מאת: ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים

ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אילנ”א, 16 ביולי 2020).

• ארגון המודיעין של משמרות המהפכה במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2009, לאחר שעבר שינויים ארגוניים ומבניים מאז הקמת יחידת המודיעין של משמרות המהפכה, זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית (1979). מאז סוף שנות השמונים, וביתר שאת בסוף שנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21, התחזק מעמדו של מודיעין משמרות המהפכה על חשבון מעמדו של משרד המודיעין. ברקע לחיזוק מעמדו ניתן לציין את המכה, שספג משרד המודיעין בעקבות חשיפת מעורבותו בפרשת “רציחות השרשרת” של אינטלקטואלים איראנים בשנות התשעים; מאבקי הכוח בין המנהיג לנשיאים מחמד ח’אתמי ומחמוד אחמדינז’אד, שהגבירו את רצונו של המנהיג לחזק את מודיעין משמרות המהפכה, שאינו נתון לפיקוח מצד הממשלה והרשות המחוקקת; מהומות 2009, שהמחישו את הצורך בשליטה משופרת של צמרת המשטר בראשות המנהיג באמצעי הדיכוי; גלי המחאה, שפרצו באיראן בשנים האחרונות על רקע המשבר הכלכלי המחריף; ואת העימות הגובר בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה מאז פרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין. השדרוג במעמדו של ארגון המודיעין והרחבת משימותיו הם חלק ממגמה כוללת של התחזקות מעמד משמרות המהפכה, הממלאים כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית ובכלכלה האיראנית.
• החל משנת 2009, לאחר שדרוג אגף המודיעין של משמרות המהפכה, עומד בראשו איש הדת חסין טאא’ב (Hossein Taeb), הנחשב לאחד ממקורבי מנהיג איראן ח’אמנהאי. טאא’ב הצטרף למשמרות המהפכה בראשית שנות השמונים, שירת במשך כעשור במשרד המודיעין ובסוף שנות התשעים חזר למשמרות המהפכה. ב-2008 הוא מונה כמפקד זרוע הבסיג’ של משמרות המהפכה ומילא תפקיד מרכזי בדיכוי מהומות 2009. זמן קצר לאחר דיכוי המהומות מונה לראש ארגון המודיעין. הוא מחזיק בעמדות שמרניות וניציות המשקפות את הקו הרשמי אותו מתווה מנהיג איראן.

• בדומה למאפייני פעילותם המבוזרת של משמרות המהפכה בעשור האחרון, פועל גם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה באמצעות מרכזים מודיעיניים הפועלים ב-31 המחוזות ברחבי המדינה. ממידע חלקי וספוראדי אודות מבנה הארגון עולה, כי הוא מורכב ממספר מחלקות נושאיות, שאחראיות לתחומים מודיעיניים שונים בהתאם למשימות המוטלות על הארגון.

• על פי מספר דיווחים (בלתי מאומתים) גם מערך הסייבר של משמרות המהפכה כפוף לארגון המודיעין. פיקוד הגנת הסייבר של משמרות המהפכה הוקם בעשור האחרון כדי להגן על מערכות מידע מקומיות מפני תקיפות סייבר; לפקח על פשיעה מאורגנת, טרור וריגול בסייבר; לסכל פגיעה בערכי המהפכה; לשדרג את ביטחון המשתמשים במערכות סייבר וליצור תכנים בסייבר.
• חיזוק מעמדו של הארגון והתרחבות פעילותו לתחומים נוספים הביאו לביקורת ציבורית ופוליטית גוברת על הארגון, שכללו טענות בנוגע לניצול לרעה של סמכויותיו ואף למעורבותו במעשי שחיתות ואי-סדרים. חרף ביקורת זו, לא זו בלבד שמעמדו לא נפגע אלא שנראה כי המשטר נחוש לחזקו אף יותר, ככל שגוברים האתגרים בפניהם ניצבת איראן מבית ומחוץ.

מבנה המסמך

• מסמך זה כולל את הפרקים הבאים:
  • הקדמה
  • אבני דרך בהתפתחות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
  • יחסי הגומלין בין ארגון המודיעין של משמרות המהפכה לבין משרד המודיעין
  • קווים לדמותו של חסין טאא’ב ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
  • מבנה משוער של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה
  • משימות ותחומי אחריות של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה:
    • סיכול טרור
    • סיכול חתרנות פוליטית
    • השתתפות פעילה בדיכוי מחאות ומהומות
    • לכידת מתנגדי משטר בחו”ל
    • מעצר זרים בעלי אזרחות כפולה
    • מאבק ב”חדירה תרבותית מערבית” ושמירת ערכי המוסר במרחב הפיזי והווירטואלי
    • פעילות נגד בדלנות אתנית
    • פעילות נגד גילויים של “סטייה דתית”
    • סיכול פשיעה חמורה
    • סיכול הברחות
    • מאבק בשחיתות כלכלית
    • מערך הסייבר
    • המאבק בקורונה
  • ביקורת כלפי ארגון המודיעין וטענות למעורבותו בשחיתות ובאי-סדרים

הערות מתודולוגיות

• זוהי עבודת מחקר כוללת, שנכתבה לראשונה, על ארגון המודיעין של משמרות המהפכה. בעשור האחרון התפרסמו בעולם מאמרים ספורים אודות קהילת המודיעין האיראנית, אשר עוסקים באופן חלקי ומוגבל בארגון המודיעין של משמרות המהפכה. בין הבולטים שבהם ניתן לציין פרופיל נרחב על משרד המודיעין האיראני, שהתפרסם בדצמבר 2012 על-ידי ספריית קונגרס האמריקאית Iran’s Ministry of Intelligence and Security: A Profile)); מאמרו של Carl Anthony Wege על הממסד המודיעיני האיראני, שהתפרסם בקיץ 2015 (Iran’s Intelligence Establishment); ומאמרו של Udit Banerjea על הרחבת הפעילות המודיעינית של משמרות המהפכה, שהתפרסם בסתיו 2015 (Revolutionary Intelligence: The Expanding Intelligence Role of the Iranian Revolutionary Guard Corps).
• בנוסף לכך התפרסמו בשנים האחרונות מספר מחקרים, שעסקו באופן נרחב בפעילות משמרות המהפכה. ראויים לציין מחקריהם של Ali Alfoneh, Afshon Ostovar ו-Saeid Golkar, וכן סקירה אודות משמרות המהפכה, שפרסם בשנת 2009 מכון ראנד. עם זאת, גם מחקרים אלה, שעסקו בהרחבה בהיבטים שונים של פעילות משמרות המהפכה, כמעט ולא דנו באופן נקודתי בארגון המודיעין של משמרות המהפכה.
• לצורך כתיבת המסמך נעשה שימוש בכלל המחקרים, שפורטו לעיל, בתוספת שני סוגי מקורות:
• כתבות מזדמנות, שהתפרסמו בשנים האחרונות באתרי חדשות איראנים, באתרים המזוהים עם האופוזיציה האיראנית הגולה ובאתרי חדשות של גופי תקשורת מערביים מובילים בשפה הפרסית, בעיקר BBC בפרסית.
• עשרות רבות של ידיעות גולמיות, שהתפרסמו בתקשורת האיראנית אודות פעילות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה בתחומים מגוונים.
• מטבע הדברים, שהמידע הגלוי אודות פעילותו של אחד הארגונים החשאיים ביותר באיראן הוא מזדמן חלקי ומידת מהימנותו אינה תמיד ברורה. קביעה זאת יפה הן לגבי דיווחים המתפרסמים מטעם המשטר האיראני, שנועדו, לעיתים קרובות, לצרכי תעמולה והאדרת יכולותיו, והן לגבי דיווחים המתפרסמים מטעם האופוזיציה האיראנית וכוללים במקרים רבים מידע כוזב, שנועד להשחיר את המשטר האיראני. זאת ועוד, גם מידת עדכניותו של המידע המתפרסם אודות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה לא תמיד ברורה, בעיקר לנוכח השינויים המבניים, שעבר הארגון לאורך השנים. בשל חשאיותו ורגישותו של הארגון, כוללים חלק מהדיווחים אודותיו (בעיקר במערב) טעויות עובדתיות. הבעייתיות של העדר מידע אמין וזמין קיימת במיוחד בכל הקשור למבנה ארגון המודיעין של משמרות המהפכה. ולמרות כל המגבלות הללו, ניתן בכל זאת להערכתנו, על בסיס המידע הקיים, לאפיין את תחומי פעילותו המרכזיים של ארגון המודיעין, את משקלו במנגנוני המודיעין האיראנים ואת המגמות המרכזיות בהתפתחותו לאורך השנים.

הקדמה

• במערכת השלטונית האיראנית מעורבים גופים רבים בעלי תחומי אחריות חופפים. כפילות מוסדית זו היא מאפיין בולט של המשטר האיראני המאפשר למנהיג העליון, המרכז בידיו את עיקר סמכויות ניהול המדינה, לעודד תחרות בין מוקדי כוח בעלי סמכויות מקבילות ולמנוע בכך ריכוז עוצמת יתר בידיהם. כך, למשל, ניתן להצביע על מעורבות משרד החוץ, יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, המועצה העליונה לביטחון לאומי, המועצה האסטרטגית למדיניות חוץ וכוח קדס של משמרות המהפכה, כעל מוסדות המעורבים בגיבוש מדיניות החוץ האיראנית ובהוצאתה לפועל. גם מערך המודיעין האיראני מתאפיין במאבקי כוחות, בעיקר בין ארגון המודיעין של משמרות המהפכה הכפוף למנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, לבין משרד המודיעין (وزارت اطلاعات) הכפוף לנשיא (אם כי מינויו של שר המודיעין על-ידי הנשיא כפוף לאישורו של המנהיג).

לוגו משרד המודיעין (מימין) ומשמרות המהפכה (משמאל)

• באוקטובר 2014 הצביעה סוכנות הידיעות פארְס, המזוהה עם משמרות המהפכה, על 16 מוסדות ממשלתיים (חלקם הוקמו בשני העשורים האחרונים) המעורבים בפעילות מודיעינית. על-פי הכתבה, התיאום בין סוכנויות המודיעין נתון בידי “המועצה לתיאום מודיעין” (פארס, 14 באוקטובר 2014). בהתאם לחוק משנת 1983 במסגרתו הוקם משרד המודיעין, המועצה לתיאום מודיעין כללה במקור תשעה חברים: שר המודיעין, התובע הכללי, שר הפנים או נציגו, ראש היחידה לאבטחת מודיעין במשמרות המהפכה, ראש יחידת המודיעין במשמרות המהפכה, ראש היחידה לאבטחת מודיעין בצבא הסדיר, ראש יחידת המודיעין בצבא הסדיר, שר החוץ או נציגו וראש יחידת אבטחת המודיעין בכוחות ביטחון הפנים. המועצה אחראית על עריכת דיונים והחלפת דעות סביב סוגיות ומשימות מודיעיניות, חילופי מידע בנוגע לאופן ביצוע המשימות המודיעיניות על-ידי סוכנויות המודיעין השונות, קביעת תחומי אחריות לכל אחד מהגופים, תיאום סוגיות משותפות לכלל הגופים עם המועצה העליונה לביטחון לאומי, בחינת הצעות של הכוחות המזוינים בנוגע לעניינים מודיעיניים לצורך העברתן לרשות המחוקקת, קביעת קריטריונים לפעילות סוכנויות המודיעין והקמת מטה מודיעיני לניהול משברים ומצבי חירום. משרד המודיעין נקבע כסוכנות המודיעינית המרכזית האחראית לקביעת המטרות, המשימות והאסטרטגיה של סוכנויות המודיעין השונות (אתר משרד המודיעין, 18 באוקטובר 2014).
• פעילות המועצה באה לידי ביטוי, למשל, במבצע לכידתו (פברואר 2010) של עבד אלמאלכ ריגי (Abdolmalek Rigi), מנהיג הארגון הבדלני הסוני-בלוצ’י ג’נדאללה (Jundollah), זאת כאשר המטוס עליו היה בדרכו מאיחוד האמירויות לקירגיסטאן הונחת על-ידי שלטונות איראן. פעולה זו חייבה תיאום בין מנגנוני המודיעין השונים והכוחות המזוינים, בהם משמרות המהפכה, משרד המודיעין וחיל האוויר של הצבא (תסנים, 21 בספטמבר 2018).

• ארגון המודיעין של משמרות המהפכה פועל במקביל לארגון לאבטחת מודיעין (سازمان حفاظت اطلاعات سپاه). ארגון זה, שהוקם ב-1983 ועבר, בדומה לארגון המודיעין, שינויים ארגוניים במהלך השנים, נושא באחריות לסיכול ריגול פנימי בתוך משמרות המהפכה, למניעת חדירה לשורות הארגון ודליפת מידע סודי מחוץ לאיראן ולאבטחת אישים, דיפלומטים, מתקנים רגישים, טיסות ושדות תעופה. כמו כן, אחראי הארגון לפיקוח פוליטי-ביטחוני על חברי משמרות המהפכה ומגן על ביטחונם. בראש הארגון עומד כיום מחמד כאט’מי (Mohammad Kazemi), שכמעט ואינו נחשף באמצעי התקשורת (Iranwire.com, 9 באפריל 2019).

• במסגרת השינויים הארגוניים, שבוצעו במשמרות המהפכה בשנת 2009, מוזגו במסגרת הארגון לאבטחת מודיעין שלוש יחידות אבטחה: גיס אבטחת המטוסים, האחראי על אבטחת מטוסים ושדות תעופה; גיס אנצאר אלמהדי (Ansar al-Mahdi), האחראי על אבטחת בכירים במשטר, למעט המנהיג העליון; וגיס ולי אמר (Vali Amr), האחראי על אבטחת המנהיג. על-פי כמה דיווחים, גיס ולי אמר פועל באופן עצמאי ואינו כפוף לארגון לאבטחת מודיעין (BBC בפרסית, 28 בדצמבר 2016).

אבני דרך בהתפתחות ארגון המודיעין של משמרות המהפכה

• לאחר המהפכה האסלאמית (1979) ופירוק ארגון המודיעין וביטחון המדינה של המשטר המלוכני (סאואכ), הופקד איסוף המודיעין בידי משמרות המהפכה. בתקופה זו התמקד הארגון באיסוף מודיעין לטובת המאבק, שניהל המשטר נגד מתנגדיו הפוליטיים, בהם ארגון מג’אהדין-י ח’לק (Mojahedin-e Khalgh) והמפלגה הקומוניסטית (תוּדֶה), שהחלו נרדפים זמן קצר לאחר המהפכה. עובדי יחידת המודיעין של משמרות המהפכה גויסו מקרב הצעירים המהפכניים והיו כפופים למנהלים בעלי ניסיון בפעילות חשאית נגד המשטר המלוכני (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016). בתחילה, פעלה היחידה תחת השם: “יחידת המודיעין והחקירות” והיא הייתה מעורבת בגיוס לשורות משמרות המהפכה ובזיהוי ובדיכוי פעילות אנטי-מהפכנית. לאחר מכן, שונה שמה ל”לשכת המודיעין” והיא הרחיבה את פעילותה המודיעינית והביטחונית (Iranwire.com, 9 באפריל 2019).
• בעקבות פרוץ מלחמת איראן-עיראק (ספטמבר 1980) וכניסת משמרות המהפכה למלחמה, היפנה הארגון את רוב משאביו המודיעיניים לצרכי המלחמה. כתוצאה מכך, התעורר צורך לרכז את הפעילות המודיעינית והביטחונית, שאינה קשורה לניהול המלחמה, בידי גוף אחר. בשנת 1984 הוקם משרד המודיעין, שהפך לגורם המרכזי לאיסוף מודיעין ולסיכול פעילות נגד ביטחון המדינה. עם הקמתו, הועברו רוב משאבי המודיעין של משמרות המהפכה לידי המשרד החדש ומודיעין משמרות המהפכה הפך ליחידת מודיעין למבצעים, שפעילותה התמקדה בעיקר באיסוף מודיעין צבאי תומך במאמצי הלחימה (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016).
• מעורבות משמרות המהפכה במשימות ביטחוניות ומודיעיניות, שאינן צבאיות, התחדשה בתום המלחמה (1988). החל מסוף שנות השמונים נדרשו משמרות המהפכה לתמיכה מודיעינית גם במבצעים של כוח קדס, שהוקם בתום המלחמה עם עיראק, ובמבצעי חיסול של פעילי אופוזיציה איראנים בחו”ל, בעיקר במהלך שנות התשעים (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016). על רקע השינויים במשימותיה, החלה יחידת המודיעין של משמרות המהפכה לפעול תחת השם “אגף המודיעין של המטה הכללי של משמרות המהפכה” (משרק ניוז, 18 במאי 2019).
• בסוף שנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21 התחזק עוד יותר מעמדו של מודיעין משמרות המהפכה. לחיזוק מעמדו על חשבון משרד המודיעין תרמה באופן משמעותי המכה, שספג משרד המודיעין בעקבות חשיפת מעורבותו בפרשת “רציחות השרשרת” של אינטלקטואלים איראנים בשנות התשעים. מעורבות זאת הובילה להתפטרות שר המודיעין, קרבאן-עלי דרי נג’פאבאדי (Ghorbanali Dorri Najafabadi), בשנת 2000 ולטיהור המשרד מ”אלמנטים סוררים”. כפיפות משרד המודיעין לנשיא הרפורמיסטי דאז, מחמד ח’אתמי, הגבירה את רצונו של המנהיג ח’אמנהאי לחזק את אגף המודיעין של משמרות המהפכה, שאינו נתון לפיקוח של הממשלה והרשות המחוקקת (מג’לס), ולהטיל עליו משימות נוספות, ובראשן דיכוי מתנגדי המשטר (shahrvand.com, 8 בדצמבר 2016).
• באוקטובר 2009 שודרג אגף המודיעין של משמרות המהפכה והפך לארגון, לאחר שמוזג עם כמה יחידות מודיעיניות נוספות במשמרות המהפכה. בראש הארגון הועמד חסין טאא’ב (Hossein Taeb), ששימש קודם לכן כמפקד זרוע הבסיג’ של משמרות המהפכה. הארגון הוקם על רקע המהומות, שפרצו בקיץ 2009 ברחבי איראן (“המהפכה הירוקה”) בעקבות טענות האופוזיציה הרפורמיסטית לזיוף תוצאות הבחירות לנשיאות ביוני 2009. הקמת ארגון המודיעין הקנתה למנהיג איראן ולצמרת האיראנית יכולת שליטה משופרת באמצעי הדיכוי והפיקוח, שאינם כפופים לממשלה.
• החלשת משרד המודיעין הואצה בעקבות המשבר הפוליטי, שפרץ ב-2011 בין הנשיא מחמוד אחמדינז’אד למנהיג ח’אמנהאי. באפריל 2011 הודיע הנשיא, כי קיבל את התפטרותו של שר המודיעין, חידר מצלחי (Heydar Moslehi). זמן קצר לאחר מכן, פרסם ח’אמנהאי הודעה חריגה, שבה הביע תמיכה בשר המודיעין והינחה שעליו לשוב ולאייש את משרתו. חילוקי הדעות בין הנשיא למנהיג הפכו עד מהרה למשבר פוליטי חריף בצמרת האיראנית והגבירו אף יותר את נחישותו של ח’אמנהאי לחזק את משמרות המהפכה הכפופים לו באופן ישיר.
• במאי 2019 מוזג ארגון המודיעין עם האגף למודיעין אסטרטגי של משמרות המהפכה. חסין טאא’ב נותר לעמוד בראש הארגון. חסין מחקק (Hossein Mohaqeq), ששימש קודם לכן כראש האגף למודיעין אסטרטגי, מונה לסגנו במקומו של חסין נג’את (Hossein Nejat), שכיהן כסגן ראש הארגון מאז דצמבר 2016 ועבר לשמש כראש האגף לענייני תרבות וחברה במשמרות המהפכה (תסנים, 18 במאי 2019; DW, 18 במאי 2019). בטקס החילופים הצהיר מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), כי איראן מנהלת מלחמת מודיעין כוללת עם ארצות הברית ועם “חזית אויבי המהפכה והמשטר האסלאמי”, הכוללת מבצעים פסיכולוגיים, מבצעי סייבר, תנועות צבאיות ודיפלומטיה ציבורית וציין, כי ניתן להביס את האויב במלחמה זו. הוא ציין, כי על ארגון המודיעין של משמרות המהפכה מוטלת המשימה לזהות את האיומים הניצבים בפני איראן ולא להזניח לרגע את ניתוח האסטרטגיה וההתנגדות של ארצות הברית. סלאמי הוסיף, כי ארגון המודיעין ישים מעתה דגש מיוחד על ארצות הברית וירחיב את פעילותו גם בחו”ל (תסנים, 18 במאי 2019).

• השינויים הארגוניים במודיעין משמרות המהפכה התבצעו על רקע העימות המחריף בין איראן לארצות הברית בעקבות החלטת הנשיא דונלד טראמפ במאי 2018 לפרוש מהסכם הגרעין ולאמץ את “אסטרטגיית מקסימום הלחצים” נגד איראן. בנוסף לכך, לשינוי המבני קדמה הודעת ארצות הברית להוסיף את משמרות המהפכה לרשימת ארגוני הטרור של משרד החוץ האמריקאי החל מה-15 באפריל 2019. חיזוק מעמדו של טאא’ב כראש הארגון המשודרג נתפס כעדות נוספת לנחישות המשטר לשפר את המענה לאתגרים הגוברים מבית ומחוץ ולהגביר את הדיכוי הפנימי על רקע חשש מחידוש המחאה העממית בשל המשבר הכלכלי המחריף. העיתון ג’האן ניוז (Jahan news), העריך בעקבות מיזוג הארגון למודיעין עם האגף למודיעין אסטרטגי, כי השינויים המבניים נועדו לשפר את מקצועיות משמרות המהפכה ואת יכולתם לפעול במסגרת המערכה המודיעינית הכוללת נגד ארצות הברית ולספק מענה משופר לאיומים מצד “שירותי המודיעין העוינים” ו”הרשתות הביטחוניות האזוריות והעל-אזוריות” המופעלות על-ידם (ג’האן ניוז, 19 במאי 2019).
• בנובמבר 2019 התייחס ממלא-מקום מפקד משמרות המהפכה, עלי פדוי (Ali Fadavi), להרחבת משימות ארגון המודיעין על רקע אירועי המחאה והעימות המחריף בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה. עלי פדוי האשים את ארצות הברית, צרפת, בריטניה, גרמניה וערב הסעודית במעורבות באירועי המחאה, שפרצו ברחבי איראן בנובמבר 2019 (“מהומות הדלק”) וציין, כי מודיעין משמרות המהפכה אחראי לביצוע משימות מטעם מפקד משמרות המהפכה ומשמש כזרוע אכיפת החוק של הרשות השופטת (משרק ניוז, 24 בנובמבר 2019).
• את השדרוג במעמדו של ארגון המודיעין של משמרות המהפכה ואת הרחבת משימותיו ניתן לראות על רקע המגמה הכוללת של התחזקות מעמדם של משמרות המהפכה, הממלאים כיום תפקיד משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית, כמו גם בכלכלה. מינויו של מחמד עלי-ג’עפרי (Mohammad-Ali Jafari) כמפקד משמרות המהפכה בשנת 2007 סימנה שלב חשוב בהגברת מעורבות הארגון בפוליטיקה. בנאום, שנשא בספטמבר 2007, הדגיש ג’עפרי, כי משמרות המהפכה אינם ארגון צבאי חד-ממדי וכי משימתם היא לשמור על המהפכה ועל הישגיה נגד אויבים מבית. ג’עפרי הגדיר את משמרות המהפכה כארגון שאינו “צבאי לחלוטין” אלא גם “פוליטי ואידיאולוגי” (המשהרי, 29 בספטמבר 2007).

The post ארגון המודיעין של משמרות המהפכה: מנגנון המודיעין המרכזי באיראן appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), ביקר בדמשק ודן עם הנשיא אסד בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה, בהתפתחויות באזור וביחסים בין שתי המדינות. ח’אג’י עמד בראש משלחת איראנית, שהשתתפה בוועידה הבינלאומית בנושא הפליטים, שנערכה בדמשק.
• סגן שר ההגנה האיראני ביקר בבגדאד בראש משלחת צבאית-ביטחונית בכירה ונפגש עם בכירים עיראקים, בראשם היועץ לביטחון לאומי של עיראק ושר הפנים העיראקי. במהלך הביקור נידונו שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בסוגיות ביטחוניות וצבאיות ובמאבק נגד הפשיעה והטרור.
• חשש איראני ממאמצים נמשכים לבלום את השפעתה הכלכלית בסוריה ובעיראק: מאמר פרשנות, שהתפרסם בסוכנות הידיעות משרק (Mashregh) הביע תמיהה על כך, שאיראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי בשיקומה הכלכלי של סוריה ומפגרת מאחור ביחס לרוסיה ולסין. מאמר נוסף, שהתפרסם בסוכנות הידיעות מהר (Mehr), הביע חשש לנוכח מאמציה של ערב הסעודית לקדם את השפעתה בעיראק על חשבון איראן באמצעות רכישת אדמות והקמת פרויקטים כלכליים. מאמרים אלה מצטרפים לביקורת, שנשמעה בשנתיים האחרונות באיראן על שלטונות סוריה ועיראק, שנותנים עדיפות למדינות אחרות על-פני איראן בקידום פרויקטים כלכליים בשטחם.
• אמצעי תקשורת איראנים דיווחו, כי ההסכם, שהושג במהלך ביקורו של נגיד הבנק המרכזי האיראני בעיראק בחודש שעבר בנוגע לשחרור כספים איראנים מוקפאים בבנקים עיראקים, נמצא בשלבי יישום הדרגתי.

המעורבות האיראנית בסוריה

• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), נפגש ב-10 בנובמבר 2020 עם נשיא סוריה, בשאר אסד, ודן עימו בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה, בהתפתחויות באזור וביחסים בין שתי המדינות. ח’אג’י הגיע לדמשק בראש משלחת איראנית לצורך פגישות עם בכירים סורים והשתתפות בוועידה הבינלאומית בנושא הפליטים. בפגישתו עם אסד אמר ח’אג’י, כי ועידת הפליטים הבינלאומית יכולה להוות פתח להפחתת סבלם של הפליטים הסורים ולבניית אמון וכינון שלום ויציבות בסוריה. הוא קרא לפתרון המשבר בסוריה בדרכים מדיניות והדגיש את הצורך בהמשך פעילותה של ועדת החוקה הסורית. במסגרת ביקורו בסוריה נפגש ח’אג’י גם עם סגן שר החוץ הסורי, פיצל אלמקדאד (פארס, 10 בנובמבר 2020).
• בנאומו בוועידת הפליטים, שנפתחה ב-11 בנובמבר 2020, הצהיר ח’אג’י, כי בעיית הפליטים היא תוצאה של מלחמה, שנכפתה על סוריה וכי הקבוצות הטרוריסטיות הנתמכות על-ידי ארצות הברית מנעו מהפליטים במחנה אלרכבאן בגבול סוריה-ירדן לעזוב את המחנה. הוא גינה את הסנקציות, שהשיתה ארצות הברית על סוריה, וכינה אותה “בלתי אנושיות”. ח’אג’י הדגיש את תמיכת איראן בפתרון מדיני למשבר בסוריה ואמר, כי איראן הציעה להקים קרן בינלאומית לשיקום סוריה (תסנים, 11 בנובמבר 2020).
• בכתבה, שהתפרסמה בסוכנות הידיעות משרק ניוז (Mashregh news, 4 בנובמבר 2020), הובעה תמיהה על כך, שאיראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך שיקומה הכלכלי של סוריה חרף הסיוע הרב, שהעניקה לה במהלך מלחמת האזרחים, ועל אף שורת הסכמים להגברת שיתוף הפעולה, שנחתמו בין שתי המדינות בשנים האחרונות. בכתבה נטען, כי בכל הקשור להשתתפות בשיקום סוריה, מפגרת איראן מאחור ביחס לרוסיה, שכבר מקדמת פרויקטים משמעותיים, למשל בנמל טרטוס, במטרה להגביר את יצוא הסחורות הרוסיות לסוריה, ולסין, שאף היא מגלה עניין רב בשיקום סוריה. בנוסף על כך, גם היצוא האיראני לסוריה נופל בהיקפו ביחס למדינות אחרות, בהן סין ורוסיה ואפילו ביחס לתורכיה, לאיחוד האמירויות ולמצרים, שהפגינו עוינות כלפי סוריה במהלך מלחמת האזרחים.
• אין זו הפעם הראשונה, שהעיתונות האיראנית מביעה אכזבה מכך שסוריה אינה מעניקה עדיפות לאיראן בתהליך שיקומה הכלכלי. כך, למשל, פרסם היומון הרפורמיסטי קאנון (Qanoon) ב-21 בינואר 2018 מאמר ביקורתי כלפי נשיא סוריה בטענה, שהוא מעדיף חברות רוסיות על פני חברות איראניות בשיקום כלכלת ארצו. מאמר ברוח דומה התפרסם ב-17 בינואר 2018 באתר תאבנאכ, בו נכתב, כי הרוסים והסורים פועלים לבלימת ההשפעה האיראנית במדינה וכי הסכם, שנחתם בין ממשלות רוסיה וסוריה, קבע כי מעורבות איראן וחברות איראניות בשיקומה הכלכלי של סוריה תתאפשר רק באישור רוסי.
• סגן שר האנרגיה האיראני, קאסם תקיזאדה ח’אמסי (Qasem Taqizadeh Khamesi), קיים ב-11 בנובמבר 2020 שיחת וידאו עם סגן שר המים הסורי, במהלכה דנו השניים במימוש ההסכם לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחום המים והשפכים. במהלך השיחה, הציג סגן השר האיראני את יכולות מגזר המים והשפכים של איראן בטיפול באספקת מים, בטיהור מים ושפכים, בבניית ציוד שאיבה, במתקני התפלה ובמחזור מים. סגן שר המים הסורי הביע את רצונה של סוריה לנצל את יכולותיה של איראן בתעשיית המים והביוב (אירנ”א, 11 בנובמבר 2020). בסוף ספטמבר 2020 קיים שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן(Reza Ardakanian) , שיחת וידאו עם שר המים הסורי, תמאם רעד (Tamam Ra’ad) , ודן עמו במימוש ההסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, שנחתם בשנה שעברה בין שתי המדינות. שר המים הסורי הדגיש את הצורך להשתמש בניסיון ובידע של חברות איראניות בשיקום תשתיות המים והביוב בסוריה וקרא להרחבת השתתפותן של חברות איראניות בפרויקטים לטיהור מים בארצו. בשיחה סיכמו שני השרים על הקמת ועדה אסטרטגית לשיתוף פעולה בתחום המים בראשות סגני שרי האנרגיה והמים של שתי המדינות (אילנ”א, 25 בספטמבר 2020).
• בטקס, שנערך בדמשק, הושק תרגום לערבית של ספר המרכז את הצהרותיו של מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, אודות הנביא מוחמד. הדוברים בטקס גינו את הפגיעה בנביא מוחמד במגזין הצרפתי שארלי הבדו. בטקס השתתפו שגריר איראן בסוריה, ג’ואד תרכאבאדי (Javad Torkabadi), שיח’ חאתם אלג’בורי, מראשי השבטים במחוז דיר א-זור ואנשי דת שיעים וסונים, בהם שיח’ אכרם דיאב, חבר המועצה המרכזית של חזבאללה (אתר רשות השידור האיראנית, 7 בנובמבר 2020). טקס השקת ספרו של מנהיג איראן בדמשק מהווה ביטוי נוסף למאמצי איראן להעמיק את השפעתה הדתית בסוריה. בשנים האחרונות מקיימת איראן בסוריה טקסים דתיים שיעים באירועים דתיים שונים וכן מקדמת פעילות בינוי ושיקום של המקומות הקדושים לשיעה, שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים.

המעורבות האיראנית בעיראק

• סגן שר ההגנה האיראני, קאסם תקיזאדה (Qassem Taqizadeh), ביקר בראשית נובמבר בבגדאד בראש משלחת צבאית-ביטחונית בכירה ונפגש עם בכירים עיראקים. ב-3 בנובמבר 2020 נפגש תקיזאדה עם היועץ לביטחון לאומי של עיראק, קאסם אלאערג’י (Qassim al-Araji), ודן עמו בקשרים בין שתי המדינות ובהתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות באזור. הבכיר האיראני אמר במהלך הפגישה, כי כשם שאיראן ניצבה לצד עיראק במערכה נגד דאעש, היא תעמוד לצידה גם בשלב שיקומה. עוד אמר סגן שר ההגנה האיראני, כי איראן מוכנה להעמיד את יכולותיה בתחום התעשיות הצבאיות לרשות הצבא וכוחות הביטחון של עיראק וכן לסייע לעיראק בתחום התעשיות האזרחיות, בהן תעשיות הרכב, המטוסים והפטרוכימיה. היועץ לביטחון לאומי של עיראק אמר, כי ממשלת עיראק חותרת לשפר ולהרחיב את הקשרים בין שתי המדינות וכי שיתוף הפעולה עם איראן תורם ליציבות ולביטחון באזור (אירנ”א, 3 בנובמבר). ב-5 בנובמבר 2020 נפגש סגן שר ההגנה עם שר הפנים העיראקי, עת’מאן אלע’אנמי (Othman al-Ghanmi), ודן עמו בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות, בסוגיות ביטחוניות ובמאבק נגד הפשיעה והטרור (אירנ”א, 5 בנובמבר 2020).
• על רקע ביקור משלחת סעודית בכירה בראשות שרי התעשייה והחקלאות בעיראק והאפשרות לביקור קרוב של ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, בערב הסעודית, פרסמה סוכנות הידיעות האיראנית מהר (Mehr, 10 בנובמבר 2020) כתבה על “פרויקט ההשפעה הסעודית בעיראק בכיסוי השקעות כלכליות”. בכתבה נטען, כי ערב הסעודית חותרת להקמת פרויקטים כלכליים ברחבי עיראק לצורך השגת השפעה ושליטה במדינה. הכתבה הצביעה על ביקורת גוברת במערכת הפוליטית העיראקית ממסירת אדמות ברחבי עיראק, ובכלל זה בערים הקדושות לשיעה נג’ף וכרבלאא’, לידי הסעודים, שעלולה לסכן את ריבונותה וביטחונה של עיראק וכן לפגוע במאגרי המים התת-קרקעיים שלה. לטענת מהר, מבקשים הסעודים להשתלט על משאביה הטבעיים של עיראק ועל כלכלתה ולממש בדרך זו את היעדים הכלכליים והפוליטיים שלהם, בהם צמצום ההשפעה האיראנית בעיראק, הפעלת תאי דאעש במדינה וצירוף עיראק לתהליך הנורמליזציה עם ישראל. סוכנות הידיעות העריכה, עם זאת, כי ממשלת עיראק תאלץ לבחון מחדש את החלטתה למסור אדמות עיראקיות לידי סעודיה לנוכח ההתנגדות הפנימית הנרחבת לפעילות הכלכלית הסעודית, ובכל מקרה סעודיה לא תצליח לממש את מטרות ארצות הברית והציונות בעיראק.
• אין זו הפעם הראשונה, שבאיראן מביעים חשש מהתקרבות אפשרית בין עיראק לערב הסעודית, שעלולה לסכן אינטרסים איראנים. לאחר ביקור שר האוצר העיראקי, עלי עלאוי, בריאד במאי 2020, שבעקבותיו דווח על כוונת סעודיה לספק לעיראק חשמל כחלופה לאספקת החשמל מאיראן, פרסם האתר ח’בר אונליין (24 במאי 2020) מאמר פרשנות, בו הזהיר מפני כוונת סעודיה לנצל את הקמת הממשלה החדשה בבגדאד לחיזוק קשריה עם עיראק על חשבון הקשרים בין עיראק ואיראן תוך ניצול המשבר הכלכלי בעיראק.
• אמצעי תקשורת איראנים דיווחו בשבוע שעבר, כי ההסכם, שהושג בביקורו האחרון של נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד בחודש שעבר בנוגע לשחרור כספים איראנים המוקפאים בבנקים בעיראק, נמצא בשלבי יישום הדרגתי (עצר-י איראן, 11 בנובמבר 2020). במחצית אוקטובר 2020 ביקר נגיד הבנק המרכזי, עבד אלנאצר המתי (Abdolnaser Hemmati), בעיראק בראש משלחת בנקאית על מנת לדון עם בכירים בנקאיים וכלכליים עיראקים בסוגיית הכספים האיראנים המוקפאים בעיראק. בתום ביקורו הצהיר המתי, כי הושג הסכם בין איראן לבנק המרכזי ולבנק המסחר העיראקים בנוגע להפשרת הכספים האיראנים בתמורה לרכישת מוצרים בסיסיים על-ידי איראן וכי סכום הכסף, שעל שחרורו הוחלט, הוא כחמישה מיליארד דולרים (מהר, 12 באוקטובר; פארס, 14 באוקטובר 2020).

The post מבט לאיראן (1 –15 בנובמבר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בכירים איראנים נמנעו מתגובה רשמית להודעת דובר צה”ל על תקיפת מטרות של משמרות המהפכה וצבא סוריה בעקבות חשיפת שתי זירות מטענים בגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן. לטענת צה”ל, פעילי שתי החוליות שהניחו את המטענים הם תושבי כפרים סוריים הסמוכים לגבול שהפעילו בהכוונת כוח קדס של משמרות המהפכה ובמימונו (תקשורת ישראלית). דובר משרד החוץ לא אישר את הדיווח על מותם של כמה אנשי כוח קדס בתקיפת צה”ל והזהיר מפני “תגובה מוחצת” למי שינסה להפריע לנוכחות “היועצים” האיראנים בסוריה.
• שר החוץ האיראני זריף ויועצו המיוחד של יו”ר המג’לס נפגשו בטהראן עם שליח מזכ”ל האו”ם לענייני סוריה, גיר פרדסן. השניים דנו עם שליח מזכ”ל האו”ם בתהליך ההסדרה בסוריה וקראו להסרת הסנקציות, שהוטלו עליה. יועצו של יו”ר המג’לס הצהיר, כי איראן ממשיכה לתמוך בכל כוחה בסוריה.
• שר ההגנה העיראקי ביקר במחצית נובמבר בטהראן ונפגש עם בכירים איראנים, בהם שר ההגנה, הרמטכ”ל, מפקד משמרות המהפכה ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. השר עמד בראש משלחת צבאית וביטחונית, שדנה עם בכירי המערכת הצבאית-ביטחונית האיראנית בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות. רמטכ”ל איראן מסר לאחר פגישתו עם שר ההגנה העיראקי, כי הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין איראן ועיראק ייחתם בזמן הקרוב.
• מקורות עיראקיים דיווחו, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקר ב-18 בנובמבר 2020 בבגדאד ונפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, ועם ראשי המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידי איראן. על-פי דיווחים אלה, ביקש קאא’ני מראשי המיליציות להמשיך בהפסקת האש הבלתי-רשמית עם ארצות הברית כדי להימנע מהסלמה מחודשת מול ארצות הברית בשבועות, שנותרו עד לתום כהונת ממשל טראמפ.
• פעילות איראן בעיראק בתחומי התרבות והמדע: נספח התרבות האיראני בבגדאד נפגש עם ראש ממשלת עיראק לשעבר, עאדל עבד אלמהדי, ודן עימו בהרחבת שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין שתי המדינות. בתוך כך, דיווחה הנספחות התרבותית האיראנית בבגדאד על עליה במספר לומדי הפרסית בעיראק במסגרת קורסים המתקיימים מטעם המרכז התרבותי האיראני הפועל בבגדאד.

