמיסטי האיראני ולמבקרת חריפה של מדיניות המשטר, לעמדתה בנוגע להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחרין. האשמי השיבה כי לא ניתן אומנם להסתיר את העובדה כי “המשטר הציוני” כבש את האדמות הפלסטיניות והשתלט על פלסטין בתמיכת האנגלים, ובשיתוף פעולה עם חלק מהפלסטינים, תוך שימוש בהרג ובדיכוי. עם זאת, היא הדגישה כי לא ניתן להתעלם מההתפתחויות ההיסטוריות מאז כינון ישראל ב-1948 וכי יש להתאים את המדיניות האיראנית לשינויים בזירה העולמית. לדבריה, מדינות רבות חולקו והתאחדו לאורך ההיסטוריה ושינויים רבים התחוללו תוך כדי מלחמה או בעקבות הסכמי שלום. זאת ועוד, האשמי ציינה כי התמיכה בפלסטינים היא חשובה, אך אין כל הבדל בין דיכוי הפלסטינים על ידי ישראל לדיכוי ולהרג מוסלמים בסוריה, בסין או בצ’צ’ניה שברוסיה, שעמן מקיימת טהראן קשרים הדוקים. היא הצביעה גם על היחסים הטובים בין איראן לוונצואלה, לקובה ולקוריאה הצפונית חרף ההבדלים האידיאולוגיים ביניהן. לטענת האשמי, לא ניתן להתעלם מקיומה של ישראל במזרח התיכון בשעה שקטאר ועומאן, שעמן מקיימת איראן קשרים ידידותיים, תומכות בעצמן בהסכמים בין ישראל לאמירויות ולבחריין. ישראל להוטה לנרמל את יחסיה עם מדינות מוסלמיות ועמדת איראן צריכה להתבסס על האינטרסים הלאומיים שלה, ועל הצורך להגן על זכויות העם האיראני ומשאביה הלאומיים.
• דברי האשמי עוררו, כצפוי, ביקורת חריפה מצד חוגים שמרנים באיראן. יועצו לעניינים בינלאומיים של יו”ר המג’לס, חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), תקף בחריפות את דברי האשמי. בהתייחסותו לפרסום דבריה של האשמי בעיתון “ישראל היום” אמר עבדאללהיאן, כי הצהרותיה בנוגע ל”משטר הישראלי המזויף המאיים על השלום והביטחון באזור” אינן נכונות ואינן נבונות ושימחו את “הציונים הטרוריסטים”. הוא הוסיף, כי אביה של פאא’זה, הנשיא לשעבר האשמי רפסנג’אני, תמך בפלסטין מצעירותו וכי עליה לתקן את דבריה (פרדא ניוז, 13 באוקטובר 2020).

The post מבט לאיראן (1– 18 באוקטובר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• מרכז המסחר האיראני החדש נחנך באופן רשמי בדמשק. המרכז, המתנשא לגובה של 12 קומות, נועד לספק שירותים לחברות ולאנשי עסקים ולקיים תערוכות מסחריות במטרה להרחיב את הקשרים המסחריים בין איראן וסוריה. בתוך כך, נפגש שגריר איראן בדמשק עם השר הסורי לסחר פנים ועם שר הכלכלה הסורי ודן עימם בהצעה לאפשר סחר חליפין בין שתי המדינות, שיכלול סחורות האסורות ביבוא וביצוא בשל הסנקציות הכלכליות, שהושתו על שתי המדינות.
• נציג מנהיג איראן בסוריה, אבו-אלפצ’ל טבאטבאא’י אשכד’רי (Abolfazl Tabatabaei Ashkezari), סיים את תפקידו בסוריה והוחלף על-ידי חמיד צפאר-הרנדי (Hamid Saffar Harandi).
• משרד האוצר האמריקאי הודיע על הטלת סנקציות על שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די. בנוסף על כך, הטילה ארצות הברית סנקציות על חמש ישויות איראניות בגין מעורבות בלתי-חוקית בבחירות בארצות הברית ועל ישויות נפט איראניות בשל תמיכתן הכלכלית בפעילות כוח קדס של משמרות המהפכה. בתגובה להטלת הסנקציות על השגריר האיראני בבגדאד, הודיעה איראן על הטלת סנקציות על השגריר האמריקאי בבגדאד ועל שני דיפלומטים אמריקאים נוספים בעיראק.
• מזכ”ל המיליציה השיעית הפרו-איראנית העיראקית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’) ביקר בסוף אוקטובר בטהראן ונפגש עם בכירים איראנים, בהם יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, יועצו הצבאי הבכיר של מנהיג איראן וסגן מפקד משמרות המהפכה. פגישותיו בטהראן התמקדו בנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק.
