ד”ר רז צימט

 עיקרי הדברים

• בליל 3-2 בינואר 2020 תקפו כלי טיס אמריקאים בבגדאד שני כלי רכב שהסיעו בכירים בכוח קדס של משמרות המהפכה. בתקיפה חוסלו קאסם סולמאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, וכמה אנשי כוח קדס ופעילי מיליציות שיעיות, שהיו בשיירת כלי הרכב שהותקפה.
• משרד ההגנה האמריקאי הודיע כי חיסול סלימאני, שאושר על-ידי הנשיא דונלד טראמפ, נועד להרתיע את איראן לאחר תקיפת בסיס צבאי בסמוך לעיר כרכוכ שבצפון עיראק (27 בדצמבר 2019), בה נהרג עובד קבלן , אזרח אמריקאי ונפצעו כמה חיילים אמריקאים ותקיפת שגרירות ארה”ב בבגדאד (31 בדצמבר 2019) על-ידי מפגינים ולוחמים של מיליציות שיעיות פרו-איראניות, שמחו על התקיפה האמריקאית נגד יעדים של המיליציה השיעית העיראקית גדודי חזבאללה בגבול עיראק-סוריה (29 בדצמבר 2019). 

• העדר תגובה אמריקאית לשורה של פעולות התקפיות, שיזמה איראן במפרץ מאז מאי 2019, ובהן: חבלה במכליות נפט (מאי-יוני 2019), השתלטות על מכליות נפט (יוני-יולי 2019), הפלת כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי (20 ביוני 2019) והתקיפה נגד מתקני הנפט הסעודים באמצעות טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (14 בספטמבר 2019), חיזק את ההערכה בטהראן, כי ארצות-הברית אינה מעוניינת בעימות צבאי וכי אין בכוונת הממשל האמריקאי לנקוט בפעולה צבאית בתגובה להתגרויות נוספות מצד איראן. חיסול סלימאני בתגובה לעימותים בימים האחרונים בעיראק בין ארצות-הברית למיליציות הפרו-איראניות, הפתיע, לפיכך, את איראן והוא מחייב אותה כעת לשקול את תגובתה וכן לבחון מחדש את האסטרטגיה האזורית שלה.
• על רקע זה משקפות התגובות הראשונות באיראן לחיסולו של קאסם סלימאני את עוצמת ההפתעה שלהם מהפעולה האמריקאית ואת מחויבות ההנהגה האיראנית לנקום את מותו. עד מהרה הביעה הצמרת האיראנית כולה גינוי לפעולה האמריקאית והיא השמיעה איומים להגיב בחומרה על חיסולו. זמן קצר לאחר חיסול סלימאני, מונה סגנו, אסמאעיל קאא’ני (Esmail Qa’ani), כמחליפו בתפקיד מפקד כוח קדס (ראו נספח).
• חיסולו של קאסם סולימאני מהווה מכה חמורה לאיראן. מאז מונה למפקד כוח קדס של משמרות המהפכה בשלהי 1997 או בראשית 1998, הפכה יחידת עילית זו לחוד החנית במאמצי איראן לבצר את מעמדה האזורי ולקדם את יעדיה האסטרטגיים באמצעות טרור וחתרנות מדינית. בצל הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון בעשור האחרון, הפך סלימאני ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות האיראנית באזור. בהובלתו עלה בידי איראן להרחיב את השפעתה האזורית, לבלום את דאעש, להציל בסיוע רוסי את שלטון אסד ולספק אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה ולארגוני הטרור בעזה^[1].
• מותו של סלימאני לא צפוי, להערכתנו, לחולל שינוי של ממש באסטרטגיה האזורית בה נוקטת איראן או לגרום לה לסגת מיעדי העל שלה באזור, ובראשם המשך ההתבססות הצבאית והאזרחית וביצור השפעתה במרחב. עם זאת, הסתלקותו של סלימאני עשויה להקשות על יכולתה לממש יעדים אלה, לכל הפחות בעתיד הקרוב. חרף תקופת שירותו הממושכת של אסמאעיל קאא’ני, מפקד כוח קדס הנכנס, כסגנו של סלימאני והיכרותו הרבה עם המערכת האזורית, הוא עשוי להתקשות בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני איראן באזור, במיוחד בעידן שלאחר מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש בעיראק.