המעורבות האיראנית בסוריה

• בכירים איראנים נמנעו מתגובה רשמית להודעת דובר צה”ל על תקיפת מטרות של משמרות המהפכה וצבא סוריה בעקבות חשיפת שתי זירות מטענים בגבול ישראל-סוריה ברמת הגולן. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), שנשאל במהלך מסיבת העיתונאים השבועית שלו על הדיווח בנוגע למותם של כמה אנשי כוח קדס של משמרות המהפכה בתקיפת צה”ל, לא אישר את הדיווח והסתפק באומרו, כי “המשטר הציוני” מודע היטב שעידן “פגע וברח” הסתיים, ולכן הוא נוהג בזהירות. הוא ציין, כי נוכחות איראן בסוריה נושאת אופי של ייעוץ בלבד והזהיר, כי כל מי שינסה להפריע לה, ייענה בצורה מוחצת. ח’טיבזאדה הוסיף, כי את אופי התוקפנות של “המשטר כובש ירושלים” [ישראל] לא ניתן לרפא וכי הדרך היחידה לפעול מולו היא “ההתנגדות” (תסנים, 22 בנובמבר 2020).
• ב-18 בנובמבר 2020 אישר דובר צה”ל, כי מטוסי חיל האוויר תקפו מחסנים, מפקדות ומתחמים צבאיים של כוח קדס וצבא סוריה. תקיפות חיל האוויר כוונו בחלקן נגד יחידה 840 במשמרות המהפכה, ששייכת לכוח קדס ואחראית להנחת זירות המטענים. לטענת צה”ל, חברי שתי החוליות, שהטמינו את המטענים, הם תושבי כפרים סוריים הסמוכים לגבול, שפעלו בהכוונת כוח קדס ובמימונו (מעריב; הארץ, 19-18 בנובמבר 2020).
•  שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), שוחח ב-22 בנובמבר עם שר החוץ החדש של סוריה, פיצל מקדאד, ובירך אותו על מינויו. בשיחה הביע זריף תנחומים על מותו של שר החוץ הסורי לשעבר, וליד אלמעלם, שהלך לעולמו ב-16 בנובמבר, והביע תקווה להמשך שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות (איסנ”א, 22 בפברואר). ב-21 בפברואר נפגש זריף עם שליחו המיוחד של מזכ”ל האו”ם לענייני סוריה, גיר פרדסן, וקרא להסרת הסנקציות, שהוטלו על סוריה. השניים דנו בהתפתחויות בסוריה, בדיוני ועדת החוקה הסורית ובמאמצים לסיום המשבר במדינה (תסנים, 22 בנובמבר 2020).
• ב-23 בנובמבר 2020 נפגש שליח מזכ”ל האו”ם עם יועצו המיוחד של יו”ר המג’לס, חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), שציין בפניו, כי איראן תומכת במאמצי האו”ם לשמירת הלכידות הטריטוריאלית ולהחזרת הביטחון לסוריה. עבדאללהיאן הדגיש, כי איראן ממשיכה לתמוך בכל כוחה בסוריה ובביטחונה (איסנ”א, 23 בנובמבר 2020).
• במהלך ביקור, שקיים שר הנפט הסורי, בסאם טעמה (Bassam Tomeh), בחברת הזיקוק בעיר חמץ, הוצגה בפניו פעילותה של חברה איראנית, המבצעת עבודות תחזוקה ושיקום באחת מיחידות הייצור במתקן החברה. השר נפגש במהלך הביקור עם מהנדסי החברה, שסקרו בפניו את פעילות מערכות הבקרה במתקן (דף הפייסבוק של חברת זיקוק הנפט בחמץ, 12 בנובמבר 2020). בשנים האחרונות התפרסמו כמה דיווחים על כוונת איראן לסייע בשיקום תשתיות זיקוק הנפט בסוריה, שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים. בסוף ספטמבר 2017 הודיע בכיר במרכז המחקר של תעשיית הנפט האיראנית, כי איראן תקים בית זיקוק בסמוך לעיר חמץ בעל כושר ייצור של 70 אלף חביות נפט ביום בשלב הראשון, שיתרחב בהמשך ל-140 אלף חביות נפט ביום. כמו כן, דווח על כוונת איראן לשקם שני בתי זיקוק נוספים בסוריה (איסנ”א, 26 בספטמבר 2017).

המעורבות האיראנית בעיראק

• שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאן סעדון (Juma Inad Saadun), הגיע במחצית נובמבר לביקור בטהראן ונפגש עם בכירים איראנים, בראשם שר ההגנה האיראני, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, מפקד משמרות המהפכה ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. סעדון עמד בראש משלחת צבאית וביטחונית, שכללה גם את מפקד חיל האוויר של עיראק, מפקד ההגנה האווירית העיראקי וכמה מפקדים בכירים נוספים. הביקור נועד לדון בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות. רמטכ”ל איראן, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), מסר לאחר פגישתו עם שר ההגנה העיראקי, כי שני הצדדים גיבשו הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות, שייחתם בעתיד הקרוב. הוא ציין, כי המשלחת העיראקית דנה בנושאים הקשורים לתעשיות הביטחוניות, לביטחון הגבולות המשותפים, לתוכניות אימונים ולעריכת תמרונים צבאיים משותפים (מהר, 15 בנובמבר 2020).
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני (Ali Shamkhani), אמר בפגישתו עם שר ההגנה העיראקית, כי איראן תפעל בנחישות נגד כל איום על ביטחונם של העמים בשתי המדינות. במהלך הפגישה דנו השניים גם בהתפתחויות באזור ובזירה הבינלאומית. שמח’אני התייחס לשיתוף הפעולה בין איראן ועיראק במערכה נגד הטרור והצהיר, כי שיתוף פעולה זה מבטיח את היציבות והביטחון באזור וכי יש להרחיבו לרמות האסטרטגיות. הוא הוסיף, כי ארצות הברית חותרת באמצעות נוכחותה באזור לייצר חילוקי דעות ועימותים בין מדינות האזור ועליהן להיאבק במזימה זו. הוא שיבח את החלטת הפרלמנט העיראקי, שקרא להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק. שר ההגנה העיראקי הביע את הערכתו על תמיכת איראן בעיראק במערכה נגד הטרור והדגיש את חשיבות חיזוק הקשרים בין שתי המדינות, בעיקר בתחום הביטחוני והצבאי. הוא ציין, כי אף מדינה שלישית אינה יכולה להשפיע על הקשרים בין איראן ועיראק (תסנים, 15 בנובמבר 2020).
• מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), אמר בפגישתו עם השר העיראקי, כי איראן תנקום את מותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שחוסלו בינואר 2020 על-ידי ארצות הברית בעיראק. סלאמי הדגיש את הצורך בנסיגת האמריקאים מעיראק בהתאם להחלטת הפרלמנט העיראקי ולרצונו של העם העיראקי (תסנים, 15 בנובמבר 2020).
• סוכנות הידיעות AP דיווחה (20 בנובמבר 2020) מפי שני פוליטיקאים שיעים עיראקים, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקר ב-18 בנובמבר 2020 בבגדאד ונפגש עם פוליטיקאים עיראקים ועם בכירי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. על-פי הדיווח, הינחה קאא’ני את ראשי המיליציות לשמור על כוננות גבוהה אך להימנע מיצירת מתח מול ארצות הברית, כדי שלא לתת לנשיא טראמפ סיבה לפתוח במתקפה בשבועות האחרונים לכהונתו. המקורות העיראקים מסרו, כי מנהיגי המיליציות השיעיות, שנפגשו עם קאא’ני בבגדאד, הסכימו להמשיך בהפסקת האש הבלתי-רשמית עם ארצות הברית, בשעה שנמשכים המגעים בין בגדאד לוושינגטון בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (שפאק ניוז, 21 בנובמבר 2020). סוכנות הידיעות התורכית “אנדולו” דיווחה (21 בנובמבר) מפי מקור מקורב לממשלת עיראק, כי במהלך ביקורו בבגדאד נפגש קאא’ני גם עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי. על-פי דיווח נוסף, טרם ביקורו בבגדאד ביקר קאא’ני בדמשק ובבירות ונועד עם הנשיא אסד ועם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה (BBC, 21 בנובמבר 2020).
• נספח התרבות האיראני בבגדאד, חג’ת אלאסלאם ע’לאם-רזא אבאד’רי (Hojjat-ul-Islam Gholareza Abazari), אמר בפגישה עם ראש ממשלת עיראק לשעבר, עאדל עבד אלמהדי, כי איראן מוכנה להעביר מניסיונה המדעי והרפואי לאוניברסיטאות בעיראק. השניים דנו בהרחבת הקשרים בין שתי המדינות בתחומי המדע, האוניברסיטאות והתרבות ודנו בתוכנית להקים שלוחה של אוניברסיטת טהראן למדעי הרפואה בעיר כרבלאא’ (אירנ”א, 22 בנובמבר 2020).
• מחמד-רזא תאלארי (Mohammad Reza Talari), אחראי האגף המדעי בנספחות התרבותית האיראנית בבגדאד דיווח על עליה במספר לומדי הפרסית בעיראק. בריאיון לסוכנות הידיעות “תסנים”, ציין תאלארי, כי הנספחות התרבותית האיראנית מקיימת עשרות קורסים לפרסית ברמות שונות במסגרת המרכז התרבותי האיראני הפועל בבגדאד. הוא ציין, כי בשל מגבלות הקורונה, מתקיימים השיעורים בשנה האחרונה באופן וירטואלי, אך הבחינות נערכות באופן פיזי. לדבריו, מרכז התרבות האיראני השלים עד כה עשרה קורסים ללימוד פרסית ושנים-עשר קורסים נוספים מתנהלים כעת בהשתתפות 150 תלמידים (תסנים, 23 בנובמבר 2020). הקורסים ללימוד פרסית, המתקיימים מטעם שגרירות איראן בבגדאד, מהווים חלק ממאמצי איראן להרחבת השפעתה הדתית והתרבותית בעיראק.
• חברת התעופה האיראנית קשם (Qeshm) הודיעה על חידוש טיסות החברה בין טהראן ומשהד לעיר נג’ף שבעיראק, שהופסקו בשל מגפת הקורונה. הנוסעים יחויבו בבדיקות קורונה עד 72 שעות ממועד הטיסה ושדות התעופה בשתי המדינות יוכלו לשלול את כניסתם של נוסעים בעלי תסמינים אפשריים של המחלה גם במקרה של תוצאות בדיקה שליליות (אירנ”א, 25 בנובמבר 2020). חלק מהטיסות בין איראן לעיראק כבר חודשו באוקטובר 2020, לאחר שהופסקו בסוף חודש ספטמבר על רקע הגידול בשיעור התחלואה בקורונה באיראן ומאמצי שלטונות עיראק למנוע את הגעתם בדרך האוויר של עולי רגל איראנים למקומות הקדושים לשיעה בעיראק.

The post מבט לאיראן (15 בנובמבר 2020 – 29 בנובמבר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• שר החוץ הסורי החדש, פיצל אלמקדאד, הגיע לביקור רשמי בטהראן. זהו ביקורו הראשון של אלמקדאד מחוץ לסוריה בתפקידו החדש. במהלך ביקורו באיראן נפגש שר החוץ עם בכירי הממשל האיראני, בראשם הנשיא, שר החוץ, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, יו”ר הפרלמנט ושר ההגנה.
• על רקע ביקורת גוברת באיראן על כך שהיקף הקשרים הכלכליים בין איראן לסוריה ולעיראק אינו מספק, פרסם הארגון האיראני לפיתוח מסחר נתונים עדכניים בנוגע להיקף היצוא האיראני לסוריה. הנתונים מצביעים על כך, שחרף שיתוף הפעולה המדיני והצבאי הנרחב בין שתי המדינות, איראן אינה נכללת בין חמש היצואניות העיקריות של סחורות ושירותים לסוריה.
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די, אישר בריאיון טלוויזיוני, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקר לאחרונה בעיראק ונפגש עם בכירים עיראקים. השגריר הצהיר, כי קשריה של איראן עם הסיעות בפרלמנט העיראקי לא נועדו להחליש את הממשלה, אלא דווקא לחזק אותה ואת שיתוף הפעולה בין הקבוצות והעדות השונות במדינה.
• קצין בכיר בכוח קדס של משמרות המהפכה מת מקורונה, בה נדבק במהלך שליחות בעיראק. עבד אלרסול אסתואר מחמוד-אבאדי (Abdolrasoul Ostovar Mahmoudabadi), נלחם בשנים האחרונות בסוריה ובעיראק והיה מקורב למפקד כוח קדס לשעבר, קאסם סלימאני.
• סוכנות הידיעות “רויטרס” דיווחה על הרחבת מאמצי איראן לבסס את השפעתה הדתית בעיראק באמצעות פיתוח המקומות הקדושים לשיעה במדינה. עבודות הפיתוח הן חלק ממאמצי איראן לבסס את השפעתה בעיראק באמצעות “עוצמה רכה” וכן לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה במדינה באמצעות עידוד תיירות דתית בין שתי המדינות.

המעורבות האיראנית בסוריה

• שר החוץ החדש של סוריה, פיצל אלמקדאד, הגיע ב-6 בדצמבר לביקור רשמי ראשון באיראן. ב-7 בדצמבר נפגש אלמקדאד עם שר החוץ האיראני, מחמד-ג’ואד זריף, ודן עימו בקשרים בין שתי המדינות ובהתפתחויות בזירה האזורית והבינלאומית. השניים הדגישו את הצורך בחיזוק הקשרים בין המדינות ובהרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן. זריף הביע תמיכה בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה. שר החוץ הסורי הביע תנחומים על מותם בשנה האחרונה של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, ושל מדען הגרעין האיראני, מחסן פח’ריזאדה, הודה לאיראן על תמיכתה בסוריה במערכה נגד “הטרור והקיצוניות” וגינה את פעילות ארצות הברית באזור (פארס, 7 בדצמבר).
• בהמשך ביקורו נועד אלמקדאד עם הנשיא חסן רוחאני, עם יו”ר הפרלמנט האיראני, מחמד באקר קאליבאף (Mohammad Baqer Qalibaf), עם יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), עם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח’אני, ועם שר ההגנה, אמיר ח’אתמי (Amir Khatami).
• הנשיא רוחאני הדגיש בפגישתו עם שר החוץ הסורי את תמיכתה הנמשכת של איראן ב”בעלת בריתה האסטרטגית”, סוריה “עד לניצחון הסופי”. הוא ציין, כי המאבק ב”כובשים הציונים” ובטרור הוא יעד משותף לשתי המדינות (תסנים, 8 בדצמבר).
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי שמח’אני מתח בפגישתו עם אלמקדאד ביקורת חריפה על נוכחות ארצות הברית בסוריה ואמר, כי היא נועדה לבזוז את הנפט, לשמור על ביטחון “המשטר הציוני” ולהרחיב את תאי דאעש באזור. כמו כן, קרא שמח’אני להתגייסות הקהילה הבינלאומית נגד ישראל והצהיר, כי העולם יהיה בטוח יותר ללא “המשטר הציוני”. הוא גינה את שליטי מדינות ערב החותרים לנרמל את יחסיהם עם ישראל ואמר, כי גורלם לא יהיה טוב יותר מזה של שליט לוב לשעבר, מועמד קד’אפי, ושל שליט סודאן, עמר אלבשיר (פארס, 8 בדצמבר).
• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), הכחיש את הדיווח על חיסולו של מפקד במשמרות המהפכה בתקיפת מל”ט בגבול סוריה-עיראק. הוא ציין, כי לא שמע על כך וכי נראה שמדובר בדיווח כוזב (אירנ”א, 1 בדצמבר). כלי תקשורת ערבים דיווחו ב-30 בנובמבר מפי מקורות ביטחוניים עיראקים, כי מפקד בכיר במשמרות המהפכה, מסלם שהדאן (Muslim Shahdan), נהרג בתקיפת מל”ט, שתקף את מכוניתו והרג אותו ושלושה אנשים נוספים שהיו בתוכה זמן קצר לאחר שעבר את מעבר הגבול אלקאא’ם בין עיראק לסוריה.
• פרזאן פילתן (Farzan Piltan), מנכ”ל לענייני מדינות ערב ואפריקה בארגון לפיתוח מסחר של איראן, עדכן, כי בשבעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-אוקטובר 2020) הגיע היקף היצוא האיראני לסוריה ל-73 מיליון דולרים. הוא ציין, כי חלה עלייה ביצוא צינורות, כבלי נחושת, סוגים מסוימים של מוטות ברזל ופלדה ותרופות ביחס לשנה שעברה, ולעומת זאת חלה ירידה ביצוא חלקי רכב, חלקי טורבינות, שמרים וחלב יבש. פילתן הצביע על ההיקף הנמוך יחסית של יצוא איראני לסוריה ביחס ליצוא התורכי לסוריה, שעמד נכון לספטמבר 2020 על למעלה מ-112 מיליון דולרים. נתוני היצוא לסוריה מצביעים על כך, כי חרף הקשרים המדיניים והצבאיים הנרחבים בין איראן לסוריה, איראן אינה נכללת בין חמש היצואניות העיקריות של סחורות ושירותים לסוריה (אקתצאד אונליין, 4 בדצמבר).
• נתוני היצוא האיראני לסוריה מתפרסמים על רקע ביקורת גוברת בעיתונות האיראנית על כך שהיקף הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות אינו מספק וכי איראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי בשיקומה הכלכלי של סוריה על אף הסיוע הרב, שהעניקה לה במהלך מלחמת האזרחים, וחרף שורת הסכמים להגברת שיתוף הפעולה הכלכלי, שנחתמו בין המדינות בשנים האחרונות.

המעורבות האיראנית בעיראק

• נשיא עיראק, ברהם צאלח, נפגש ב-2 בדצמבר עם שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), וגינה את חיסולו של מדען הגרעין האיראני, מחסן פח’ריזאדה. השניים דנו ביחסים בין שתי המדינות ובהתפתחויות המדיניות באזור. צאלח קרא להימנע מהחרפת המתיחות והדגיש את הצורך בשמירת הביטחון והיציבות באזור. מסג’די הדגיש בפגישה את תמיכת ארצו ביציבות עיראק ובחיזוק הקשרים הכלכליים והחברתיים בין שתי המדינות (איסנ”א, 2 בדצמבר).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, אישר בריאיון לערוץ הטלוויזיה “אלעאלם” (5 בדצמבר), את דבר ביקורו לאחרונה של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, בעיראק. מסג’די ציין, כי קאא’ני נפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי; עם נשיא עיראק, ברהם צאלח; ועם כמה בכירים עיראקים נוספים ודן עימם בסוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ובחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות. הוא הדגיש, כי איראן אינה מתערבת בעניינים הפוליטיים הפנימיים בעיראק, אך ציין, כי קיימים קשרים טובים בין הסיעות העיראקיות ואיראן וטבעי הדבר שהן יקיימו עימה התייעצויות. פעילות איראן בעיראק לא נועדה, לדבריו, להחליש את הממשלה, אלא דווקא לחזק אותה ואת שיתוף הפעולה והאחדות בין הקבוצות הפוליטיות והעדות השונות במדינה. מסג’די הזהיר מפני פעולה צבאית אמריקאית נגד המיליציות השיעיות בעיראק ואמר, כי פעולה אמריקאית נגד “קבוצות ההתנגדות” תיענה בתגובה חריפה מצד קבוצות אלה.
• דובר משרד החוץ העיראקי, אחמד אלצחאף, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות הרוסית “ספוטניק”, כי הועדה לחילופי מודיעין, הכוללת את עיראק, איראן, רוסיה וסוריה, ממשיכה בעבודתה במסגרת המערכה נגד הטרור. הוא ציין, כי שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות במסגרת הועדה, הכוללת את הנספחים הצבאיים של איראן, רוסיה וסוריה בבגדאד ונציג עיראקי, החל בשנת 2015 ונמשך עד היום (אלעאלם, 6 בדצמבר). במהלך פגישה, שהתקיימה ביוני 2020 בין הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), לרמטכ”ל העיראקי, עבד אלאמיר יאראללה (Abdul Amir Yarallah), ביקש רמטכ”ל עיראק להרחיב ולחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני במסגרת הוועדה המרובעת, שהוקמה לצורך חילופי מודיעין ותיאום המאבק בדאעש (אירנ”א, 23 ביוני).
• עבד אלרסול אסתואר מחמוד-אבאדי (Abdolrasoul Ostovar Mahmoudabadi), קצין בכיר בכוח קדס של משמרות המהפכה, מת מקורונה, בה נדבק במהלך שליחותו בעיראק. סוכנות הידיעות “תסנים” דיווחה, כי אסתואר, שמילא תפקידים שונים במשמרות המהפכה מאז מלחמת איראן-עיראק, היה מקורב למפקד כוח קדס של משמרות המהפכה לשעבר, קאסם סלימאני, ונלחם במסגרת כוח קדס בסוריה ובעיראק. הוא היה ממקימי יחידת הכוחות המיוחדים “צאברין” של משמרות המהפכה. בדיווח לא נמסר מה היתה שליחותו בעיראק, במהלכה נדבק הקצין הבכיר בקורונה. ריאותיו של מחמוד-אבאדי נפגעו מנשק כימי במהלך מלחמת איראן-עיראק (תסנים, 6 בדצמבר).
• סוכנות הידיעות “רויטרס” דיווחה על הרחבת מאמצי איראן לבסס את השפעתה הדתית בעיראק באמצעות פיתוח המקומות הקדושים לשיעה במדינה. בכתבה נרחבת, שפרסמה הסוכנות (2 בדצמבר), דווח, כי איראן משקיעה מאות מיליוני דולרים בפרויקט לפיתוח ולהרחבת קבר האמאם חוסין בכרבלאא’. הפרויקט מובל על-ידי חסן פלארכ (Hassan Pelarak), העומד בראש “המטה לשיפוץ המקומות הקדושים”, שהוקם בהנחיית מנהיג איראן ומנוהל באמצעות אנשי משמרות המהפכה, ועל-ידי קרן “כות’ר” (Kowsar). המטה, שנועד לשפץ את המקומות הקדושים לשיעה בעיראק ובסוריה, משמש ערוץ סיוע לפעילות כוח קדס של משמרות המהפכה, ובכלל זה להעברת אמצעי לחימה למיליציות השיעיות הנתמכות על-ידי איראן.
• עבודות הפיתוח באתר הן חלק ממאמצי איראן לבסס את השפעתה בעיראק באמצעות “עוצמה רכה” וכן לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה באמצעות עידוד תיירות דתית בין איראן לעיראק. פעילותו של פלארכ נמשכת חרף הכללתו ברשימת הסנקציות של ארצות הברית והוא ממשיך לבקר בכרבלאא’ על מנת לפקח על עבודות הפיתוח. בנוסף לפעילות הפיתוח של קבר האמאם חוסין בכרבלאא’, מבצעת איראן באמצעות מספר חברות קבלניות עבודות פיתוח של אתרים דתיים גם בנג’ף, בבגדאד ובסאמראא’ שבצפון עיראק. כמו כן, מעורבת קרן כות’ר בפרויקטים תשתיתיים נוספים, כולל בתחום האנרגיה, למשל הקמת תחנת כוח בעיר בצרה.

המעורבות האיראנית בתימן

• משרד האוצר האמריקאי הודיע על הטלת סנקציות על שגריר איראן בתימן, חסן אירלו (Hassan Irlu) (רויטרס, 8 בדצמבר). אירלו, שהשתייך בעבר לכוח קדס של משמרות המהפכה, מונה כשגרירה החדש של איראן בתימן בסוף אוקטובר 2020. קודם למינויו כשגריר שימש אירלו במשך חמש שנים כסגנו לענייני תימן של יועצו המיוחד של שר החוץ האיראני (אלעאלם, 27 באוקטובר). בתגובה להודעת ארצות הברית, הודיע משרד החוץ האיראני על הטלת סנקציות על שגריר ארצות הברית בתימן (פארס, 9 בדצמבר).

The post מבט לאיראן (29 בנובמבר 2020 – 13 בדצמבר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• פלוגות אלמח’תאר הינו ארגון טרור, אשר הוקם ביולי 2011 בסיוע איראני ומאז ביצע שורה של פעולות טרור וגרילה במטרה להפיל את המשטר בבחרין. בשנים האחרונות הארגון נחלש ופעילותו התמעטה, להערכתנו בשל פעילות סיכול מוצלחות של המשטר הבחריני. ביולי 2017 הוגדר הארגון כארגון טרור ע”י בחרין, סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים ובדצמבר 2017 גם ע”י בריטניה.
• למרות שהמדובר בארגון הטרור הבולט מקרב הארגונים הבחרינים המופעלים ע”י איראן, אשר פועל קרוב לעשור, הוא לא נכלל עד כה ברשימת הסנקציות האמריקאיות. להערכתנו סיבה אפשרית להטלת הסנקציות האמריקאיות בעיתוי הנוכחי עשויה להיות, על פי התבטאותו של שר החוץ האמריקאי, מידע על פיגועים מתוכננים ע”י הארגון נגד אנשי ממשל בחרינים ונגד אמריקאים השוהים בבחרין (בבחרין, נמצא בסיסו של הצי החמישי, הבסיס הימי האמריקאי הגדול ביותר באזור המפרץ).

קווים לדמותם של פלוגות אלמח’תאר

שני הסמלים של פלוגות אלמח’תאר

 סמלי משמרות המהפכה וחזבאללה בהם מופיעים סממנים דומים לאלו של פלוגות אלמח’תאר

הרקע להקמת פלוגות אלמח’תאר

• פלוגות אלמח’תאר^[1] הינו ארגון טרור בחריני שהוקם בסיוע איראני ביולי 2011. ברקע הקמתו עמדו מחאות אלימות רחבות היקף בבחרין של בני העדה השיעית, חלק מגל מחאה ששטף את העולם הערבי מסוף שנת 2010 (באירועים אשר כונו “האביב הערבי”). על מנת לדכא את המחאות האלימות, שאיימו על יציבות המשטר הבחריני, הזמינה ממשלת בחרין את כוח המגן של חצי-האי ערב לבוא לעזרתה ולסייע בדיכוי המהומות. הכוח, שכלל 1,200 חיילים מסעודיה ו-800 מאיחוד האמירויות, נכנס לבחרין ב-15 במרץ 2011 וסייע להרגעת המצב.
• כניסת כוח המגן של חצי-האי ערב לבחרין, בדומיננטיות של סעודיה יריבתה של איראן, נתפסה ע”י איראן כאיום אזורי לאינטרסים שלה. אולם בפועל נמנעו האיראנים מתגובה צבאית והעדיפו להגיב בדרך של הגברת החתרנות נגד המשטר של בחרין באמצעות ארגונים-שליחים (Proxies). בשנת 2015-2011 הוקמו ע”י איראן מספר ארגוני טרור שיעים בבחרין, שהבולט ביניהם היו פלוגות אלמח’תאר, המאוגדים במסגרת-על בשם “ההתנגדות האסלאמית בבחרין”. ארגוני טרור אחרים שהוקמו באותה עת היו פלוגות אלשתר, פלוגות ועד אללה ופלוגות ההתנגדות העממית^[2].

האידאולוגיה של פלוגות אלמח’תאר

• מראשית הקמתם קיבלו פלוגות אלמח’תאר סיוע מאיראן וממיליציות שיעיות עיראקיות המופעלות ע”י איראן. הם גם אימצו לעצמן את התפיסה האיראנית של שלטון חכם ההלכה (ולאית אלפקיה). מקור הסמכות הדתי העליון שלהם הינו מנהיג איראן עלי אלח’אמנא’י. בגילוי דעת לרגל יום השנה למות האמאם אלח’מיני ב-3 ביולי 2016, נשבע הארגון אמונים לדרכו בהדגישו את “הדבקות בדרך ההתנגדות”. פלוגות אלמח’תאר גם אימצו לעצמם את תרבות האדרת השהידים, כנראה בהשראת איראן וארגון חזבאללה הלבנוני.

פעילות הטרור והגרילה של פלוגות אלמח’תאר

• בעקבות הקמתו החל הארגון החל לבצע פיגועים נגד אנשי ביטחון בחרינים ונגד כוחות מגן חצי האי ערב, בדגש על הפעלת מטעני חבלה. במשך כמה שנים ביצע הארגון כמאתיים פיגועים, כמות הפיגועים הגדולה ביותר מבין ארגוני הטרור, שהוקמו ע”י איראן. במרץ 2012 עצרה ממשלת בחרין פעילים ותומכים של הארגון ומצאה ברשותם אמצעי חבלה. במרץ 2014 הכריז הארגון על הקמת זרוע מיוחדת, שתפקידה לפגוע כלכלית במשפחת ח’ליפה. זרוע זו התמקדה בביצוע פיגועים נגד תשתיות חשמל ותקשורת במדינה. בנוסף לפעילות בשטח, ביצע הארגון גם פעילות האקינג (פצחנות) ברשת. ביוני 2017 הצליח הארגון לפרוץ לחשבון הטוויטר הרשמי של שר החוץ הבחריני ולהפיץ בו איומים על המשפחות השולטות בבחרין ובסעודיה^[3] (סקיי ניוז, 16 בדצמבר 2020; אלחדת’, 16 בדצמבר 2020).

החלשות פלוגות אלמח’תאר בשנים האחרונות

• מרבית הפיגועים של פלוגות אלמח’תאר ושאר ארגוני הטרור הבחרינים שהופעלו ע”י איראן בוצעו בין השנים 2017-2011. בשנת 2017 הגיעה פעילותם לשיאה. מאז 2018 נחלשו ארגוני הטרור הבחרינים המופעלים ע”י איראן, ובתוכם פלוגות אלמח’תאר, ופעילותם דעכה. זאת להערכתנו בעיקר בשל פעולות סיכול מוצלחות של שירותי הביטחון הבחרינים.

רקע אפשרי להטלת הסנקציות האמריקאיות

• עם הטלת הסנקציות הצהיר שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו כי ארגון פלוגות אלמח’תאר תכנן לפגוע באמריקאים בבחרין והציעו גמול כספי עבור רצח אנשי ממשל בחרינים. יתכן איפא, שברקע להטלת הסנקציות עמד מידע, שבידי האמריקאים, בדבר כוונת הארגון לחדש פעילותו בהכוונתה ובסיועה של איראן. יוזכר כי בחרין מארחת על אדמתה את הבסיס הימי הגדול ביותר של ארה”ב במפרץ (הצי החמישי), הנתפס כאיום ע”י האיראנים, ולפיכך עלולים אנשי צבא אמריקאים בבחרין להיתפס כיעד מועדף.

The post החתרנות האיראנית בבחרין: משרד החוץ האמריקאי הטיל סנקציות על פלוגות אלמח’תאר, ארגון טרור בחריני המופעל ע”י איראן appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בכירים סורים הצהירו בימים האחרונים, כי אין בכוונת סוריה לדרוש את נסיגת הכוחות האיראנים מהמדינה. יועצת הנשיא אסד אמרה, כי סוריה אינה דורשת את יציאת איראן או חזבאללה מהמדינה וכי גם סוריה אינה יכולה לבקש מסוריה להוציא את איראן משטחה. במקביל, הצהיר שר החוץ הסורי, כי אין לארצות הברית זכות להביע דעה בנוגע לנוכחות איראן בסוריה המבוססת, לדבריו, על בקשה סורית ומוגבלת לנוכחות יועצים צבאיים איראנים.
• מקורות סורים דיווחו על הסכמות בין איראן ורוסיה בנוגע להיערכות כוחותיהם באזור אלבוכמאל שבגבול סוריה-עיראק. על-פי דיווחים אלה, הסכימו שתי המדינות להעביר כמה אזורים, שהיו בשליטת מיליציות פרו-איראניות, לשליטת הכוחות הרוסיים באזור דיר א-זור. בתוך כך, דיווחה סוכנות ידיעות תורכית על השתלטות משמרות המהפכה וחברי מיליציה עיראקית פרו-איראניות על כמה עשרות בתי מגורים במחוז דיר א-זור על מנת להגן על עצמם מפני תקיפות אוויריות באזור.
• בריאיון לרשת טלוויזיה אפגאנית התייחס שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, לפעילות לוחמי החטיבה האפגאנית פאטמיון הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה. הוא ציין, כי רוב הלוחמים האפגאנים, שנשלחו לסוריה, עזבו את המדינה וכי בסוריה נותרו כאלפיים לוחמים. הוא הציע לממשלת אפגניסטאן להשתמש בלוחמי חטיבת פאטמיון, ששבו מסוריה, בלחימה נגד דאעש באפגניסטאן.
• בעקבות ירי קטיושות לעבר מתחם שגרירות ארצות הברית בבגדאד ב-20 בדצמבר 2020, הצהיר דובר משרד החוץ האיראני, כי איראן מתנגדת לכל מתקפה נגד מתחמים דיפלומטיים או אזורי מגורים. הוא רמז לאפשרות כי ארצות הברית הייתה מודעת מראש לתקיפה המתוכננת, במשתמע כדי להביא להסלמה בעיראק לקראת תום כהונת הנשיא טראמפ. כיומיים לאחר התקיפה, הגיע מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, לביקור בבגדאד ונפגש עם ראש ממשלת עיראק. על-פי אחד הדיווחים, הכחיש קאא’ני בפגישה כל קשר בין איראן והמיליציות העיראקיות הנתמכות על-ידה לבין הירי לעבר השגרירות האמריקאית.

המעורבות האיראנית בסוריה

• שפיק דיוב (Shafiq Dayoub), השגריר החדש של סוריה בטהראן, הגיש ב-15 בדצמבר 2020 את כתב אמנתו לנשיא איראן, חסן רוחאני. בטקס הגשת כתב האמנה הדגיש רוחאני את תמיכת איראן בסוריה ואמר, כי תמיכה זו תימשך עד לניצחון הסופי על הטרור, חזרת הפליטים ושיקום המדינה. עוד אמר רוחאני, כי איראן תמשיך במאמציה להשגת יציבות ורגיעה במסגרת תהליך ההסדרה בסוריה. השגריר הסורי החדש אמר, כי ממשלת סוריה שואפת לשמר את כל ההישגים, שהושגו בארבעת העשורים האחרונים במסגרת היחסים האסטרטגיים עם איראן. הוא הביע את הערכת ארצו לתמיכת איראן במערכה “נגד הטרור והכיבוש” ולפעילותה הדיפלומטית למען כינון שלום ויציבות בסוריה (תאבנאכ, 15 בדצמבר 2020).
• אתר החדשות הסורי נהר מידיא דיווח (16 בדצמבר 2020) על הסכם, שהושג לאחרונה בין איראן ורוסיה בנוגע להיערכות כוחותיהם באזור אלבוכמאל שבגבול סוריה-עיראק. על-פי הדיווח, הסכימו שני הצדדים להעביר לשליטת רוסיה כמה נקודות באזור הכפר אלהרי ובסיס האמאם עלי ליד אלבוכמאל, מזרחית לדיר א-זור. כמו כן, קיבלו הכוחות הרוסיים בדיר א-זור את השליטה בכמה נקודות גבול בין סוריה לעיראק באזור אלבוכמאל, שהיו בשליטת מיליציות עיראקיות פרו-איראניות. בעקבות ההסכם, החלו המיליציות הנתמכות על-ידי איראן לסגת בהדרגה מהאזורים עליהם הוחלט במסגרת ההסכם, ואילו הכוחות הרוסיים החלו לשלוח כוחות לנקודות אלה הממוקמות בחזית המערכה נגד דאעש במדבר הסורי.
• סוכנות הידיעות התורכית אנאטול דיווחה (17 בדצמבר 2020), כי משמרות המהפכה האיראנים וחברי מיליציה עיראקית הנתמכת על-ידם השתלטו בשבועות האחרונים על כעשרים בתי מגורים, השייכים לאזרחים סורים במחוז דיר א-זור, כדי להגן על עצמם מפני תקיפות אוויריות נגד יעדים של איראן והמיליציות הפועלות בחסותה באזור. על-פי הדיווח, שמהימנותו אינה ברורה, הפכו הכוחות האיראנים את בתי המגורים לבסיס צבאי או למרכז מגורים מבלי לשלם פיצויים לבעלי הדירות.
• היועצת המדינית והתקשורתית של נשיא סוריה, בת’ינה שעבאן (Bouthaina Shaaban), אמרה בריאיון לערוץ הטלוויזיה הלבנוני אלמיאדין, כי אין כל דרישה סורית ליציאת איראן או חזבאללה מהמדינה. כמו כן, הדגישה שעבאן, כי אף אחד אינו יכול להכתיב לדמשק את יחסיה עם איראן, חזבאללה ו”ההתנגדות הפלסטינית” וכי גם רוסיה אינה יכולה לבקש מהנשיא אסד להוציא את איראן או חזבאללה משטח סוריה (תסנים, 19 בדצמבר 2020). במקביל, אמר שר החוץ הסורי, פיצל אלמקדאד, בריאיון לערוץ החדשות הרוסי Russia Today, כי לארצות הברית אין זכות להביע דעה בנוגע לנוכחות איראן בסוריה. הוא ציין, כי נוכחות איראן בסוריה היא חוקית, מבוססת על בקשה סורית ומוגבלת לנוכחות של יועצים צבאיים איראנים (אירנ”א, 20 בדצמבר).
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), התייחס בריאיון לרשת הטלוויזיה האפגאנית טלוע ניוז (Tolo news, 21 בדצמבר 2020) לפעילות לוחמי החטיבה האפגאנית פאטמיון הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה. זריף ציין, כי איראן לא שלחה אף אחד להילחם בסוריה וכי הלוחמים האפגאנים התנדבו לצאת לסוריה ביוזמתם בדומה ללוחמים ממקומות אחרים, בהם עיראק. הוא אישר, עם זאת, כי איראן סייעה ללוחמים אלה במערכה נגד דאעש. זריף אמר, כי אם ממשלת אפגניסטאן מעוניינת בכך, היא יכולה לנצל את הלוחמים האפגאנים, שנלחמו בסוריה, ואת הניסיון הצבאי שצברו בלחימה למטרותיה, למשל בלחימה נגד דאעש והטרור ובהגנה על ביטחונה. זריף ציין, כי למיטב ידיעתו נלחמו בסוריה כחמשת אלפי לוחמים אפגאנים, רובם עזבו את סוריה ושבו לאיראן או למקומות אחרים ובסוריה נותרו כאלפיים לוחמים. הוא הוסיף, כי איראן מסייעת למשפחות הלוחמים האפגאנים, שנהרגו במלחמה בסוריה.
• משלחת מדעית-חינוכית איראנית בראשות עלאא’ אלדין ברוג’רדי (Alaeddin Boroujerdi), ראש האגף לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת אזאד האסלאמית, ביקרה בסוריה. חברי המשלחת נפגשו עם שר ההשכלה הגבוהה של סוריה, בסאם אבראהים (Bassam Ibrahim), עם שר החוץ, פיצל מקדאד (Faisal Mekdad), ועם בכירים סורים נוספים ודנו עימם בהרחבת שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי בין שתי המדינות ובמימוש הסכמי שיתוף הפעולה בתחומי המדע והאוניברסיטאות, שנחתמו בין שתי המדינות (iribnews, 22 בדצמבר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• בעקבות ירי הקטיושות לעבר הגרין זון בבגדאד, בו ממוקמת שגרירות ארצות הברית, ב-20 בדצמבר 2020, הצהיר דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), כי איראן מתנגדת לכל מתקפה נגד מתחמים דיפלומטיים ואזורי מגורים. הוא הוסיף, עם זאת, כי אופי המתקפה, עיתוי המתקפה וההצהרה המידית מצד מזכיר המדינה האמריקאי בעקבותיה חשודים ונראה שהתגובה האמריקאית הוכנה מראש. ח’טיבזאדה הזהיר את הממשל האמריקאי, שלא להצית את האש בימים אלה (תסנים, 21 בדצמבר 2020). בעקבות הירי לעבר מתחם השגרירות האמריקאית, שלא גרם לנפגעים בנפש, הטיל מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, את האחריות למתקפה על המיליציות העיראקיות הנתמכות על-ידי איראן. ב-23 בדצמבר 2020 הטיל נשיא ארצות הברית טראמפ על איראן את האחריות לשיגור הרקטות לעבר השגרירות בבגדאד והזהיר בציוץ בחשבון הטוויטר שלו, כי אם אמריקאי אחד ייהרג, הוא יראה באיראן אחראית לכך.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, קיים בשבוע שעבר ביקור קצר בבגדאד. רשת אלעאלם האיראנית דיווחה, כי בהתייעצויותיו בבגדאד דן קאא’ני בהרחבת הקשרים בין שתי המדינות. על-פי דיווח זה, ביקורו של קאא’ני נקבע מראש ואינו קשור לתקיפת השגרירות האמריקאית בבגדאד (אלעאלם, 23 בדצמבר 2020). לעומת זאת, האתר שפק ניוז (shafaq news) דיווח מפי מקור עיראקי, כי קאא’ני הגיע לבגדאד לביקור בן שעות ספורות כדי להיפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, ולהכחיש כל קשר של איראן או המיליציות הנתמכות על-ידה לתקיפת השגרירות (שפק ניוז, 23 בדצמבר 2020). קודם לכן, דיווחו מקורות עיראקים, כי קאא’ני אמר לראש ממשלת עיראק, שאיראן מתנגדת לתקיפת נציגויות דיפלומטיות ותומכת במאמצי הממשלה העיראקית לשמור על הסדר והביטחון ולהגן על האינטרסים הלאומיים העיראקים (אלעראק אליום, 23 בדצמבר 2020).
• במחצית נובמבר ביקר קאא’ני בבגדאד ונפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, ועם בכירי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. בעקבות ביקור זה דיווחו מקורות בעיראק, כי קאא’ני הינחה את ראשי המיליציות לשמור על כוננות גבוהה אך להימנע מהסלמה עם ארצות הברית, כדי שלא לתת לנשיא טראמפ סיבה לפתוח במתקפה בשבועות האחרונים לכהונתו. המקורות העיראקים מסרו, כי מנהיגי המיליציות השיעיות הסכימו להמשיך בהפסקת האש הבלתי-רשמית עם ארצות הברית, בשעה שנמשכים המגעים בין בגדאד לוושינגטון בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (שפאק ניוז, 21 בנובמבר 2020; AP, 20 בנובמבר 2020).
• בריאיון לעיתון האיראני הרפורמיסטי שרק (Shargh, 20 בדצמבר 2020), העריך הפרשן לענייני עיראק, חסן רויוראן (Hassan Royouran), כי מאמצי ארצות הברית להגביל את השפעתה של איראן בעיראק ולצמצם את היחסים בין שתי המדינות לא יעלו יפה ללא קשר לזהותו של ראש ממשלת עיראק. הוא ציין, כי ניתן להרחיב או לצמצם את היקף היחסים בין שתי המדינות, אך בסופו של דבר הם מבוססים על מכנה משותף היסטורי, דתי ותרבותי. זאת ועוד, בעיראק פועלים כוחות התומכים באיראן ובעלי בסיס חברתי נרחב וכל הניסיונות לשנות תנאים אלה לא צלחו. בעוד שארצות הברית יכולה לנסות ולגייס תומכים בעיראק באמצעות כספים, איראן אינה זקוקה לכך, משום שתומכיה נאמנים לה מתוקף אמונתם.
• ממשלת עיראק הודיעה על איסור יציאתם של אזרחים עיראקים לשמונה מדינות, בהן איראן, מחשש לגל התפרצות נוסף של מגפת הקורונה. כמו כן, אסרה ממשלת עיראק על כניסת אזרחים ממדינות אלה, למעט אזרחים עיראקים, שייכנסו לבידוד למשך שבועיים. ההנחיות החדשות נכנסו לתוקפן ב-24 בדצמבר (אירנ”א, 22 בדצמבר 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• שר הביטחון, בני גנץ, חתם על צו לתפיסת ארבעה מיליון דולרים, שהועברו מאיראן לחמאס ברצועת עזה. ממשרד הביטחון נמסר, כי הכסף, שמקורו באיראן, יועד לפיתוח תשתיות טרור של חמאס בעזה, לרבות ייצור אמצעי לחימה ותשלום לפעילי הארגון. הצו הוצא נגד איש העסקים העזתי, זהיר שמלח’ (Zuheir Shamlakh) וחברת החלפנות אלמתחדון (al-Mutahidoun) שבבעלותו. שמלח תפס את מקומו של חאמד אלחצ’רי (Hamed al-Khoudari), שהיה אחראי על העברות כספים במזומן מאיראן לארגוני הטרור בעזה באמצעות חברות חלפנות ובסיוע חלפנים מחו”ל וחוסל על-ידי צה”ל במאי 2019 (Ynet, 22 בדצמבר 2020).