• איראן מינתה – לראשונה לאחר חמש שנים – את חסן אירלו (Hassan Eyrlou) כשגרירה החדש בתימן. אירלו, שהשתייך, ככל הנראה, לכוח קדס של משמרות המהפכה היה מעורב בסוף שנות התשעים בהעברת אימונים לפעילי חזבאללה באיראן. על-פי דיווחי התקשורת האיראנית, החזיק אירלו בשנים האחרונות בתיק התימני במשרד החוץ האיראני.
• משרד החוץ האיראני גינה בחריפות את הודעת סודאן על נרמול היחסים עם ישראל. בהודעת משרד החוץ נאמר, כי ההסכם בין סודאן וישראל הושג תמורת כופר, שניתן באמצעות הוצאתה מרשימת המדינות התומכות בטרור.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה, כיואן כאשפי (Kivan Kashefi), מסר פרטים מעדכנים בנוגע למרכז המסחר האיראני, שנחנך בדמשק. הוא ציין, כי המרכז משתרע על שטח של 4,000 מ”ר באזור סחר החוץ של דמשק ומתנשא לגובה של 12 קומות. שתיים מהן מיועדות לקיום תערוכות ויתר הקומות משמשות לאספקת שירותים בתחומי השיווק, התחבורה, הייעוץ המשפטי, הבנקאות, הביטוח וכיו”ב. המרכז מאפשר לקיים תקשורת עם לשכות המסחר, התעשיה והחקלאות בערים שונות ברחבי סוריה. לדברי כאשפי, 24 חברות איראניות כבר החלו לפעול במרכז ומספקות שירותים בתחומים שונים. הוא ציין, כי המרכז נועד להרחבת הקשרים המסחריים בין איראן וסוריה ולהעלאת דרג הקשרים הכלכליים בין המגזרים הפרטיים בשתי המדינות. כאשפי הביע תקווה, כי היצוא האיראני לסוריה יגדל עד סוף שנת 2021 להיקף של מיליארד דולרים (אילנ”א, 18 באוקטובר).
• סגן ראש לשכת המסחר המשותפת לסוריה ולאיראן, פהד דרויש (Fahad Darwish), עדכן, כי השר הסורי לסחר פנים, טלאל אלבראזי, ושר הכלכלה הסורי, סאמר אלח’ליל, נפגשו לאחרונה עם שגריר איראן בדמשק, ג’ואד תרכאבאדי (Javad Torkabadi), ודנו עימו בהצעה לאפשר סחר חליפין בין שתי המדינות, שיכלול סחורות האסורות ביבוא וביצוא. לדברי דרויש, חברי לשכת המסחר המשותפת לשתי המדינות צפויים להיפגש עם שר הכלכלה הסורי כדי לדון בהצעה (eqtsad.net, 18 באוקטובר).
• חג’ת אלאסלאם חמיד צפאר-הרנדי (Hojjat-ul-Islam Hamid Saffar Harandi), החליף את איתאללה אבו-אלפצ’ל טבאטבאא’י אשכד’רי (Ayatollah Abolfazl Tabatabaei Ashkezari) כנציג מנהיג איראן בסוריה. טקס חילופי נציג המנהיג התקיים בדמשק בנוכחות שגריר איראן בסוריה, ג’ואד תרכאבאדי (Javad Torkabadi), אנשי דת בכירים ונציגי ממשל מסוריה ומאיראן. צפאר הרנדי קרא בנאומו בטקס לחיזוק האחדות והאחווה בין העמים בשתי המדינות והודה לנציג המנהיג היוצא על שירותו בסוריה (פארס, 25 באוקטובר).
• ראש הרשות השופטת, אבראהים ראיסי (Ebrahim Ra’isi), נפגש ב-28 באוקטובר עם שגריר סוריה בטהראן, עדנאן מחמוד, לרגל סיום כהונתו של השגריר. ראיסי שיבח את התייצבות סוריה נגד ישראל, ארצות הברית ו”קבוצות הטרור”, גינה בחריפות את הסנקציות הכלכליות על סוריה ואיראן וכינה אותן “פשע נגד האנושות”. הוא הדגיש, עם זאת, כי “המלחמה הכלכלית” לא הצליחה להסיט את איראן מדרכה או לעצור את הממשלה והעם בסוריה וכי מזימות האויבים חיזקו את “ציר ההתנגדות”. בהתייחסו להסכמי הנורמליזציה בין ישראל לכמה ממדינות ערב אמר ראיסי, כי כל הסכם החותר להבטחת קיומה של ישראל נידון לכישלון וכי להתנגדות עמי האזור, ובמיוחד העמים בסוריה, בלבנון ובאיראן, יש תפקיד מרכזי בזירוז היעלמותו של “המשטר המזויף ישראל”. הוא הוסיף, כי “אסטרטגיית ההתנגדות” היא האסטרטגיה הטובה והיעילה ביותר באזור וכי באמצעות התנגדות פעילה יהיה ניתן לשחרר לא רק את רמת הגולן אלא את כל השטחים הכבושים. השגריר הסורי היוצא הודה על תמיכת בכירי המשטר האיראני בחיזוק הקשרים בין שתי המדינות ובמאבק נגד הטרור ו”סיכול מזימות האימפריאליזם באזור” (איסנ”א, 28 באוקטובר).