התגובה האיראנית לחיסול סולאמני

• האיומים מצד בכירי איראן, בעקבות חיסול סלימאני, משקפים כוונה ברורה לנקום את מותו, אף כי לא בהכרח בטווח הזמן המיידי. חיסולו מציב בפני איראן דילמה קשה. מחד גיסא, היא רואה עצמה מחויבת להגיב בחריפות למותו של אחד מבכירי המפקדים האיראנים. העדר תגובה מצדה עלול לפגוע בכושר ההרתעה של המשטר הן מבית והן כלפי חוץ ואף לעודד תוקפנות נוספת מצד אויביה של איראן, ובראשן ארצות-הברית. ביטוי לגישה זו ניתן למצוא, למשל, במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר החדשות השמרני אלף (Alef, 4 בינואר), בו נכתב, כי אם ארצות-הברית תראה שאיראן נותרת אדישה ושקטה בעקבות חיסול סלימאני, הסיכויים למלחמה דווקא גוברים. זאת, משום שהיא תפרש את השתיקה האיראנית כחולשה וקל יותר לתקוף מדינה חלשה מאשר מדינה חזקה. לעומת זאת, אם איראן תגיב כראוי ותנקום את חיסול סלימאני, הסיכויים למלחמה יהיו נמוכים באופן משמעותי.
• מאידך גיסא, תגובה חריפה מדי, ובמיוחד כזו שתסכן את חייהם של אזרחים או חיילים אמריקאים נוספים, עלולה להסלים לכדי עימות צבאי בין ארצות-הברית לאיראן. ניכר כי בשלב זה, איראן אינה מעוניינת בעימות צבאי, במיוחד לנוכח האתגרים הניצבים בפניה בזירה הפנימית (המשבר הכלכלי והמחאה העממית הנמשכת), האזורית (הביקורת העממית הגוברת נגד מעורבות איראן בעיראק ובלבנון והאילוצים בפני המשך ההתבססות האיראנית בסוריה ובמערב עיראק) והבינלאומית (עתיד הסכם הגרעין והלחץ הכלכלי הבינלאומי הגובר). כמה בכירים איראנים הדגישו, כי איראן אינה מתכוונת להזדרז בתגובתה. דובר הכוחות המזויינים האיראנים, אבו-אלפצל שכארצ’י (Abulfazl Shekarchi), הצהיר, כי על ארצות-הברית לדעת, שאיראן לא תזדרז להגיב ותתכנן תגובה מוחצת, שמועדה ומקומה ייקבעו על-ידה (תסנים, 4 בינואר 2020). גם יו”ר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, מג’תבא ד’ואלנור (Mojtaba Zolnour), ציין, כי איראן מחויבת לתגובה על חיסול סלימאני, אך הדגיש, כי התגובה תהיה באופן שלא יוביל למלחמה (תסנים, 4 בינואר 2020).
• איראן עשויה להמתין, כפי שעשתה בעבר לאחר תקיפות וחיסולים שיוחסו לישראל, לשעת כושר מתאימה כדי ליזום תגובה איכותית במועד ובמאפיינים שיתאימו לה. תגובה כזו עשויה להיות מכוונת כנגד יעדים או אינטרסים אמריקאיים באזור, כגון: בסיס אמריקאי, כוחות צבאיים או אזרחים אמריקאים, או בחו”ל, אף כי יכולותיה של איראן מחוץ למזרח התיכון מוגבלות אף יותר. היא תעדיף, ככל הנראה, פגיעה ישירה ביעדים או באינטרסים אמריקאים על פני יעדים של בעלות בריתה באזור. עם זאת, היא עשויה לשוב ולפעול גם נגד כלי שייט או יעדים הקשורים לבעלות בריתה של ארצות-הברית באזור, בדומה לפעולות בהן נקטה בחודשים האחרונים בתגובה להחרפת הסנקציות הכלכליות נגדה.
• במסגרת תגובה אפשרית לחיסול סלימאני עשויה איראן להפעיל גם ארגונים שליחים הפועלים בחסותה (כגון: מיליציות שיעיות עיראקיות או המורדים החות’ים בתימן), אך להערכתנו היא תעדיף פעולה ישירה על פני הפעלת ארגונים שליחים בשל מחויבותה לנקום את מותו באופן עצמאי ומשום שיעילותם ואיכותם של ארגונים שליחים פחותה, בדרך כלל, ביחס לזו של כוחות איראנים.