The post מבט לאיראן (13– 27 בדצמבר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

מאת: ד”ר רז צימט

עיקרי תמונת המצב

• במקביל להשלכות חיסולו של סלימאני, נאלצה איראן להתמודד בשנה האחרונה עם אתגרים משמעותיים מבית ומחוץ: התפרצות מגפת הקורונה; החרפת המשבר הכלכלי; העימות עם ארצות הברית על רקע מדיניות “מקסימום הלחצים” של הנשיא טראמפ נגד איראן; פעילות שחקנים איזוריים ובינלאומיים המגבילים את יכולתה לממש את שאיפותיה באזור; קולות גוברים בעולם הערבי, בעיקר בעיראק ובלבנון, נגד מעורבות איראן; מאמצים גוברים מצד הממשל המרכזי בבגדאד לרסן את השפעת איראן ושלוחיה; ונרמול היחסים בין ישראל ומספר מדינות ערב, בהן איחוד האמירויות ובחרין, שכנותיה של איראן במפרץ הפרסי.
• בתום שנה לחיסול סלימאני, ניכר כי חרף הקשיים ההולכים וגוברים, ממשיכה איראן לקדם את השפעתה האזורית. בסוריה ממשיכות איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה בפעילותן, גם אם תוך שינויי היערכות מסוימים וצמצום נמשך בהיקף הכוחות האיראנים כנגזרת מצורכי הלחימה המשתנים בעקבות ההכרעה במלחמת האזרחים. פעילות איראן ושלוחיה, בהם גורמים סוריים מקומיים, מיליציות שיעיות וחזבאללה, נמשכת הן במזרח סוריה והן בדרומה בסמוך לגבול עם ישראל.
• במאמץ האיראני הנמשך לבסס את השפעתה בסוריה ממשיך כוח קדס למלא תפקיד מרכזי בפיקודו של אסמאעיל קאא’ני, שקיים בשנה האחרונה מספר ביקורים בסוריה ובלבנון. במקביל למאמצי ההתבססות האיראנים הנמשכים בסוריה, מיסדו שתי המדינות בשנה האחרונה את שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני ביניהן במסגרת הסכם כולל לשיתוף פעולה צבאי, ביטחוני וטכנולוגי, שנחתם ביניהן ביולי 2020.
• בעיראק ממשיכה איראן במאמציה לשמר את השפעתה הצבאית, הפוליטית, הכלכלית והדתית, חרף הקשיים, בעיקר לנוכח מאמציו של ראש הממשלה, מצטפא אלכאט’מי, לרסן את השפעת איראן והמיליציות השיעיות הנתמכות על-ידה. איראן ממשיכה לראות בעיראק זירת פעילות מרכזית המשרתת אינטרסים חיוניים, אף על-פי שהיא מפגינה זהירות כדי שלא להוביל להסלמה עם ארצות הברית ולהחרפת העימות עם הממשל המרכזי בבגדאד. במקביל לפעילות הפוליטית והביטחונית, המשיכה איראן גם בשנה האחרונה במאמציה להבטיח את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה בעיראק וכמו כן בפעילות, שנועדה לשמר את השפעתה הדתית-תרבותית בעיראק.
• גם בזירה העיראקית ממשיך כוח קדס למלא תפקיד מרכזי במאמצי איראן לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה. מאז נכנס לתפקידו בינואר 2020 קיים אסמאעיל קאא’ני לפחות שישה ביקורים בעיראק, במהלכם נפגש עם ראשי הממשל המרכזי, בכירים במערכת הפוליטית ומנהיגי המיליציות השיעיות. על רקע העימותים בין המיליציות העיראקיות לכוחות האמריקאים, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה וכן מימון פעילותן וציודן על-ידה. לא ניתן אומנם להוציא מכלל אפשרות, כי חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שקיימו ביניהם קשר אישי הדוק, פגע ביכולתם של משמרות המהפכה לשמר בידיהם שליטה ריכוזית בחלק מהמיליציות השיעיות בעיראק. עם זאת, ביקוריו התכופים של קאא’ני בבגדאד וכן ביקורים של בכירים במיליציות השיעיות העיראקיות באיראן מעידים על מאמץ ניכר לשמר ערוצי קשר ישירים והשפעה איראנית בקרב המיליציות.
• אף כי חיסול סלימאני פגע, ללא ספק, ביכולתם של משמרות המהפכה וכוח קדס לממש את יעדיהם באזור, לכל הפחות בטווח הקצר, הוא גם סיפק להם הזדמנות להתאים את משימותיהם ואת דפוסי פעולתם לנסיבות האזוריות המשתנות ולמערכת האילוצים וההזדמנויות הניצבים בפניהם. בעשור האחרון חלו שינויים מפליגים במאפייני פעילותו של כוח קדס ושל מפקדו. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש הפך כוח קדס מיחידת עילית קטנה, שהתמקדה בעיקר בפעילות חשאית ובחתימה נמוכה, בדרך כלל באמצעות ארגונים שליחים, לגורם מרכזי בעיצוב ובניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק. סלימאני עצמו, שהקפיד בעבר לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך והעדיף עד מחצית העשור הקודם לפעול מאחורי הקלעים, עלה לקדמת הבמה.
• התמוטטות אזורי השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית והישגיו של הנשיא אסד פתחו אומנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק, אך גם הציבו מכשולים וקשיים חדשים בפניה לבסס את השפעתה. בתוך כך, ההכרעה שהושגה במלחמת האזרחים בסיוע רוסי אפשרה לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על המיליציות השיעיות הזרות שבחסותה, על חזבאללה ועל שלוחים מקומיים נוספים ולדלל באופן משמעותי את הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה.
• גם אם נראה שקאא’ני, מחליפו של סלימאני, מתקשה לשמר ולתחזק את הרשת, שטווה סלימאני בעשור האחרון מול הארגונים והמיליציות הפועלים בחסות משמרות המהפכה ובתמיכתה, יש לזכור שבשונה מקודמו, הוא אינו נדרש עוד לנהל מערכה צבאית רחבה. יתר על כן, נראה כי כוח קדס בהנהגתו חוזר לדפוסי פעולה, שאפיינו אותו בעבר ככוח מצומצם ואיכותי האחראי לפעילות חשאית, בעיקר באמצעות ארגונים שליחים הפועלים תחת “מטריה איראנית” ושליטה איראנית. תחת פיקודו של קאא’ני, מתמקד כוח קדס בתיאום בין בעלי בריתו ושלוחיו באזור ובהעברת הסיוע עבורם תוך ביזור חלק מסמכויות מפקד הכוח לידי הנהגת חזבאללה וראשי המיליציות השיעיות העיראקיות. כל זאת, לשם מימוש היעדים האסטרטגיים של איראן, בראשם סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור, שימור והעמקת ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק והמשך הצטיידות חזבאללה באמצעי לחימה מתקדמים ובמרכזו הטילים המדויקים, לקראת המערכה העתידית נגד ישראל.
• בסיכומו של דבר, אין ספק שחיסול סלימאני הסב מכה קשה עבור איראן. הקשיים הרבים עימם מתמודדת איראן מבית ומחוץ בשנה האחרונה מקשים לקבוע מה משקלו של חיסול סלימאני במערכת האילוצים הכוללת הניצבת בפני איראן. בכל מקרה, התנהלותה האזורית בשנה האחרונה – חרף הקשיים ההולכים וגוברים – מעידה בבירור, כי היא נחושה להמשיך במאמציה לבסס את השפעתה באזור ולנצל כל הזדמנות לקדם את יעדיה האסטרטגיים וכי אין היא צפויה לוותר על מאמצי ההתבססות שלה.

שנה לחיסולו של סלימאני: שנה של אתגרים וקשיים

• בשנה שחלפה מאז חיסולו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני (3 בינואר 2020), ניצבה איראן בפני קשיים הולכים וגוברים במדיניותה האזורית. חיסולו של סלימאני הנחית מכה קשה על יכולתה לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, לכל הפחות בטווח הקצר. נחישותו, יכולותיו המבצעיות, כישוריו הצבאיים והפוליטיים וקרבתו לצמרת האיראנית, ובראשה מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, הפכו את סלימאני בעשור האחרון ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות והחתרנות האיראנית באזור. הוא הצליח לטוות רשת קשרים הדוקים עם בעלי בריתה של איראן באזור, בהם הנהגת חזבאללה, המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בעיראק. מותו עורר ספקות רבים לגבי יכולתו של יורשו, אסמאעיל קאא’ני, לשמש תחליף ראוי עבורו. קאא’ני שימש אומנם כסגנו של סלימאני החל מראשית כהונתו כמפקד כוח קדס בראשית 1998, אך עיקר פעילותו לאורך השנים התמקדה במעורבות כוח קדס באפגניסטאן, בפקיסטאן ובמרכז אסיה.
• בנוסף להשלכות חיסולו של סלימאני, נאלצה איראן להתמודד בשנה האחרונה עם אתגרים משמעותיים מבית ומחוץ, בראשם: התפרצות מגפת הקורונה; החרפת המשבר הכלכלי; העימות עם ארצות הברית על רקע מדיניות “מקסימום הלחצים” של הנשיא טראמפ נגד איראן; פעילות שחקנים איזוריים ובינלאומיים המגבילה את יכולתה של איראן לממש את שאיפותיה באזור; קולות גוברים בעולם הערבי, בעיקר בעיראק ובלבנון, נגד מעורבות איראן; מאמצים גוברים מצד הממשל המרכזי בבגדאד לרסן את השפעת איראן ושלוחיה; ונרמול היחסים בין ישראל לכמה מדינות ערב, בהן איחוד האמירויות ובחרין, שכנותיה של איראן במפרץ הפרסי.
• משבר הקורונה, שגבה עד כה את חייהם של למעלה מ-54 אלף בני-אדם באיראן, מצא את הרפובליקה האסלאמית באחת התקופות הקשות בתולדותיה על רקע נסיגת ארצות הברית מהסכם הגרעין (מאי 2018) והחזרת הסנקציות הכלכליות, שהחריפו את המצוקות עימן מתמודדת המדינה ודרדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. המגבלות התקציביות אינן מונעות מאיראן להמשיך במאמציה לבסס את השפעתה באזור, אך מאלצות אותה לצמצם במידה מסוימת את תמיכתה בבעלי בריתה ובשלוחיה ואת היקף פעילותה הצבאית.
• פעילותם של שחקנים מדינתיים נוספים במרחב, בראשם ישראל, ארצות הברית, רוסיה ותורכיה, הגבילה גם בשנה האחרונה את יכולתה של איראן לבסס את השפעתה באזור. התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה נגד יעדים בשימוש איראנים והמיליציות הפועלות בתמיכתה הצליחו לעכב את קצב ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה ואת הצטיידות חזבאללה בטילים מדויקים, הגבילו את חופש הפעולה האיראני בסוריה והיקשו על איראן לספק מענה יעיל לפעילות צה”ל.
• בתוך כך, ממשיכה רוסיה למלא תפקיד מרכזי בסוריה והתחשבותה בשאיפות איראן אינה מובנת מאליה. האינטרסים המשותפים של איראן ורוסיה עמוקים דיים בכדי לאפשר את המשך שיתוף הפעולה ביניהן בסוריה ורוסיה אף אינה נענית לדרישות ישראל וארצות הברית לצמצם את ההשפעה האיראנית. בכל זאת, קיימים בין השתיים חילוקי דעות, שהינם פועל יוצא משאיפות כל אחת מהן להשפעה בסוריה ומראייה שונה בנוגע לעתידה של סוריה בעידן ההסדרה. במזרח סוריה ובדרומה פורצים מדי פעם עימותים בין גורמים הנתונים להשפעה איראנית לגורמים הנתמכים על-ידי רוסיה. כך, למשל, דווח בחודשים האחרונים על מאמצים גוברים מצד רוסיה לבסס את אחיזתה בדרום סוריה, בין היתר באמצעות חיזוק גיס 5 הפועל בהכוונתה, כחלק ממאבקי הכוחות, שהיא מנהלת מול איראן על שטחי השפעה במדינה. ב-30 ביולי 2020 דיווח ערוץ אלערביה מפי מקורות צבאיים בעיר דרעא, כי המשטרה הצבאית הרוסית וכוחות של גיס 5 הפעילה לחצים, שהובילו לירידה בנוכחות הגורמים הנתמכים על-ידי איראן באזור העיר ופרבריה וכן במחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל. על-פי דיווח זה, מנעו הכוחות הרוסים מהכוחות הפרו-איראנים להתמקם במקומות חדשים באזור והציבו מחסומים, שמנעו את ריכוז כוחות אלה במקום אחד. שחקן מתחרה נוסף לאיראן בסוריה ובעיראק היא תורכיה, שפעילותה הצבאית בצפון סוריה מקשה על הכוחות האיראנים לקדם את יעדיהם.
• בעיראק הציב מינויו של מצטפא אלכאט’מי לראשות ממשלת עיראק (מאי 2020) אתגר משמעותי נוסף בפני איראן. אף כי אלכאט’מי נבחר לתפקידו בהסכמה איראנית, הוא לא היה המועמד המועדף על טהראן, שנאלצה להסכים למינויו כדי לסכל את מינוי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לראשות הממשלה. מאז בחירתו לראשות הממשלה ניכר, כי אלכאט’מי נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין איראן לארצות הברית ונאלץ לתמרן בין שתי המדינות. הוא חותר לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקאי ולהגביל את השפעת המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאיראן ונתפסות על-ידו כמי שעלולות לערער את היציבות במדינה ולהביא להסלמה עם ארצות הברית. העימות בין אלכאט’מי למיליציות הפרו-איראניות הגיע לשיאו בפשיטה, שביצעה היחידה העיראקית ללוחמה בטרור ב-25 ביוני 2020 על מתחם המיליציה השיעית “גדודי חזבאללה”, שהייתה אחראית לתקיפות, שבוצעו באמצעות ירי רקטות נגד מתחם השגרירות האמריקאית בבגדאד והכוחות אמריקאים המוצבים בבסיסי צבא עיראקים.^[1]
• גם חיסולו של אבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד המיליציות השיעיות בעיראק ומנהיג המיליציה הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה”, פגע ביכולתה של איראן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות בעיראק והחריף את מאבקי הכוחות הפנימיים בקרבן, בעיקר בין מיליציות הרואות באיראן את מקור הסמכות העיקרי שלהן לבין רובן המחויבות לאיש הדת הבכיר, איתאללה עלי סיסתאני, הסמכות השיעית העליונה בעיראק, הנחשב למתנגד חריף של תפיסת “שלטון חכם ההלכה”, שהונהגה באיראן לאחר המהפכה האסלאמית, ותומך בהשתלבות המיליציות הסרות למרותו במסגרת מנגנוני הביטחון העיראקים.

• ברקע לקשיים הגוברים של איראן, גוברת הביקורת הציבורית בעולם הערבי, במיוחד בעיראק ובלבנון, נגד מעורבות איראן במדינות אלה. המשך החדירה האיראנית, ובעיקר המעורבות הגוברת של כוח קדס של משמרות המהפכה בניהול העניינים הפנימיים בעולם הערבי, עוררו בשנים האחרונות התנגדות פוליטית וציבורית גוברת. הקולות בגנות החדירה האיראנית ומעורבותה במדינה, אפילו בקרב השיעים, נשמעו בבירור בהפגנות המחאה, שהתקיימו בשנה החולפת בעיראק ובלבנון.

איראן בסוריה בעקבות חיסול סלימאני

• חרף התגברות הקשיים, המשיכה איראן גם לאורך השנה האחרונה לקדם את השפעתה האזורית. גם משבר הקורונה לא הביא לשינוי משמעותי במאפייני הפעילות של איראן. שבועות ספורים לאחר התפרצות המגפה (פברואר-מרץ 2020) חזרה איראן בהדרגה לשגרה. בסוריה נמשכה כל העת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסותם ובמחצית אפריל 2020 התחדשה הפעילות הסדירה של מטוסי תובלה איראנים בציר איראן-סוריה, שחלקם שימשו באופן זמני להעברת ציוד רפואי מסין לאיראן^[2].
• על אף תקיפות צה”ל בסוריה, המכוונות לערער את ההתבססות האיראנית בסוריה, לא חדלו איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה מפעילותן, גם אם תוך שינויי היערכות מסוימים:
  • ב-13 באפריל 2020 דיווח אתר האופוזיציה הסורי זמאן אלוצל, כי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציה השיעית העיראקית תנועת אלנג’באא’, הקימו מפקדה חדשה בעיירה מחארים שבאזור הכפרי של חלב כדי לנהל את הקרבות בעיר סראקב שבמחוז אדלב. כשבועיים קודם לכן, דיווח האתר על הקמת מפקדות חדשות, בשירות המיליציות הפרו-איראניות, במספר כפרים מדרום-מערב לחלב, ובכלל זה חמ”ל מרכזי, שנועד לרכז את כלל הפעילות המבצעית של המיליציות השיעיות באזור הכפרי של חלב ובאזור הכפרי של אדלב. על-פי דיווח זה, המתבסס על בכיר צבאי באופוזיציה הסורית, הקימו המיליציות השיעיות למעלה מ-17 מפקדות חדשות, רובן בשטחים עליהם השתלטו צבא סוריה והמיליציות הנלוות אליו בקרבות מדרום לחלב וממזרח לאדלב. להערכת המקור, בין 2,000 ל-2,500 לוחמים ממשמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות פועלים בחזיתות חלב ואדלב (זמאן אלוצל, 26 במרץ 2020).
  • במקביל דיווחו מקורות סורים על הגברת פעילות לוחמי המיליציות השיעיות, ובמיוחד חטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה, באזור הגבול בין סוריה ועיראק. ב-24 באפריל 2020 דיווחו מקורות אופוזיציה סורים, כי מאות לוחמי חטיבת פאטמיון נכנסו לסוריה והוצבו באזורים שונים ברחבי המדינה, במיוחד במדבר הסורי ובאזורי חלב, אדלב ודיר א-זור. על-פי דיווח זה, חלק מהלוחמים הגיעו עם משפחותיהם במטרה להתיישב בשטחים שתחת שליטת המשטר הסורי והמיליציות השיעיות בצפון סוריה ובמזרחה (www.syria.tv, 24 באפריל 2020).
  • ב-29 באפריל 2020 דיווחה רשת החדשות הסורית עין אלפראת, כי שלושים כלי רכב צבאיים הגיעו מעיראק למעבר הגבול אלבוכמאל, בהם כמאה לוחמים מחטיבת פאטמיון. על-פי דיווח זה, הוצבו הלוחמים בעמדות סמוך לגשר אלבוכמאל שעל גדת הפרת, שהוכנו כחודש מראש וצוידו באמצעי לחימה מסוגים שונים.
  • ב-11 במאי 2020 דיווח אתר החדשות פראת פוסט על תגבור המיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה בסוריה. על-פי דיווח זה, נשלחו לאחרונה מאה לוחמים נוספים של חטיבת פאטמיון מאיראן לסוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל שבין סוריה לעיראק. הלוחמים הגיעו תחילה למערב העיר דיר א-זור, משם המשיכו לדמשק. עוד דיווח האתר, כי גם חטיבת זינביון, המורכבת מלוחמים שיעים מפקיסטאן, תוגברה לאחרונה בלוחמים, שהועברו מאזור דיר א-זור לריף חמץ. כמו כן, דיווח אתר אופוזיציה סורי על פריסה של המיליציה העיראקית לואא’ אלמנתט’ר באזור אלבוכמאל. על-פי דיווח זה, המיליציה החדשה, שהוקמה בהנחיית מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, ומונה כמה מאות לוחמים עיראקים וסורים, נכנסה במהלך חודש מרץ 2020 לסוריה, לאחר שפעיליה עברו אימונים בלחימה בשטח בנוי ובלחימת גרילה על-ידי קצינים איראנים באזור אלקאא’ם, מצדו העיראקי של מעבר הגבול (step news, 3 במאי 2020).
  • ב-10 באוקטובר 2020 דיווחה Step News Agency המזוהה עם האופוזיציה הסורית, כי תגבורות צבאיות של משמרות המהפכה הגיעו לאזור אלבוכמאל דרך מעבר אלקאא’ם שבין סוריה לעיראק. התגבורות כללו 25 כלי רכב צבאיים, עשרה נגמ”שים, חמש משאיות, ציוד תקשורתי וכלי רכב משוריינים עם מקלעים כבדים. על-פי הדיווח, יעד התגבורות הוא בסיס אמאם עלי שבדרום אלבוכמאל. עוד נמסר בדיווח, כי הכוחות האיראנים מנעו מכוחות המשטר הסורי להתקרב לכוחות המתוגברים ואף לצלמם.
  • ב-17 בדצמבר 2020 דיווחה סוכנות הידיעות התורכית אנאטול, כי משמרות המהפכה וחברי מיליציה עיראקית הנתמכת על-ידם השתלטו על כעשרים בתי מגורים, השייכים לאזרחים סורים במחוז דיר א-זור, על מנת להגן על עצמם מפני תקיפות אוויריות נגד יעדים של איראן והמיליציות הפועלות בחסותה באזור. על-פי הדיווח, הפכו הכוחות האיראנים את בתי המגורים לבסיס צבאי או למרכז מגורים מבלי לשלם פיצויים לבעלי הדירות.
• בתוך כך, ממשיכה איראן להגביר את השפעתה גם בדרום סוריה תוך שהיא מנצלת את העדר השליטה מצד משטר אסד ואת פעילותם של שחקנים רבים בעלי אינטרסים מתחרים הפועלים במרחב. מאז השיב משטר אסד את שליטתו על דרום סוריה בקיץ 2018, מקדמת איראן את פעילותן של מיליציות מקומיות הפועלות באזור בתמיכתה וחותרת לבסס נוכחות של שלוחיה, בהם גורמים סוריים מקומיים, יחידות צבא סורי שנתונות להשפעתה וחזבאללה, בסמוך לגבול עם ישראל:
  • באוגוסט 2020 דיווח מקור אופוזיציה סורי מפי מקורות צבאיים מקומיים, כי איראן החלה בהקמת כוח צבאי חדש במחוז קניטרה הסמוך לגבול עם ישראל במסגרת מאמציה להרחיב את השפעתה באזור ועל רקע מאבקי כוחות המתנהלים בינה לבין רוסיה על השליטה באזור. על-פי הדיווח, פועלת איראן באמצעות חזבאללה ובחסות ענף 220 של מינהל הביטחון הפוליטי הסורי להקמת הכוח החדש בפיקוד לוחמים לשעבר בצבא הסורי ובמיליציית “גדוד הגולן”, שנלחמה לצד המשטר הסורי. עד כה גויסו כ-175 לוחמים לכוח החדש (ענב בלדי, 12 באוגוסט 2020).
  • בלילה שבין 3-2 באוגוסט 2020 תקף צה”ל חוליה, שניסתה להניח מטעני חבלה במובלעת בשליטה ישראלית בצדו המזרחי של הגבול בין ישראל לסוריה. החוליה מנתה, לפי צה”ל, ארבעה חברים, שככל הנראה נהרגו בתקרית. דובר צה”ל העריך, כי מאחורי הניסיון להניח את מטעני החבלה ברמת הגולן עמדה חוליה מקומית, שהופעלה בידי איראן ולא בידי חזבאללה, ייתכן בתגובה לסדרת התקיפות האוויריות של יעדים איראנים בסוריה, שיוחסו לישראל.  
  • ב-17 בנובמבר 2020 חשף צה”ל שתי זירות מטענים סמוך לגדר הגבול עם סוריה בשטח ישראל. לטענת צה”ל, חברי שתי החוליות, שהטמינו את המטענים, הם תושבי כפרים סוריים הסמוכים לגבול, שפעלו בהכוונת כוח קדס ובמימונו. בעקבות חשיפת המטענים, תקפו מטוסי חיל האוויר מחסנים, מפקדות ומתחמים צבאיים של כוח קדס וצבא סוריה. תקיפות חיל האוויר כוונו בחלקן נגד יחידה 840 במשמרות המהפכה, ששייכת לכוח קדס ואחראית להנחת זירות המטענים (מעריב; הארץ, 19-18 בנובמבר 2020).
• במקביל למאמצי ההתבססות האיראנים הנמשכים בסוריה, מיסדו שתי המדינות בשנה האחרונה את שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני ביניהן. ביולי 2020 חתמו שר ההגנה הסורי, עלי איוב, וראש מטה הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), על הסכם כולל לשיתוף פעולה צבאי, ביטחוני וטכנולוגי. במעמד החתימה אמר באקרי, כי ההסכם מחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות בהתמודדות עם הלחצים האמריקאים. הוא ציין, כי בכוונת איראן לחזק את מערכות ההגנה האווירית של סוריה במסגרת הידוק הקשרים הצבאיים בין המדינות (אלמיאדין, 8 ביולי 2020). בספטמבר 2020 הצהיר דובר הכוחות המזוינים האיראנים, אבו-אלפצ’ל שכארצ’י (Abolfazl Shekarchi), כי בכוונת איראן לחזק את מערך ההגנה האווירית של סוריה על בסיס ההסכם, שנחתם בחודש יולי (פארס, 22 בספטמבר 2020).
• במאמץ האיראני הנמשך לבסס את השפעתה בסוריה המשיך כוח קדס של משמרות המהפכה למלא תפקיד מרכזי גם לאחר חיסול סלימאני. בשנה האחרונה קיים מפקד הכוח, אסמאעיל קאא’ני, מספר ביקורים בסוריה ובלבנון:
  • בסוף פברואר 2020 קיים קאא’ני את ביקורו הראשון בסוריה מאז כניסתו לתפקיד. אלערבי אלג’דיד דיווח (9 במרץ 2020), כי במהלך הביקור סייר קאא’ני בזירות הלחימה בהן פועלים כוחות משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות. קאא’ני ביקר באזור הכפרי שממערב לחלב בסמוך לכפרים השיעים נבל ואלזהראא’, באזור הכפרי שמדרום לחלב בסביבות העיירה ח’אן טומאן ובבסיס האיראני ג’בל עזאן שמדרום לחלב. כמו כן סייר קאא’ני במחוזות אדלב, חמאה ולאד’קיה.

• • ב-27 ביוני 2020 דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית תסנים על ביקור, שקיים קאא’ני באזור אלבוכמאל שבגבול סוריה-עיראק. במהלך ביקורו הצהיר קאא’ני, כי מזימות ארצות הברית ו”המשטר הציוני” לא הסתיימו.
  • בנובמבר 2020 דווח, כי טרם ביקורו בבגדאד ביקר קאא’ני גם בדמשק ובבירות ונועד עם הנשיא אסד ועם מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה (BBC, 21 בנובמבר 2020). ב-30 בנובמבר 2020 דיווח העיתון הלבנוני בצרפתית לאוריין לוג’ור, כי קאא’ני ביקש מנצראללה להימנע ממהלכים שיובילו להסלמה עם ישראל כדי שזו לא תנצל את המצב לפעולה נרחבת.

איראן בעיראק בעקבות חיסול סלימאני

• גם בעיראק המשיכה איראן במאמציה לשמר את השפעתה הצבאית, הפוליטית, הכלכלית והדתית, במיוחד על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן ולמיליציות השיעיות העיראקיות ורצונה של איראן להאיץ את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. איראן, הרואה בעיראק חשיבות גיאו-אסטרטגית משמעותית בהיותה “חצר אחורית”, המשיכה במאמציה לקדם את האינטרסים ארוכי הטווח שלה במדינה חרף הקשיים ותוך שהיא מפגינה פרגמטיות וזהירות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשל המרכזי בבגדאד ועם המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידה. סילוק הנוכחות האמריקאית עדיין נתפס בעיני איראן יעד אסטרטגי ואמצעי משמעותי לשימור ואף לחיזוק השפעתה במדינה.  לפיכך, כוח קדס מעודד את המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידו להפעיל לחצים מבוקרים על ארצות הברית. עם זאת, נמנעת איראן מפעילות ישירה נגד ארצות הברית ומעדיפה להשתמש בשלוחיה מבלי לקחת על פעילותם אחריות פורמלית כדי שלא להוביל להסלמה מחודשת בעיראק, להחרפת העימות בינה לממשל המרכזי בבגדאד וייתכן אף לעימות צבאי בינה לארצות הברית, שאינם משרתים את האינטרס האיראני.
• גם בזירה העיראקית ממשיך כוח קדס למלא תפקיד מרכזי במאמציה הנמשכים של איראן לשימור דריסת הרגל הפוליטית והביטחונית שלה. מאז נכנס לתפקידו בינואר 2020, קיים אסמאעיל קאא’ני לפחות שישה ביקורים בעיראק:
  • בסוף מרץ 2020 ביקר קאא’ני בעיראק בניסיון לאחד את הסיעות השיעיות סביב דחיית מועמדותו של עדנאן אלזרפי ולגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות הממשלה. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של ראש הממשלה המיועד (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020).
  • בראשית יוני 2020 הגיע קאא’ני לביקור נוסף בבגדאד. מקורות עיראקים דיווחו, כי ביקורו נועד לגבש חזית אחידה עם בכירים בסיעות הנאמנות לאיראן בעיראק לקראת פתיחת הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות הברית, במהלכו נידונה שאלת הנוכחות הצבאית האמריקאית במדינה (אלערבי אלג’דיד, 3 ביוני 2020). העיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה דיווח (6 ביוני 2020), כי בפגישות, שקיים קאא’ני עם בכירי המיליציות השיעיות במהלך ביקורו בן היומיים בעיראק, הוא קרא להם שלא להסלים את המצב, לשמור על רגיעה ולפתור את הבעיות בשיקול דעת. הוא הדגיש, כי “הגיוס העממי”, ארגון הגג המאגד את המיליציות השיעיות, הוא עיראקי וכי טהראן תומכת בו, אך אין בכוונתה להתערב בחילוקי הדעות הפנימיים בעיראק. עוד אמר קאא’ני, כי בחירתו של מצטפא אלכאט’מי כראש ממשלת עיראק היא בחירה עיראקית ולא איראנית וכי הצלחתו תשרת את האינטרסים של שתי המדינות.
  • ב-16 באוגוסט 2020 הגיע קאא’ני לביקור בבגדאד, במהלכו נפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, לקראת יציאתו של ראש הממשלה לביקור בוושינגטון במסגרת “הדיאלוג האסטרטגי” בין עיראק לארצות הברית (rudaw.net, 17 באוגוסט 2020). חבר הפרלמנט העיראקי, חסין ערב (Hussein Arab), המשמש כדובר הסיעה השיעית “קואליציית העיראקים” (אלעראקיון) בהנהגת עמאר אלחכים, אמר, כי קאא’ני הגיע לעיראק במסגרת משלחת רשמית כדי לדון עם אישים רשמיים ומנהיגי הסיעות הפוליטיות העיראקיות במצב הביטחוני והכלכלי וביחסים בין איראן לעיראק. הוא ציין, כי לביקור קאא’ני אין כל קשר לביקורו המתוכנן של ראש ממשלת עיראק בוושינגטון, וכי נושא זה כלל לא עלה במהלך שיחותיו בבגדאד (שפק ניוז, 18 באוגוסט 2020).
  • ב-9 באוקטובר 2020 דיווחו מקורות תקשורת בעיראק על ביקור נוסף של קאא’ני בבגדאד, במהלכו נפגש עם בכירי המיליציות השיעיות. הביקור התקיים על רקע מגעים, שהתנהלו בשבועות שקדמו לו בין הממשל העיראקי, המיליציות השיעיות העיראקיות והממשל בטהראן בעקבות איום, ששיגרה ארצות הברית לבגדאד לסגור את שגרירותה בבגדאד ולפעול צבאית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. זאת, בעקבות המשך ההתקפות מצד המיליציות על יעדים אמריקאים במדינה.
  • במחצית נובמבר 2020 ביקר קאא’ני פעם נוספת בבגדאד ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי ועם ראשי המיליציות השיעיות בעיראק. סוכנות הידיעות AP דיווחה (20 בנובמבר 2020) מפי שני פוליטיקאים שיעים עיראקים, כי בפגישותיו עם בכירי המיליציות השיעיות, הינחה אותם קאא’ני לשמור על כוננות גבוהה אך להימנע מיצירת מתח מול ארצות הברית, כדי שלא לתת לנשיא טראמפ סיבה לפתוח במתקפה בשבועות האחרונים לכהונתו. המקורות העיראקים מסרו, כי מנהיגי המיליציות השיעיות הסכימו להמשיך בהפסקת האש הבלתי-רשמית עם ארצות הברית, בשעה שנמשכים המגעים בין בגדאד לוושינגטון בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (שפאק ניוז, 21 בנובמבר 2020). בריאיון לערוץ הטלוויזיה האיראני בערבית אלעאלם (5 בדצמבר 2020), אישר שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), את דבר ביקורו של קאא’ני בעיראק וציין, כי במהלך הביקור נפגש קאא’ני עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי; עם נשיא עיראק, ברהם צאלח; ועם כמה בכירים עיראקים נוספים ודן עימם בסוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ובחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות. מסג’די הדגיש, כי איראן אינה מתערבת בעניינים הפוליטיים הפנימיים בעיראק, אך ציין, כי קיימים קשרים טובים בין הסיעות העיראקיות ואיראן וטבעי הדבר שהן יקיימו עימה התייעצויות.
  • בסוף דצמבר 2020 קיים קאא’ני ביקור קצר נוסף בבגדאד, ככל הנראה בעקבות מתקפת הרקטות, ששוגרו ב-20 בדצמבר 2020 לעבר מתחם שגרירות ארצות הברית בבגדאד. במהלך המתקפה – הרחבה ביותר מאז ראשית 2020 – שוגרו 21 רקטות למתחם בו ממוקמת השגרירות בבגדאד. רשת אלעאלם האיראנית דיווחה, כי בהתייעצויותיו בבגדאד דן קאא’ני בהרחבת הקשרים בין שתי המדינות. על-פי דיווח זה, ביקורו של קאא’ני נקבע מראש ואינו קשור לתקיפת השגרירות האמריקאית בבגדאד (אלעאלם, 23 בדצמבר 2020). לעומת זאת, האתר שפק ניוז (shafaq news) דיווח מפי מקור עיראקי, כי קאא’ני הגיע לבגדאד לביקור בן שעות ספורות כדי להיפגש עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, ולהכחיש כל קשר של איראן או המיליציות הנתמכות על-ידה לתקיפת השגרירות (שפק ניוז, 23 בדצמבר 2020). קודם לכן, דיווחו מקורות עיראקים, כי קאא’ני אמר לראש ממשלת עיראק, שאיראן מתנגדת לתקיפת נציגויות דיפלומטיות ותומכת במאמצי הממשלה העיראקית לשמור על הסדר והביטחון ולהגן על האינטרסים הלאומיים העיראקים (אלעראק אליום, 23 בדצמבר 2020). בריאיון, שהעניק שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), לערוץ הטלוויזיה העיראקי “אלעהד” (28 בדצמבר 2020), אמר השגריר, כי קאא’ני הוא זה שמחזיק ב”תיק העיראקי” באיראן.
• על רקע העימותים בין המיליציות השיעיות לכוחות האמריקאים בעיראק, נמשכים כל העת תיאומים בין איראן לבכירי המיליציות הנאמנות לה וכן מימון פעילותן וציודן של המיליציות על-ידי איראן. שיגורי הרקטות לעבר שגרירות ארצות הברית בבגדאד בשנה האחרונה העלו את השאלה, האם הם בוצעו בהכוונה איראנית או לכל הפחות בתיאום עם איראן או שמא מדובר בירי, שבוצע על-ידי “סוררים” במיליציות השיעיות בעיראק. הגם שלא ניתן להשיב באופן חד-משמעי לשאלה זו, ספק רב אם התקיפות החוזרות ונשנות כנגד השגרירות האמריקאית ויעדים אמריקאים נוספים בעיראק תוך שימוש באמצעי לחימה איראנים יכולים היו להתבצע ללא תיאום או יידוע של איראן, אף כי לא ניתן להוציא מכלל אפשרות, כי חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שקיימו ביניהם קשר אישי הדוק, פגע ביכולתם של משמרות המהפכה לשמר בידיהם שליטה ריכוזית בחלק מהמיליציות השיעיות בעיראק. בכל מקרה, ביקוריו התכופים של קאא’ני בבגדאד, מעידים על מאמץ ניכר מצדו לשמר ערוצי קשר ישירים והשפעה בקרב המיליציות השיעיות העיראקיות הנתמכות על-ידי איראן.
• במקביל לביקוריו התכופים של קאא’ני בבגדאד, התקיימו בשנה האחרונה מספר ביקורים של בכירים במיליציות השיעיות העיראקיות באיראן:
  • בראשית ינואר 2020 ביקר אחמד אלמחמדאוי (אבו-פדכ), שמונה למפקד “גדודי חזבאללה” בעקבות חיסול אבו-מהדי אלמהנדס, באיראן. במהלך הביקור ביקר אבו-פדכ בקברו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס לשעבר, בעיר כרמאן (משרק ניוז, 24 בפברואר 2020).
  •  בפברואר 2020 התקיים בטהראן כנס לזכר חללי “חזית ההתנגדות”, במהלכו הצהיר מנהיג המיליציה העיראקית השיעית הפרו-איראנית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’), שיח’ אכרם אלכעבי, כי בכוונת המיליציה להיאבק נגד הכוחות האמריקאים עד לסילוקם מעיראק. הוא הוסיף, כי ארגונו נחוש לנקום את מותם של “מפקדי ההתנגדות החללים” ונערך למלחמה וכי החלה הספירה לאחור לקראת שעת האפס של הנקמה על מותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס (תסנים; מהר, 15 בפברואר 2020).
  • באוקטובר 2020 הגיע אכרם אלכעבי לביקור נוסף בטהראן במהלכו נפגש עם בכירים איראנים, בהם יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, יועצו הצבאי הבכיר של מנהיג איראן וסגן מפקד משמרות המהפכה. פגישותיו בטהראן התמקדו בנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק (אירנ”א, 27 באוקטובר 2020).
• בתוך כך, נמשכו לאורך השנה מגעים שוטפים בדרגים בכירים בין איראן לעיראק:
  • ב-19 ביולי 2020 הגיע שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, לביקור רשמי בבגדאד, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל העיראקי, ובראשם הנשיא וראש הממשלה, ודן עימם בחיזוק הקשרים בין שתי המדינות, במיוחד במישור הכלכלי, בהמשך המערכה נגד טרור דאעש בעיראק ובשיתוף הפעולה נגד התפרצות הקורונה. כמו כן, נפגש זריף עם מפקד “הגיוס העממי”, פאלח אלפיאצ’, ודן עימו ביחסים בין איראן למיליציות השיעיות בעיראק, בהשלכות חיסול סלימאני ואלמהנדס ובסוגיית נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק (פארס, 19 ביולי 2020).
  • יומיים לאחר מכן הגיע ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, לביקור רשמי בטהראן, הראשון מאז נבחר כראש ממשלה במאי 2020. במהלך ביקורו נפגש אלכאט’מי עם בכירי הממשל האיראני, בראשם המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי, הנשיא חסן רוחאני, יו”ר המג’לס, מחמד באקר קאליבאף, ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. לראש ממשלת עיראק התלוותה בביקורו משלחת מדינית-כלכלית רמת דרג. לפי העיתון הלבנוני בעל הנגישות לחזבאללה אלאח’באר (22 ביולי 2020), נפגש אלכאט’מי בטהראן גם עם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני.
  • בסוף ספטמבר 2020 הגיע שר החוץ העיראקי, פואד חסין (Fuad Hussein), לביקור בן יומיים בטהראן, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל האיראני ודן עימם בהתפתחויות בעיראק ובאזור, ביחסים בין שתי המדינות ובמימוש ההסכמים, שנחתמו במהלך ביקור ראש ממשלת עיראק בטהראן (אירנ”א, 26 בספטמבר 2020).
  • במקביל, הגיעה משלחת צבאית איראנית בראשות סגן הרמטכ”ל לעניינים בינלאומיים, קדיר נט’אמי (Qadir Nezami), המשמש גם כראש הועדה הצבאית המשותפת לאיראן ולעיראק, לביקור בבגדאד. במהלך הביקור נפגשה המשלחת עם שר ההגנה העיראקי, ג’מעה ענאד סעדון (Juma Inad Saadun), ודנה עימו בשיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות ובהמשך המערכה נגד דאעש (אירנ”א, 27 בספטמבר 2020).
  • במחצית נובמבר הגיע שר ההגנה העיראקי לביקור בטהראן ונפגש עם בכירים איראנים, בראשם שר ההגנה האיראני, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, מפקד משמרות המהפכה ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. סעדון עמד בראש משלחת צבאית וביטחונית, שכללה גם את מפקד חיל האוויר של עיראק, מפקד ההגנה האווירית העיראקי וכמה מפקדים בכירים נוספים. הביקור נועד לדון בהרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין שתי המדינות. רמטכ”ל איראן, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), מסר לאחר פגישתו עם שר ההגנה העיראקי, כי שני הצדדים גיבשו הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות, שייחתם בעתיד הקרוב. הוא ציין, כי המשלחת העיראקית דנה בנושאים הקשורים לתעשיות הביטחוניות, לביטחון הגבולות המשותפים, לתוכניות אימונים ולעריכת תמרונים צבאיים משותפים (מהר, 15 בנובמבר 2020).