• שגריר איראן בלבנון, מחמד ג’לאל פירוזניא (Mohammad Jalal Firouznia), נפגש ב-20 באוקטובר עם שר החוץ הלבנוני, שרבל והבה, ודן עימו בקשרים בין שתי המדינות, בהתפתחויות בלבנון ובאזור ובסיוע האיראני לשיקום האזורים, שנפגעו בפיצוץ בנמל בירות באוגוסט 2020. פירוזניא אמר, כי לא ניתן לקטוע את הקשרים התרבותיים, המדיניים והכלכליים העמוקים בין איראן ולבנון. הוא הדגיש, כי איראן ניצבה תמיד לצד העם והממשלה בלבנון וכי ההתנגדות מהווה מכנה משותף תמידי וייחודי עבור שתי המדינות. פירוזניא הוסיף, כי איראן מוכנה לשתף פעולה עם לבנון גם בתחום הצבאי. שר החוץ הלבנוני הצהיר, כי לבנון תמיד מקדמת בברכה את הרחבת הקשרים בין שתי המדינות (אתר רשות השידור האיראנית, 20 באוקטובר).

המעורבות האיראנית בעיראק ובתימן

• משרד האוצר האמריקאי הודיע (22 באוקטובר) על השתת סנקציות על שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi). כמו כן, הוטלו סנקציות על שני חברי המועצה המרכזית של חזבאללה, נביל קאוק וחסן אלבע’דאדי, ועל חמש ישויות איראניות נוספות בגין מעורבות בלתי-חוקית בבחירות בארצות הברית. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (23 באוקטובר) כתב מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, כי כוח קדס של משמרות המהפכה ממשיך לנצל את עיראק לקידום האינטרסים שלו על חשבון העיראקים. הוא האשים את שגריר איראן בעיראק בהכוונת פעילויות כוח קדס במשך שנים תוך הצבת איום על יציבותה של עיראק. בנוסף על כך, הטילה ארצות הברית סנקציות על משרד הנפט האיראני, חברת הנפט הלאומית וחברת המיכליות הלאומית האיראנית בשל תמיכתם הכלכלית בפעילות כוח קדס.
• בתגובה להודעת הממשל האמריקאי, אמר השגריר מסג’די, כי שמח למשמע הידיעה על הכללתו ברשימת הסנקציות האמריקאיות וכי הצעד האמריקאי חיזק את נחישותו לפעול לקידום יעדי הרפובליקה האסלאמית ואזרחי ארצו והוכיח את הלגיטימיות של מעשיו. הוא הוסיף, כי משמרות המהפכה וכוח קדס מהווים מקור לגאווה עבור כל שוחרי החירות ולוחמי הג’האד וכי אין ספק ש”ציר ההתנגדות האסלאמית” ימשיך במאבקו נגד “המשטר הטרוריסטי האמריקאי וישראל הכובשת” בתמיכתה המלאה של הרפובליקה האסלאמית עד להשגת ניצחון (תסנים, 23 באוקטובר).
• בתגובה להטלת הסנקציות האמריקאיות, הודיעה איראן על הטלת סנקציות על השגריר האמריקאי בבגדאד, מתיו טולר. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), מסר, כי הטלת הסנקציות על השגריר טולר, על סגנו ועל הקונסול האמריקאי בארביל שבצפון עיראק קשורה למעורבותם בחיסול מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני, בינואר 2020 ובהטלת הסנקציות נגד העם האיראני (איסנ”א, 23 באוקטובר).
• משלחת איראנית בראשות סגן שר החוץ האיראני לעניינים משפטיים ובינלאומיים, מחסן בהארונד (Mohsen Baharvand), נועדה בטהראן עם משלחת עיראקית בראשות תת שר החוץ העיראקי, עבד אלכרים האשם, ודנה עימה בסוגיות גבול ובשיתוף פעולה בתחום מסילות הברזל. הדיונים נועדו לקדם את מימוש ההסכם, שנחתם בין שתי המדינות ב-2018 להשלמת הפרויקט לסלילת מסילת ברזל מח’רמשהר (Khoramshahr) שבדרום-מערב איראן לבצרה שבדרום עיראק (תסנים, 22 באוקטובר).