מקומה של ישראל בתגובות האיראניות

• בתגובות הבכירים האיראנים לחיסול סלימאני נעדרה כמעט לחלוטין התייחסות לישראל ולא נשמעו איומים קונקרטיים לפעול נגדה, הגם שכמה דוברים איראנים האשימו את ישראל במעורבות בחיסול. כך, למשל, הצהיר דובר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, סיד חסין נקוי חסיני (Seyyed Hossein Naqavi Hosseini), כי לפי מידע, שהוצג בפני הועדה, ישראל שיתפה פעולה עם ארצות-הברית במבצע החיסול (איסנ”א, 3 בינואר 2020). העדר התייחסות לישראל והטלת האחריות הבלעדית לחיסול סולימאני על ארצות-הברית עשויים להצביע על כך, שאיראן אינה מעוניינת בשלב זה לגרור את ישראל לעימות הנוכחי בינה לבין ארצות-הברית בזירת המפרץ הפרסי ועיראק, ייתכן מחשש שמעורבות ישראל תגביר עוד יותר את סכנת ההידרדרות לעימות צבאי אזורי כולל. איראן צפויה, עם זאת, להמשיך במאמציה להתבסס צבאית במרחב סוריה ומערב עיראק ולספק אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה, חרף הפעילות הנמשכת מצד ישראל לבלום מאמצים אלה וללא קשר ישיר להתפתחויות האחרונות בעיראק.

נספח א’

תגובות בכירים איראנים לחיסול סלימאני

• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, פרסם הודעה בה הביע תנחומים על מותו של סלימאני והזהיר, כי הפושעים ש”לכלכו את ידיהם בדמו ובדמם של יתר החללים” צפויים לנקמה קשה. בהודעה נאמר, כי מות סלימאני לא יעצור את דרכו ופועלו וכי דרך ג’האד ההתנגדות תימשך עם מוטיבציה כפולה. ח’אמנהאי הכריז על שלושה ימי אבל באיראן. בערב ה-3 בינואר 2020 קיים ח’אמנהאי ביקור תנחומים בבית משפחתו של סלימאני (תסנים, 3 בינואר 2020).

• נשיא איראן, חסן רוחאני, פרסם הודעה בה גינה את הפעולה האמריקאית והזהיר, כי האומה האיראנית ויתר העמים החופשיים באזור יתנקמו באמריקה על מותו של סלימאני. הוא ציין, כי “הפעולה הפחדנית” היא עדות נוספת לתסכול ולחוסר האונים של ארצות-הברית באזור והפרה בוטה של החוק הבינלאומי (פארס, 3 בינואר 2020).

• מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), אמר, כי חיסול קאסם סלימאני יוביל ל”נקמה אסטרטגית” שתשים קץ לנוכחות ארצות-הברית באזור (פארס, 4 בינואר 2020).
• דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף, הצהיר, כי שמחתם הרגעית של האמריקאים בעקבות חיסול סלימאני לא תימשך לאורך זמן ותהפוך לאבל בעקבות הנקמה על מותו. הוא ציין, כי נחישותה של איראן לנקום בארצות-הברית ובציונות רק תגבר, והביע את ביטחונו כי תלמידיו של סלימאני ימשיכו במימוש שאיפותיו (תסנים, 3 בינואר 2020).