• איראן המשיכה גם במאמציה להבטיח את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה בעיראק. במוקד מאמצים אלה עמדו בחודשים האחרונים ניסיונות מצד בכירים איראנים ושגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, לאפשר את פתיחתם של מעברי הגבול בין שתי המדינות, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה; ביקור משלחת בראשות שר האנרגיה האיראני בבגדאד (יוני 2020); שני ביקורים של נגיד הבנק המרכזי האיראני בבגדאד (יוני ואוקטובר 2020); ופגישות בין שגריר איראן בבגדאד עם שרים כלכליים בכירים בממשלת עיראק.
• כמו כן, ממשיכה טהראן בפעילות, שנועדה לשמר את השפעתה הדתית-תרבותית בעיראק. בראשית דצמבר 2020 דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על הרחבת מאמצי איראן לבסס את השפעתה הדתית בעיראק באמצעות פיתוח המקומות הקדושים לשיעה במדינה. הסוכנות דיווחה, כי איראן משקיעה מאות מיליוני דולרים בפרויקט לפיתוח ולהרחבת קבר האמאם חוסין בכרבלאא’ כחלק ממאמצי איראן לבסס את השפעתה בעיראק באמצעות “עוצמה רכה” וכן לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה באמצעות עידוד תיירות דתית בין איראן לעיראק. בנוסף לפעילות הפיתוח של קבר האמאם חוסין בכרבלאא’, מבצעת איראן באמצעות מספר חברות קבלניות עבודות פיתוח של אתרים דתיים גם בנג’ף, בבגדאד ובסאמראא’ שבצפון עיראק (רויטרס, 2 בדצמבר 2020).
• בסיכומו של דבר, איראן ממשיכה לראות בעיראק זירת פעילות מרכזית המשרתת אינטרסים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים חיוניים. דווקא לנוכח האתגרים המחריפים מבית ומחוץ, בראשם המשבר הכלכלי המעמיק והעימות הנמשך עם ארצות הברית סביב מדיניות הפעלת הלחץ המקסימלי מצד הממשל האמריקאי, מייחסת איראן חשיבות רבה עוד יותר לשימור השפעתה בעיראק ואין בכוונתה לוותר עליה.

כוח קדס בין עידן סלימאני לעידן קאא’ני

• חיסול סלימאני פגע אומנם ביכולתם של משמרות המהפכה וכוח קדס לממש את יעדיהם באזור, אך גם סיפק להם הזדמנות להתאים את משימותיהם ואת דפוסי פעולתם לנסיבות האזוריות המשתנות ולמערכת האילוצים וההזדמנויות הניצבים בפניהם. בעשור האחרון חלו שינויים מפליגים במאפייני פעילות כוח קדס ושל מפקדו. מאז הקמתו בסוף שנות השמונים היווה כוח קדס יחידת עילית קטנה יחסית, שהתמקדה בעיקר בפעילות בעלת אופי חשאי ובחתימה נמוכה, בדרך כלל באמצעות ארגונים שליחים וככל האפשר ללא “טביעת אצבע” איראנית, לקידום יעדיה האסטרטגיים של איראן באמצעות טרור וחתרנות מדינית. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש, הפך כוח קדס לגורם מרכזי בעיצוב ובניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק. התערבות כוח קדס בסוריה, בעיקר מאז 2015, שיקפה שינוי משמעותי בהתנהלות איראן, שנמנעה בדרך כלל משיגור כוחות בסדר גודל משמעותי לניהול מערכה צבאית מחוץ לגבולות המדינה.
• גם במאפייני פעילותו של קאסם סלימאני חלו שינויים מרחיקי לכת. במשך שנים רבות הקפיד סלימאני לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך וכמעט שלא היה מוכר בזירה הציבורית באיראן (הגם ששמו שב והוזכר בהקשר למעורבות בפעולות חתרנות טרור, שביצעה איראן מחוץ לגבולותיה). תפקידו המרכזי בניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק הגביר באופן משמעותי את החשיפה התקשורתית לה זכה סלימאני באיראן ומחוצה לה. סלימאני, שהעדיף עד מחצית העשור הקודם לפעול מאחורי הקלעים, עלה לקדמת הבמה.
• אלא שבשלוש השנים האחרונות, ובעקבות ההישגים הן במערכה נגד דאעש והן במלחמת האזרחים בסוריה,  השתנו הנסיבות בשתי זירות הפעולה העיקריות בהן פעל כוח קדס. התמוטטות אזורי השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית והישגיו של הנשיא אסד פתחו אומנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק, אולם גם הציבו מכשולים וקשיים חדשים בפני איראן במאמציה לבסס את השפעתה. בתוך כך, ההישגים הצבאיים של הכוחות הסורים, בסיוע רוסי, ששיאם בכיבושה מחדש של חלב בשלהי 2016, אפשרו לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על לוחמי חזבאללה ועל המיליציות השיעיות הזרות שבחסותה ולדלל באופן משמעותי את הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה.
• גם אם נראה שמחליפו של סלימאני, קאא’ני, מתקשה לשמר ולתחזק את הרשת, שטווה סלימאני בעשור האחרון מול הארגונים והמיליציות הפועלים בחסות משמרות המהפכה ובתמיכתה, יש לזכור שבשונה מקודמו, הוא אינו נדרש עוד לנהל מערכה צבאית רחבה. יתר על כן, נראה כי בהנהגתו חוזר כוח קדס לדפוסי פעולה, שאפיינו אותו בעבר ככוח מצומצם ואיכותי האחראי לפעילות חשאית, בעיקר באמצעות בעלי בריתה וארגונים שליחים הפועלים תחת “מטריה איראנית” ושליטה איראנית. כל זאת, לשם מימוש היעדים האסטרטגיים של איראן, ובראשם סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור, שימור והעמקת ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק והמשך הצטיידות חזבאללה.
• ביטוי לשינוי מאפייני פעילות הכוח ניתן למצוא בכתבה, שפרסם אתר חדשות איראני ביוני 2020. בכתבה נכתב, כי בשונה מקודמו, מעדיף קאא’ני פעילות חשאית על פני פעילות גלויה, אך ממשיך לקדם את יעדי העל האיראנים בזירות השונות, בראשן עיראק, שבה מקדם קאא’ני פעילות מדינית חשאית למחצה במטרה להביא לקביעת מועד לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. בסיכום הכתבה נכתב, כי כוח קדס תחת פיקודו של קאא’ני נכנס לשלב חדש המתאפיין בפעילות חשאית יותר מאשר בעבר, מה שמשפר את יכולותיו אל מול אויבי איראן באזור (ג’האן ניוז, 20 ביוני 2020).
• גם החוקר והסופר אראש עזיזי, שפרסם לאחרונה ביוגרפיה של קאסם סלימאני, התייחס לשינוי במאפייני פעילותו של כוח קדס תחת פיקודו של קאא’ני. עזיזי ציין, כי קאא’ני נאלץ להתמודד בשנה האחרונה עם קשיים רבים וכי הוא נעדר את הכריזמה של קודמו, אף כי שיפר מאוד את שליטתו בשפה הערבית. לטענת עזיזי, הנהגת כוח קדס בפיקודו של קאא’ני עוברת למלא בעיקר תפקיד של תיאום תוך ביזור חלק מסמכויות מפקד הכוח לידי הנהגת חזבאללה ומנהיגי המיליציות השיעיות העיראקיות והמשך ארגון הסיוע האיראני הניתן להם. זאת, בשונה מסלימאני, ששימש כרמטכ”ל של צבא על-לאומי, שפעל במספר חזיתות. שינוי זה במאפייני פעילותו של כוח קדס תואם את הערכתנו מפברואר 2020, בה נכתב כי ביזור חלק מסמכויות כוח קדס לשלוחים איראנים מקומיים (תוך שימור תלותם בטהראן) ופעילות בחתימה נמוכה עשויים לשרת טוב יותר את היעדים האיראנים במרחב הערבי בעת הנוכחית^[3] .

The post שנה לחיסולו של קאסם סלימאני: איראן ניצבת בפני קשיים רבים, אך נחושה לבסס את השפעתה האזורית appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• האירועים הללו לא היו המוניים, בשל העלייה החדה בתחלואה בנגיף קורונה^[1], אך הם זכו לתהודה תקשורתית ניכרת, ונוצלו ע”י חזבאללה להטמעת שורת מסרים מטעמו ומטעם “ציר ההתנגדות”, שבהנהגת איראן:
  • טיפוח פולחן האישיות של חסן נצראללה (כמה טקסים נוצלו לשבועת אמונים לנצראללה של פעילי חזבאללה).
  • האדרת דמותו של השהיד קאסם סלימאני, שכונה “אדון השהידים של ציר ההתנגדות”. סלימאני צורף לפנתיאון השהידים של חזבאללה, לצד עמאד מע’ניה, השהיד הבכיר של חזבאללה.
  • הבלטת הנאמנות לאיראן ולמנהיגיה, שאותם רואה חזבאללה כמקור הסמכות שלו^[2] (פעילי חזבאללה נשבעו אמונים לח’מיני ולח’אמנהאי בטקס בעיירה מארון אלראס).
  • הדגשת חשיבות שיתוף הפעולה בין מדינות “ציר ההתנגדות” במזרח התיכון (איראן, סוריה, לבנון, עיראק ותימן).
  • התנגדות לנורמליזציה עם ישראל וקריאה לדבוק ב”התנגדות” המזויינת נגדה, שהיא זאת שתוביל לניצחון.
  • איומים כלפי ארה”ב על הריגת סלימאני (האמאם ח’אמנהאי קבע מי הם אלו שהרגו את סלימאני ו”נקמת דם צודקת” יהיה גורלם).
  • קריאה להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק ומהאזור כולו (מסר זה הועלה הן בנאום חסן נצראללה לרגל יום השנה להריגת סלימאני והן בנאומו של שגריר איראן בלבנון בשכונה אלע’בירי).
• להלן סיכום הטקסים והאירועים העיקריים והמסרים שהושמעו בהם (נספח א’). כמו כן מובאות דוגמאות מביקורת פנים-לבנונית על הטקסים, שלטענת מתנגדי חזבאללה היו בעלי אופי “איראני” והפכו את לבנון לבת ערובה בידי איראן (נספח ב’).

נספח א’

האירועים והטקסים במחוזות השונים

דרום לבנון

הנפת כרזה של סלימאני ואלמהנדס מול מטולה

•  ב-3 בינואר 2021 ערכו “הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי”^[3] טקס הצבת דגל ושלט, שעליהם תמונותיהם של קאסם סלימאני, אבו-מהדי אלמהנדס ועמאד מע’ניה מול מטולה (חשבון הטוויטר של עלי שעיב, 3 בינואר 2021; אלעהד, 3 בינואר 2021). במהלך הטקס נשבעו הפעילים אמונים למזכ”ל חזבאללה, סיד חסן נצראללה (ערוץ היוטיוב של סוכנות הידיעות RT בערבית, 3 בינואר 2021).

חנוכת שמורת טבע בקרבת העיירה אלטיבה

•  ב-1 בינואר 2021 חנך חזבאללה את “שמורת [טבע] השהיד קאסם סלימאני” בגבעת אלעויצ’ה, סמוך לעיירה אלטיבה (בקרבת הגבול עם ישראל). השמורה כוללת 100,000 עצים. הטקס נערך בחסות מזכ”ל חזבאללה סיד חסן נצראללה. נציגו של נצראללה בטקס היה ציר הפרלמנט מטעם חזבאללה עלי פיאצ’, שנשא דברים לזכרו של קאסם סלימאני.
• בנאומו כינה פיאצ’ את סלימאני “אדון השהידים של ציר ההתנגדות” וציין כי הגבעה שבה נמצאת שמורת הטבע משקיפה על השטחים שכבשה ישראל, שאותם הוא מנה: פלסטין; חוות שבעא וגבעות כפר שובא בלבנון; הגולן וחלקו הסורי של הר החרמון. בהמשך הוא חלק שבחים לסלימאני על מאבקו נגד ישראל, ארה”ב ודאעש וקרא לשיתוף פעולה ולסיוע הדדי בין כל “גורמי ההתנגדות” ברחבי האזור.

   
טקס חנוכת “שמורת השהיד קאסם סלימאני” בגבעת אלעויצ’ה שבעיירה אלטיבה
(אלעהד, 1 בינואר 2021; חשבון הטוויטר של סאג’ד עבוד, 1 בינואר 2021)

קריאת כביש המוביל לעיירה אלטיבה על שם אבו מהדי אלמהנדס

• ב-1 בינואר 2021 ערך חזבאללה טקס קריאת כביש עלמאן על שמו של אבו מהדי אלמהנדס, שמצא מותו יחד עם סלימאני (כביש המחבר בין כביש אלנבטיה-תבנין לבין העיירה אלטיבה, שבקרבת הגבול עם ישראל). הטקס נערך בחסות מזכ”ל החזבאללה חסן נצראללה. נציגו של נצראללה היה ציר הפרלמנט עלי פיאצ’. בנאומו שיבח פיאצ’ את הלחימה, שניהלו פעילי חזבאללה באזור [בתקופת “אזור הביטחון” ובמלחמת לבנון השנייה]. הוא חלק שבחים לדמותו של אבו מהדי אלמהנדס ולתפקידו במאבק נגד ארה”ב (“מפעל ההשתלטות האמריקאי”) ודאעש (“המפעל התכפירי הטרוריסטי”).

פתיחת אתר תיירות על שם קאסם סלימאני בעיירה חולא

• ציר הפרלמנט מטעם חזבאללה, שיח’ חסן עז אלדין, נתן את חסותו לטקס פתיחה של “אתר התיירות הג’האדית” בשם “השהיד המפקד חאג’ קאסם סלימאני” בעיירה חולא, שבקרבת הגבול עם ישראל. האתר שייך להתאחדות העיריות של ג’בל עאמל. לאחר נאומים קצרים בשבח השהיד קאסם סלימאני, סיירו המשתתפים באתר. האתר מספר את סיפור הלחימה של חזבאללה נגד ישראל וניתן לראות בו מקומות שבהם נפגעו לוחמי חזבאללה. בנוסף, ניתן לראות באתר חלק מאמצעי הלחימה שבהם השתמש חזבאללה במאבקו נגד ישראל. טקס פתיחת האתר כלל גם תחרות ציורים בנושא “ההיסטוריה הג’האדית של השהידים קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס” (אתר יא צור, 5 בינואר 2021).

 
מימין: יו”ר התאחדות חכמי הדת של צור שיח’ עלי יאסין, במהלך טקס פתיחת האתר. משמאל: משתתפי הטקס מסיירים באתר (אתר יא צור, 5 בינואר 2021)

מיצג בעיירה ערב צאלים

• ב-1 בינואר 2021 הוצב מיצג בעיירה ערב צאלים, שמצפון לאלנבטיה, שדימה את רגע מותו של סלימאני. ניתן להניח, כי הנושא נבחר בשל המעמד המיוחד המיוחס באסלאם השיעי הח’מיניסטי לרגע מותו של שהיד (רגע השהאדה)^[4] (חשבון הטוויטר צעירי חזבאללה, 1 בינואר 2021).

   
מיצג המדמה את רגע מותו של השהיד קאסם סלימאני, בעיירה ערב צאלים
(חשבון הטוויטר צעירי חזבאללה, 1 בינואר 2021)

טקס שבועת אמונים לחזבאללה ולאיראן בעיירה מארון אלראס, שבקרבת הגבול עם ישראל

• ב-2 בינואר 2021 קיים חזבאללה בעיירה מארון אלראס “טקס שבועת הבטחה ונאמנות“, שבו התחייבו משתתפיו להמשיך את דרכם של השהידים סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס (רדיו אלנור, 2 בינואר 2021). בטקס השתתפו בין השאר נציגי תנועת פתח מאזור צור (אתר ואדי פרס, 2 בינואר 2021).
• בטקס נאם חבר המועצה המרכזית בחזבאללה, שיח’ נביל קאוק, אשר אמר שהשהיד קאסם סלימאני הינו “מקור גאווה למהפכה האסלאמית באיראן ולאומה כולה“. הוא ציין, “כל הניצחונות ברחבי האזור שלנו, זוהרים מטביעות אצבעותיו של השהיד סלימאני“. לדבריו, “השהיד [סלימאני] הותיר אחריו צבא בן מיליון אנשי התנגדות מאומנים, מצוידים וכמהים לשהאדה” והדגיש כי “הדם של חאג’ קאסם [סלימאני] לא יתייבש ולא יתקרר לעולם“.

סמינר פוליטי ורעיוני בעיר צור

• ב-30 בדצמבר 2020 קיים גוף בשם “הארגון האסלאמי הפלסטיני” סמינר פוליטי ורעיוני לכבוד יום השנה ה-56 להקמת “ההתנגדות הפלסטינית” (קרי, יום השנה להקמת פתח) ויום השנה הראשון למות קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס. הסמינר התקיים בעיר צור. נכחו בסמינר: ציר סיעת הנאמנות להתנגדות בפרלמנט שיח’ חסן עז אלדין; אחראי התיק הפלסטיני בחזבאללה באזור הראשון (האזור שמדרום לליטאני) ח’ליל חסין; יו”ר הארגון האסלאמי הפלסטיני שיח’ סעיד קאסם ונציגי מפלגות לבנוניות ופלגים פלסטיניים (אתר יא צור, 30 בדצמבר 2020). כמו כן, הופצו בעיר צור תמונות של סלימאני ואלמהנדס (אלעהד, סוכנות הידיעות הלבנונית, 2 בינואר 2020).

טקס הצבת תמונותיהם של סלימאני ואלמהנדס בכניסה הדרומית לצידון

• ב-3 בינואר 2021 הוצבה בעיר צידון, לראשונה בתולדותיה, תמונה של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס. התמונה הוצבה בכניסה הדרומית לעיר. הטקס נערך בחסות שיח’ מאהר חמוד^[6] ושיח’ זיד צ’אהר, אחראי חזבאללה בצידון, בהשתתפות פעילים בכירים בחזבאללה. שיח’ מאהר חמוד דיבר על תפקידו של סלימאני בהתנגדות לישראל ובתמיכה ב”ציר ההתנגדות” והדגיש, כי נפילת שהידים מחזקת את “מסע ההתנגדות” ומרחיבה עוד יותר את החזון של סלימאני (אתר צידא נט, 3 בינואר 2021).

אירועים בבקעת הלבנון

ערב קריאה בקוראן בבעל בכ

• ב-28 בדצמבר 2020 ערכו הפלוגות הלבנוניות להתנגדות לכיבוש הישראלי ערב קריאת קוראן לרגל יום השנה למותם של סלימאני ואלמהנדס. האירוע התקיים בנוכחות פעילי “הפלוגות הלבנוניות” בקבר סידה ח’ולה שבבעלבכ^[7] (חשבון הטוויטר של מחמד אלע’אד, 28 בדצמבר 2020). כמו כן, ערך חזבאללה טקס, שכלל מפגן צבאי בבעל בכ (אלעהד, סוכנות הידיעות הלבנונית, 2 בינואר 2021).

טקסים בבעל בכ ובכמה עיירות בבקאע

• ב-3 בינואר 2021 ערך חזבאללה טקסים לרגל יום השנה למותם של סלימאני ואלמהנדס בבעל בכ ובכמה עיירות בבקאע: בריתאל, אלנבי שיח ועלי אלנהרי. בטקסים הוצבו תמונותיהם של השניים ונחנכו אנדרטאות לזכרם (רדיו אלנור, 3 בינואר 2021).
• בטקסים נאמו צירי פרלמנט מטעם חזבאללה: ציר הפרלמנט חסין אלחאג’ חסן שיבח את התפקיד המשמעותי של סלימאני ואלמהנדס בחיזוק “ציר ההתנגדות” “מפלסטין דרך לבנון, סוריה, עיראק ותימן ועד לכל מקום שיש בו התנגדות…” הוא תקף את הסכמי הנורמליזציה וכינה אותה “ברירת ההשפלה והקלון”. לדבריו “ברירת ההתנגדות היא הברירה הנכונה, שתוביל את האומה לניצחון”.

טקס בעיר הרמל, שבצפון הבקאע

• ב-2 בינואר 2021 ערך חזבאללה באלהרמל טקס לציון יום השנה למותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס. השתתפו בטקס: ציר סיעת הנאמנות להתנגדות בפרלמנט איהאב חמאדה; פעילי חזבאללה, פעילי ההגנה האזרחית בארגון הבריאות האסלאמי ומפקדי אלאמאם אלמהדי, תנועת הצופים של חזבאללה.
• חמאדה אמר בטקס כי הפיצוי לדם שנשפך יהיה “עקירת המפעל האמריקני מן האזור. נקמת הדם לשהידים סלימאני ואלמהנדס בוא תבוא והיא תהיה גדולה כמו האומה הזאת, שהוציאה מתוכה שני מפקדים גדולים כאלה” (רדיו אלנור, 2 בינואר 2021).
•  בית החולים אלבתול של ארגון הבריאות האסלאמי של חזבאללה באלהרמל קיים לרגל יום השנה שני “ימי בריאות”, במסגרתם חולקו בדיקות חינם במרפאות לכל המבוטחים והנחות של 50-30% בבדיקות מעבדה, דימות ושירותי רפואה דחופה (רדיו אלנור, 2 בינואר 2021).

טקסים בפרבר הדרומי של בירות (הצא’חיה)

ערב קריאה בקוראן ליד קברו של עמאד מע’ניה

• ב-2 בינואר 2021 התקיים ערב קריאת קוראן סמוך לקברו של עמאד מע’ניה ב”גן השהידים” בבירות, בית הקברות המרכזי של חזבאללה (אתר החדשות אלעהד, 2 בינואר 2021).

תערוכה במרכז התרבות של שכונת אלע’בירי, שבדרום ביירות

• ב-3 בינואר 2021 פתחה יחידת פעילויות ההסברה בחזבאללה^[8] את “תערוכת קאסם [סלימאני]” בתיאטרון רסאלאת^[9], מרכז התרבות של עיריית אלע’בירי. בטקס פתיחת התערוכה השתתפו: יו”ר סיעת הנאמנות להתנגדות הציר חאג’ מחמד רעד; שגריר איראן בלבנון פירוזניא; היועץ לענייני תרבות האיראני בבירות עבאס ח’אמה; יו”ר התאחדות העיריות של הצ’אחיה המהנדס מחמד צ’רע’אם וראש עיריית אלע’בירי חאג’ מען אלח’ליל. כמו כן השתתפו בטקס נציגים דיפלומטים מרוסיה, קובה, ונצואלה, עיראק, אלג’יריה, סוריה ופלסטין (סוכנות הידיעות הלבנונית, 4 בינואר 2021). בתערוכה הוצגו קטעים מחייו של קאסם סלימאני (חשבון הטוויטר של ג’מאל שעיב, 29 בדצמבר 2020; אלעהד, 3 בינואר 2021).

  
תמונות מ”תערוכת קאסם” של יחידת פעילויות ההסברה בתיאטרון רסאלאת (חשבון הטוויטר של ג’מאל שעיב, 29 בדצמבר 2020; אלעהד, 3 בינואר 2021)

• שגריר איראן בלבנון נשא נאום בו ציין, כי חיסול סלימאני היווה “פסגת הפשעים” של הממשל האמריקאי, שבוצע כדי להגן על “הישות הציונית”. לדבריו יציאת ארה”ב מהמזרח התיכון מהווה מטרה ברורה ומוחלטת של איראן. הוא הוסיף, כי איראן הדגישה מהרגע הראשון, שהיא תגיב על ה”פשע” האמריקאי (ערוץ אלמנאר, 4 בינואר 2021).

הצבת פסל סליאמני בשכונת אלע’בירי, שבדרום ביירות

• ב-5 בינואר 2021 הוסר הלוט מעל פסל של קאסם סלימאני בשכונת אלע’בירי. הפסל הוצב ע”י העירייה ברחוב שהעירייה קראה על שמו עוד בספטמבר 2020. רחוב זה מוביל לשדה התעופה של ביירות.

    
מימין: טקס הסרת הלוט מעל פסל קאסם סלימאני, שהוצב ברחוב הנקרא על שמו, ע”י עיריית אלע’בירי (IMLebanon, 5 בינואר 2021, מתוך סרטון שצולם ע”י רשת MTV). משמאל: שלט רחוב “השהיד חאג’ קאסם סלימאני” בשכונה אלע’בירי (אתר החדשות אלעהד, 6 בספטמבר 2020)

התבטאויות בכירים בחזבאללה

נאום מזכ”ל חזבאללה חסן נצראללה

• לסיכום אירועי יום השנה למותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, נאם מזכ”ל חזבאללה, סיד חסן נצראללה. בנאומו ביקש נצראללה להעביר שלושה מסרים מרכזיים (העיתון אלאח’באר, 4 בינואר 2021):
• ההתנקשות בקאסם סלימאני הציבה את הכוחות האמריקניים על מסלול היציאה מעיראק ומהאזור.
• נקמת דם צודקת תהיה גורלם של מבצעי ההתנקשות, לאחר שהאמאם ח’אמנא’י קבע בדיוק מי הם. לדבריו, נקמת הדם היא באחריות איראן בכל הנוגע לסלימאני ובאחריות עיראק בכל הנוגע לאלמהנדס. בנוסף לכך נקמת הדם הינה “באחריותו של כל בן חורין אציל”.
• ההתנקשות בקאסם סלימאני הגבירה את נחישות “ציר ההתנגדות”, לעמוד לצד פלסטין והעם הפלסטיני ולתמוך בו ככל האפשר.

נאום האשם צפי אלדין, יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה

• האשם צפי אלדין, יו”ר המועצה המבצעת של חזבאללה, השתתף בטקס, שהתקיים באוניברסיטת טהראן לרגל יום השנה להריגת סלימאני ואלמהנדס. להלן עיקרי הנאום שנשא (אלמיאדין, 1 בינואר 2021):
• נשיא ארה”ב טראמפ הניח, כי הריגת סלימאני תביא לפירוק “ציר ההתנגדות” ולכפיית “עסקת המאה” על העם הפלסטיני. אנשי חזבאללה שהגיעו לטהראן מבטיחים לסלימאני ולמנהיג איראן עלי ח’אמנהאי, ש”ההתנגדות” לא תיכנע.
• קאסם סלימאני ואבו מהדי אלמהנדס הצילו את האזור ואת העולם כולו מדאעש, ולכן צריך להודות להם. במזרח התיכון קיימת “התנגדות” חזקה ומנצחת ב”פלסטין”, לבנון, סוריה, עיראק ותימן.
• צפי אלדין שיבח את המנהיג ח’אמנהאי ותיאר אותו כמנהיג חזק העומד נגד האכזריות של ארה”ב. הנקמה על מותם של סלימאני ואלמהנדס בו תבוא. סופה יהיה “מחיקה של האויב” וסילוקו מהאזור.

נספח ב’

הביקורת הפנים-לבנונית

• בתגובה לקמפיין חזבאללה במלאת יום השנה להריגתם של סלימאני ואלמהנדס הושמעה ביקורת פנים- לבנונית, בפרט בשל האופי ה”איראני” של האירועים שהוצגו כמנוגדים לאינטרס הלבנוני. להלן כמה דוגמאות:
• סאמי אלג’מיל, יו”ר מפלגת הפלנגות ציין, כי לבנון הינה בת ערובה בידי איראן באמצעות חזבאללה (אלקדס אלערבי, 2 בינואר 2021).
• ברשתות החברתיות דווח כי היו מי שכעסו בגלל המיצג שהוצב בעיירה ערב צאלים, בטענה ש”זה לא כפר איראני” (חשבון הטוויטר של מחמד סמאחה, עובד ברשת תחנות הדלק אלאמאנה של מוסד השהיד, 2 בינואר 2021). ביקורות נוספות שנשמעו ברשתות החברתיות היו על כך שהטקסים מנוגדים לאינטרס הלבנוני ועומדים בסתירה לזהות הפנימית המאחדת בארץ. לטענת אותם משתמשים ברשתות, מן הראוי שאיראן, ולא לבנון, תציין את יום השנה למות סלימאני ותתלה תמונות שלו (אתר Kuwait Live Hub, 3 בינואר 2021).
• ב-3 בינואר 2021 דווח כי אלמונים הציתו את תמונתם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שהוצבה בבריתאל, שבבקעת הלבנון (אלנשרה, 3 בינואר 2021).
• מנהל מרכז התיעוד אמם, לקמאן סלים, מתח ביקורת על קיום הטקסים בלבנון, מחשש שהמדינה תזוהה עם הציר האיראני. לדבריו, “לבנון היא שדה ניסויים מוצלח במיוחד מבחינת הציר; בסוריה לא עורכים טקסים לכבוד קאסם סלימאני, בעוד שבלבנון זה אפשרי. חזבאללה מעמיס על לבנון את הנטל של קאסם סלימאני ואת ההשלכות של מלחמותיו” (אלמרכזיה, 3 בינואר 2021).
• בעקבות הצבת תמונות ופסלים של קאסם סלימאני באזורים השיעיים, פרסם המשתמש “אלביאצ’אא'” (@AlBayda19) פוסט בו תקף את חזבאללה על המוסר הכפול שהיא מגלה: “בתחילת הופעתו, חזבאללה פוצץ פסל של המשורר ח’ליל מטראן ושל ג’מאל עבד אלנאצר, באמתלה שפסלים הינם [אסורים] בהלכה האסלאמית! והיום, חזבאללה מציב פסלים של סלימאני ואלמהנדס! האם מותר להציב פסל של אלמהנדס וסלימאני ואסור להציב פסל של ח’ליל מטראן? איך האספסוף הזה חושב?!” (חשבון הטוויטר אלביצ’יאא’, 4 בינואר 2021).
• אתר החדשות הלבנוני אסאס פרסם כתבות התוקפות בחריפות את הצבת פסלי סלימאני:
• “…בזמן שבו ראש עיריית אלע’בירי מאשר הצבת פסל של סלימאני, במרחק שני ק”מ מביירות, שתושביה מטילים עליו את האחריות לרציחתו של רפיק אלחרירי… הלבנונים עוקבים בכעס אחר רחובות בירתם נכבשים ע”י הגורם האיראני הזה, שלא הביא להם אלא מלחמות והבטחות למלחמות שלא נגמרות…”. “…באותו הזמן, בניו של סלימאני מנסים לאלץ את כל הלבנונים לעבוד לפסל באלע’בירי ולסגוד לו באמצעות סיסמאות פאר או בהסכמה…” (כתבתו של מחמוד ברכאת, אתר החדשות הלבנוני אסאס, 5 בינואר 2021).
• “…בשנים האחרונות פעל חזבאללה לבצע איראניזציה סמלית בלבנון, באמצעות שלטים, תמונות, רחובות וכיכרות הנקראים על שם בכירים איראנים ובכירי חזבאללה, עד כדי [קריאת] רחוב בשם מצטפא בדר אלדין [פעיל בכיל של חזבאללה בעל רקע טרוריסטי עשיר, שהואשם בתכנון רצח רפיק אלחרירי]… חזבאללה השלים את האיראניזציה בקהילה הלבנונית באמצעות הסמלים הללו ובאמצעות משחק בתודעה החברתית, והפחדה או הגדרה כבוגד של כל מי שמתנגד למפעל הזה…” (כתבתו של ח’אלד אלבואכ, אסאס, 6 בינואר 2021).

The post אירועי יום השנה להריגת קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס, נוצלו ע”י חזבאללה לקמפיין תודעתי בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון, שהבליט מסרי הזדהות עם איראן ומדיניותה appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• טקסי אזכרה לקאסם סלימאני התקיימו בשבוע שעבר באיראן, בסוריה, בלבנון, בעיראק ובעזה. יום השנה לחיסולו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה נוצל על-ידי איראן ושלוחיה להדגיש את התמיכה האיראנית ב”ציר ההתנגדות” ואת תפקידו המרכזי של סלימאני בביסוס יכולותיהם הצבאיות של שלוחי איראן באזור, בעיקר בתחום הטילים.
• נמשכת הביקורת בתקשורת האיראנית על כך שהיקף הקשרים הכלכליים בין איראן וסוריה אינו מספק וכי איראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי בשיקומה הכלכלי של סוריה חרף הסיוע הרב, שהעניקה לה במהלך מלחמת האזרחים, והסכמי שיתוף הפעולה הכלכלי, שנחתמו בין המדינות בשנים האחרונות.
• המשך התבססות איראן במזרח סוריה: אתר חדשות סורי דיווח על הקמת מיליציה פרו-איראנית חדשה באלבוכמאל, שלוחמיה גויסו מקרב כוח העילית של פוג’ 47, מיליציה סורית הפועלת בחסות משמרות המהפכה באזור דיר א-זור שבמזרח סוריה.
• משלחת מדינית עיראקית הגיעה לטהראן בעקבות ירי הקטיושות לעבר השגרירות האמריקאית בבגדאד (20 בדצמבר 2020). על רקע המתיחות בין ארצות הברית, איראן והמיליציות השיעיות העיראקיות, שבו בכירים איראנים והדגישו, כי איראן לא הייתה מעורבת בשיגור הרקטות וכי היא אינה מעוניינת בהסלמה עם ארצות הברית בעיראק.
• שר האנרגיה האיראני הגיע לביקור בבגדאד על רקע חילוקי דעות בין שתי המדינות סביב החובות העיראקים בעבור יצוא חשמל וגז מאיראן. בתום ביקורו דווח על הסכמה בין המדינות בנוגע להסדרת החוב ועל חידוש הזרמת הגז האיראני לעיראק.

המעורבות האיראנית בסוריה

• נמשכת הביקורת בעיתונות האיראנית על כך שהיקף הקשרים הכלכליים בין איראן וסוריה אינו מספק וכי איראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי בשיקומה הכלכלי של סוריה על אף הסיוע הרב, שהעניקה לה במהלך מלחמת האזרחים, וחרף שורת הסכמי שיתוף פעולה, שנחתמו בין המדינות בשנים האחרונות. ב-27 בדצמבר 2020 פרסמה סוכנות הידיעות מהר כתבה נרחבת על הקשיים הניצבים בפני מעורבות איראן בשיקומה הכלכלי של סוריה. בכתבה נכתב, בין היתר, כי מזכר ההבנה, שנחתם במהלך ביקור הסגן הראשון של נשיא איראן, אסחאק ג’האנגירי (Eshaq Jahangiri), בסוריה בינואר 2019 להקמת מאתיים אלף יחידות דיור בסוריה על-ידי איראן, לא התממש עד היום בשל בעיות הנוגעות לקבלת ערבויות בנקאיות ולהעברת חומרי בנייה וכוח אדם מאיראן לסוריה. גם התוכנית להקמת מסילת ברזל משלמצ’ה (Shalamcheh) שבדרום-מערב איראן דרך בצרה שבדרום עיראק ללאד’קיה שבסוריה לא התממשה. העיכוב במימוש התוכנית פוגע ביצואנים האיראנים ומאפשר לתורכיה לנצל את גבולה המשותף עם סוריה לקידום המסחר עמה על חשבון איראן. בכתבה אמר עבאס גלרו (Abbas Golroo), ראש ועדת יחסי החוץ בפרלמנט האיראני, המשמש גם כסגן יו”ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית בין איראן לסוריה, כי נציגים רשמיים של איראן וסוריה מקיימים ביניהם דיונים רבים בנוגע לתוכניות לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות במעורבות המגזר הממשלתי והמגזר הפרטי. הוא ציין, כי סוריה מוכנה לקבל משקיעים איראנים, אך קיימים קשיים ביורוקרטים המעכבים את הרחבת הקשרים הכלכליים.
• לאחרונה פרסמה גם סוכנות הידיעות משרק ניוז (Mashregh news, 4 בנובמבר 2020) כתבה, שבה הובעה תמיהה על כך, שאיראן אינה ממלאת תפקיד מרכזי בשיקומה הכלכלי של סוריה. בכתבה נטען, כי בכל הקשור להשתתפות בשיקום סוריה, מפגרת איראן מאחור ביחס לרוסיה, שכבר מקדמת פרויקטים משמעותיים, למשל בנמל טרטוס, במטרה להגביר את יצוא הסחורות הרוסיות לסוריה, ולסין, שאף היא מגלה עניין רב בשיקום סוריה. בנוסף על כך, גם היצוא האיראני לסוריה נופל בהיקפו ביחס למדינות אחרות, בהן סין ורוסיה ואפילו ביחס לתורכיה, לאיחוד האמירויות ולמצרים, שהפגינו עוינות כלפי סוריה במהלך מלחמת האזרחים.
• אתר החדשות הסורי האופוזיציוני צדא אלשרקיה דיווח (2 בינואר 2021) על הקמת מיליציה פרו-איראנית חדשה באלבוכמאל בשם “כוחות אלהאשמיון”. על-פי הדיווח, המיליציה החדשה הוקמה על-ידי מינהלת המיליציות האיראניות בעיר וקשורה לפוג’ 47, מיליציה סורית הפועלת בחסות משמרות המהפכה באזור דיר א-זור. פעילי המיליציה החדשה גויסו מקרב כוח העילית של הפוג’ והם מונים חמישים לוחמים. עוד נמסר בדיווח, כי המיליציה החדשה השתלטה על כמה בתי מגורים באלבוכמאל ומיקמה בהם את מפקדותיהם.
• מרכז התרבות האיראני בעיר אלמיאדין שבמזרח סוריה השיק בסוף דצמבר 2020 תערוכת יצירות אומנות לזכרו של קאסם סלימאני לרגל יום השנה הראשון לחיסולו. בטקס פתיחת התערוכה, שנערכה בשיתוף בית הספר אלחסן בעיר, השתתפו מפקדי המיליציות הפרו-איראניות הפועלות באזור, חברי מפלגת הבעת’ הסורית ומנהלי מחלקות ממשלתיות בעיר (צדא אלשרקיה, 28 בדצמבר 2020).
• ב-31 בדצמבר 2020 התקיים באלבוכמאל שבגבול סוריה-עיראק טקס אזכרה לרגל יום השנה לחיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס. בטקס השתתפו קצינים בצבא סוריה, בכירים מקומיים מאזור דיר א-זור וכן נציגים של ארגונים פלסטינים ומשלחות מעיראק, מלבנון ומאיראן (אלעאלם, 31 בדצמבר 2020).
• סגן מפקד כוח קדס, מחמד חג’אזי (Mohammad Hejazi), אמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה הלבנוני אלמיאדין (3 בינואר 2021), כי מספר הטילים המדויקים שבידי חזבאללה גבוה יותר ממה שישראל מתארת לעצמה וכי בידי “ההתנגדות” קיימות כיום יכולות טובות מאוד. בהתייחסו למעורבות איראן בסוריה אמר חג’אזי, כי אין בסוריה בסיסים איראנים אלא אך ורק יועצים. הוא הכחיש דיווחים על תקיפות ישראליות נגד יעדים איראנים בסוריה וכינה אותם “דברי כזב ותעמולה”. הוא ציין, כי הנשיא אסד מקיים פגישות עם מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני.
• עוד אמר חג’אזי, כי איראן תומכת בכל הזרמים הפלסטינים הפועלים למען שחרור פלסטין. בנוגע למצב בעיראק אמר סגן מפקד כוח קדס, כי כל איום על עיראק מהווה איום על איראן וכל מה שמאיים על איראן מהווה איום על עיראק, משום ששתי המדינות חולקות ביניהן אינטרסים משותפים.