• הקונסול הכללי האיראני בכרבלאא’, סיד מג’תבא כרימי (Seyyed Mojtaba Karimi), נפגש ב-22 באוקטובר עם ראש לשכת המיליציה השיעית העיראקית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’). על-פי הודעת המיליציה, השניים דנו בחשיבות הפעילות בתחומי התרבות, החברה והתקשורת במסגרת “המערכה הרכה” (ערוץ הטלגרם של תנועת האצילים, 22 באוקטובר).
• מזכ”ל המיליציה השיעית “תנועת האצילים”, אכרם אלכעבי, הגיע בסוף אוקטובר לביקור בטהראן ונפגש עם בכירים איראנים. יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), אמר בפגישתו עם אלכעבי, כי עיראק היא המדינה הערבית החזקה ביותר ולכן ארצות הברית והציונות נושאות אליה את עיניהן. הוא ציין, כי לאמריקאים אין כל ברירה אלא לסגת מעיראק, משום שזהו רצונו של העם העיראקי. ולאיתי התייחס למאמצי ארצות הברית לפצל את עיראק בין השיעים, הסונים והכורדים ואמר כי עתיד עיראק נתונה בידי אזרחי עיראק, ובמיוחד הצעירים האמיצים ולוחמי המיליציות השיעיות (ערוץ הטלגרם של אלנג’באא’, 27 באוקטובר). כמו כן, נפגש אלכעבי עם יועצו הצבאי הבכיר של מנהיג איראן, יחיא רחים צפוי (Yahya Rahim Safavi), ודן עימו בהתפתחויות הביטחוניות, הפוליטיות והכלכליות באזור ובנוכחות האמריקאית בעיראק. אלכעבי אמר בפגישה, כי שגרירות ארצות הברית בעיראק אינה מטה דיפלומטי כי אם בסיס צבאי ושורש הבעיות בעיראק. הוא הוסיף, כי וושינגטון חותרת לייצר בעיראק משברים כלכליים וביטחוניים כדי להוביל אותה לכיוון הרס וחוסר יציבות. צפוי קרא בפגישה להעמקת הקשרים בין שתי המדינות וציין, כי ארצות הברית מעוניינת בניתוק הקשרים בין עיראק לאיראן ובהחלפתם בקשרים עם ירדן, עם ערב הסעודית ואף עם ישראל. הוא ציין, כי נוכחות ארצות הברית בכל מקום בעולם הביאה רק לחוסר ביטחון, לחוסר יציבות ולטרור וכי עיראק היא דוגמא מובהקת לכך (אירנ”א, 27 באוקטובר). במהלך ביקורו בטהראן נפגש אלכעבי גם עם סגן מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי (Ali Fadavi), שהצהיר, כי האמריקאים מבינים רק את שפת הכוח (shafaqna, 27 באוקטובר).
• איראן מינתה – לראשונה לאחר חמש שנים – את חסן אירלו (Hassan Eyrlou) כשגרירה החדש בתימן. מקורות בתימן טענו, כי אירלו הועבר לתימן באמצעות מטוס עומאני, שהגיע ממוסקט לצנעא והעביר עשרות פצועים חות’ים לטיפול רפואי (The Arab Weekly, 19 באוקטובר). ב-27 באוקטובר הגיש השגריר החדש הגיש את כתב האמנתו לשר החוץ התימני האשם שרף (Hisham Sharaf) (אלופאק ניוז, 27 באוקטובר).
• קודם למינויו כשגריר שימש אירלו במשך חמש שנים כסגנו לענייני תימן של יועצו המיוחד של שר החוץ האיראני (אלעאלם, 27 באוקטובר). בעבר השתייך אירלו, ככל הנראה, לכוח קדס של משמרות המהפכה. במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006) מסרו שני פעילי חזבאללה, שנפלו בשבי צה”ל, כי עברו אימונים על-ידי פעילי משמרות המהפכה במחנות אימונים בעיר כרג’. לדברי אחד הנחקרים, מפקד אימון נ”מ, שעבר בשנת 1999, היה מדריך איראני בכיר בשם חסן אירלו.^[1] אחיו, חסין אירלו (Hossein Irlou), נהרג בשנת 1984 במהלך מלחמת איראן-עיראק.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• משרד החוץ האיראני גינה בחריפות את ההודעה על ההסכם לנרמול היחסים בין ישראל וסודאן. בציוץ בחשבון הטוויטר של משרד החוץ (24 באוקטובר) נכתב, כי אם משלמים מספיק כופר ועוצמים עיניים לנוכח הפשעים כנגד הפלסטינים, אזי מוסרים ממה שמכונה “רשימת הטרור”. “ברור שמדובר ברשימה מזויפת כמו מלחמתה של ארצות הברית בטרור”, נכתב בציוץ.

The post מבט לאיראן (18 באוקטובר 2020 – 1 בנובמבר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.