המעורבות האיראנית בעיראק

• בעקבות הפרת הפסקת האש והירי לעבר השגרירות האמריקאית בבגדאד (20 בדצמבר 2020), הגיעה ב-27 בדצמבר 2020 משלחת בראשות אבו-ג’האד אלהאשמי (Abu-Jihad al-Hashemi), ראש לשכתו של ראש ממשלת עיראק לשעבר, עאדל עבד אלמהדי, לביקור בלתי מתוכנן בטהראן כשהיא נושאת מסרים מראש הממשלה מצטפא אלכאט’מי (פארס, 27 בדצמבר 2020). מקורות מדיניים בעיראק אמרו לערוץ אלג’זירה (27 בדצמבר 2020), כי איראן הבהירה לחברי המשלחת העיראקית, שקיימת החלטה איראנית שלא להסלים את המצב. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה, התייחס לביקור המשלחת העיראקית במסיבת העיתונאים השבועית שלו ואמר, כי איראן מקיימת מגעים קבועים והדוקים עם שלטונות עיראק בתחומים שונים וכי המשלחת הגיעה בהזמנת איראן על מנת לדון בסוגיות בילטרליות (איסנ”א, 28 בדצמבר 2020).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), אמר בריאיון לערוץ הטלוויזיה העיראקי אלעהד (28 בדצמבר 2020), כי איראן שומרת לעצמה את הזכות לנקום על חיסולו של קאסם סלימאני, אך הנקמה אינה חייבת להתממש באופן צבאי וסילוק הכוחות האמריקאים מהאזור יהיה שווה ערך לנקמה. מסג’די ציין, כי איראן לא הפכה את עיראק למקום לסגירת חשבונות עם אחרים [במשתמע עם ארצות הברית], אינה מתערבת בענייניה הפנימיים או מנסה לכפות עליה מדיניות. הוא דחה את טענות ארצות הברית בנוגע למעורבות איראן בשיגור הרקטות לעבר השגרירות האמריקאית בבגדאד ב-20 בדצמבר 2020 וציין, כי איראן אינה יודעת מי ביצע את המתקפה, אינה תומכת בשיגור הרקטות ואינה מעוניינת להפוך את עיראק לזירת מלחמה עם ארצות הברית. עוד אמר מסג’די, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הוא שמחזיק בתיק העיראקי באיראן.
• שר האנרגיה האיראני, רזא ארדאכניאן, הגיע ב-29 בדצמבר 2020 לביקור בבגדאד לצורך דיונים בנוגע לשיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי החשמל והאנרגיה ולהסדרת החובות העיראקים לאיראן בעבור יצוא חשמל וגז. קודם לביקורו של השר, הודיעה חברת הגז הלאומית של איראן על הפחתת יצוא הגז לעיראק בשל חוב עיראקי לאיראן בסך שישה מיליארד דולרים. בתום ביקורו של ארדאכניאן בבגדאד דווח על הסכמה בין שתי המדינות בנוגע להסדרת החוב ועל חידוש הזרמת הגז האיראני לעיראק (אירנ”א; תסנים, 29 בדצמבר 2020). 

• זהו ביקורו השני של ארדאכניאן בבגדאד בחודשים האחרונים. ביוני 2020 ביקר שר האנרגיה האיראני בבגדאד ודן עם בכירים עיראקים בהרחבת שיתוף הפעולה בתחומי החשמל והמים בין שתי המדינות. בתום ביקורו הודיע ארדכאניאן, כי שתי המדינות האריכו את החוזה ליצוא חשמל מאיראן לעיראק בשנתיים נוספות וכי עיראק שילמה לאיראן חוב על סך כ-400 מיליון דולרים בעבור אספקת חשמל איראני, כמחצית מהסכום אותו דרשה טהראן (תסנים, 3 ביוני 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• ב-4 בינואר 2021 נערך בעזה טקס אזכרה לקאסם סלימאני בהשתתפות בכירים מחמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. הדוברים הדגישו בדבריהם את תרומתם של איראן ושל סלימאני בפרט לרצועת עזה.  מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ציין, כי סלימאני היה הראשון לתמוך בכסף בממשל חמאס בשנת 2006 כדי לשלם משכורות ולסייע למשפחות הנזקקות ולמשפחות השהידים. ח’אלד אלבטש, חבר הלשכה המדינית של הג’האד האסלאמי, ציין, כי סלימאני התעניין בכל הפרטים הקטנים הקשורים בלוחם הפלסטיני ובהכשרתו. לדבריו, מאות ואף אלפים יצאו לאיראן לקבל אימון והכשרה וחזרו עם ידע וכישורי לחימה טובים יותר (פאלטודיי, 4 בינואר 2021).
• לקראת ציון יום השנה הוצבו ברצועת עזה שלטי חוצות בהם תמונתו של סלימאני עם הכיתוב “שהיד ירושלים”.  זמן מה לאחר הצבת הכרזה, הועלה ברשתות החברתיות סרטון שתיעד קבוצה של צעירים מסירים את הכרזה. מג’די אלמע’רבי, שיח’ סלפי מרפיח, המתנגד להתערבות האיראנית במזרח התיכון ובפרט ברצועת עזה, קרא לקרוע ולהשחית את השלטים ואף פרסם תמונה בו הוא נראה מסיר את אחד השלטים (דף הפייסבוק של השיח מג’די אלמע’רבי, 30 בדצמבר 2020).
• זיאד אלנח’אלה, מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, הגיע לאיראן בראש משלחת מטעם הארגון כדי לקחת חלק באירועים לציון שנה למותו של קאסם סלימאני (אתר הג’האד האסלאמי בפלסטין, 1 בינואר 2021). בנאום, שנשא בטקס שנערך באוניברסיטת טהראן, ציין אלנח’אלה, כי “דם השהידים הוא עורק החיים של עץ ההתנגדות ושל הג’האד”. לדבריו, סלימאני נכח בכל זירות הלחימה, ובעיקר בזירה הפלסטינית. הוא שב וציין, כי סלימאני הוא זה שדאג לספק להם את הרקטות שפגעו בישראל (אתר הג’האד האסלאמי, 1 בינואר 2021; אתר ערוץ אלעאלם, 1 בינואר 2021). בראיון, שהעניק אלנח’אלה בעת שהותו באיראן, ציין מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, כי כל יחידות הייצור ההנדסי שלהם ושל חמאס הוכשרו באיראן וכי רק מאוחר יותר הם הצליחו להקים יחידות הכשרה, מהנדסים ומומחים משלהם, בעלי יכולת להכשיר צוותים אחרים. הוא ציין, כי אמצעי הלחימה הגיעו לרצועה בזכותו של סלימאני אשר גייס את כל יכולותיה של איראן להעברת נשק לרצועה. סלימאני גם העלה את הרעיון שפעילי הרצועה יתאמנו בייצור רקטות ארוכות טווח. לדבריו מצויים כיום ברשותם ברצועת עזה אלפי רקטות ובתי המלאכה לייצורן, אשר “עובדים מסביב לשעון” (אלמיאדין, 1 בינואר 2021).
• מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה (Amir-Ali Hajizadeh), אמר בריאיון לתחנת הטלוויזיה של חזבאללה, אלמנאר, לרגל יום השנה לחיסול קאסם סלימאני, כי כל יכולת הטילים הנמצאת כיום ברצועת עזה ובלבנון הושגה בתמיכת איראן וכי “במקום לתת להם דגים או ללמד אותם כיצד לדוג, לימדנו אותם כיצד לבנות חכה” [במשתמע, איראן היקנתה להם את היכולת לייצר טילים בעצמם]. הוא ציין, כי בהתאם להנחייתו של מנהיג איראן, הרפובליקה האסלאמית תומכת בכל מי שניצב בחזית המאבק נגד “המשטר הציוני”. חאג’יזאדה הוסיף, כי הפלסטינים נלחמים כיום בטילים במקום באבנים וכי יכולת “ציר ההתנגדות” אינה דומה כיום לזו שהיתה לפני עשר שנים (תסנים, 2 בינואר 2021).

The post מבט לאיראן (27 בדצמבר 2020 – 10 בינואר 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בכירים איראנים נמנעו מתגובה רשמית לדיווחים על תקיפות צה”ל בסוריה בלילה שבין 12 ל-13 בינואר 2021 נגד מטרות של משמרות המהפכה והמיליציות הפרו-איראניות במזרח סוריה. בניגוד לדיווחים של מקורות אופוזיציה סורים על הרוגים סורים וזרים בתקיפות, טענו בכירים צבאיים במשמרות המהפכה ובחטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה, כי בתקיפה לא היו אבדות בקרב אנשי משמרות המהפכה והמיליציות הנתמכות על-ידי איראן. גם בעבר ניסו בכירים איראנים להמעיט מחומרת הנזקים, שנגרמו בתקיפות צה”ל בסוריה, על מנת שלא לחייב את איראן ושלוחיה בתגובה לתקיפות אלה.
• מפקד התותחנים של משמרות המהפכה בסוריה לשעבר אמר בריאיון לטלוויזיה האיראנית, כי מעורבות איראן בסוריה, שנועדה למנוע את קריסת משטר אסד, החלה עוד בטרם החל דאעש בהתבססותו בסוריה. הוא ציין, כי מנהיג איראן הינחה את מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה לשעבר, קאסם סלימאני, לפעול בסוריה כדי להגן על משטר אסד מפני המורדים החמושים, שפעלו נגדו. דברי הבכיר האיראני עומדים בסתירה לטענות איראן בעבר, לפיהן מעורבותה הצבאית בסוריה כוונה כנגד פעילות דאעש במדינה.
• בטהראן התכנסה הוועדה הכלכלית המשותפת הרביעית לאיראן ולעיראק בהשתתפות פקידים בכירים ואנשי כלכלה מהמגזר הממשלתי ומהמגזר הפרטי לדיונים בהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי האנרגיה, התחבורה, התיירות, הבינוי, המים והחשמל. בראש המשלחת העיראקית לאיראן עמד שר המסחר והתעשייה.
• המגזין האמריקאי ניוזוויק דיווח, כי איראן הציבה לאחרונה בתימן מטוסים ללא טייס נושאי חומר נפץ המסוגלים לפעול נגד מגוון מטרות בטווח הכולל גם את ישראל.
• מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, וראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, השתתפו בוועידה וירטואלית שהתקיימה בטהראן. בתוך כך, נפגש שגריר איראן בתימן, חסן אירלו, עם נציגי הארגונים הפלסטינים בתימן והדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים ובמאבק נגד נרמול היחסים בין ישראל למדינות ערב.

המעורבות האיראנית בסוריה

• בכירים איראנים נמנעו מתגובה רשמית לדיווחים על תקיפות צה”ל בסוריה בלילה שבין 12 ל-13 בינואר 2021. על-פי דיווחים אלה, תקף צה”ל מהאוויר מטרות של משמרות המהפכה והמיליציות הפרו-איראניות בדיר א-זור שבדרום מזרח סוריה ובאלבוכמאל שבגבול עיראק-סוריה. ערוץ הטלוויזיה האיראני בערבית דיווח (13 בינואר 2021) על הרוג סורי ו-14 פצועים בתקיפה. קודם לכן דיווחו מקורות אופוזיציה סורים על הרוגים סורים וזרים בתקיפה הרביעית המיוחסת לישראל בסוריה תוך שבועיים.
• מפקד חטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה אמר בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית תסנים (14 בינואר 2021), כי בתקיפת צה”ל נפגעו עמדות של צבא סוריה ונהרגו כמה קצינים סורים. הוא הכחיש, כי בתקיפה נהרגו לוחמים מהחטיבה האפגאנית. סגן מפקד כוח קדס לעניינים פוליטיים, אחמד כרימח’אני (Ahmad Karimkhani), התייחס, אף הוא, לתוצאות התקיפה ואמר בריאיון לסוכנות הידיעות פארס (14 בינואר 2021), כי בתקיפה לא היו כלל אבדות. הוא ציין, כי בניגוד ל”תעמולה השקרית” שלהם, “אין לציונים אומץ לתקוף מרכזים ועמדות של איראן וקבוצות ההתנגדות בסוריה” וכי מדובר ב”תקיפות עיוורות וללא מטרות אסטרטגיות”, שנועדו להסיט את תשומת הלב מהמחאה הפנימית נגד ראש הממשלה נתניהו.
• סוכנות הידיעות Step News, המזוהה עם האופוזיציה הסורית, דיווחה (18 בינואר 2021), כי המיליציות הפרו-איראניות במזרח סוריה קיבלו אספקה חדשה של אמצעי לחימה ותמיכה לוגיסטית דרך מעבר חדש באזור דיר א-זור בגבול סוריה-עיראק (במשתמע, לאחר התקיפה שיוחסה לצה”ל בגבול סוריה-עיראק). על-פי דיווח זה, העבירו משאיות הנושאות קמח וכותנה תחמושת וציוד לוגיסטי ורפואי למיליציות הנתמכות על-ידי משמרות המהפכה באזור. עוד נמסר בדיווח, כי המעבר החדש, הממוקם באזור העיר אלבוכמאל שבגבול עיראק-סוריה, נמצא בפיקוח מיליציות שיעיות עיראקיות.
• מחמוד צ’הארבאע’י (Mahmoud Chaharbaghi), ששימש מפקד התותחנים של משמרות המהפכה בסוריה, אמר בריאיון לטלוויזיה האיראנית (4 בינואר 2021), כי מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, הינחה את מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה לשעבר, קאסם סלימאני, להגן על משטרו של אסד ולמנוע את קריסתו. צ’הארבאע’י ציין, כי כאשר ניתנה הנחייה זו, עדיין לא הייתה נוכחות של דאעש בסוריה אלא רק של המורדים החמושים הסורים. הוא הוסיף, כי פגש לראשונה את סלימאני בסוריה בנובמבר 2012, כאשר מפקד כוח קדס הגיע לבחון את המצב במדינה על רקע נפילת שטחים נרחבים במדינה בידי המורדים מתנגדי אסד.

• איראן גינתה את החלטת האיחוד האירופי להכליל את שר החוץ הסורי, פיצל אלמקדאד, ברשימת הסנקציות. דובר משרד החוץ, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), הגדיר את ההחלטה כ”לא הגיונית ולא חכמה” והצהיר, כי היא תסלים את המצב בסוריה, תקשה עוד יותר על תהליך ההסדרה במדינה ותחריף את משבר האמון בין סוריה לאיחוד האירופי. הוא קרא לאיחוד האירופי לשקול מחדש את החלטתו, במיוחד בשעה שבה היה ניתן לצפות לגינוי אירופי למעשי התוקפנות של “המשטר הציוני” נגד סוריה תוך הפרת ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית (טהראן טיימס, 17 בינואר 2021).
• שגריר איראן בסוריה, ג’ואד תרכאבאדי (Javad Torkabadi), נפגש ב-14 בינואר 2021 עם יו”ר הפרלמנט הסורי, חמודה צבאע’ (Hammouda Sabbagh), ודן עימו בקשרים בין שתי המדינות. בפגישה הוזמן צבאע’ להשתתף בוועידת התמיכה בפלסטינים הצפויה להתקיים באופן מקוון בטהראן מטעם הפרלמנט האיראני. שגריר איראן הדגיש את תמיכת איראן בריבונות סוריה ובלכידותה הטריטוריאלית ואמר, כי איראן וסוריה חולקות עמדה איתנה וברורה משותפת בנוגע לסוגיית פלסטין (אלעאלם, 15 בינואר 2021).

• ראש ממשלת סוריה, חסין ערנוס (Hussein Arnous), עדכן, כי החל מראשית יולי ועד סוף דצמבר 2020 ייבאה סוריה קרוב ל-1.2 מיליון טון של נפט מאיראן בשווי של 456 מיליון דולרים. ערנוס מסר בנאום בפרלמנט הסורי, כי בחודשים האחרונים נעצרו שבע מכליות נפט, שהיו בדרכן לסוריה דרך הים האדום (איסנ”א, 18 בינואר 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק ובתימן

• הוועדה הכלכלית המשותפת הרביעית לאיראן ולעיראק התכנסה ב-13-12 בינואר 20121בהשתתפות פקידים בכירים ואנשי כלכלה מהמגזר הממשלתי ומהמגזר הפרטי לדיונים בהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים שונים, בהם אנרגיה, תחבורה, תיירות, בינוי, מים וחשמל.
• במהלך דיוני הוועדה נפגש שר המסחר והתעשייה העיראקי, עלא אחמד אלג’בורי (Alaa Ahmed al-Jubouri), עם שר התעשייה והמסחר האיראני, עלירזא רזם-חסיני (Alireza Razm-Hosseini), ודן עמו בהרחבת קשרי המסחר בין שתי המדינות, בעיקר בתחום סחר החליפין. השר העיראקי אמר, כי עיראק היא שותפת הסחר השנייה בחשיבותה של איראן אחרי סין. עמיתו האיראני קרא להרחבת המסחר בין שתי המדינות ל-20 מיליארד בשנה וציין, כי הסחורות האיראניות מהוות 25% מהשוק העיראקי. במהלך ביקורו בטהראן נפגש שר המסחר והתעשיה העיראקי גם עם סגנו הראשון של נשיא איראן, אסחאק ג’האנגירי (Eshaq Jahangiri) (אירנ”א, 13 בינואר 2021).
• המגזין האמריקאי ניוזוויק חשף (13 בינואר 2021), כי איראן הציבה לאחרונה בתימן מטוסים ללא טייס נושאי חומר נפץ המסוגלים לפעול נגד מגוון מטרות בטווח הכולל גם את ישראל. על-פי הדיווח, שכלל גם תצלומי לוויין, העבירה איראן לתימן מל”טים מסוג שאהד-136 לטווח של בין 2,000 ל-2,200 ק”מ, שהוצבו במחוז אלג’וף בצפון תימן הנשלט על-ידי בעלי בריתה החות’ים.
• הפרשן הצבאי האיראני חסין דליריאן (Hossein Dalirian), פרסם בחשבון הטלגרם שלו (14 בינואר 2021) הסתייגות מהנאמר בדיווח ניוזוויק וטען, כי אין בנמצא מל”ט מתוצרת איראן מדגם שאהד-136. עוד ציין דליריאן, כי המל”ט, שנראה בצילום בכתבת ניוזוויק, אינה דומה לאף מל”ט מתאבד איראני ודומה למל”ט חאזם של כוחות ההגנה האווירית של חיל האוויר של הצבא הסדיר, שאינו מל”ט מתאבד. דליריאן הוסיף, כי המל”ט המתאבד האיראני היחיד המגיע לטווח של 2,000 ק”מ הוא מל”ט מדגם ארש (Arash).
• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה, גינה את החלטת הממשל האמריקאי היוצא להכליל את ארגון אנצאראללה (החות’ים) בתימן ברשימת ארגוני הטרור. הוא ציין, כי הצעד האמריקאי יוביל להחרפת המשבר ההומניטרי החמור ביותר במאה הנוכחית ויפגע במאמצים לפתרון פוליטי של המשבר בתימן. ח’טיבזאדה קרא להפסקת התמיכה הפוליטית והצבאית, ובכלל זה מכירת אמצעי לחימה, של כמה מדינות, בהן ארצות הברית, בערב הסעודית ובקואליציה הסעודית בתימן (תסנים, 20 בינואר 2021).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• שגריר איראן בתימן, חסן אירלו (Hassan Irlou), נפגש ב-14 בינואר 2021 עם נציגי הארגונים הפלסטינים בתימן. בפגישה נכחו אחמד ברכה (Ahmed Baraka), נציג הג’האד האסלאמי בתימן, מעאד’ אבו-שמאלה (Moaz Abu Shamala), סגן נציג חמאס, עמר ע’נאם (Omar Ghannim), נציג החזית לשחרור פלסטין וח’אלד ח’ליפה (Khaled Khalifa), נציג החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. הפגישה עסקה בחשיבות התמיכה האיראנית הנמשכת בפלסטינים ובמאבק נגד נרמול היחסים בין מדינות ערב וישראל. שגריר איראן הדגיש, כי האחדות האסלאמית היא האופציה לנוכח נרמול היחסים עם “המשטר הציוני” וכי המשטר הציוני, שתקף את העם הפלסטיני, תוקף כעת את תימן ומחריף את בעיותיו של העם התימני. נציגי הקבוצות הפלסטיניות הודו לאיראן על תמיכתה במאבק הפלסטיני בכל הנסיבות וההתפתחויות (אירנ”א, 15 בינואר 2021).
• מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, וראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, נשאו דברים בוועידה וירטואלית, ששודרה מטהראן. זיאד נח’אלה ציין, כי גם לאחר סבבי הסלמה מול ישראל המשיכה “ההתנגדות” לפתח את יכולותיה בסיוע איראן עד שהצליחה ליצור “מאזן אימה” מול ישראל. לדבריו, חזית הדרום מהווה איום ממשי על ישראל. אסמאעיל הניה ציין בדבריו, כי הפלסטינים עומדים בפני סכנה המשפיעה לא רק עליהם אלא פוגעת באזור ובאומה כולה. הוא התייחס לסנקציות המוטלות על מספר מדינות באזור, במיוחד על איראן, שנועדו, לדבריו, לפגוע בקווי האספקה של “ההתנגדות” (פלסטין אליום, 18 בינואר 2021).

The post מבט לאיראן (10 – 24 בינואר 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• נמשכת פעילות ערה של מטוסי מטען איראנים וסורים בציר טהראן-דמשק. שלושה מטוסי מטען איראנים נחתו בימים האחרונים בשדה התעופה הבינלאומי בדמשק ומטוס מטען סורי המריא מטהראן ונחת בשדה התעופה בחמימים שליד לאד’קיה.
• שר החוץ העיראקי הגיע בראשית פברואר 2021 לביקור בטהראן, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל האיראני, בראשם הנשיא, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ושר החוץ. הבכירים האיראנים הדגישו את הצורך במימוש ההסכמים, שנחתמו בין איראן ועיראק להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, וקראו לנסיגה מהירה של הכוחות האמריקאים מעיראק ומהאזור.
• שליחת מזכ”ל האו”ם לעיראק, ג’נין הניס-פלאסצ’רט, ביקרה בסוף ינואר 2021 בטהראן ונפגשה עם בכירים איראנים, בראשם יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן ויועצו המיוחד של יו”ר המג’לס, שהדגישו את הקשרים ההדוקים בין טהראן ובגדאד ואת הצורך בנסיגה אמריקאית מעיראק.
• פעילות במישור הכלכלי בין איראן לסוריה ולעיראק בצל קשיים נמשכים במימוש הסכמים להרחבת שיתוף הפעולה: חברי הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לסוריה ולאיראן נפגשו בדמשק עם ראש ממשלת סוריה ודנו עימו בדרכים להרחבת שיתוף הפעולה המסחרי בין המדינות ולהסרת חסמים המעכבים ייצוא סחורות איראניות לסוריה. בתוך כך, הודיע בכיר במחוז ואסט שבמזרח עיראק על הסכמת ממשלת עיראק לפתוח מעבר גבול חדש בין שתי המדינות ואילו סגנו הראשון של נשיא איראן הצהיר, כי איראן מקדמת שיתוף פעולה עם עיראק להרחבת אזור הסחר החופשי שבגבול בין שתי המדינות.
• מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, שיבח במהלך ביקורו בשבוע שעבר במוסקבה את תמיכת איראן בפלסטינים וציין, כי קאסם סלימאני פיקח באופן אישי על העברת טילים ואמצעי לחימה רבים נוספים לעזה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• נמשכת פעילות ערה של מטוסי מטען איראנים וסורים בציר טהראן-דמשק. מקורות העוקבים אחר הפעילות במרחב האווירי דיווחו ב-28 בינואר על נחיתת מטוס מטען מדגם בואינג-747 של חברת קשם פארס אייר (Qeshm Fars Air), המשמשת את משמרות המהפכה, בשדה התעופה הבינלאומי בדמשק. הוא שב לטהראן לאחר פריקת המטען שנשא. מטוס זה נצפה גם יומיים קודם לכן וב-3 בפברואר 2021 בנתיב זהה. מטוס מטען נוסף בשימוש חיל האוויר האיראני נחת בדמשק ב-3 בפברואר 2021. ב-27 בינואר 2021 זוהה מטוס מטען נוסף בציר טהראן-דמשק של חברת התעופה האיראנית Caspian Airlines. במקביל, דיווחו מקורות תעופה על מטוס מטען סורי מדגם איליושין IL-76T, שהמריא ב-1 בפברואר 2021 משדה התעופה הבינלאומי מהראבאד בטהראן ונחת בשדה התעופה הבינלאומי בחמימים שליד לאד’קיה. טיסה נוספת של מטוס איליושין של חיל האוויר הסורי זוהתה ב-3 בפברואר 2021 בציר טהראן-חמימים.
• חברי הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לסוריה ולאיראן נפגשו ב-25 בינואר 2021 עם ראש ממשלת סוריה, חסין ערנוס (Hussein Arnous), ודנו עמו בדרכים להרחבת שיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות ולהסרת חסמים המעכבים יצוא סחורות איראניות לסוריה. כמו כן, דנו חברי לשכת המסחר בהקמת בנק איראני-סורי משותף למימון עסקאות מסחריות בין המדינות. ראש ממשלת סוריה הדגיש את הצורך בחיזוק הקשרים הכלכליים עם איראן ובהרחבת השקעות משותפות לשם פיתוח ערים ואזורים תעשייתיים ושיקום מפעלים, שנפגעו במלחמת האזרחים בסוריה. ערנוס ציין, כי ממשלתו מוכנה לסייע ללשכת המסחר בארגון תערוכות מסחר ובקידום הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי, שיסייעו בהתמודדות שתי המדינות עם הסנקציות הבינלאומיות (אירנ”א, 26 בינואר 2021).
• איראן, רוסיה ותורכיה פרסמו הצהרה משותפת, שבה הביעו את נכונותם לסייע להמשך פעילות ועדת החוקה הסורית. שלוש המדינות המשתתפות בתהליך אסטנה להסדרה בסוריה פרסמו את ההודעה בתום התייעצויות, שהתקיימו בשולי כינוס ועדת החוקה הסורית בז’נבה. בהודעה הדגישו שלוש המדינות את תמיכתן בריבונותה הלאומית, בעצמאותה ובלכידותה הטריטוריאלית של סוריה. במחצית פברואר צפויים נציגי שלוש המדינות לשוב ולהיפגש במסגרת דיוני תהליך אסטנה בעיר סוצ’י (פארס, 29 בינואר 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק

• שר החוץ העיראקי, פואד חסין (Fuad Hussein), הגיע ב-3 בפברואר 2021 לביקור בטהראן. במהלך הביקור נפגש שר החוץ עם בכירים בממשל האיראני, בראשם הנשיא חסן רוחאני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ושר החוץ האיראני, מחמד-ג’ואד זריף. בפגישתו עם שר החוץ העיראקי קרא שמח’אני להאיץ את מימוש ההסכמים, שנחתמו בין שתי המדינות להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן בתחומים שונים. הוא ציין, כי הגורם המרכזי לחוסר היציבות באזור הוא נוכחותם של כוחות זרים, ובמיוחד הכוחות האמריקאים, והדגיש את הצורך ביישומו המהיר של החוק, שעבר בפרלמנט העיראקי, אשר דרש את הוצאת הכוחות הצבאיים האמריקאים מהמדינה. לדבריו, נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק תהווה הקדמה לנסיגתם מהאזור כולו. שר החוץ העיראקי אמר בפגישה, כי הרחבת שיתוף הפעולה עם איראן והאצת מימוש הפרויקטים הכלכליים המשותפים לשתי המדינות נמצאות בעדיפות עליונה מבחינת מדיניות החוץ העיראקית (אירנ”א, 3 בפברואר 2021).
•  הנשיא רוחאני התייחס בפגישתו עם שר החוץ העיראקי להרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות ואמר, כי כלכלת איראן וכלכלת עיראק יכולות להשלים זו את זו וכי ניתן להגיע למסחר בהיקף עשרים מיליארד דולרים בשנה בין המדינות. הנשיא הדגיש, כי איראן מתנגדת לכל מעורבות זרה בענייניה הפנימיים של עיראק ותומכת בנוכחות עיראק ביחסי הגומלין הפוליטיים והביטחוניים באזור. הוא הביע תקווה, כי הממשל החדש בוושינגטון יגיע למסקנה, שהנוכחות האמריקאית באזור פוגעת בביטחון ויבחן מחדש את מדיניות ארצות הברית (אירנ”א, 3 בפברואר 2021).
• שגריר איראן לשעבר בכווית והפרשן לענייני עיראק והמזרח התיכון, רזא מיראביאן (Reza Mirabian), העריך בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית “אילנא” (3 בפברואר 2021), כי ביקורו של שר החוץ העיראקי בטהראן קשור להתפתחויות, שהתרחשו בחודשים האחרונים בעיראק, ולכניסתו של הממשל החדש בארצות הברית. הוא ציין, כי ההתפתחויות האחרונות והבחירות הקרבות בעיראק מחייבות התייעצויות נוספות בין שתי המדינות. מיראביאן הוסיף, כי עיראק מקווה למלא תפקיד של מתווך ומרגיע בין איראן לארצות הברית בעקבות חילופי הממשל בוושינגטון ולהוציא עצמה מזירת היריבות בין איראן וארצות הברית.
• יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), נפגש ב-31 בינואר 2021 עם שליחת מזכ”ל האו”ם לעיראק, ג’נין הניס-פלאסצ’רט. הוא ציין, כי איראן אופטימית בנוגע לעתיד עיראק וכי הקשרים בין איראן לעיראק צפויים להתרחב. ולאיתי הדגיש את הצורך למנוע התערבות זרה בענייניה הפנימיים של עיראק ואמר שגורלה של עיראק צריך להיקבע על-ידי העם העיראקי וממשלתו. הוא הוסיף, כי איראן מוכנה להגיש כל סיוע לעיראק, כפי שעשתה בעבר בזמן המערכה נגד דאעש. בפגישה דנו השניים גם בהתפתחויות האזוריות (מהר, 31 בינואר 2021).
•  במהלך ביקורה בטהראן נפגשה שליחת האו”ם בעיראק גם עם יועצו המיוחד של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), שהדגיש בפניה את הקשרים העמוקים והאסטרטגיים בין איראן ועיראק. עבדאללהיאן ציין, כי המאמצים מצד כמה מדינות, בהן ארצות הברית וערב הסעודית, המשתמשות בטרור ומסיתות לחוסר יציבות, הם מבין הגורמים לחוסר הביטחון בעיראק ובאזור. עוד אמר יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס, כי איראן תומכת בביטחונה וביציבותה של עיראק, רואה בביטחונה של עיראק את ביטחונה שלה ומזהירה את אלה המעוניינים להצמיח מחדש את הטרור בעיראק, בסוריה ובאזור (מהר, 1 בפברואר 2021).
• אתר החדשות מידל איסט ניוז דיווח (2 בפברואר 2021), כי מנהיג המיליציה העיראקית הפרו-איראנית, עצאא’ב אהל אלחק, קיס אלח’זעלי, הגיע ב-1 בפברואר 2021 לביקור בטהראן. על-פי הדיווח, הגיע אלח’זאעלי לאיראן בטיסת חברת התעופה האיראנית קשם אייר (Qeshm Air) מהעיר נג’ף שבעיראק.
• חבר הוועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, סיד חמיד חסיני (Seyyed Hamid Hosseini), אמר בריאיון לעיתון הממשלתי האיראני איראן (2 בפברואר 2021), כי חלק מהחובות העיראקים לאיראן עבור יבוא חשמל וגז מאיראן שולמו, אם כי לא במלואם. הוא ציין, כי חלק מהחוב העיראקי הועבר לחברות אנרגיה איראניות פרטיות הפועלות בעיראק וזקוקות לדינרים עיראקים לצורך פעילותם. חלק מהחובות לחברת הגז הלאומית של איראן ישולמו, לדבריו, באמצעות סחורות עיראקיות המיובאות לאיראן. דברי חסיני נאמרו על רקע ביקורו של שר האנרגיה האיראני, רזא ארדאכניאן, בבגדאד בסוף דצמבר 2020, במהלכו הושגו הסכמות בין שתי המדינות בנוגע להסדרת החוב העיראקי לאיראן.
• עוד אמר חסיני בריאיון לאיראן, כי עיראק ניצבת בפני שתי בעיות מרכזיות בנוגע לקשריה הכלכליים עם איראן: הסנקציות הכלכליות על איראן והסנקציות המוטלות על עיראק המחייבות אותה להעביר את הכנסותיה מנפט דרך ארצות הברית כדי לשלם באמצעותן על הוצאות המלחמה בעיראק ועל חובותיה הבינלאומיים, דבר שמגביל את יכולתה לקיים קשרים מסחריים בינלאומיים באופן חופשי.
• מנהלת מחוז ואסט שבמזרח עיראק הודיעה לאיראן על הסכמת ממשלת עיראק לפתוח מעבר גבול חדש בין שתי המדינות במחוז זה. פתיחת מעבר אלשהאבי נועדה להקל על העומס במעבר הגבול מהראן שבמחוז אילאם במערב איראן, הנחשב למעבר הגבול המרכזי להעברת מכוניות פרטיות, משאיות עם סחורה ועולי רגל בין איראן ועיראק. בכיר במחוז ואסט אמר, כי פתיחת המעבר החדש תלויה בקבלת הסכמה סופית מצד המחוזות הרלוונטיים בעיראק ובאיראן ובהשלמת סידורי בטיחות לנוכח אפשרות לשיטפונות באזור. הוא ציין, כי מעבר הגבול החדש קרוב יותר לערים הקדושות לשיעה בעיראק (נג’ף וכרבלאא’) וכי פתיחתו תאפשר הכנסות חדשות למחוז ואסט (אירנ”א, 30 בינואר 2021).
• סגנו הראשון של נשיא איראן, אסחאק ג’האנגירי (Eshaq Jahangiri), אמר, כי איראן מקדמת שיתוף פעולה עם עיראק להרחבת אזור הסחר החופשי ארונד (Arvand) שבגבול איראן-עיראק לחופי המפרץ הפרסי. הוא ציין, כי קיימות שתי תכניות להרחבת הפעילות באזור. אחת מהן מתייחסת לביצוע חפירות בנהר ארונד, שיאפשרו להרחיב את תנועת הספנות המסחרית. התוכנית השנייה היא סלילת מסילת הברזל בין שלמצ’ה שבמערב איראן לבצרה, שהשלמתה תאפשר העברת סחורות מסין ועד הים התיכון (תסנים, 30 בינואר 2021). יצוין, כי מזכר הבנה בין איראן לעיראק בנוגע לסלילת מסילת רכבת באורך 35 ק”מ מהעיר שלמצ’ה לבצרה נחתם כבר במהלך פגישת נשיא איראן, חסן רוחאני, עם ראש ממשלת עיראק לשעבר, עאדל עבד אלמהדי, במרץ 2019, אך בפועל לא הושגה התקדמות במימוש התוכנית.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, שיבח בריאיון לאמצעי תקשורת רוסים במהלך ביקורו בשבוע שעבר במוסקבה את תמיכת איראן ומפקד כוח קדס לשעבר במשמרות המהפכה, קאסם סלימאני, בפלסטין. אלנח’אלה אמר, כי סלימאני ניצב בראש הלוחמים למען פלסטין והגן על ירושלים והאדמות הפלסטיניות. הוא שב וציין, כי סלימאני פיקח באופן אישי על העברת הטילים, ששוגרו לעבר ישראל, ואמצעי לחימה רבים ומגוונים נוספים לידי הלוחמים הפלסטינים ברצועת עזה (תסנים, 2 בפברואר 2021).

The post מבט לאיראן (24 בינואר 2021 – 7 בפברואר 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי-אצע’ר ח’אג’י, נפגש עם נשיא סוריה ודן עימו בהתפתחויות בסוריה ובהמשך תהליך ההסדרה. בריאיון לסוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק אמר ח’אג’י, כי איראן לא קיבלה כל מסר מסוריה בנוגע להסגת כוחותיה מהמדינה ואיים, כי אם ישראל תחצה “קווים אדומים” בפעילותה בסוריה, היא תיענה בחומרה.
• הערוץ האמריקאי בשפה הערבית אלחרה דיווח מפי גורמי מודיעין זרים על העברת אמצעי לחימה כבדים על-ידי כוח קדס של משמרות המהפכה בגבול סוריה-עיראק. על-פי דיווח זה, מעבר אלבוכמאל משמש להברחת אמצעי לחימה קלים וכבדים באמצעות עשרות משאיות אספקה, מזון וסחורות העוברות דרכו מדי חודש.
• ראש הרשות השופטת האיראני, אבראהים ראיסי, הגיע לביקור בן מספר ימים בעיראק, במהלכו חתמו שתי המדינות על שלושה מזכרי הבנה בתחומי המשפט, חילופי אסירים ומאבק בשחיתות.
• דובר משרד החוץ האיראני הכחיש מעורבות איראנית במתקפת הטילים על שדה התעופה הבינלאומי בעיר ארביל, שבה נהרג קבלן של צבא ארצות הברית. קבוצה עיראקית הקשורה, ככל הנראה, לאחת המיליציות השיעיות העיראקיות נטלה אחריות למתקפה.
• פעילות במישור הכלכלי: ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה עדכן על כוונת איראן להשיק בחודש הבא קו ספנות מנמל בנדר עבאס שבדרום איראן לנמל לאד’קיה בסוריה; משלחת בראשות ראש לשכת המסחר ביקרה לאחרונה בדמשק ונפגשה עם ראש ממשלת סוריה, שבירך על הקמת המרכז המסחרי האיראני בדמשק; שגריר עיראק בטהראן נפגש עם ראש לשכת המסחר והתעשיה של טהראן וסיכם עימו על הקמת ועדה משותפת ללשכת המסחר של טהראן ולאגף המסחר בשגרירות עיראק בטהראן.
• ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שלח איגרת ברכה למנהיג איראן לרגל יום השנה ה-42 למהפכה האסלאמית, בה הודה לאיראן על תמיכתה הנמשכת בפלסטינים.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), נפגש ב-10 בפברואר 2021 עם נשיא סוריה, בשאר אסד, ודן עימו בהתפתחויות בסוריה, בשיחות המתנהלות במסגרת תהליך ההסדרה במדינה ובחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. אסד הביע את הערכתו לאיראן על תמיכתה בסוריה והדגיש את הצורך בהמשך התיאומים וההתייעצויות בין שתי המדינות. במהלך ביקורו בדמשק נפגש יועצו של שר החוץ גם עם שר החוץ הסורי, פיצל מקדאד (פארס, 10 בפברואר 2021).
• בריאיון לסוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק, אמר ח’אג’י, כי איראן לא קיבלה עד כה כל מסר משלטונות סוריה בנוגע להסגת כוחותיה מהמדינה והדגיש, כי נוכחותה בסוריה מבוססת על בקשת ממשלתה, נועדה להיאבק בדאעש וב”קבוצות הטרוריסטיות” ותימשך כל עוד סוריה מעוניינת בכך. הוא ציין, כי מי שצריך לעזוב את סוריה, הוא מי שהגיע למדינה באופן בלתי-חוקי וכבש את אדמתה. עוד אמר ח’אג’י, כי אם ישראל תחצה “קווים אדומים” בפעילותה בסוריה, היא תיענה בחומרה (איסנ”א, 14 בפברואר 2021). ב-17-16 בפברואר עמד ח’אג’י בראש המשלחת האיראנית לשיחות ההסדרה בסוריה, שהתקיימו בסוצ’י שברוסיה בהשתתפות נציגי רוסיה, תורכיה ואיראן.
• הערוץ האמריקאי בשפה הערבית אלחרה (Alhurra) דיווח (9 בפברואר 2021) מפי גורמי מודיעין זרים על העברות אמצעי לחימה כבדים ושוברי שוויון על-ידי כוח קדס של משמרות המהפכה בגבול סוריה-עיראק. לפי אותם גורמים, הפעילות בגבול בין סוריה לעיראק, ובמיוחד במעבר הגבול אלבוכמאל, מתרחשת בפיקוח חאג’ מהדי, שאחראי על המעבר הראשי של ההברחות באלבוכמאל, ועוזרו חאג’ כמיל, הממונה על עניינים לוגיסטיים ומנהליים. שני פעילים אלה של כוח קדס פועלים תחת פיקודו של חאג’ ע’פארי, שהיה אחראי, על-פי הדיווח, לניסיון התקיפה נגד ישראל באמצעות כלי טיב בלתי מאוישים באוגוסט 2019. עוד נמסר בדיווח, כי מעבר אלבוכמאל משמש להברחת אמצעי לחימה קלים וכבדים באמצעות עשרות משאיות אספקה, מזון וסחורות העוברות דרכו מדי חודש. בנוסף על כך, זיהו המקורות המודיעיניים נקודה נוספת, הממוקמת מספר קילומטרים דרומית למעבר הגבול הרשמי באלבוכמאל ומשמשת את כוח קדס לפעול באופן חופשי וללא התערבות מצד שלטונות סוריה ועיראק להעברת אמצעי לחימה ולהכנסת שכירי חרב.
• ב-11 בפברואר 2021 פרסמו אתרי חדשות המקורבים למיליציות השיעיות בעיראק, כי מטוסים לא מזוהים תקפו כלירכב בתוך שטח סוריה, בקרבת הגבול בין שתי המדינות, שהוביל ציוד לוגיסטי של אחת המיליציות העיראקיות במקורו באיראן.
• מקורות העוקבים אחר הפעילות במרחב האווירי דיווחו במחצית פברואר 2021 על שתי טיסות חריגות של מטוס מטען מדגם בואינג-747 של חברת קשם פארס אייר (Qeshm Fars Air), המשמשת את משמרות המהפכה, בנתיב טהראן-בירות ב-15 וב-16 בפברואר 2021.
• יום השנה ה-42 למהפכה האסלאמית צוין בטקסים, שאורגנו על-ידי נציג מנהיג איראן בסוריה, חג’ת אלאסלאם חמיד צפאר הרנדי (Hojjat-ul-Islam Hamid Saffar Harandi). בטקס יום המהפכה באזור קַטנַה שבריף דמשק השתתפה קבוצה של אנשי דת, ראשי שבטים ונכבדים מהאזור (אתר מנהיג איראן בערבית, 11 בפברואר 2021).
• ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה, כיואן כאשפי (Keyvan Kashefi), עדכן, כי בכוונת איראן להשיק ב-10 במרץ 2021 קו ספנות מנמל בנדר עבאס בדרום איראן לנמל לאד’קיה בסוריה. הוא ציין, כי נעשו התיאומים הדרושים בין לשכת המסחר המשותפת לחברת הספנות האיראנית (IRISL) כדי לאפשר משלוח או שני משלוחים בחודש מאיראן לסוריה בהתאם לצורך. כאשפי ציין, כי הפעלת הקו תשפיע לחיוב על היקף היצוא האיראני לסוריה ועל המסחר בין שתי המדינות (טהראן טיימס, 12 בפברואר 2021).
• האתר הכלכלי אקתצאד, המזוהה עם האופוזיציה הסורית, דיווח (6 בפברואר 2021), כי משלחת מסחרית גדולה של אנשי עסקים ובעלי מפעלי מזון איראנים הגיעה לסוריה לצורך דיונים בנוגע לאספקת צרכי המזון של השוק הסורי. על-פי דיווח זה, ביקור המשלחת התקיים על רקע מגבלות, שהטילו שלטונות סוריה על העברת מוצרי מזון מאיראן למדינה, משום שאיכותם ירודה עד כדי כך שרובם אינו ראוי למאכל אדם. במהלך ביקורה בדמשק נפגשה המשלחת בראשות כיואן כאשפי, ראש לשכת המסחר והתעשייה המשותפת לאיראן ולסוריה, עם השר הסורי לסחר פנים, טלאל אלבראזי, וביקשה ממנו להסיר את המגבלות על הכנסת סחורות איראניות, ובמיוחד מוצרי מזון, לשווקים הסורים. ראש המשלחת הביע את נכונות ארצו לספק את צרכי המזון וחומרי הגלם הדרושים לסוריה ולהשתתף בשיקום חברות ומפעלים, שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים. אלבראזי הביע נכונות לאפשר אספקה מוגבלת של מוצרי מזון באופן ניסיוני, אך רמז לחברי המשלחת האיראנית, כי סוריה לא היתה מרוצה עד כה מאיכות התוצרת האיראנית וכי שלטונות סוריה אף נאלצו להשמיד או להסיר חלק מהמוצרים מהשווקים, מה שגרם להפסדים כבדים.
• במהלך ביקור המשלחת האיראנית בסוריה, נפגשו חבריה עם ראש ממשלת סוריה, חסין ערנוס (Hussein Arnous), שקרא להשתתפות חברות איראניות בשיקום המפעלים הסורים, שנפגעו במלחמת האזרחים במדינה. ערנוס בירך על הקמת המרכז המסחרי האיראני בדמשק והודיע על תמיכתה המלאה של ממשלת סוריה בפעילות המרכז. כיואן כאשפי הדגיש את הצורך לפתור את בעיות הבנקאות והמכס על מנת להגביר את היקף המסחר בין שתי המדינות וקרא ליישום ההסכמים, שנחתמו בין ראש ממשלת סוריה לסגנו הראשון של נשיא איראן (דניא-י אקתצאד, 9 בפברואר 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק

• ראש הרשות השופטת האיראני, איתאללה אבראהים ראיסי, הגיע ב-8 בפברואר 2021 לביקור בן מספר ימים בעיראק. בהודעה, שפרסמה שגרירות איראן בבגדאד ערב הגעתו, נאמר, כי הביקור מתקיים בהזמנת יו”ר המועצה השיפוטית העליונה של עיראק, פאא’ק זידאן (Faik Zaidan), במטרה להרחיב את הקשרים המשפטיים בין שתי המדינות. במהלך ביקורו נועד ראיסי, שהגיע לבגדאד בראש משלחת משפטית רמת דרג, עם בכירים בממשל העיראקי, בראשם הנשיא ברהם צאלח, ראש הממשלה מצטפא אלכאט’מי ויו”ר הפרלמנט מחמד אלחלבוסי, וחתם על שלושה מזכרי הבנה עם בכירי מערכת המשפט העיראקית בתחומי המשפט, חילופי אסירים ומאבק בשחיתות (אירנ”א, 7 בפברואר 2021; מהר, 10 בפברואר 2021).
• בפגישתו עם ראש המועצה השיפוטית העליונה של עיראק דנו השניים בשיתוף פעולה בין המדינות בעניינים משפטיים וחוקיים, בהם המאבק בהברחת סמים ובשחיתות כלכלית, הטיפול באזרחים איראנים העצורים בעיראק, סוגיות משפטיות הקשורות לעולי רגל איראנים בעיראק, בהן מדיניות הוצאת ויזות לעולי הרגל, הקמת בתי דין מיוחדים לטיפול במחלוקות בין סוחרים משתי המדינות והמשך חקירת נסיבות חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס על-ידי ארצות הברית בינואר 2020 (אלף, 9 בפברואר 2021).
• דובר המיליציה השיעית העיראקית תנועת האצילים (חרכת אלנג’באא’), נצר אלשמרי (Nasr al-Shammari), העניק ריאיון לרשת הטלוויזיה האיראנית בשפה האנגלית Press TV, במהלכו התייחס לקשר העמוק של התנועה לאיראן, למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, ולתפישת “שלטון חכם ההלכה”. אלשמרי שיבח את מנהיגותו של ח’אמנהאי ואמר, כי מנהיג איראן הצליח להפוך את “חזית המאבק נגד ארצות הברית” לכוח עולמי. הוא ציין, כי תנועות ההתנגדות באזור, ובמיוחד אלה בפלסטין, הוקמו אומנם לפני המהפכה האסלאמית באיראן (1979), אך סבלו מחולשה בכל התחומים. תמיכת איראן היא שחיזקה אותן ואיפשרה להן להביס את ישראל בפלסטין ובלבנון ואת הכוחות האמריקאים בעיראק. דובר אלנג’באא’ אמר, כי ח’אמנהאי הוא מנהיגם הדתי ומקור הסמכות ההלכתית של רבים מתושבי עיראק ומלוחמי ההתנגדות האסלאמית בעיראק וכי השיעים רואים עצמם מחויבים לציית להנחיותיו. הוא העריך, כי סיום הכיבוש האמריקאי בעיראק קרוב וכי אין לארצות הברית היכולת להגן על עצמה בעיראק (ערוץ הטלגרם של תנועת האצילים, 8 בפברואר 2021).
• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה, הכחיש מעורבות איראנית במתקפת הטילים על שדה התעופה הבינלאומי בעיר ארביל, בירת החבל הכורדי בצפון עיראק, בקרבת הקונסוליה האמריקאית (15 בפברואר 2021). בתקיפה נהרג קבלן של צבא ארצות הברית ועוד שישה נפצעו. השדה משמש את צבא ארצות הברית ומוצבים בו באורח קבע חיילים אמריקאים. קבוצה עיראקית בלתי מוכרת בשם “פלוגות נאמני הדם” (סראיא אוליאא’ אלדם), הקשורה ככל הנראה לאחת המיליציות השיעיות העיראקיות, קיבלה אחריות למתקפה. ח’טיבזאדה גינה בחריפות את הטענות בנוגע למעורבות איראנית בירי והצהיר, כי איראן רואה ביציבותה ובביטחונה של עיראק עניין מרכזי עבור האזור ושכנותיה ודוחה כל פעולה המפריעה לסדר ולשלום במדינה. הוא קרא לממשלת עיראק לפרסם את ההנחיות הדרושות כדי לחקור את האירוע ולנקוט בצעדים נגד מבצעי הפעולה (פארס, 16 בפברואר 2021).
• במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר האיראני תאבנאכ (16 בפברואר 2021), נכתב, כי מתקפת הטילים על שדה התעופה בארביל עשויה לשמש מסר לתורכיה ולמפלגה הדמוקרטית הכורדית (KDP) בנוגע לחוסר שביעות רצונה של טהראן מפעילותן בצפון עיראק ומההתקרבות ביניהן, וכן מסר לארצות הברית בנוגע לפעילותה בחבל הכורדי. האתר העריך, כי המתקפה עשויה לבטא את ראשיתו של משחק גיאופוליטי חדש בין איראן ותורכיה בעקבות חילופי הממשל בוושינגטון.
• שגריר עיראק בטהראן, נציר עבד אלמחסן עבדאללה (Nasir Abdul Mohsin Abdullah), נפגש ב-8 בפברואר 2021 עם ראש לשכת המסחר, התעשייה, המחצבים והחקלאות של טהראן, מסעוד ח’ונסארי (Masoud Khonsari), ודן עימו בהרחבת הקשרים המסחריים בין שתי המדינות ובפתרון הבעיות המעכבות את קידום המסחר ביניהן. בפגישה הסכימו שני הצדדים על הקמת ועדה משותפת ללשכת המסחר של טהראן ולאגף המסחר בשגרירות עיראק בטהראן, שתדון בבעיות ובבקשות של סוחרים משתי המדינות ובדרכים להקל על שיתוף הפעולה הכלכלי. ראש לשכת המסחר של טהראן אמר, כי הסוחרים בשתי המדינות עדיין נתקלים בבעיות ובמגבלות וכי ניתן להסירן באמצעות הקמת ועדה משותפת, שתפעל בדומה לוועדות משותפות דומות ללשכת המסחר של טהראן ולמספר מדינות שכנות, בהן פקיסטאן ואפגניסטאן. הוא הביע את נכונות לשכת המסחר של טהראן לפתוח נציגות בלשכת המסחר של בגדאד וביקש משגריר עיראק להקל על הוצאת ויזה לסוחרים איראנים המבקשים לפעול בעיראק.
•  שגריר עיראק הביע את נכונותו לשתף פעולה עם לשכת המסחר של טהראן על מנת לפתור את הבעיות המעכבות את הרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות. הוא ציין, כי הקשיים בהוצאת ויזות לסוחרים איראנים נובעים ממגפת הקורונה, אך ציין, כי השגרירות מוכנה להוציא ויזה מסחרית לסוחרים איראנים המוכרים על-ידי לשכת המסחר של טהראן. כמו כן, הדגיש השגריר את הצורך לקיים ירידים מסחריים משותפים בשתי המדינות (אתר לשכת המסחר והתעשייה של טהראן, 8 בפברואר 2021).
• בכירים בארגון החג’ והעלייה לרגל של איראן קיימו במחצית פברואר מגעים מקוונים עם בכירים במועצת העלייה לרגל העליונה של עיראק בנוגע לארגון טקסי העלייה לרגל בשנה הקרובה. במגעים עלתה אפשרות ליציאתם של עולי רגל איראנים לערב הסעודית דרך עיראק. ראש הארגון האיראני לעלייה לרגל, עלירזא רשידיאן (Alireza Rashidian), וראש המועצה העיראקית לעלייה לרגל, שיח’ סאמי אלמסעודי (Sheikh Sami al-Massoudi), קראו להיערך מבחינה בריאותית על מנת לאפשר את קיומה של העלייה לרגל הצפויה בחודש יולי 2021 (אירנ”א, 15 בפברואר 2021).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שלח איגרת ברכה למנהיג איראן לרגל יום השנה ה-42 למהפכה האסלאמית, שצוין ב-10 בפברואר 2021. הניה הודה לח’אמנהאי על תמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים, ב”התנגדותם האמיצה” ובמאבקם להגן על זכויותיהם הלגיטימיות. הוא הוסיף, כי חמאס שואפת להמשיך בהתנגדות לנוכח הסכנות והאתגרים הניצבים בפני העניין הפלסטיני (פארס, 11 בפברואר 2021).

The post מבט לאיראן (7– 21 בפברואר 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• משרד החוץ האיראני גינה את התקיפה האמריקאית נגד יעדים של מיליציות עיראקיות פרו-איראניות בגבול סוריה-עיראק בלילה שבין 25 ל-26 בפברואר 2021. דובר משרד החוץ כינה את התקיפה “בלתי-חוקית” והפרה של החוק הבינלאומי ושל ריבונות סוריה. שעות ספורות לאחר התקיפה שוחח שר החוץ האיראני עם עמיתו הסורי.
• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה, קיים בסוף פברואר ביקור בדמשק במהלכו נפגש עם בכירים בממשל הסורי ודן עימם בהתפתחויות באזור ובהרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות, במיוחד בתחומי ההסברה, המדע והתרבות.
• בטהראן התקיים כנס לבחינת הזדמנויות להרחבת שיתוף הפעולה המסחרי בין איראן לסוריה בהשתתפות בכירים איראנים בתחומי הכלכלה והמסחר. בכנס נבחנו הקשיים המעכבים את הרחבת המסחר בין שתי המדינות והדרכים להתגבר עליהם. בתוך כך, קיים סגן נשיא איראן למדע ולטכנולוגיה ביקור בדמשק במהלכו הוקם “בית לחדשנות ולייצוא” איראני בסוריה, שיפעל לקידום ייצוא מוצרי טכנולוגיה וידע מאיראן לסוריה.
• שר החוץ העיראקי הגיע לביקור שני בתוך פחות מחודש בטהראן. במהלך הביקור נפגש השר עם עמיתו האיראני ועם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ודן עימם בהתפתחויות בעיראק ובאזור, ובכלל זה בפעילות ארצות הברית במדינה. בסמוך לביקור זה, קיימה משלחת ביטחונית עיראקית בכירה בראשות יועצו הבכיר של שר הפנים העיראקי ביקור בטהראן.
• מתיחות בין איראן ותורכיה בעקבות ראיון של שגריר איראן בעיראק לערוץ טלוויזיה כורדי, במהלכו מתח השגריר ביקורת חריפה על מעורבות תורכיה בצפון עיראק. לאחר הריאיון זומן שגריר איראן באנקרה לשיחת הבהרה.
• דובר משרד החוץ האיראני הכחיש מעורבות איראנית בפגיעה בספינה שבבעלות ישראלית במפרץ עומאן. הוא ציין כי ישראל היא הגורם לחוסר היציבות באזור וכי טהראן תגיב אם יינקטו נגדה צעדים.

המעורבות האיראנית בסוריה

• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה, גינה את התקיפה האמריקאית נגד מטרות של מיליציות עיראקיות פרו-איראניות בגבול סוריה-עיראק (בלילה שבין 26-25 בפברואר 2021). בתקיפה נהרג לפחות פעיל אחד באחת המיליציות וכמה אחרים נפצעו. דובר משרד החוץ האיראני כינה את התקיפה “בלתי-חוקית” והפרה בוטה של זכויות האדם ושל החוק הבינלאומי. הוא ציין, כי התקיפה האמריקאית היא המשך לתוקפנות הנמשכת מצד “המשטר הציוני” בשטח סוריה והתבצעה בשעה שהכוחות האמריקאים כובשים שטחים בסוריה והבסיסים האמריקאים במדינה משמשים להדרכת “כוחות טרוריסטים”. ח’טיבזאדה ציין, כי התוקפנות האמריקאית מהווה הפרה של ריבונות סוריה ולכידותה הטריטוריאלית ותוביל להחרפת העימותים הצבאיים וחוסר היציבות באזור (איסנ”א, 26 בפברואר 2021).
• שעות ספורות לאחר התקיפה האמריקאית בגבול סוריה-עיראק, שוחח שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, בטלפון עם עמיתו הסורי, פיצל אלמקדאד. סוכנות הידיעות הסורית סאנא דיווחה (26 בפברואר 2021), כי השניים דנו ביחסים הבילטרליים בין המדינות ובדרכים להרחיבם במאמץ להתמודד עם הסנקציות הכלכליות המוטלות על שתי המדינות. כמו כן, עסקה השיחה בהתפתחויות באזור ובהמשך תהליך ההסדרה בסוריה. שר החוץ זריף הדגיש את תמיכת איראן בסוריה בכל התחומים, במיוחד במאבק בטרור.
• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), ביקר ב-24 בפברואר 2021 בסוריה ונפגש עם בכירים בממשל הסורי. בפגישה עם שר החוץ הסורי, פיצל אלמקדאד, דנו השניים בהתפתחויות באזור וביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות ובדרכים לחזקם. ח’טיבזאדה הדגיש את החשיבות, שאיראן מייחסת ליחסיה עם סוריה, ואת תמיכתה בפתרון, שישיב את הביטחון והיציבות לסוריה תוך שמירת ריבונותה, עצמאותה ולכידותה הטריטוריאלית. בשיחה עם כתבים אמר דובר משרד החוץ האיראני, כי בכוונת איראן לשלוח לסוריה דלק וקמח כדי לסייע לעם הסורי. כמו כן, נפגש ח’טיבזאדה עם שר ההסברה הסורי, עמאד סארה (Imad Sara), ועם יועצת הנשיא הסורי, בת’ינה שעבאן, והעביר הרצאות באקדמיה הדיפלומטית ובמרכז למחקרים אסטרטגיים בדמשק (אלוטן, 25 בפברואר; פארס, 27 בפברואר 2021).
• ב-1 במרץ 2021 התקיים בלשכת המסחר בטהראן כנס, שנועד לדון בהזדמנויות ובאסטרטגיות להרחבת שיתוף הפעולה המסחרי בין איראן לסוריה. בכנס השתתפו חמיד-רזא זאדבום (Hamid Reza Zadbum), ראש הארגון לפיתוח מסחר; חסן דנאא’י-פר, מזכיר המטה לפיתוח הקשרים בין איראן וסוריה; כיואן כאשפי, ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה; ואנשי כלכלה ומסחר בכירים. המנכ”ל לענייני מדינות ערב ואפריקה בארגון לפיתוח מסחר, פרזאד פילתן (Farzad Piltan), אמר בכינוס, כי איראן רואה בסוריה שותף אסטרטגי מדיני וכלכלי, שיש להעמיק עמו את הקשרים הכלכליים והמסחריים. הוא ציין, כי איראן יכולה לייצא לסוריה לא רק סחורות כי אם גם שירותים טכניים והנדסיים ולהשתתף בפרויקטים רבים במסגרת שיקום המדינה. הוא הוסיף, כי לארגון לפיתוח מסחר יש תכניות להרחיב את המסחר עם סוריה בשלוש השנים הקרובות להיקף של 1.5 מיליארד דולרים, אך יישומן מחייב את הפחתת הסיכונים המסחריים, הסרת קשיים בנקאיים ויצירת תשתית תחבורה מתאימה (אירנ”א, 1 במרץ 2021).
• ראש הארגון לפיתוח מסחר, חמיד-רזא זאדבום, עדכן בכנס בנוגע למאמצים מצד שתי המדינות לבטל את המכסים על סחר ביניהן. הוא הודה כי קיימים קשיים המעכבים את הרחבת שיתוף הפעולה המסחרי בין המדינות וכי היקף המסחר ביניהן ירד בשנה האחרונה, בעיקר בהשפעת הסנקציות הכלכליות והתפרצות הקורונה (אילנ”א, 1 במרץ 2021).
• היו”ר הסורי של לשכת המסחר המשותפת לסוריה ולאיראן, פהד דרויש (Fahad Darwish), אמר, כי שתי המדינות ניצבות בפני מלחמה כלכלית ויש לפעול לצמצום השפעת הסנקציות המוטלות עליהן. הוא קרא להקמת בנק איראני-סורי משותף, שיוכל לסייע בהקמת חברות משותפות לשתי המדינות, לביטול המכסים בין איראן וסוריה ולהקמת קו אשראי משותף (מהר, 1 במרץ 2021).
• סגן נשיא איראן למדע ולטכנולוגיה, סורנא סתארי (Sourena Sattari), הגיע ב-3 במרץ 2021 לביקור בדמשק בראש משלחת מסחרית וטכנולוגית, שכללה ארבעים מנהלי חברות. במסגרת הביקור הוקם “בית לחדשנות ולייצוא” איראני בסוריה (שלישי מסוגו לאחר הקמת בתים דומים בסין ובקניה), שיאפשר ייצוא מוצרי טכנולוגיה וידע לסוריה. כמו כן התקיימו פגישות מסחריות וטכנולוגיות בין אנשי ידע איראנים לחברות סוריות לצורך מציאת שווקים בינלאומיים למוצרים טכנולוגיים משתי המדינות. בנוסף על כך, נחתם במהלך הביקור מזכר הבנה לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי בין האגף למדע ולטכנולוגיה בלשכת נשיא איראן למשרד ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי הסורי בבנייה ובהצטיידות של מעבדות ננו-טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה ובתי חולים (אירנ”א, 1 במרץ; איסנ”א, 3 במרץ 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק ובמפרץ הפרסי

• סוכנות הידיעות AP דיווחה (25 בפברואר 2021), כי מתקפת המל”טים הממולכדים לעבר ארמון המלוכה בריאד ב-23 בינואר 2021 בוצעה משטח עיראק. בכיר במיליציה עיראקית פרו-איראנית ובכיר אמריקאי מסרו לסוכנות הידיעות, כי שלושה מל”טים שוגרו מגבול עיראק-סעודיה על-ידי מיליציה בלתי מוכרת הנתמכת על-ידי איראן. הבכיר במיליציה העיראקית טען, כי המל”טים הועברו מאיראן בחלקים, הורכבו בעיראק והתרסקו לתוך מתחם הארמון בריאד. לאחר התקיפה נטלה התארגנות לא מוכרת בשם “גדודי הבטחת האמת” אחריות לפעולה בתגובה לפיגוע התאבדות בבגדאד.
• שר החוץ העיראקי, פואד חסין (Fouad Hussein), הגיע ב-27 בפברואר 2021 לביקור בטהראן. זהו ביקורו השני באיראן בתוך פחות מחודש. במהלך הביקור נפגש חסין עם שר החוץ האיראני זריף ועם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני. שמח’אני אמר בפגישה, כי העיכוב במימוש החוק, שעבר בפרלמנט העיראקי וקורא לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק, יגביר את המתיחות ויחריף את המשבר באזור. הוא הזהיר מפני פעילות ארצות הברית בעיראק שנועדה, לדבריו, לחזק את פעילותו הטרוריסטית של דאעש באזור, ואמר, כי התקיפה האמריקאית נגד המיליציות העיראקיות היא ראשיתו של שלב חדש ב”טרור מאורגן” (תסנים, 27 בפברואר 2021).
• שר החוץ זריף גינה, אף הוא, את התקיפה האמריקאית בגבול סוריה-עיראק וכינה אותה בלתי-חוקית והפרת ריבונות המדינה. הוא ציין, כי חלק מהתקיפות האחרונות, שהתרחשו בשטח עיראק ויוחסו למיליציות השיעיות, נראות חשודות וייתכן כי נועדו לחבל ביחסים בין איראן ועיראק ולערער את היציבות במדינה. הוא קרא לממשלת עיראק למצוא את האחראים לאירועים אלה. זריף קרא להתחלת העבודות להקמת מסילת הברזל משלמצ’ה שבמערב איראן לבצרה שבדרום עיראק במטרה להרחיב את הקשרים המסחריים בין שתי המדינות. שר החוץ העיראקי אמר בפגישה, כי ארצו פועלת לזירוז הפתרון לבעיית הגישה האיראנית למקורותיה הכספיים בעיראק וכי עיראק לא תאפשר לאירועים האחרונים בשטחה לפגוע בקשרים בין שתי המדינות (מהר, 27 בפברואר 2021).
• משלחת ביטחונית עיראקית בכירה בראשות יועצו הבכיר של שר הפנים העיראקי, עבד אלחלים פאהם אלפרהוד, הגיעה בראשית מרץ לביקור בטהראן. בפגישת חברי המשלחת עם עלי עבדאללהי (Ali Abdollahi), ראש אגף התיאום במטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, אמר הבכיר האיראני, כי הוצאת הכוחות האמריקאים היא הצעד החשוב ביותר להשבת הביטחון והיציבות לאזור. הוא הוסיף, כי איראן מוכנה לסייע למשטרה ולמשמר הגבול של עיראק בחיזוק יכולותיהם במאבק נגד דאעש, כנופיות סמים ומבריחים לאורך הגבול. במשלחת העיראקית השתתפו גם מפקד משמר הגבול, מפקד הרשות למאבק בפשע המאורגן, מפקד המשטרה הפדרלית ומפקד כוח ההתערבות המהירה (משרק ניוז, 1 במרץ 2021).

• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש ב-22 בפברואר עם שר המסחר העיראקי, עלאא’ אחמד אלג’בורי (Alaa Ahmed al-Jubouri), ודן עימו בשיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות ובדרכים להרחיבו ובתיאום ביקורו של שר התעשייה והמסחר האיראני, עלי-רזא רזם-חסיני (Ali Reza Razm Hosseini) בעיראק (אירנ”א, 22 בפברואר 2021).

• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די, מתח בריאיון לערוץ הטלוויזיה הכורדי Rudaw (27 בפברואר 2021) ביקורת חריפה על מעורבות תורכיה בצפון עיראק. הוא ציין, כי איראן מתנגדת להתערבות התורכית בעיראק וקרא לאנקרה להסיג את כוחותיה מהמדינה ולכבד את הגבול הבינלאומי. לדבריו, ביטחון עיראק צריך להישמר על-ידי כוחות עיראקים וכוחות החבל הכורדי באזור. מסג’די הצהיר, כי אין כל סיבה למעורבות תורכית בלחימה באזור העיר סנג’אר בצפון-מערב עיראק וכי מדובר בעניין פנימי שצריך להיפתר על-ידי העיראקים עצמם. בהתייחסו לתקיפות האחרונות על מתחם השגרירות האמריקאית בבגדאד ולמתקפת הטילים על ארביל אמר מסג’די, כי איראן מתנגדת לנוכחות כוחות כיבוש בעיראק, אך בה בעת מגנה כל מתקפה על נציגויות דיפלומטיות של ארצות הברית או של כל מדינה אחרת. עוד אמר השגריר, כי איראן מכבדת את ההנהגה הכורדית ואת הלוחמים הכורדים ושיבח אותם על התפקיד החיוני והמשמעותי שמילאו במערכה נגד דאעש. בעקבות הביקורת, שמתח מסג’די על מעורבות תורכיה בעיראק, זומן שגריר איראן באנקרה לשיחת הבהרה.
• דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה, הכחיש, כי איראן מעורבת בפגיעה בספינה שבבעלות ישראלית במפרץ עומאן. הוא ציין, כי איראן דוחה בתוקף האשמה “חסרת בסיס” זו וכי הביטחון במפרץ הפרסי חשוב מאוד עבורה. הוא הוסיף, כי “המשטר הכובש את ירושלים” הוא הגורם לחוסר היציבות ולחוסר הביטחון באזור וכי איראן תגיב במקום ובמועד המתאימים אם יינקטו צעדים נגדה (תסנים, 1 במרץ 2021). במאמר פרשנות, שהתפרסם בעיתון האיראני כיהאן (28 בפברואר 2021), נכתב כי הפגיעה ב”ספינה הצבאית” הישראלית היא נקמה מצד “ההתנגדות” לתקיפות, שבוצעו בחודשים האחרונים על-ידי ארצות הברית וישראל נגד “ציר ההתנגדות” בעיראק, בסוריה ובתימן.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• שגריר איראן בקטר, חמיד-רזא דהקאני (Hamid-Reza Dehghani), נפגש ב-28 בפברואר 2021 בדוחא עם מספר חברים בלשכה המדינית של חמאס, ובראשם ראש הלשכה המדינית של התנועה, אסמאעיל הניה, והדגיש בפניהם את תמיכת איראן בפלסטינים ובאחדותם. בפגישה השתתפו גם שגרירי רוסיה, תורכיה ודרום אפריקה וחברי הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו-מרזוק, עזת אלרשק, חסאם בדראן ומאהר עביד. הניה סקר בפניהם את ההתפתחויות האחרונות בנוגע לבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית ובחמאס (פארס, 28 בפברואר; אלרסאלה נט, 28 בפברואר 2021).

The post מבט לאיראן (21 בפברואר – 7 במארס 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• שני לוחמי משמרות המהפכה נהרגו מפיצוץ מוקש באזור אלמיאדין שבמזרח סוריה.
• יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן נפגש עם שגריר סוריה הנכנס בטהראן ומסר דרכו את איחולי ההחלמה של מנהיג איראן לנשיא סוריה, שנדבק בקורונה. הוא גם הציע לשגריר לשלוח צוות רפואי לדמשק כדי לטפל בנשיא אסד.
• חבר פרלמנט איראני לשעבר אמר בהתבטאות חריגה, כי לא ניתן לשלול אפשרות שסוריה תשנה בעתיד את גישתה כלפי איראן וכי אסור לאיראן לשים את כל יהבה על הנשיא אסד. דבריו נאמרו על רקע הדרת איראן מפגישת שרי החוץ של תורכיה, רוסיה וקטר בדוחא, שנועדה לדון במשבר בסוריה.
• שגריר איראן בבגדאד נפגש עם שר האוצר העיראקי ודן עמו בסוגיית שחרור הכספים האיראנים המוקפאים בעיראק. קודם לכן, שוחח נשיא איראן רוחאני עם ראש ממשלת עיראק אלכאט’מי וקרא לו לפעול לשחרורם המיידי של הכספים האיראנים המוחזקים בעיראק ומהווים חלק מחובות ממשלת עיראק לאיראן בגין יבוא חשמל וגז.
• שגריר איראן באו”ם הכחיש במכתב למזכ”ל האו”ם כל מעורבות איראנית בתקיפות, שבוצעו לאחרונה נגד יעדים אמריקאים בעיראק ויוחסו למיליציות שיעיות עיראקיות פרו-איראניות. השגריר גינה את התקיפה הצבאית, שביצעה ארצות הברית בגבול סוריה-עיראק ב-25 בפברואר 2021.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, אמר בטקס זיכרון בעיר משהד, כי ישראל נאלצת להקיף עצמה בחומה על מנת להגן על עצמה והזהיר כי על “הציונים” לדעת כי גם חומה זו תיהרס. עוד הצהיר קאא’ני, כי ממשיכי דרכו של קאסם סלימאני “ישברו לאמריקאים את העצמות”.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• שני לוחמי משמרות המהפכה נהרגו מפיצוץ מוקש באזור אלמיאדין שבמזרח סוריה. התקשורת האיראנית דיווחה כי ההרוגים הם מהדי בח’תיארי (Mehdi Bakhtiari) מאסלאמשהר (Eslamshahr) שבמחוז טהראן ומג’תבא ברסנג’י (Mojtaba Barsanji) מסואדכוה (Savadkouh) שבמחוז מאזנדראן (Mazandaran) בצפון איראן (פארס, 16 במרץ 2021). לא נמסרו פרטים נוספים .

• יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), נפגש ב-15 במרץ 2021 עם השגריר החדש של סוריה בטהראן, שפיק דיוב (Shafiq Dayoub), ומסר באמצעותו את איחולי ההחלמה של מנהיג איראן לנשיא סוריה, בשאר אסד, שנדבק בקורונה. ולאיתי אמר, כי מנהיג איראן ח’אמנהאי רואה באסד אחד המנהיגים הגדולים והראויים להערכה בארצו, באזור ובחזית ההתנגדות. הוא הביע את נכונות איראן לשלוח לדמשק צוות רפואי מיוחד ובעל ניסיון כדי לטפל בנשיא סוריה. השגריר הסורי בירך את מנהיג איראן ואת העם והממשלה באיראן לרגל ראש השנה האיראני (נורוז) והודה על איחולי ההחלמה, ששלח המנהיג לנשיא אסד. הוא קרא להרחבת הקשרים בין איראן וסוריה בכל התחומים, הדגיש את תפקידה החשוב של איראן ב”ציר ההתנגדות” והביע תקווה לניצחונות נוספים, שיובילו לתבוסת “הכוחות האמריקאים והציונים” ולסילוקם (איסנ”א, 15 במרץ 2021).
• פגישת שרי החוץ של תורכיה, רוסיה וקטר בדוחא ב-11 במרץ 2021, שנועדה לדון במשבר בסוריה, עוררה ביקורת באיראן, שלא הוזמנה למפגש. האתר דיפלומטיה איראנית העריך (12 במרץ 2021), כי המפגש בין שלושת שרי החוץ בדוחא עלול להצביע על תחילתו של מאמץ מדיני ודיפלומטי מצד שלוש המדינות להרחיק את איראן מתהליך ההסדרה בסוריה. בריאיון לאתר, העריך חבר המג’לס לשעבר והפרשן לעניינים מדיניים ובינלאומיים, ג’לאל מירזאא’י (Jalal Mirzaei), כי קטר, רוסיה ותורכיה אינן רוצות ואינן יכולות להתעלם מתפקידה של איראן בעיצוב עתידה של סוריה וכי לתהליך אסטנה ליישוב המשבר בסוריה יש תפקיד מרכזי בקביעת ההתפתחויות במדינה. הוא ציין, כי אינו מגן על כך שאיראן לא הוזמנה למפגש, אך אין בכך כדי להעיד על התעלמות ממעמדה של איראן בסוריה מצד קטר, רוסיה ותורכיה. הוא הדגיש, כי כל מפגש המתקיים ללא נוכחות איראן אינו יכול להיות יעיל וכי יש להיזהר מכך שהתנאים באזור לא יתפתחו באופן כזה שיוביל להתעלמות מאיראן בעיצוב המפה הפוליטית בסוריה ובאזור כולו ויביא לצמצום השפעתה האזורית של איראן.
• מירזאא’י הוסיף, כי רוסיה ותורכיה נקטו בעשור האחרון גישה שונה מזו של איראן ביחס לעתידה של סוריה וביחס לממשל אסד וכי גם במסגרת תהליך אסטנה התגלעו חילוקי דעות בין שלוש המדינות, אף כי שלושתן מעוניינות בסיום המלחמה ובכינון יציבות וביטחון בסוריה. בהתייחסו לאפשרות שנשיא סוריה בעצמו ישנה את גישתו כלפי איראן אמר מירזאא’י, כי לא ניתן לשלול אפשרות כזו, אם כי עד כה בשאר אסד לא נקט שום צעד, שעלול להעיד על כוונה שלא לשתף פעולה עם איראן. הוא הוסיף, עם זאת, כי אסור לאיראן “לשים את כל הביצים” שלה בסוריה בסל אחד ולהיות תלויה אך ורק בשרידותו של אסד. מדיניות כזו אינה הגיונית ואינה מעשית.
• בתגובה רשמית למפגש שלושת שרי החוץ בדוחא אמר דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), כי עמדת איראן כלפי סוריה ברורה לחלוטין. במסיבת העיתונאים השבועית שלו אמר ח’טיבזאדה, כי איראן מקדמת בברכה כל יוזמה אזורית, שתקל על סבלו של העם הסורי. הוא ציין, כי תהליך אסטנה הוא התהליך המוצלח ביותר בנושא הסורי וכי המפגש בדוחא נועד לסייע לתהליך זה ולא להחליפו (איסנ”א, 15 במרץ 2021).
• אתר החדשות הסורי האופוזיציוני צדא אלשרקיה דיווח (17 במרץ 2021), כי המיליציות הפרו-איראניות באזור אלבוכמאל החלו לאחרונה להשתמש במכוניות אזרחיות לשם העברת כוחות בין העיירות באזור זה ומגבול סוריה-עיראק ואליו. השימוש במכוניות אזרחיות (כלי רכב חקלאיים או מוניות שכורות) במקום כלי רכב צבאיים נועד למנוע את תקיפתן מן האוויר על-ידי ישראל או ארצות הברית. על-פי דיווח זה, המיליציות משלמות לבעלי הרכבים האזרחיים עבור השימוש בהם וכן מספקות להם אישורים המאפשרים להם לעבור במחסומים באופן חופשי.
• שגריר איראן ברוסיה, כאט’ם ג’לאלי (Kazem Jalali), נפגש ב-15 במרץ 2021 עם חברי המשלחת הפרלמנטרית של חזבאללה, שביקרה במחצית מרץ במוסקבה. בשיחה דנו הצדדים בהתפתחויות בלבנון, בסוריה וב”חזית ההתנגדות”. שגריר איראן הדגיש את תמיכת איראן בחזבאללה וב”ציר ההתנגדות” והצהיר, כי ההתנגדות והעמידה האיתנה היא הדרך היחידה לניצחון על “האויב הציוני”. ראש משלחת חזבאללה, חבר הפרלמנט הלבנוני מחמד רעד (Mohammad Raad), הודה לאיראן על תמיכתה בארגון והדגיש את הצורך בהמשך ההתנגדות עד “הניצחון הסופי”. הפגישה התקיימה בשגרירות איראן במוסקבה בנוכחות שוקי בונצר (Shawki Bou Nassar), שגריר לבנון ברוסיה (תסנים, 16 במרץ 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק

•  שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש ב-8 במרץ 2021 עם שר האוצר העיראקי, עבד אלאמיר עלאוי (Abdul-Amir Allawi), ודן עימו בסוגיית שחרור הכספים האיראנים המוקפאים בעיראק. שר האוצר העיראקי אמר כי דרישות איראן מעיראק נמצאות בראש סדר העדיפויות העיראקי לתשלום (אילנ”א, 8 במרץ 2021).
• ב-6 במרץ 2021 שוחח נשיא איראן, חסן רוחאני, עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, הלין בפניו על העיכובים בשחרור הכספים האיראנים מעיראק וקרא לשחררם באופן מידי (איסנ”א, 6 במרץ 2021). גורם עיראקי רשמי צוטט על-ידי רשת אלג’זירה (5 במרץ 2021) כמי שאמר כי ארצות הברית אישרה להשתמש בחלק מהכספים האיראנים המוחזקים בבנק המסחר העיראקי (TBI) למימון רכש הומניטרי. בכירים עיראקים אמרו לאלג’זירה (9 במרץ 2021), כי עיראק מוכנה לשלם את חובה לאיראן בדינרים עיראקים, אך איראן דורשת לקבל את הכסף בדולרים. חבר הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, חמיד חסיני (Hamid Hosseini) איראני במוצאו , מסר בעניין זה, כי ארצות הברית נתנה אור ירוק לשחרור שלושה מיליארד דולרים מתוך הכספים האיראנים המוקפאים בעיראק, בדרום קוריאה ובעומאן. בחשבונות איראנים בבנק העיראקי TBI מוחזקים, לטענת איראן, כ-3.5 מיליארד דולרים, המהווים חלק מחובות ממשלת עיראק לאיראן בגין יבוא חשמל וגז (פארס, 8 במרץ 2021). עדיין לא התקבל אישור איראני רשמי לשחרור חלק מהכספים.
• שגריר איראן באו”ם, מג’יד תח’ת-רואנצ’י (Majid Takht Ravanchi), הכחיש במכתב למזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, כל מעורבות איראנית בתקיפות, שבוצעו לאחרונה נגד יעדים אמריקאים בעיראק. המכתב נשלח בתגובה למכתב, ששלח שגריר ארצות הברית באו”ם ב-27 בפברואר 2021 לנשיא מועצת הביטחון, בו הטיל את האחריות לתקיפות נגד הכוחות האמריקאים בעיראק על מיליציות עיראקיות הפועלות בתמיכת איראן. במכתבו כתב תח’ת-רואנצ’י, כי איראן מעולם לא הייתה מעורבת באופן ישיר או עקיף במתקפה כלשהי נגד ארצות הברית בעיראק וכי כל ניסיון לייחס לה תקיפות כאלה הוא חסר בסיס ונעדר תוקף חוקי. המכתב כולל גם גינוי לתקיפה הצבאית, שביצעה ארצות הברית בגבול סוריה-עיראק ב-25 בפברואר 2021, המהווה, לטענת איראן, הפרה של ריבונות מדינות האזור ושל החוק הבינלאומי ומשרתת את האינטרסים של קבוצות הטרור הפועלות במדינות אלה (אירנ”א, 15 במרץ 2021).
• משרד החוץ האיראני העביר לעיון הממשלה הצעה לביטול הוויזות בין איראן לעיראק. ההצעה הועברה בעקבות הסכמות ראשוניות, שהושגו בעניין זה בין הממשלות בשתי המדינות. הדיון בהצעה הועבר לוועדה המדינית-ביטחונית בקבינט האיראני (אירנ”א, 14 במרץ 2021). בתוך כך, הודיעה רשות התעופה האזרחית האיראנית ב-14 במרץ 2021 על ביטול כל הטיסות של חברות התעופה האיראניות והעיראקיות מעיראק לאיראן למשך שבוע. ההחלטה התקבלה במסגרת המאמצים לבלום את התפשטות מגפת הקורונה, ובמיוחד הווריאנט הבריטי של הנגיף (אירנ”א, 14 במרץ 2021).
• איראן הגישה מחאה לממשלת עיראק בעקבות הנפקת בול על-ידי רשויות החבל הכורדי בצפון עיראק לציון ביקור האפיפיור בכורדיסטאן ב-7 במרץ 2021. המחאה הוגשה לאחר שמפת החבל הכורדי, שהופיעה על גבי הבול, כללה שטחים השייכים לאיראן ולתורכיה. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), גינה את הנפקת הבול ואמר, כי הוא מנוגד לחוק הבינלאומי ומהווה “צעד בלתי-ידידותי”. שלטונות איראן דרשו מממשלת עיראק לאסוף את הבולים שהונפקו ולתקנם באופן מיידי. ממשלת תורכיה הגישה, אף היא, מחאה בעקבות הנפקת הבול (איסנ”א, 10 במרץ 2021).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, אמר בטקס זיכרון בעיר משהד ללוחמים שנהרגו במלחמת איראן-עיראק, כי למרות שכל יכולות העולם עומדות לרשות ישראל, היא נאלצה להקיף עצמה בחומה בגובה שישה מטרים וברוחב מטר אחד כדי שתרגיש בטוחה, אך על הציונים להיות בטוחים שגם חומה זו תיהרס. כמו כן, הזהיר קאא’ני את ארצות הברית מהשלכות חיסולו של קאסם סלימאני. הוא ציין, כי ארצות הברית ניצבת בפני בעיות פנימיות רבות וכי ממשיכי דרכו של קאסם סלימאני ישברו לאמריקאים את העצמות וקול שבירת העצמות יישמע בזמן הנכון (תסנים, 12 במרץ 2021).

The post מבט לאיראן (7 – 21 במרץ 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• פעילות איראן ושלוחיה במזרח סוריה: לוחמי חטיבת פאטמיון האפגאנית, הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה, קיימו בסוף מרץ 2021 תמרון בדרום-מזרח סוריה. בדיר א-זור, שבמזרח סוריה, חילקו משמרות המהפכה חבילות מזון למשפחות הרוגי המיליציות הפרו-איראניות באזור.
• עיראק – תחקיר של סוכנות הידיעות הצרפתית העלה, כי שליטת מיליציות שיעיות פרו-איראניות במעברי הגבול העיראקים מאפשרת להן להזרים מיליארדי דולרים מהכנסות המדינה לקבוצות חמושות, למפלגות פוליטיות ולפקידים מושחתים. התחקיר הצביע על כך, שבמקביל למערכת היבוא העיראקית הרשמית פועלת מערכת יבוא מקבילה במעברי גבול יבשתיים וימיים בין עיראק לאיראן, שרבים מהם נמצאים בשליטת המיליציות השיעיות המקורבות לאיראן.
• במישור הכלכלי: ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה העריך, כי היקף המסחר בין איראן לסוריה יגדל בשנה הקרובה פי שלושה ויגיע לכ-500 מליון דולר. הוא הודה, עם זאת, כי עדיין קיימות בעיות המעכבות את הרחבת הקשרים הכלכליים בין המדינות, בהן קשיים בנקאיים ופיננסיים והעדר קשר יבשתי ישיר. בתוך כך, אמר דובר משרד האנרגיה העיראקי, כי ארצו מעוניינת להגדיל את יבוא הגז מאיראן כדי להבטיח את צרכי החשמל שלה לקראת עונת הקיץ. הוא ציין, כי בעיית החוב העיראקי לאיראן נמצאת בשלבי פתרון.
• שגריר איראן בתימן דחה את הצעת השלום הסעודית לפתרון המשבר בתימן והצהיר, כי משמעותה של יוזמה אמיתית לסיום המשבר היא הסרת המצור מעל תימן, הסגת הכוחות הצבאיים הסעודים והפסקת תמיכת סעודיה ב”שכירי החרב” שלה במדינה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• ערוץ הטלגרם פראת פוסט דיווח (21 במרץ 2021), כי מרכז נצר, השייך למשמרות המהפכה בדיר א-זור שבמזרח סוריה, חילק חבילות מזון למשפחות הרוגי המיליציות הפרו-איראניות במחוז דיר א-זור.

• לוחמי חטיבת פאטמיון האפגאנית, הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה, קיימו בסוף מרץ 2021 תמרון בדרום-מזרח סוריה לרגל ה-15 בחודש שעבאן, יום הולדתו של האמאם השנים-עשר על-פי המסורת השיעית (ערוץ הטלגרם של חטיבת פאטמיון, 29 במרץ 2021).

• ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה, כיואן כאשפי (Kivan Kashefi), העריך בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית אילנא (25 במרץ 2021), כי היקף המסחר בין איראן לסוריה יגדל בשנה האיראנית הקרובה (מרץ 2021 – מרץ 2022). הוא ציין, כי היקף המסחר בין שתי המדינות עמד בשנה האיראנית היוצאת על 180-170 מיליון דולר וכי המטרה היא להגדילו ל-500 מיליון דולרים. כאשפי אמר, כי בשנה שעברה התקיימו חילופי ביקורים של כעשר משלחות מסחריות בין איראן לסוריה, נערכו שתי תערוכות כלכליות משותפות והוקם מרכז המסחר האיראני בדמשק בהשתתפות יותר משלושים חברות. הוא הדגיש, עם זאת, כי עדיין קיימות בעיות שטרם נפתרו בכל הקשור למימוש עסקאות פיננסיות בין המדינות וכי העדר קשר יבשתי מקשה על המסחר ביניהן.
• בנאום בוועידת התורמים לסוריה החמישית, שהתכנסה בבריסל באופן מקוון ב-30-29 במרץ 2021, אמר שגריר איראן בבלגיה ובאיחוד האירופי, ע’לאם-חסין דהקאני (Gholam-Hossein Dehgani), כי לקהילה הבינלאומית אין רצון אמיתי לפתור את המשבר בסוריה על בסיס הזכויות הבינלאומיות, ובמיוחד כיבוד ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה. הוא הצהיר, כי מאז תחילת המשבר תמכה איראן בפתרון מדיני וכי שיתוף הפעולה בין איראן, רוסיה ותורכיה במסגרת תהליך אסטנה נועד להשיג פתרון כזה. שגריר איראן גינה את הסנקציות, שהושתו על סוריה, ואמר, כי הן מנוגדות לזכויות הבינלאומיות ורק מחריפות את סבלו של העם הסורי (פארס, 31 במרץ 2021). שר החוץ הסעודי, פיצל בן-פרחאן (Faisal bin Farhan), תקף במהלך נאומו בוועידה את המעורבות האיראנית בסוריה וקרא לטהראן להפסיק את מאמציה לקידום “שינוי דמוגרפי ועדתי בסוריה” (אלשרק אלאוסט, 30 במרץ 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק ובתימן

• תחקיר של סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP), שהתפרסם ב-29 במרץ 2021, העלה, כי שליטת מיליציות שיעיות פרו-איראניות במעברי הגבול העיראקים מאפשרת להן להזרים מיליארדי דולרים מהכנסות המדינה לקבוצות חמושות, למפלגות פוליטיות ולפקידים מושחתים. התחקיר, שכלל שורת ראיונות עם פקידי ממשלה, עובדי נמלים ויבואנים, הצביע על כך, שבמקביל למערכת היבוא העיראקית הרשמית פועלת מערכת יבוא מקבילה במעברי גבול יבשתיים וימיים בין עיראק לאיראן, שרבים מהם נמצאים בשליטת המיליציות השיעיות המקורבות לאיראן. חברי המיליציות, בעלי בריתם או קרוביהם משמשים כעובדים במעברי הגבול, כמפקחים או כשוטרים ומקבלים תשלומי שוחד מיבואנים המעוניינים לעקוף את הליך היבוא הרשמי או לקבל הנחות משמעותיות בתשלומי המכס. חברי המיליציות נוקטים לעיתים באיומים במוות כדי למנוע מפקידי מכס לעמוד בדרכם. בחלק מהמקרים, שולטות מיליציות מסוימות בענפי מסחר ספציפיים, למשל: סחר בסיגריות. חרף מאמצי הממשלה המרכזית בבגדאד לפעול נגד התופעה, למשל באמצעות מבצעים ללכידת משלוחים העוברים באופן בלתי-חוקי דרך מעברי הגבול, אין בכך כדי לצמצם באופן משמעותי את היבוא המקביל. זאת, בין היתר, בשל מעורבות המשטרה בפעילות הבלתי-חוקית ובשחיתות.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש ב-25 במרץ 2021 עם שר העבודה והשירותים החברתיים העיראקי, עאדל אלרכאבי (Adel al-Rikabi), ודן עימו ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות. שר העבודה העיראקי הביע נכונות לחתום על מזכר הבנה עם מקבילו האיראני, במיוחד בתחומי ההדרכה וחילופי ניסיון בין עובדים (אירנ”א, 26 במרץ 2021).
• דובר משרד האנרגיה העיראקי, אחמד אלעבאדי (Ahmed al-Ebadi), אמר, כי ארצו מעוניינת להגדיל את יבוא הגז מאיראן. הוא ציין, כי יבוא הגז מאיראן לעיראק ירד מ-50 מיליון רגל מעוקב של גז ליום ל-22 מיליון בשל החוב העיראקי לאיראן. הוא הביע תקווה, שאיראן תגדיל את יצוא הגז לעיראק כדי להבטיח את צרכי החשמל שלה לקראת עונת הקיץ. עוד אמר אלעבאדי, כי בעיית החוב העיראקי לאיראן נמצאת בשלבי פתרון (אירנ”א, 30 במרץ 2021). בראשית חודש מרץ 2021 שוחח נשיא איראן, חסן רוחאני, עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, וקרא לו לשחרר באופן מידי את הכספים האיראנים המוקפאים בעיראק בשל הסנקציות הכלכליות ומהווים חלק מחובות ממשלת עיראק לאיראן בגין יבוא חשמל וגז. בתוך כך, האריך הממשל האמריקאי את הפטור, שהעניק לעיראק לייבוא חשמל וגז מאיראן חרף הסנקציות, בארבעה חודשים נוספים (Arab News, 30 במרץ 2021).
• בתגובה להצעת השלום הסעודית לפתרון המשבר בתימן, האשים שגריר איראן בתימן, חסן אירלו (Hassan Irlu), את סעודיה, כי היא חותרת למלחמה קבועה ולהמשך הכיבוש ופשעי המלחמה בתימן. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (23 במרץ 2021) כתב אירלו, כי משמעותה של יוזמה אמיתית לסיום המשבר בתימן היא הפסקת המלחמה באופן מלא, הסרת המצור מעל תימן, סיום הכיבוש, הסגת הכוחות הצבאיים הסעודים, הפסקת תמיכת סעודיה ב”שכירי החרב” שלה בכספים ובאמצעי לחימה ודיאלוג פוליטי פנים-תימני ללא התערבות זרה. בכך הגיב השגריר האיראני ליוזמת השלום החדשה, שהוצגה לאחרונה על-ידי שר החוץ הסעודי, פיצל בן-פרחאן אלסעוד, לסיום המלחמה בתימן.

The post מבט לאיראן (21 במרץ – 4 באפריל 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני נפגש במחצית אפריל 2021 עם שליחו המיוחד של נשיא רוסיה למזרח התיכון ועם שליח האו”ם לסוריה ודן עימם בהתפתחויות בסוריה, ובראשן המשך תהליך ההסדרה.
• אתרי חדשות איראנים דיווחו כי אשתו של נשיא סוריה, אסמאא’ אסד, פעלה לאחרונה להפסקת פעילותן בסוריה של חברות פרטיות הקשורות למשקיעים איראנים. על-פי דיווח זה, שמהימנותו אינה ברורה, פעילות אשת הנשיא נעשתה בתיאום עם שגרירות רוסיה בדמשק ונועדה להפחית את ההשפעה הכלכלית האיראנית בסוריה.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה ביקר ב-6-5 באפריל 2021 בעיראק ונפגש עם בכירים עיראקים ועם ראשי מפלגות וקבוצות פוליטיות במדינה. ביקורו התקיים על רקע הדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות הברית, שהתקיים בשבוע שעבר. סוכנות הידיעות AP דיווחה, כי במקביל לביקור זה העביר ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, מסר תקיף לאיראן, שכלל דרישה לריסון המיליציות הפרו-איראניות הפועלות בארצו.
• היועץ לביטחון לאומי של עיראק הגיע ב-12 באפריל 2021 לביקור בטהראן, במהלכו נפגש עם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, שר החוץ ושר ההגנה של איראן. הבכירים האיראנים הדגישו בפגישותיהם עם היועץ העיראקי את הצורך בהאצת נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. סוגיית הנסיגה האמריקאית מעיראק עלתה גם בשיחת טלפון, שהתקיימה ב-14 באפריל 2021 בין נשיא איראן לנשיא עיראק לרגל תחילת חודש הרמדאן.

המעורבות האיראנית בסוריה

• יועצו של יו”ר המג’לס לעניינים בינלאומיים, חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein-Amir Abdollahian), נפגש ב-8 באפריל 2021 עם שגריר סוריה בטהראן, שפיק דיוב (Shafik Dayoub). עבדאללהיאן גינה את הסנקציות האמריקאיות על סוריה וכינה אותן “טרור כלכלי”. הוא הצהיר, כי סוריה ניצבת בקו הקדמי של “חזית ההתנגדות” וכי איראן תמשיך בתמיכתה בסוריה, בעם הסורי ובהנהגה הסורית. הוא קרא לחיזוק שיתוף הפעולה הפרלמנטרי בין שתי המדינות ואמר, כי בקרוב יתקיימו ביקורים הדדיים של משלחות פרלמנטריות משתי המדינות בטהראן ובדמשק. שגריר סוריה הביע תמיכה בעמדת איראן בשיחות עם נציגי המעצמות החתומות על הסכם הגרעין ובדרישתה להסרה מלאה של הסנקציות הכלכליות והודה לאיראן על תמיכתה הנמשכת בסוריה (איסנ”א, 8 באפריל 2021).
• יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני לעניינים פוליטיים, עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), נפגש ב-13 באפריל 2021 בטהראן עם סגן שר החוץ הרוסי ושליחו של הנשיא פוטין למזרח התיכון, מיכאיל בוגדנוב, ודן עימו בהתפתחויות בסוריה ובתימן. השניים דנו בהמשך תהליך ההסדרה בסוריה (טהראן טיימס, 13 באפריל 2021). ב-15 באפריל 2021 נפגש ח’אג’י עם שליח האו”ם לסוריה, גיאר פדרסן, ודן עימו בתהליך ההסדרה במדינה ובדיוני ועדת החוקה (תסנים, 15 באפריל 2021).
• רסתם קאסמי (Rostam Qasemi), שר הנפט האיראני לשעבר בממשלתו של הנשיא מחמוד אחמדינז’אד, התייחס בריאיון לטלוויזיה האיראנית להשקעות האיראניות בסוריה ובעיראק. הוא ציין, כי בעיראק לא היו לאיראן שום הוצאות ואילו בסוריה היא קיבלה פיצוי על הוצאותיה באמצעות “אלף מיליארד טונות” של פוספטים, שסוריה אמורה לספק לה במסגרת הסכם שנחתם בין המדינות (עצר-י איראן, 9 באפריל 2021). בטור דעה, שהתפרסם באתר עצר-י איראן (10 באפריל 2021), נמתחה ביקורת על דברי השר לשעבר בטענה כי הנתונים, שהביא בנוגע לכמות הפוספטים שיש בידי סוריה, משוללי כל בסיס וכי כמות מאגרי הפוספטים במכרות בכל רחבי העולם היא 65 מיליארד טון בלבד ו-50 מיליארד מתוכם נמצאים במרוקו. האתר הביא את דברי שר הנפט הסורי, כי כמות הפוספטים שבידי ארצו מסתכמת ב-3 מיליארד טון בלבד. זאת ועוד, סוריה מחויבת על-פי הסכמים, שחתמה עם רוסיה ועם סרביה, לספק להן מיליוני טונות פוספטים בשנה. ההסכם היחיד, שנחתם בין איראן לסוריה ביוני 2018 בנוגע להשקעות איראניות במכרות הפוספטים בסוריה, טרם מומש. בעקבות הביקורת, תיקן קאסמי את דבריו. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (10 באפריל 2021) הבהיר שר הנפט לשעבר, כי בהתאם להסכם האסטרטגי בין איראן לסוריה, אמורה סוריה לספק למעלה ממיליארד (אלף מיליון) טון של פוספטים לאיראן, ולא כפי שציין בטעות בריאיון (אלף מיליארד).
• אתרי חדשות איראנים דיווחו על פעילות מצד אשת הנשיא הסורי, אסמאא’ אסד, נגד אינטרסים כלכליים איראנים בסוריה. על-פי דיווח זה, שמהימנותו אינה ברורה, הוציאה אשת הנשיא הסורי הנחייה לפירוק ולהפסקת פעילותן של כמה חברות פרטיות בסוריה וביקשה לבצע חקירה כספית ומשפטית בנוגע לחברות אלה הקשורות למשקיעים איראנים. אשת הנשיא הסבירה את ההנחיה בסנקציות הבינלאומיות, שהושתו נגד החברות. לטענת מקור הדיווח, החברות שפעילותן הופסקה, בהן בניאן דמשק, אלבניאן, ארמיתאז’ אלעמראן וקלעי, קשורות לשגרירות איראן בדמשק. עוד נמסר בדיווח, כי הצעדים עליהם החליטה אסמאא’ אסד נעשו בתיאום עם שגרירות רוסיה בדמשק ונועדו להפחית את ההשפעה האיראנית בסוריה (אפתאב ניוז, 10 באפריל 2021).
• רשת החדשות הסורית דיר א-זור 24 דיווחה (13 באפריל 2021), כי משמרות המהפכה פועלים לגייס לשורותיהם סורים מקומיים, שפרשו משורות האופוזיציה הסורית והסדירו את יחסיהם עם המשטר הסורי. על-פי דיווח זה, שמהימנותו אינה ברורה, מתבצע תהליך הגיוס בבניין הישן של הפקולטה לחינוך בדיר א-זור. המתגייסים החדשים זוכים להטבות מיוחדות, בהן הכרה בתקופת שירותם במשמרות המהפכה כחלק משירות החובה שלהם, הצבתם בעיר דיר א-זור ובקרבתה, שירות של 15 ימים בלבד בחודש ושכר חודשי של 90 אלף לירות סוריות וכן סיוע במזון.

המעורבות האיראנית בעיראק

• ערוץ הטלוויזיה האיראנית בשפה הערבית אלעאלם דיווח (6 באפריל 2021), כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, קיים ב-6-5 באפריל 2021 ביקור בן יומיים בעיראק, במהלכו נפגש עם בכירים עיראקים ועם ראשי מפלגות וקבוצות פוליטיות במדינה ודן עימם בהרחבת הקשרים הבילטרליים בין איראן ועיראק ובסוגיות אזוריות. לא נמסרו פרטים נוספים אודות הביקור ותכניו. האתר אלערבי אלג’דיד דיווח (7 באפריל) מפי מקור פוליטי, כי פגישותיו של קאא’ני בבגדאד התמקדו בעיקר בדיאלוג האסטרטגי בין עיראק לארצות הברית, שהתקיים בשבוע שעבר. לדברי המקור, קאא’ני הדגיש כי הדרישה לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק צריכה להיות הסוגיה המרכזית במהלך הדיאלוג. בתוך כך, סוכנות הידיעות AP דיווחה (7 באפריל 2021) מפי שני בכירים עיראקים, כי על רקע ביקור קאא’ני בבגדאד העביר ראש ממשלת עיראק, מצטפא כאט’מי, מסר תקיף לאיראן ובו דרישה שתרסן את המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. על-פי דיווח זה, הוא אף איים לפעול נגדן ולהודיע באופן ברור מי עומד מאחוריהן אם ימשיכו במתקפות נגד יעדים אמריקאים במדינה.
• היועץ לביטחון לאומי של עיראק, קאסם אלאערג’י (Qassim al-Araji), הגיע ב-12 באפריל 2021 לביקור בטהראן בהזמנת מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח’אני (Ali Shamkhani). במהלך ביקורו נפגש אלאערג’י עם שמח’אני ודן עימו ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות ובהתפתחויות האזוריות והבינלאומיות. בפגישה זו הצהיר שמח’אני, כי ארצות הברית היא הגורם המרכזי לחוסר ביטחון ולטרור מאורגן באזור וכי האצת נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק תוביל לחיזוק היציבות. הוא הביע דאגה מחידוש פעילותם של גורמים הקשורים לדאעש בעיראק והאשים את ארצות הברית בתמיכה בהם במאמץ להכשיר את הקרקע להמשך הנוכחות האמריקאית במדינה. כמו כן, קרא שמח’אני לחיזוק התיאומים בין טהראן ובגדאד נגד פעילות של גורמים “אנטי-מהפכניים וטרוריסטיים” בצפון עיראק ולמאבק משותף ברשתות להברחת אמצעי לחימה וסמים. היועץ העיראקי לביטחון לאומי שיבח את תפקידה של איראן בכינון יציבות וביטחון באזור ובמאבק נגד הטרור והדגיש את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. הוא ציין, כי ממשלת עיראק מחויבת למימוש החוק שעבר בפרלמנט העיראקי בנוגע לנסיגת הכוחות הצבאיים הזרים מעיראק וציין כי נעשים תיאומים עם המדינות המקיימות נוכחות צבאית בעיראק לקביעת לוח זמנים מוסכם לנסיגת הכוחות הזרים (תסנים, 12 באפריל 2021). במהלך ביקורו בטהראן נפגש היועץ לביטחון לאומי של עיראק גם עם שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), ועם שר ההגנה, אמיר חאתמי (Amir Hatami) (פארס, 12 באפריל 2021). חאתמי אמר לאלאערג’י, כי הוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק תסייע לחיזוק הביטחון והיציבות במדינה, וקרא להרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני בין איראן לעיראק (מהר, 13 באפריל 2021).
• נשיא איראן, חסן רוחאני, שוחח ב-14 באפריל 2021 עם נשיא עיראק, ברהם צאלח, ובירך אותו לרגל חודש רמצ’אן. רוחאני הדגיש את תמיכת איראן ביציבותה, בביטחונה, בעצמאותה ובלכידותה הטריטוריאלית של עיראק והצהיר, כי איראן רואה בביטחון עיראק את ביטחונה שלה ומתנגדת לכל התערבות זרה בענייניה הפנימיים של עיראק. הוא ציין, כי ביטחון האזור צריך להישמר בידי מדינות האזור. רוחאני הוסיף, כי האמריקאים תמיד מילאו תפקיד הרסני באזור וכי נוכחותם לא סייעה לכינון שלום ויציבות. עוד קרא נשיא איראן למימוש ההסכמים הכלכליים, שנחתמו בין איראן לעיראק, ובכלל זה השלמת מסילת הברזל משלמצ’ה (Shalamcheh) שבמערב איראן לבצרה שבדרום עיראק. נשיא עיראק כינה את היחסים בין שתי המדינות אסטרטגיים והדגיש את הצורך לחזקם בכל התחומים, ובעיקר הכלכלי והמסחרי. הוא ציין, כי ממשלת עיראק רצינית בהחלטתה לשים קץ לנוכחות הצבאית הזרה במדינה וכי היא תמשיך לקיים שיחות אסטרטגיות עם ארצות הברית בעניין זה עד להשגת התוצאה הסופית (ח’בר אונליין, 14 באפריל 2021).
•  שר העבודה והרווחה האיראני, מחמד שריעתמדרי (Mohammad Shariatmadari), הגיע ב-10 באפריל 2021 לביקור בן שלושה ימים בעיראק. ערב ביקורו אמר שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), כי השר צפוי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה לחמש שנים בין שתי המדינות ולדון בסוגיות שונות, בהן חילופי משלחות ומומחים, הכשרות מקצועיות, יזמות, יחסי עבודה ועניינים חברתיים. במהלך ביקורו בבגדאד נפגש שריעתמדרי עם שר העבודה והעניינים החברתיים, עאדל אלרכאבי (Adel Al-Rikabi), ועם שר האוצר, עלי עלאוי (Ali Alawi). שר האוצר העיראקי אמר לשריעתמדרי, כי חובות עיראק לאיראן בגין ייצוא החשמל והגז ישולמו בקרוב. במהלך שהותו בעיראק ביקר השר גם בדרום המדינה, ובכלל זה בעיר כרבלאא’ הקדושה לשיעים (אירנ”א, 11-10 באפריל 2021).
• חג’ת אלאסלאם חמיד שהריארי (Hojjat-ul-Islam Hamid Shahriari), מזכ”ל האגודה לקירוב בין האסכולות באסלאם, הגיע ב-7 באפריל 2021 לביקור בעיראק, במהלכו נפגש עם אנשי דת, פוליטיקאים ובכירים מקומיים. האגודה העולמית לקירוב בין האסכולות האסלאמיות (מג’מע-י ג’האני-י תקריב-י מד’אהב-י אסלאמי, Majma’-e Jahani-ye Taqrib-e Mazaheb-e Eslami), הפועלת בלשכת מנהיג איראן, עורכת כנסים בין-אסלאמיים ומקיימת פעילויות, שנועדו לקדם דיאלוג בין שיעים לסונים. בפגישה עם איש הדת השיעי הבכיר איתאללה שיח’ מהדי כרבלאא’י (Ayatollah Sheikh Mehdi Karbalaei), קרא שהריארי לדיאלוג בין אנשי דת סונים ושיעים לקידום אחדות מוסלמית לנוכח מאמצי הקולוניאליזם לפצל בין מדינות האסלאם. בפגישה עם איש הדת השיעי הבכיר, איתאללה סיד מחמד-תקי מדרסי (Ayatollah Seyyed Muhammad Taqi Modarresi), התייחס שהריארי לתפקידם המרכזי של אנשי הדת השיעים הבכירים בחיזוק אחדות העם העיראקי ובהדגשת עצמאותה וריבונותה של עיראק לנוכח מאמצי הטרוריסטים, שרידי משטר צדאם חוסין ותומכיהם לפתוח במלחמה עדתית במדינה. במהלך ביקורו נפגש מזכ”ל האגודה לקירוב בין האסכולות גם עם ראשי שבטים ובכירים בעיר כרבלאא’ והדגיש את הצורך בשמירת אחדותה של עיראק. הוא טען, כי ארצות הברית והציונות ניסו לפצל את עיראק באמצעות חדירה אליה ויצירת פילוג בין הקבוצות השונות במדינה, אך העם העיראקי הכשיל את מאמציהם בזכות אחדותו. הוא הוסיף, כי לאחר חיסול דאעש, זקוק העם העיראקי יותר מתמיד לאחדות על מנת להבטיח את ביטחונה ויציבותה של ארצו (אירנ”א, 9 באפריל 2021).

The post מבט לאיראן (4– 18 באפריל 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• איראן שבה ומאיימת להגיב בתקיפות על פעילות ישראלית נגדה: ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים איים בתגובה איראנית להמשך פעילות ישראל נגד אינטרסים איראנים בסוריה ובזירה הימית. במקביל, איים מפקד משמרות המהפכה, כי איראן תגיב לכל “פעולה זדונית” נגדה מצד “הציונים” נגדה באותה המידה או בעוצמה חזקה יותר.
• סוכנות הידיעות הרוסית “ספוטניק” דיווחה, כי איראן, רוסיה וסוריה סיכמו ביניהן, כי ספינות קרב רוסיות ילוו מכליות נפט איראניות המובילות נפט וגז טבעי לסוריה דרך תעלת סואץ והים התיכון.
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, הגיע בסוף אפריל 2021 לביקור בן יומיים בעיראק במהלכו נפגש עם בכירים בממשל העיראקי, ראשי הסיעות השיעיות ובכירי החבל הכורדי בצפון עיראק. במהלך הביקור דן זריף עם הבכירים העיראקים ביחסים בין שתי המדינות ובהתפתחויות באזור. ימים ספורים קודם לביקור זריף בבגדאד, ביקר גם סגן שר ההגנה האיראני בבגדאד ונפגש עם שר הפנים העיראקי ועם מפקד “הגיוס העממי” (ארגון הגג של המיליציות השיעיות).
• ממשלת עיראק אישרה את סלילת מסילת הרכבת מהעיר שלמצ’ה שבמערב איראן לבצרה שבדרום עיראק. מזכר הבנה בין שתי המדינות בעניין זה נחתם כבר בשנת 2019, אך התוכנית לא התקדמה עד כה חרף פניות חוזרות ונשנות מצד בכירים איראנים למקביליהם בעיראק.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה שוחח בטלפון עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, שהביע את תנחומיו על מותו של סגן מפקד כוח קדס, מחמד חג’אזי, שמת מהתקף לב. במקביל שלחו מנהיגי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין אגרות תנחומים למנהיג איראן ח’אמנהאי.
• תהלוכות “יום ירושלים העולמי”, המתקיימות ברחבי איראן מאז המהפכה האסלאמית ביום השישי האחרון של חודש רמצ’אן, בוטלו זו השנה השנייה ברציפות בשל התפרצות הקורונה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), איים בתגובה איראנית להמשך פעילות ישראל נגד אינטרסים איראנים בסוריה ובזירה הימית. בטקס לזכרו של סגן מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, מחמד חג’אזי (Mohammad Hejazi), שמת מהתקף לב, אמר באקרי, כי הציונים סבורים שהם יכולים להמשיך לתקוף בשטח סוריה, במקומות אחרים ובים ללא כל תגובה, אך הפעולות, שבוצעו בימים האחרונים, והפעולות הבאות, שיעמידו בסכנה את האינטרסים שלהם, יגרמו להם לפעול בתבונה. הוא הצהיר, כי איראן אינה מוסרת דבר בנוגע למבצעי הפעולות האחרונות ואינה יודעת מי ביצע אותן, אך “חזית ההתנגדות” תגיב לציונים באופן ברור. הרמטכ”ל האיראני ציין, כי לא ברור כיצד תגיב איראן להמשך צעדיה של ישראל נגד איראן, אך “המשטר הציוני” לא יזכה לרגיעה (תסנים, 25 באפריל 2021).
• סוכנות הידיעות האיראנית מהר (Mehr) דיווחה (18 באפריל 2021) מפי סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק, כי איראן, רוסיה וסוריה הקימו חדר מבצעים משותף, שנועד לספק הגנה לכלי שייט איראנים ורוסיים בים התיכון המשמשים להעברת נפט ומזון לסוריה. על-פי דיווח זה, נציגים של שלוש המדינות נפגשו לאחרונה ודנו בדרכים “לשבור את המצור הכלכלי” המוטל על-ידי ארצות הברית ואירופה על סוריה ולאפשר העברת דלק וחיטה לנמלי סוריה חרף מגבלות הסנקציות. בעקבות דיונים אלה הוחלט, כי ספינות קרב רוסיות ילוו מכליות נפט איראניות, שייכנסו לים התיכון דרך תעלת סואץ, עד להגעתן למים הטריטוריאליים הסוריים כדי להגן עליהן מפני תקיפות. עוד נמסר בדיווח “ספוטניק”, כי ארבע מכליות איראניות, שהובילו נפט וגז טבעי לסוריה, הגיעו בימים האחרונים לנמלי סוריה בליווי ספינות קרב רוסיות.
• אתר חדשות אופוזיציוני סורי דיווח, כי חברת PFK האיראנית חתמה על חוזה עם המוסד הציבורי למי שתייה ולתברואה במחוז אלחסכה לאספקת ארבע יחידות של התפלת בארות לצורך אספקת מי שתייה לתושבים. על-פי דיווח זה, פועלת החברה האיראנית לקידום פרויקט דומה באזור חוש שעיר (Haouch Chaier) שבמרחב הכפרי של דמשק (ענב בלדי, 27 באפריל 2021).
• סוכנות הידיעות האיראנית תסנים דיווחה (19 באפריל 2021) על פעילות לקידום התרבות האיראנית בסוריה, הכוללת בעיקר הרחבת לימודי השפה הפרסית. ראש מדור פרסית באוניברסיטת דמשק, נור אל-הדא מחפוט’ (Nur al-Huda Mahfouz), סיפרה לכתב תסנים על עניין רב מצד סטודנטים סורים בלימוד פרסית. ראש אגודת הסופרים הערבים, מחמד אלחוראני (Mohammad al-Hourani), קרא להגברת שיתוף הפעולה בין סופרים מאיראן ומסוריה לשם קידום התרבויות האיראנית והערבית.

המעורבות האיראנית בעיראק

שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), הגיע ב-26 באפריל 2021 לביקור בעיראק, במהלכו נפגש עם בכירים בממשל העיראקי, בהם הנשיא ברהם צאלח (Barham Salih), ראש הממשלה מצטפא אלכאט’מי ושר החוץ פואד חסין (Fouad Hussein), ודן עימם ביחסים בין שתי המדינות ובהתפתחויות באזור. על רקע דיווחים אודות מגעים בין איראן לערב הסעודית בתיווך עיראקי, הודה זריף לעמיתו העיראקי על מאמצי בגדאד לקדם דיאלוג אזורי. במסיבת עיתונאים משותפת לשני שרי החוץ קרא זריף להרחבת הקשרים בין המדינות בתחומי הכלכלה, האנרגיה והתחבורה. ראש ממשלת עיראק אלכאט’מי אמר בפגישה עם זריף, כי איראן היא שותפה אסטרטגית של עיראק והדגיש את תמיכתה בארצו במערכה נגד דאעש. זריף הודה לאלכאט’מי על תמיכת עיראק בהסרת הסנקציות האמריקאיות מעל איראן וביקש ממנו לסייע בפתרון סוגיות כספיות הקשורות בפעילות חברות איראניות בעיראק בתחומי הכלכלה, המסחר, התחבורה וההנדסה (תסנים, 26 באפריל). במהלך הביקור גם נפגש זריף עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי וכן ביקר בארביל שבצפון עיראק ונפגש עם בכירי החבל הכורדי, בראשם מסעוד בארזאני, מנהיג המפלגה הדמוקרטית הכורדית (איסנ”א, 27 באפריל 2021).

• סגן שר ההגנה האיראני, סיד חג’תאללה קרישי (Seyyed Hojjatollah Qureishi), נפגש בבגדאד עם פאלח פיאד (Faleh al-Fayyad), מפקד “הגיוס העממי” (ארגון הגג של המיליציות השיעיות), ודן עימו בהתפתחויות באזור, בשיתוף הפעולה בין איראן והמיליציות השיעיות ובהמשך המערכה נגד הטרור (אלעאלם, 21 באפריל). במהלך ביקורו בעיראק נפגש סגן שר ההגנה גם עם שר הפנים העיראקי, עת’מאן אלע’אנמי (Othman al-Ghanemi), ודן עימו בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, באבטחת הגבולות ובמאבק בפשיעה לסוגיה, ובכלל זה סמים (איסנ”א, 22 באפריל 2021).
• ממשלת עיראק אישרה את סלילת מסילת הרכבת מהעיר שלמצ’ה (Shalamcheh) שבמערב איראן לבצרה שבדרום עיראק. הממשלה הטילה על משרד התחבורה לחתום על הסכם בעניין זה עם הצד האיראני. מנכ”ל חברת הרכבת העיראקית, טאלב ג’ואד אלחסיני (Talib Jawad al-Husseini), עדכן, כי בקרוב יחלו שיחות עם איראן בנוגע לתחילת העבודות (אירנ”א, 28 באפריל 2021). מזכר הבנה בין איראן לעיראק בנוגע לסלילת מסילת הרכבת נחתם כבר במהלך פגישת נשיא איראן, חסן רוחאני, עם ראש ממשלת עיראק לשעבר, עאדל עבד אלמהדי, במרץ 2019, אך בפועל לא הושגה עד כה התקדמות במימוש התוכנית חרף פניות חוזרות ונשנות מצד בכירים איראנים למקביליהם בעיראק.
• מזכ”ל לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, חמיד חסיני (Hamid Hosseini), הזהיר בריאיון לאתר החדשות ח’בר אונליין (Khabar Online, 28 באפריל 2021), מפני המשך הירידה בהיקף המסחר הרשמי בין שתי המדינות והעלייה המשמעותית בהברחת סחורות בין המדינות, ובכלל זה מוצרי מזון, ציוד רפואי, מוצרים אלקטרוניים ומכשירי חשמל לבית. בהתייחסו למגעים לשחרור הנכסים האיראנים המוקפאים בעיראק אמר חסיני, כי בשלושת החודשים האחרונים התקיימו התייעצויות רבות בין שתי המדינות בעניין זה וכי הוסכם, שחלק מהחוב העיראקי בגין יבוא חשמל מאיראן ישולם בדינארים עיראקים. הוא ציין, כי חרף הפטורים, שהעניקה ארצות הברית לחברות עיראקיות מהסנקציות נגד איראן, רבות מהן נמנעות מסחר עימה מחשש להכללתן בעתיד ברשימת הסנקציות. הוא הביע תקווה, כי השיחות המתנהלות בימים אלה בווינה בין נציגי איראן ליתר המדינות החתומות על הסכם הגרעין יובילו להסרת המגבלות הכלכליות על איראן. חסיני ציין, כי בשנה האיראנית שעברה (מרץ 2020-מרץ 2021), ייצאה איראן כ-4.5 מיליון טון סחורות לעיראק בשווי 7.3 מיליארד דולרים. זאת, לעומת כתשעה מיליארד דולרים בשנה שקדמה לה. רוב היצוא האיראני לעיראק כולל חשמל, גז, דלק ומוצרי נפט ופטרוכימיה.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני (Esmail Qaani), שוחח ב-19 באפריל 2021 בטלפון עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שהביע את תנחומיו על מותו של סגן מפקד כוח קדס, מחמד חג’אזי (Mohammad Hejazi). הניה אמר, כי חג’אזי שירת את “ההתנגדות” במשך שנים ארוכות, והודה לאיראן על תמיכתה הנמשכת בפלסטינים. במקביל, שלח הניה איגרת תנחומים למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, בו שיבח את תמיכת חג’אזי בעם הפלסטיני וב”התנגדות” בפלסטין. מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, שלח, אף הוא, איגרת תנחומים למפקד כוח קדס בעקבות מותו של חג’אזי, בה שיבח את תמיכתו ב”התנגדות” בלבנון ובפלסטין (מהר, 19 באפריל 2021). במקומו של חג’אזי, מינה מנהיג איראן את מחמד רזא פלאחזאדה (Mohammad Reza Falahzadeh), לסגן מפקד כוח קדס. קודם לכן, שימש פלאחזאדה כסגן לענייני תיאום בכוח קדס (תסנים, 19 באפריל 2021). בתגובה לאגרת התנחומים, שלח מנהיג איראן איגרת לאסמאעיל הניה, בה הדגיש, כי איראן ניצבת בחזית מאוחדת לצד פלסטין והפלסטינים (מהר, 27 באפריל 2021).
• על רקע המהומות בירושלים, גינה דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), את “תוקפנות המשטר הציוני והמתנחלים הכובשים נגד קודשי ותושבי ירושלים”. ח’טיבזאדה שיבח את “ההתנגדות והעמידה האיתנה” של תושבי פלסטין, ובמיוחד התושבים והצעירים בירושלים, מול “הציונים הפושעים” והדגיש את הצורך בהתגייסות הקהילה הבינלאומית להפסקת הפעולות הישראליות כנגד העם הפלסטיני. דובר משרד החוץ האיראני קרא להפסקת “הכיבוש ופשעי הציונים נגד העם הפלסטיני”, הדגיש את הצורך לתמוך ב”התנגדות” עד לשחרור פלסטין והצהיר, כי הדרך היחידה לפתרון המשבר בפלסטין הוא עריכת משאל עם בקרב תושביה המקוריים של פלסטין (פארס, 24 באפריל 2021).
• בעקבות ההסלמה בין ישראל לפלסטינים איים מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), כי אם ימשיכו “הציונים” בפעולותיהם, יוביל הדבר בסופו של דבר לקריסתם. בריאיון לערוץ הלבנוני אלמיאדין (26 באפריל 2021), אמר סלאמי, כי פעולות “הציונים” באזור יחשפו אותם לסכנות אמיתיות בעתיד. הוא הוסיף, כי איראן תגיב לכל פעולה זדונית נגדה באותה המידה או בעוצמה חזקה יותר.
• ערוץ אלמיאדין הלבנוני, המזוהה עם חזבאללה, שידר (16 באפריל 2021) תכנית בת שלושה פרקים תחת הכותרת “קאסם סלימאני שהיד אלקדס”, שעסקה בפועלו של קאסם סלימאני, מפקד כוחות קדס של משמרות המהפכה לשעבר, וסיועו למאבק הפלסטיני. במהלך התוכנית נטען שסלימאני היה אחראי על התיאום בין כוחות קדס לבין הארגונים הפלסטינים באמצעות ועדת תיאום. כמו כן, צוין בתוכנית שאיראן סייעה לפלסטינים בהצתת האנתיפאדה הראשונה באמצעות הפצת סרטים המסבירים כיצד לייצר מטעני חבלה. במסגרת התוכנית התראיינו בכירים פלסטינים, ששיבחו את הסיוע האיראני למאבק הפלסטיני, ביניהם אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס;  מוסא אבו-מרזוק, בכיר חמאס; עבאס זכי, בכיר פתח; זיאד אלנח’אלה, מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין; ואכרם אלעג’ורי, בכיר בג’האד האסלאמי בפלסטין.   
• בכיר במועצה המתאמת של “ארגון הפיתוח האסלאמי” באיראן הודיע כי תהלוכות “יום ירושלים העולמי” לא יתקיימו השנה ברחבי איראן בשל מגבלות הקורונה (פארס, 20 באפריל 2021). גם בשנה שעברה צוין “יום ירושלים העולמי” באיראן בעיקר בפעילות הסברתית באמצעי התקשורת ובזירה המקוונת וללא תהלוכות בשל התפרצות הקורונה. אירועי “יום ירושלים העולמי” מתקיימים מדי שנה מאז שנת 1979 ביום השישי האחרון של חודש הרמדאן על-פי החלטת מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה ח’ומיני, ונועדו לבטא את תמיכת איראן והעולם המוסלמי בעניין הפלסטיני וב”שחרור ירושלים”.

The post מבט לאיראן (18 באפריל 2021 – 2 במאי 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שלח איגרת למנהיג איראן בה עדכן אותו בנוגע להתפתחויות האחרונות בירושלים וקרא לעולם המוסלמי להתייצב לצד הפלסטינים במאבק נגד המשך הפעילות הישראלית בעיר ולתמיכה ב”התנגדות” הפלסטינית. בערב ה-10 במאי 2021 שוחח הניה בטלפון עם שר החוץ האיראני וביקש ממנו את תמיכת איראן בפלסטינים לנוכח ההסלמה בין ישראל לפלסטינים.
• “יום ירושלים העולמי” צוין באיראן ללא תהלוכות מאורגנות בשל מגבלות הקורונה. בכמה מקומות התקיימו אירועים מקומיים לציון היום ובטהראן התקיים כנס תמיכה בפלסטינים בהשתתפות בכירים איראנים ונציגים מחזבאללה, חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין והחות’ים בתימן. בנאום לרגל היום, שב מנהיג איראן ח’אמנהאי ושלל את קיומה של ישראל וקרא להמשך המאבק המזוין נגדה.
• מקורות בסוריה דיווחו, כי חטיבת פאטמיון, המיליציה האפגאנית הפועלת בסוריה בחסות משמרות המהפכה, החלה בגיוס מקומיים סורים לשורותיה. גיוס מקומיים סורים למיליציה מהווה חלק ממגמה מתמשכת של הסתמכות איראנית גוברת על כוח אדם מקומי בפעילותה הצבאית בסוריה.
• מהדי סבחאני (Mehdi Sobhani), השגריר החדש של איראן בדמשק, החל בעבודתו לאחר אישור מינויו על-ידי משרד החוץ. סבחאני, ששירת בעבר במטה משרד החוץ בטהראן ובנציגויות בפקיסטאן, בתורכמניסטאן ובאוקראינה, החליף את ג’ואד תרכבאבאדי (Javad Torkabadi), שסיים לאחרונה את תפקידו כשגריר.
• שר החוץ האיראני הגיע ב-12 במאי 2021 לביקור בדמשק לפגישות עם בכירי הממשל הסורי ועם ראשי הארגונים הפלסטינים בסוריה על רקע ההסלמה בין ישראל לפלסטינים.
• מפגינים עיראקים בעיר כרבלאא’, שבדרום עיראק, הציתו את חומת הקונסוליה האיראנית בעיר. המפגינים, שגם קראו סיסמאות בגנות מעורבות איראן בארצם, ניסו להצית את בניין הקונסוליה בעקבות מותו של פעיל פוליטי עיראקי, שחוסל, ככל הנראה, על-ידי מיליציות פרו-איראניות.
• הצי החמישי האמריקאי הצליח לסכל הברחת נשק מאיראן לחות’ים בתימן. בתוך כך, הכחישה שגרירות איראן באנקרה דיווח תורכי על העברת לוחמים סורים על-ידי משמרות המהפכה לתימן.

המעורבות האיראנית בסוריה

• ב-12 במאי 2021 הגיע שר החוץ האיראני מחמד ג’ואד זריף, Mohammad Javad Zarif)), לביקור בדמשק. במהלך הביקור נפגש שר החוץ עם בכירים בממשל הסורי ועם ראשי הארגונים הפלסטינים בסוריה ודן עימם בהתפתחויות בסוריה ובאזור ובהסלמה בין ישראל לפלסטינים (אירנ”א, 12 במאי 2021).
• קודם לביקור שוחח שר החוץ האיראני( ב-5 במאי 2021 בטלפון עם עמיתו הסורי, פיצל אלמקדאד (Faisal al-Miqdad). השניים דנו ביחסים בין שתי המדינות ובהתפתחויות האזוריות והבינלאומיות. שר החוץ האיראני הביע את תמיכת איראן בשלמותה ובריבונותה של סוריה והדגיש את חוקיות הבחירות הקרובות לנשיאות המדינה. שר החוץ הסורי סקר בפני זריף את המצב הפנימי בסוריה לקראת הבחירות הצפויות והזמין אותו לביקור בדמשק (אירנ”א, 5 במאי 2021).
• אתר חדשות סורי דיווח, כי מפקדת פוג’ 47, מיליציה סורית הפועלת בחסות משמרות המהפכה באזור דיר א-זור שבמזרח סוריה, שלחה כמאתיים לוחמים מהעיר אלבוכמאל וסביבתה למפקדת הפוג’ להכשרה צבאית בת חודש. עוד דיווח האתר, כי ב-1 במאי 2021 התקיים באלבוכמאל כינוס ביטחוני בהשתתפות מפקדים ממשמרות המהפכה, שבמהלכו דנו במעצרם של חמישה לוחמים בפוג’ 47 על-ידי הביטחון הצבאי הסורי באלבוכמאל (euphratespost.net, 2 במאי 2021).
• חטיבת פאטמיון, המיליציה האפגאנית הפועלת בסוריה בחסות משמרות המהפכה, החלה בגיוס מקומיים סורים לשורותיה ופתחה לשם כך מרכזי גיוס בדיר א-זור ובאלכסוה שמדרום לדמשק. מקורות בסוריה דיווחו, כי פאטמיון היא המיליציה הזרה הראשונה המגייסת לשורותיה כוח אדם מקומי וכי בכוונתה לגייס כ-2,000 לוחמים בכל האזורים שבשליטתה. המתגייסים החדשים בדיר א-זור צפויים לקבל משכורת חודשית בסך 170 אלף לירות סוריות והמתגייסים באזור דמשק צפויים לקבל משכורת בסך 200 אלף לירות סוריות בחודש (אראם, 8 במאי). גיוס מקומיים סורים למיליציה מהווה חלק ממגמה מתמשכת של הסתמכות איראנית גוברת על כוח אדם מקומי בפעילותה הצבאית במדינה.
• ערוץ חדשות סורי דיווח על הפיכתו של מסגד סוני בעיירה אלע’ברה (Al-Ghabrah) שבאזור אלבוכמאל למרכז דתי שיעי (חסיניה). על-פי דיווח זה, הודיעו מיליציות פרו-איראניות במזרח סוריה על הפיכת מסגד אלבטין שבעיירה לחסיניה. דגלים וכרזות שיעים הוצבו מעל המסגד ונאסר על התושבים הסונים המתגוררים במקום, המאוכלס באופן מוחלט על-ידי סונים, להתקרב אליו תוך הצבת פיקוח של חברי מיליציות פרו-איראניות מאיראן, אפגניסטאן ועיראק (חשבון הטוויטר @DeirEzzorNow, 3 במאי 2021).
•  משרד החוץ האיראני אישר את מינויו של מהדי סבחאני (Mehdi Sobhani), כשגרירה החדש של איראן בסוריה והוא החל בעבודתו ב-9 במאי 2021. קודם לכן, שימש סבחאני כמנכ”ל לתכנון אסטרטגי במשרד החוץ, קונסול כללי של איראן בקראצ’י שבפקיסטאן, סגן מנכ”ל משרד החוץ לענייני מערב אסיה וסגן השגריר בתורכמניסטאן ובאוקראינה (אירנ”א, 9 במאי 2021). סבחאני החליף בתפקידו כשגריר בדמשק את ג’ואד תרכאבאדי (Javad Torkabadi).

המעורבות האיראנית בעיראק ובתימן

•  מפגינים עיראקים בעיר כרבלאא’ שבדרום עיראק הציתו בליל 9 במאי 2021 את חומת הקונסוליה האיראנית בעיר. המפגינים, שקראו סיסמאות בגנות המעורבות האיראנית בעיראק, ניסו להצית את בניין הקונסוליה בתום הלווייתו של איהאב אלוזני (Ehab al-Wazni), פעיל פוליטי עיראקי, שחוסל, ככל הנראה, על-ידי מיליציות פרו-איראניות בכרבלאא’. רשת אלעאלם האיראנית בשפה הערבית דיווחה (9 במאי 2021), כי כוחות הביטחון העיראקים פיזרו עשרות מפגינים באזור הקונסוליה. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד ח’טיבזאדה (Saeed Khatibzadeh), גינה את תקיפת הקונסוליה ודרש משלטונות עיראק להגן על הנציגויות הדיפלומטיות של איראן במדינה. שגריר עיראק בטהראן זומן לשיחה במשרד החוץ האיראני. קודם לאירוע התקיפה, פרסמה הקונסוליה האיראנית הודעת גינוי לחיסול הפעיל העיראקי. בנובמבר 2019 הותקפה הקונסוליה האיראנית בכרבלאא’ וכן הוצתה הקונסוליה האיראנית בנג’ף על-ידי מפגינים עיראקים במחאה על המעורבות האיראנית הנמשכת בענייניה הפנימיים של ארצם.
• שר החשמל העיראקי, מאג’ד מהדי חנתוש (Majid Mahdi Hantoush), נפגש ב-2 במאי 2021 בטהראן עם שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן (Reza Ardekanian), ודן עימו בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי האנרגיה ובסוגיית החוב העיראקי לאיראן בגין יבוא גז וחשמל. חנתוש הודיע, כי שתי המדינות הגיעו להסכמות בנוגע להמשך אספקת חשמל וגז מאיראן לעיראק. חנתוש הודה לאיראן על הסיוע, שהעניקה לעיראק בשנים האחרונות באספקת חשמל, וציין, כי עיראק עדיין אינה מסוגלת לספק את כל צרכי החשמל שלה בעצמה. הוא הוסיף, כי חברות איראניות פועלות בעיראק בתחומים שונים, בהם הקמת תחנות כוח חדשות (אירנ”א, 2 במאי 2021).
• הצי החמישי האמריקאי הצליח לסכל ב-7-6 במאי 2021 בצפון הים הערבי הברחת נשק מאיראן לחות’ים בתימן. ניסיון ההברחה כלל עשרות טילי נ”ט מתוצרת רוסיה, אלפי רובי סער 56 מתוצרת סין, מאות מקלעי PKM, רובי צלפים ומשגרי רימונים (רויטרס, 8 במאי 2021). בתוך כך, הכחישה שגרירות איראן באנקרה דיווח, שהתפרסם על-ידי סוכנות הידיעות התורכית אנטוליה, לפיו כ-120 לוחמים סורים נשלחו על-ידי משמרות המהפכה האיראנים לתימן כדי להילחם לצד החות’ים. על-פי הדיווח, יקבלו הלוחמים שכר חודשי של כ-500 דולרים. בהודעת השגרירות האיראנית נאמר, כי הדיווח משקף חוסר ידע בנוגע למציאות בשטח וכי איראן תומכת בסיום המלחמה בתימן ובמאמצים הדיפלומטיים לפתרון המשבר במדינה (אירנ”א, 9 במאי 2021).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

•  “יום ירושלים העולמי” צוין באיראן ב-7 במאי (יום השישי האחרון של חודש רמצ’אן). בשל מגבלות הקורונה, צוין היום, שנועד לבטא את תמיכת איראן והעולם המוסלמי בעניין הפלסטיני וב”שחרור ירושלים”, ללא תהלוכות מאורגנות, אם כי בכמה מקומות התקיימו אירועים מקומיים לציון היום.
• ערב יום ירושלים העולמי פרסמו מוסדות וארגונים איראנים רשמיים הודעות תמיכה בפלסטינים ובהמשך המאבק הפלסטיני נגד “המשטר הציוני”. ב-6 במאי 2021 התקיים בטהראן כנס תחת הכותרת “שחרור ירושלים קרוב” בהשתתפות חג’ת אלאסלאם מחסן מחמודי (Hojjat-ul-Islam Mohsen Mahmoudi), ראש “המועצה המתאמת של ההסברה האסלאמית”; עבדאללה צפי אלדין (Abdullah Safi-Al-Din), נציג חזבאללה בטהראן; מחמד מצטפא ג’היר (Muhammad Mustafa Juheir), סגן שגריר פלסטין בטהראן; ח’אלד קדומי (Khaled Qodoumi), נציג חמאס בטהראן; נאצר אבו-שריף (Nasser Abu-Sharif), נציג הג’האד האסלאמי הפלסטיני בטהראן; ואבראהים מחמד אלדילמי (Ibrahim Mohammed al-Daylami), שגריר תימן (מטעם החות’ים) באיראן. הדוברים בכנס הדגישו את חשיבות הסוגיה הפלסטינית והצורך בהמשך “ההתנגדות” ואת תמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים והצביעו על האתגרים הניצבים בפני הפלסטינים, ובכלל זה העימות הנמשך עם ישראל, תמיכת ארה”ב בישראל והפיצול הפנימי בקרב הפלסטינים (פארס, 6 במאי 2021).
• בנאום לרגל “יום ירושלים העולמי”, שלל מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, את קיומה של ישראל וקרא להמשך “ההתנגדות”. הוא ציין, כי העניין הפלסטיני ממשיך להיות הסוגייה החשובה ביותר עבור האומה המוסלמית וכי “המשטר הציוני” הוא תוצר של מזימה קפיטליסטית-קומוניסטית בהובלת בריטניה ובסיועם של בעלי ממון ציונים. ח’אמנהאי אמר, כי החל מיומה הראשון של ישראל, הפכו הציונים את פלסטין לבסיס טרור וכי ישראל אינה מדינה כי אם מוצב טרוריסטי נגד העם הפלסטיני ויתר העמים המוסלמים. הוא ציין, כי המאבק נגד ישראל הוא מאבק נגד הדיכוי והטרור ומהווה חובה קיבוצית. ח’אמנהאי הצהיר, כי מאזן הכוחות השתנה לטובת העולם המוסלמי וכי חובתן של המדינות המוסלמיות לשתף פעולה זו עם זו סביב סוגיית פלסטין וירושלים. הוא גינה את מאמצי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, שנועדו, לדבריו, לכישלון והצהיר, כי שקיעת “האויב הציוני” החלה ולא תיפסק. ח’אמנהאי פנה בערבית למדינות ערב וקרא להן לממש את אחריותן כלפי פלסטין. כמו כן, קרא מנהיג איראן לשמירת האחדות הפנימית בקרב הפלסטינים נגד אויביהם העיקריים: ארצות הברית, בריטניה והציונים ולהמשך המאבק נגד ישראל, עד שהציונים ייאלצו להסכים לעריכת משאל עם בקרב תושביה המקוריים של פלסטין לשם קביעת גורלה. הוא התייחס לחולשתה הגוברת של ישראל, שבאה לידי ביטוי במשבר הפוליטי, בתבוסות צה”ל בלבנון ובעזה וברצונם של יהודים רבים להגר מחוץ לישראל. לעומת זאת, מחנה ההתנגדות מחזק את יכולותיו ואת עוצמותיו הצבאיות (פארס, 7 במאי 2021).
• על רקע ההסלמה הנמשכת בירושלים, שלח ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, איגרת למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, בו עדכן אותו בנוגע להתפתחויות בירושלים ולפעילות ישראל בעיר וקרא לעולם המוסלמי לאמץ עמדה נחרצת בתמיכה בתושבי ירושלים ובהפסקת “פשעי הכובשים הישראלים” ותוקפנות המתנחלים. הניה ביקש מח’אמנהאי לסייע בגיוס הקהילה המוסלמית, הערבית והבינלאומית נגד המשך הפעילות הישראלית בירושלים ולתמיכה ב”התנגדות” הפלסטינית (תסנים, 9 במאי). בערב ה-10 במאי שוחח הניה עם שר החוץ האיראני זריף ודן עימו בהתפתחויות בירושלים ובעזה. הניה ביקש מזריף, שאיראן תתמוך ב”התנגדות העם הפלסטיני”, וזריף הדגיש את תמיכת איראן בפלסטינים (פארס, 10 במאי 2021).

The post מבט לאיראן (2– 13 במאי 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• במהלך מבצע “שומר החומות” קיימו בכירים איראנים קשר שוטף עם בכירי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין. מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, שוחח במהלך המבצע עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס ועם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין והדגיש בפניהם את תמיכת איראן בפלסטינים. כמו כן, שלח קאא’ני איגרת תמיכה לראש הזרוע הצבאית של חמאס ולמפקד הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין. בתום המבצע, פרסם מנהיג איראן מסר תמיכה בפלסטינים ובירך את הפלסטינים על “ניצחונם על המשטר הציוני”. במקביל, שוחח מפקד משמרות המהפכה עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס ועם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין והתחייב להמשך התמיכה האיראנית.
• בתוך כך, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך פגישתו עם שר החוץ הגרמני, כי המל”ט החמוש, שזוהה והופל על-ידי צה”ל באזור עמק המעיינות ב-18 במאי 2021, הוא מתוצרת איראן ונשלחלתוך ישראל מעיראק או מסוריה.
• סוכנות הידיעות רויטרס פרסמה כתבה בה נטען, כי איראן הקימה בשנה האחרונה יחידות פרו-איראניות קטנות המורכבות מכמה מאות לוחמים מקרב המיליציות השיעיות המרכזיות הפועלות בעיראק. יחידות אלה כפופות ישירות לכוח קדס של משמרות המהפכה ואחראיות לשורת מתקפות, שבוצעו בחודשים האחרונים נגד כוחות אמריקאים בעיראק. על-פי הכתבה, הקמת יחידות אלה נועדה לאפשר לאיראן להתגבר על המכשולים, שחיסולו של קאסם סלימאני הציב בפניה, ולפעול באופן חשאי יותר ותוך שימוש בטכניקות חדשות, כגון: פעולות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים חמושים.
• נשיא איראן רוחאני שוחח בטלפון עם ראש ממשלת עיראק אלכאט’מי והדגיש בפניו את הצורך להרחיב את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות ולהאיץ את מימוש פרויקט סלילת מסילת הרכבת ממערב איראן לבצרה שבדרום עיראק, שאושר לאחרונה על-ידי ממשלת עיראק.
• בעקבות ביקורו של שר החוץ האיראני בדמשק, פתחה איראן ב-22 במאי 2021 קונסוליה כללית בעיר חלב.
• שר ההגנה האיראני נפגש עם סגני שרי המסחר והתעשייה של סוריה ודן עימם בהשתתפות התאגידים הכלכליים הקשורים למשרד ההגנה האיראני בשיקומה הכלכלי של סוריה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• ב-22 במאי 2021 נפתחה קונסוליה כללית איראנית בעיר חלב. הקונסוליה נפתחה בעקבות ביקורו של שר החוץ האיראני, מחמד-ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), בדמשק ב-12 במאי 2021, במהלכו דן השר בפתיחת הקונסוליה החדשה עם בכירי הממשל הסורי, בראשם הנשיא אסד. טקס פתיחת הקונסוליה התקיים בהשתתפות שגריר איראן בדמשק, מהדי סבחאני (Mehdi Sobhani). שרי החוץ של איראן וסוריה השתתפו בטקס באמצעות שיחת וידאו (איסנ”א, 22 במאי 2021).
• שר ההגנה האיראני, אמיר חאתמי (Amir Hatami), נפגש ב-19 במאי 2021 עם ג’מאל אלדין אבראהים שעיב (Jamal Eddin Ibrahim Shuaib), סגן שר המסחר הפנימי הסורי, ועם ג’מאל אלעמר (Jamal al-Ammar), סגן שר התעשייה הסורי. חאתמי ציין בפגישה, כי התאגידים הכלכליים של משרד ההגנה האיראני מוכנים לסייע ולשתף פעולה בשיקומה של סוריה ובאספקת צרכיה. הוא הדגיש, כי איראן תמשיך לסייע לסוריה בשמירה על לכידותה הטריטוריאלית ובשיקומה. שני סגני השרים הסורים הודו לשר האיראני על תמיכת הרפובליקה האסלאמית במשטר הסורי במהלך מלחמת האזרחים ובירכו על השתתפות אנשי עסקים איראנים מהמגזר הפרטי והממשלתי בשיקומה הכלכלי של ארצם (איסנ”א, 19 במאי 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק

• בכתבה, שהתפרסמה בסוכנות הידיעות רויטרס (21 במאי 2021), נטען, כי איראן הקימה בשנה האחרונה יחידות פרו-איראניות קטנות המורכבות מכמה מאות לוחמים, שנבחרו על-ידי משמרות המהפכה מקרב המיליציות השיעיות הפועלות בעיראק. יחידות אלה, שמפקדיהן כפופים באופן ישיר לכוח קדס של משמרות המהפכה, אחראיות לשורה של מתקפות, שבוצעו בחודשים האחרונים כנגד כוחות אמריקאים בעיראק ויעדים בערב הסעודית. מקורות צבאיים עיראקים, מפקדי מיליציות ודיפלומטיים מערביים דיווחו, כי הקמת היחידות נועדה לסייע לאיראן להתגבר על המכשולים, שחיסולו של קאסם סלימאני הציב בפניה. יורשו, אסמאעיל קאא’ני, אינו נהנה מאותה מידת השפעה, שהייתה לקודמו בתפקיד על המיליציות השיעיות בעיראק. יתרה מזו, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק נאלצות לפעול בחתימה נמוכה יותר בעקבות המחאה העממית הגוברת בעיראק נגד המעורבות האיראנית במדינה. הקמת היחידות הקטנות והעדפת העבודה מולן על-פני המשך שיתוף הפעולה עם המיליציות השיעיות המרכזיות בעיראק מאפשרת לאיראן לפעול באופן חשאי יותר ותוך שימוש בטכניקות חדשות, כגון: תקיפות באמצעות כטב”מים חמושים. עוד נטען בכתבה, כי לפחות 250 לוחמים הגיעו בחודשים האחרונים של שנת 2020 ללבנון לצורך אימונים על-ידי יועצי משמרות המהפכה ואנשי חזבאללה בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, בירי רקטות, בהטמנת פצצות ובפעילות הסברה ברשתות החברתיות.
• נשיא איראן, חסן רוחאני, שוחח ב-17 במאי 2021 בטלפון עם ראש ממשלת עיראק, מצטפא אלכאט’מי, לרגל עיד אלפטר. רוחאני אמר לאלכאט’מי, כי איראן רואה בביטחונה של עיראק וביציבותה חלק בלתי נפרד מביטחונה שלה והדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין המדינות בהמשך המאבק נגד דאעש. עוד קרא רוחאני להעמקת הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות והדגיש את הצורך להאיץ את מימוש פרויקט סלילת מסילת הרכבת מהעיר שלמצ’ה (Shalamcheh) שבמערב איראן לבצרה שבדרום עיראק, שאושר לאחרונה על-ידי ממשלת עיראק. רוחאני ציין, כי איראן ועיראק יכולות להשלים זו את זו מבחינה כלכלית. בהתייחסו לתקיפת הקונסוליה האיראנית בכרבלאא’ ב-9 במאי 2021 על-ידי מפגינים עיראקים, אמר רוחאני, כי על ממשלת עיראק לפעול בנחישות על מנת למנוע פגיעה בנציגויות הדיפלומטיות האיראניות בשטחה (איסנ”א, 17 במאי 2021).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש עם שר החקלאות העיראקי, כרים אלח’פאג’י (Karim al-Khafaji), ודן עימו בהרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום החקלאות ובתיאום ביקור שר החקלאות העיראקי ומשלחת כלכלית מעיראק באיראן. עוד דנו השניים במגבלות, שהטילה עיראק על יבוא כמה מוצרים חקלאיים מאיראן (אירנ”א, 17 במאי 2021). בסוף 2019 אסרה עיראק על ייבוא גידולים חקלאיים שונים מאיראן, בטענה שהיא מצליחה לגדלם באופן עצמאי בכמות הנדרשת.
• משלחת פרלמנטרית בראשות סגן יו”ר הפרלמנט העיראקי, חסן אלכעבי (Hassan al-Kaabi), הגיעה ב-24 במאי 2021 לביקור בטהראן כדי להשתתף בכינוס פרלמנטרי מיוחד של 15 מדינות מוסלמיות לדיון בסוגיה הפלסטינית בעקבות מבצע “שומר חומות”. במהלך הביקור נפגשה המשלחת עם סגן יו”ר המג’לס, אמיר-חסין קאזיזאדה האשמי (Amir Hossein Ghazizadeh Hashemi), ודנה עימו בחיזוק הקשרים הכלכליים והפרלמנטריים בין שתי המדינות (איסנ”א, 24 במאי 2021).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני (Esmail Qaani), שוחח ב-15 במאי 2021 בטלפון עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ודן עימו בלחימה בין ישראל לפלסטינים. קאא’ני שיבח את פעולות “ההתנגדות” נגד “הציונים” והדגיש את תמיכת איראן בפלסטינים לנוכח “התוקפנות והפשעים של האויב הציוני נגד ירושלים ועזה”. זמן קצר לאחר מכן, שוחח קאא’ני גם עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, והדגיש, כי איראן ניצבת לימין הפלסטינים המגנים על אדמתם ועל זכויותיהם. הוא גם שיבח את פיתוח אמצעי הירי של הארגונים הפלסטינים לעבר ישראל (פארס, 15 במאי).
• ב-20 במאי 2021 שלח אסמאעיל קאא’ני מסר של תמיכה לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ’יף, ולמפקד הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין (גדודי אלקדס), אכרם אלעג’ורי. קאא’ני בירך את חמאס, הפלסטינים ותושבי עזה וציין, על כי באחדותם ובעמידתם האיתנה הצליחו להרוס את גאוות הצבא הישראלי, הוכיחו שיש ביכולתם להסב לו אבדות כבדות וגרמו לאויב לטעום את טעם האימה והתבוסה. הוא הוסיף, כי הפלסטינים הוכיחו שירושלים אינה לבדה וכי לא ניתן להשכיח את זכויותיהם. קאא’ני הביע ביטחון בניצחון הפלסטינים ובשחרור ירושלים והדגיש, כי איראן תמשיך את תמיכתה בפלסטינים עד לחיסול “המשטר הציוני” (אלמיאדין, 20 במאי 2021).
• עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), יועצו של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים המשמש גם כמזכ”ל “האגודה העולמית להתעוררות אסלאמית”, שוחח ב-16 במאי 2021 בטלפון עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, ודן עימו בהתפתחויות בעזה. ולאיתי הדגיש, כי ההגנה על העם הפלסטיני מהווה חובתם של כלל המוסלמים בעולם, שיבח את גבורת הפלסטינים והבטיח, כי איראן תמשיך בתמיכתה בהם עד לשחרור ירושלים. אלנח’אלה הודה על תמיכת איראן בפלסטינים וציין, כי “ההתנגדות” וההגנה על מסגד אלאקצא יימשכו עד לניצחון הסופי. ב-17 במאי 2021 שוחח ולאיתי גם עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ובירך אותו על “ניצחונות” הפלסטינים (איסנ”א, 17-16 במאי 2021).
• יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שלח איגרת נוספת למנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, בה פירט על אודות ההתפתחויות בלחימה בין ישראל והפלסטינים. הניה עדכן את ח’אמנהאי בנוגע למאמציו המדיניים להפסיק את פעולות ישראל והדגיש את הצורך בגיוס הקהילה האסלאמית, הערבית והבינלאומית להפסקת “פשעי האויב הציוני” (פארס, 18 במאי 2021). זהו מכתבו השני של הניה לח’אמנהאי מאז תחילת מבצע “שומר החומות”.
• ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפגישתו עם שר החוץ הגרמני הייקן מאס, כי איראן שלחה מל”ט חמוש לתוך ישראל מעיראק או מסוריה. הוא הציג לשר הגרמני מל”ט איראני, שזוהה והופל באזור עמק המעיינות ב-18 במאי 2021 ואמר, כי איראן מספקת את התשתיות שעליהן נשענים ארגוני הטרור בפעילותם. המל”ט הגיע מכיוון ירדן והופל לאחר שהיה במעקב על-ידי יחידות הבקרה האוויריות של צה”ל (Ynet, 20 במאי 2021).
• הפגנת תמיכה בפלסטינים התקיימה ב-19 במאי 2021 בטהראן. בהפגנה נשמעו קריאות בגנות ישראל וארצות הברית ובזכות הפלסטינים. עצרת התמיכה בפלסטינים התקיימה בנוכחות מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), ונציג חמאס באיראן, ח’אלד קדומי (Khaled Qodoumi), שהודה על תמיכת איראן ב”התנגדות” הפלסטינית. סלאמי פנה לפלסטינים, ייחל לניצחונם והצהיר, כי “כולנו היום פלסטינים”. הוא פירט את הישגי הפלסטינים וציין, כי לראשונה מזה 60 שנה, שוגרו אלפי טילים לעבר תל אביב, לא נותר אף מקום בטוח עבור הציונים וכל מערכות “כיפת ברזל” לא הצליחו להתמודד עם אלפי הטילים הפלסטינים. סלאמי ציין, כי תבוסת ישראל מעידה על תבוסת ארצות הברית וכי האמריקאים היו הראשונים לעזוב את תל אביב ואינם יכולים עוד להציל את ישראל. הוא הוסיף, כי הסוגיה הפלסטינית הפכה לסוגייה בינלאומית ואינה מוגבלת עוד רק לרצועת עזה ולגדה המערבית (פארס, 19 במאי 2021).

    
הפגנת תמיכה בפלסטינים בטהראן (איסנ”א, 19 במאי 2021).

• עם סיום מבצע “שומר החומות” פרסם מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, מסר תמיכה בפלסטינים, שבו בירך אותם על ניצחונם על “המשטר הציוני”, שנאלץ להודות בתבוסתו. הוא ציין, כי פלסטין תהפוך חזקה יותר מיום ליום בעוד שישראל תיחלש אף יותר. הוא הוסיף, כי ההחלטה מתי לפתוח ולסיים בעימותים תלויה במנהיגים הפלסטינים עצמם, אך ההכנות לקראת המאבק אינן פוסקות. ח’אמנהאי קרא לממשלות המוסלמיות לתמוך בפלסטינים, לספק להם סיוע צבאי וכספי ולסייע להם בשיקום התשתיות וההריסות בעזה. עוד קרא מנהיג איראן להעמיד לדין את ראשי “המשטר הציוני” בבתי הדין הבינלאומיים, ובאופן אישי את ראש ממשלת ישראל נתניהו. הנשיא חסן רוחאני הצהיר, כי העם הפלסטיני השיג ניצחון גדול על “הישות הציונית הכובשת” וכי העם הפלסטיני בכל מקום התאחד כולו במהלך העימות (פארס, 21 במאי 2021).
• גם משמרות המהפכה פרסמו גילוי דעת, שבו בירכו על “ניצחונה הגדולה של ההתנגדות האסלאמית בפלסטין”. בהודעה נאמר, כי המבצע קירב את חיסולה של ישראל והוכיח, שהציונים הם שיצטרכו מעתה ואילך לחיות בפחד, באימה ובצל הבריחה למקלטים. עוד נאמר בגילוי הדעת, כי “הכובשים” יודעים היטב, שהם לא יוכלו להמשיך בדיכוי ובהרג פלסטינים חפים מפשע ושהקבוצות הפלסטיניות לא יתייחסו עוד לאיומיהם החלולים (תסנים, 21 במאי 2021).
• במקביל, שוחח מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), ב-21 במאי 2021 עם יו”ר הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה. סלאמי שיבח את הישגי “קבוצות ההתנגדות של פלסטין” במערכה נגד ישראל ואמר, כי איראן מוכנה לסייע לפלסטינים ול”כוחות ההתנגדות” בכל התחומים. הניה הודה לסלאמי על עמידתה של איראן לצד הפלסטינים. זמן קצר לאחר מכן, שוחח סלאמי גם עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, והדגיש בפניו את תמיכתה הנמשכת של איראן בפלסטינים (אירנ”א, 21 במאי 2021). דובר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, אבו-חמזה, הביע את הערכתו לתפקידה של איראן וכל הכוחות ב”ציר ההתנגדות”, שסיפקו לארגון נשק וידע וחיזקו את יכולותיו החומריות והמקצועיות (אלמיאדין, 21 במאי 2021).

The post מבט לאיראן (27-13 במאי 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• שני קצינים בכירים יועצים לצבא סוריה ממשמרות המהפכה נהרגו בסוריה ממארב של דאעש בדרכם מדיר א-זור לתדמר. התקשורת האיראנית נמנעה מלהציג אותם כבכירים.
• העיתון ניו-יורק טיימס דיווח, כי איראן עומדת מאחורי מספר תקיפות, שבוצעו בחודשיים האחרונים נגד יעדים אמריקאים בעיראק באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים מתוחכמים חדישים.
• שר האנרגיה האיראני הודיע, כי עיראק הסכימה להפשיר 125 מיליון דולרים מהכספים האיראנים המוקפאים בעיראק כדי לאפשר לטהראן לרכוש חיסונים נגד קורונה. בתוך כך, משלחת כלכלית בכירה בראשות שר האוצר העיראקי ביקרה בטהראן ודנה בסוגיית החוב העיראקי לאיראן. זמן קצר לאחר מכן הודיע משרד החשמל העיראקי, כי בכירים בממשל בבגדאד סיכמו על לוח זמנים להסדרת החוב כדי לאפשר את חידוש הזרמת הגז מאיראן.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה הגיע ב-9 ביוני לביקור בעיראק לשיחות עם בכירים בממשל העיראקי, במערכת הפוליטית ובמיליציות השיעיות. הביקור מתקיים על רקע ההסלמה האחרונה בין ממשלת עיראק למיליציות השיעיות בעקבות מעצרו של בכיר במיליציות על-ידי כוחות הביטחון העיראקים. 
• בכיר איראני הודיע על השתתפות איראן ביריד המסחר הבינלאומי ה-62, שייפתח בסוריה בסוף חודש אוגוסט 2021.
• עורך העיתון אלאח’באר הלבנוני , המקורב ל”חזבאללה”, טען בריאיון עיתונאי, כי במהלך מבצע “שומר החומות” הוקם בבירות חדר מבצעים משותף בנוכחות קצינים מחזבאללה, כוח קדס של משמרות המהפכה, חמאס וארגונים פלסטינים נוספים. הדיווח הוכחש על-ידי מקור בכוח קדס.
• בכירים איראנים המשיכו להציג את המבצע בעזה כניצחון של “חזית ההתנגדות”. מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה הצהיר, כי הפלסטינים צריכים להיערך לניהול פלסטין כולה והמליץ לציונים לעזוב את פלסטין ולרכוש מחדש את הבתים, שמכרו בחו”ל טרם הגעתם לארץ. יועצו של יו”ר המג’לס אמר, כי מבצע “שומר החומות” חשף את “שבריריות הישות הציונית”.

המעורבות האיראנית בסוריה

• שני קצינים בכירים ממשמרות המהפכה, ששימשו כיועצים לצבא סוריה, נהרגו בסוריה. התקשורת האיראנית דיווחה, כי חסן עבדאללה-זאדה (Hassan Abdollahzadeh) ומחסן עבאסי (Mohsen Abbasi), נהרגו כתוצאה ממארב של דאעש בדרכם מדיר א-זור לתדמר (מהר, 3 ביוני 2021). אך נמנעה מלהציג אותם כקצינים בכירים.

• משרד החוץ האיראני פרסם הודעת ברכה לרגל ניצחונו של בשאר אסד בבחירות לנשיאות סוריה. באיגרת בירך משרד החוץ את העם הסורי ואת ממשלתו על הבחירות וציין, כי השתתפות אזרחי סוריה בבחירות היא צעד חשוב בכינון שלום, יציבות ושגשוג בסוריה. משרד החוץ הדגיש את תמיכת איראן בריבונותה של סוריה ובזכותם של אזרחי המדינה לקבוע את גורלם בעצמם ללא התערבות זרה. באיגרת ברכה לנשיא אסד ציין נשיא איראן, רוחאני, כי בהשתתפותו הנרחבת בבחירות לקח העם הסורי צעד חשוב בקביעת גורלה ובשגשוגה של סוריה, והביע תקווה להרחבת שיתוף הפעולה בין איראן לסוריה (איסנ”א, 28 במאי 2021).
• המנכ”ל לענייני מדינות ערב ואפריקה בארגון לפיתוח מסחר, פרזאד פילתן (Farzad Piltan), הודיע, כי איראן תשתתף ביריד המסחר הבינלאומי ה-62, שיתקיים בסוריה בין התאריכים 25 באוגוסט ל-3 בספטמבר 2021. היריד יופעל על-ידי חברת הירידים הבינלאומיים של איראן ובשיתוף פעולה עם לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולסוריה, המטה לפיתוח הקשרים בין איראן לסוריה ומשרד החוץ. הוא ציין, כי ביריד יוצגו מוצרים שונים, כגון: מכונות וציוד לתעשיית המזון, ציוד ומכונות חקלאיות, ציוד רפואי, ציוד בניין, מערכות קירור וחימום, שטיחים, מוצרי אלקטרוניקה, מוצרי פלסטיק, ציוד מים וביוב, כימיקלים וכלי רכב (אילנ”א, 2 ביוני 2021).

המעורבות האיראנית בעיראק

• מצעי תקשורת עיראקים דיווחו, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיע ב-9 ביוני לביקור בבגדאד. על-פי דיווחים אלה, הוא צפוי לקיים פגישות עם גורמים בממשל העיראקי, במערכת הפוליטית ובמיליציות השיעיות ולדון עימם בהתפתחויות האחרונות בעיראק, במיוחד על רקע ההסלמה בין ממשלתו של מצטפא אלכאט’מי ל”גיוס העממי” (ארגון הגג של המיליציות השיעיות) בעקבות מעצרו של מפקד המבצעים של “הגיוס העממי” במחוז אלאנבאר, קאסם מצלח (Qasim Muslih), ששוחרר בימים האחרונים. כמו כן צפוי מפקד כוח קדס לדון עם הבכירים העיראקים בבחירות הכלליות הצפויות במדינה באוקטובר 2021 (אלערביה, 9 ביוני 2021).
• העיתון האמריקאי ניו-יורק טיימס דיווח (4 ביוני 2021), כי בחודשיים האחרונים התרחשו בעיראק לפחות שלוש תקיפות נגד יעדים אמריקאים באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים, שיוצרו באיראן או בטכנולוגיה איראנית. על-פי דיווח זה, כלי הטיס, שבשימוש המיליציות הפרו-איראניות בעיראק, הופכים מתוחכמים וזולים יותר בזכות הטכנולוגיה, שמספקים כוחות קדס של משמרות המהפכה. פקידים עיראקים ואמריקאים מסרו לעיתון, כי איראן עומדת מאחורי התקיפות באמצעות כלי הטיס המתוחכמים באופן שנועד להפחית את מספר ההרוגים כדי להימנע מתגובה אמריקאית. עוד נמסר בדיווח, כי חברי היחידות העיראקיות, בהם משתמשים האיראנים לתקיפת יעדים אמריקאים, נשלחים לאימונים על-ידי משמרות המהפכה בבסיסים עיראקים בלבנון ובאיראן.
• ב-29 במאי 2021 הודיע שר האנרגיה האיראני, רזא ארדכאניאן (Reza Ardakanian), כי עיראק הסכימה להפשיר 125 מיליון דולרים מהכספים האיראנים, שהיו מוקפאים בבנק המסחר העיראקי, כדי לאפשר לאיראן לרכוש בהם 16 מיליון מנות של חיסונים נגד קורונה. הכספים הועברו לבנק שוויצרי לצורך העברתם לאיראן. בתוך כך, משלחת כלכלית עיראקית בראשות שר האוצר העיראקי, עלי עבד אל-אמיר עלאוי (Ali Abdul-Amir Allawi), ביקרה בטהראן ונפגשה עם שרי הכלכלה והנפט של איראן. בפגישות דנה המשלחת בסוגיית החוב העיראקי לאיראן בגין יבוא גז וחשמל ובשיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות בתחומי המכס, הבנקאות, הביטוח וההשקעות (תסנים, 29 במאי). ב-4 ביוני הודיע משרד החשמל העיראקי, כי שרי החשמל והאוצר של עיראק ומנהל בנק המסחר העיראקי סיכמו על לוח זמנים לתשלום החוב העיראקי לאיראן כדי לאפשר את חידוש הזרמת הגז מאיראן (תסנים, 4 ביוני 2021).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• עורך העיתון הלבנוני אלאח’באר המזוהה עם חזבאללה, אבראהים אלאמין, טען בריאיון לתחנת הטלוויזיה אלמנאר (28 במאי 2021), כי במהלך מבצע “שומר החומות” הוקם חדר מבצעים משותף בבירות בהשתתפות קצינים ממשמרות המהפכה, מחזבאללה, מחמאס ומארגונים פלסטינים אחרים, שהיה אחראי על תיאום בין הצדדים הן בנוגע לחילופי ידע ועניינים טקטיים והן בנוגע לשיתוף פעולה מודיעיני. הוא ציין, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקר במהלך המבצע פעמיים בבירות.
• בעקבות הריאיון, הכחיש גורם בכוח קדס בשיחה עם ערוץ אלמיאדין הלבנוני (29 במאי 2021) את דבר פעילותו של חדר מבצעים משותף. הוא ציין, כי איראן סייעה, מסייעת ותסייע ל”התנגדות בפלסטין”, אך הפלסטינים הם שניהלו באופן בלעדי את המערכה האחרונה בעזה וחדר מבצעים משותף לא פעל בבירות.
• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני (Esmail Qaani), שיבח בטקס לרגל ארבעים יום למותו של סגן מפקד כוח קדס, מחמד חג’אזי (Mohammad Hejazi), את מאבק הפלסטינים בישראל. הוא ציין, כי חלף הזמן בו “המשטר הציוני” רצה להרוג את הילדים הפלסטינים וכי אותם ילדים פלסטינים מייצרים כיום בעצמם את אמצעי הנשק שיש ברשותם, ובכלל זה את 3,000 הרקטות, ששוגרו לעבר ישראל במהלך מבצע “שומר החומות”. קאא’ני הוסיף, כי מעתה ואילך הפלסטינים צריכים להיערך לניהול פלסטין כולה, כולל שטחי 1948, וכי הוא ממליץ לכל הציונים לעזוב את פלסטין ולרכוש מחדש את הבתים, שמכרו באירופה, באמריקה ובמקומות אחרים לפני שיתייקרו. עוד אמר קאא’ני, כי במהלך מבצע “שומר החומות”, נמנעו הפלסטינים משיגור רקטות לעבר תשתיות רבות ב”פלסטין הכבושה”, משום שבתוך זמן לא רב, הם יוכלו להשתמש בעצמם בתשתיות אלה (תסנים, 29 במאי 2021).
• חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), יועצו לעניינים בינלאומיים של יו”ר המג’לס האיראני, אמר בריאיון לערוץ אלמסירה התימני (28 במאי 2021), כי מבצע “שומר החומות” חשף את שבריריות “הישות הציונית” ואת כישלון מערכת “כיפת ברזל” על אף התמיכה האמריקאית והמערבית בישראל. הוא ציין, כי חלומם של הציונים להקים מדינה יהודית “מהנילוס ועד הפרת” לא יתממש לעולם, והדגיש, כי איראן לא תהסס להיענות לכל דרישותיו של העם הפלסטיני והנהגתו.

The post מבט לאיראן (27 במאי 2021 – 10 ביוני 2021) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.