• בהודעה מטעם “המועצה העליונה לביטחון לאומי“, נאמר, כי על ארצות-הברית לדעת, ש”המתקפה הפושעת” נגד סלימאני הייתה הטעות האסטרטגית הגדולה ביותר שביצעה באזור וכי היא לא תחלץ בקלות מהשלכותיה. המועצה, שהתכנסה ב-3 בינואר 2020 לדיון מיוחד בעקבות חיסול סלימאני, הזהירה, כי על הפושעים לצפות לנקמה קשה “בזמן ובמקום המתאימים” (תסנים, 3 בינואר 2020).
• שר ההגנה האיראני, אמיר חאתמי, הצהיר כי חיסול סלימאני מהווה הוכחה מוצקה לאכזריות “השטן הגדול” [כינוי לארצות-הברית] ולתמיכתו בטרוריסטים באזור ובעיראק, ואיים בתגובה מוחצת לתקיפה האמריקאית (פארס, 3 בינואר 2020).
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, כינה בריאיון לטלוויזיה האיראנית את חיסול סלימאני “צעד טרוריסטי פחדני” המהווה הפרה של ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של עיראק. הוא ציין, כי האמריקאים ביצעו טעות וכי איראן תגיב בכל זמן ובכל אופן שתמצא לנכון (פארס, 3 בינואר 2020).
• יו”ר המג’לס, עלי לאריג’אני, ציין בהודעה שפרסם בעקבות חיסול סלימאני, כי מפקד כוח קדס היה מקור לגאווה עבור כלל האיראנים. בהודעתו נאמר, כי על “המשטר האמריקאי”, שהוא השנוא ביותר בעולם, לדעת שהעם האיראני לא ישכח לעולם את דם בניו היקרים שנפלו בהגנה על כבודו (תסנים, 3 בינואר 2020).

• יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, פרסם הודעת אבל, שבה נאמר, כי ארצות הברית תשלם את מחיר “הפשע הטרוריסטי” שביצעה וכי “חזית ההתנגדות”, שהצליחה לאורך כל השנים לסכל את מזימת האויבים להחליש ולפצל את המדינות המוסלמיות, תנקום על הפשע הזה (פארס, 3 בינואר 2020).
• יו”ר הרשות השופטת האיראנית, אבראהים ראיסי, כתב בהודעה שפרסם, כי מכל טיפת דמו של קאסם סלימאני יצמחו מאות קאסם סלימאנים, שיזרעו הרס בעיני ממשלת הטרור האמריקאית והטרור הבינלאומי באזור ובעולם. הוא הביע ביטחון, כי “חיילי חזית ההתנגדות” ינקמו את מותו (תסנים, 3 בינואר 2020).
• רמטכ”ל צבא איראן, עבד אלרחים מוסוי, פרסם הודעה בה נאמר, כי דמו של סלימאני יחזק עוד יותר את “חזית ההתנגדות” (תסנים, 3 בינואר 2020).

נספח ב’

אסמאעיל קאא’ני, מפקד כוח קדס הנכנס^[2]

• שעות ספורות לאחר חיסול סלימאני הודיע מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, על מינויו של אסמאעיל קאא’ני, לתפקיד מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה.

• קאא’ני נולד בשנת 1957 בעיר משהד. זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית הצטרף למשמרות המהפכה האיראנים ובתקופת מלחמת איראן-עיראק שימש כמפקד דיביזיה 21 (אימאם רזא) וכמפקד דיביזיה 5 (נצר). בתקופת המלחמה הכיר לראשונה את קאסם סלימאני, ששימש אותה עת כמפקד דיביזיה 41 של משמרות המהפכה.
• בתום המלחמה נשלח קאא’ני למקום הולדתו במשהד כמפקד יחידה של כוחות היבשה של משמרות המהפכה, שפעלה בעיקר באזור הגבול עם אפגניסטאן. זמן קצר לאחר מכן, הצטרף לכוח קדס של משמרות המהפכה בסמוך להקמתו בראשית שנות התשעים והיה אחראי על פעילות הכוח באפגניסטאן, בפקיסטאן ובמרכז אסיה. הוא מונה כסגן מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, ככל הנראה, בשנת 1997, לאחר מינויו של סלימאני כמפקד הכוח.

• בשנים 2007-2006 שימש כסגן ראש אגף המודיעין במשמרות המהפכה, ככל הנראה במקביל לתפקידו כסגן מפקד כוח קדס.
• בתגובה ראשונה לחיסול סלימאני הצהיר קאא’ני, כי יש להיאזר מעט בסבלנות כדי לראות את גופות “השטן הגדול” [ארצות-הברית] במזרח התיכון (פארס, 3 בינואר 2020).
• יצוין, כי חרף שירותו הממושכת של אסמאעיל קאא’ני, מפקד כוח קדס הנכנס, כסגנו של סלימאני והיכרותו הרבה עם המערכת האזורית, הוא עשוי להתקשות בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני איראן באזור, במיוחד בעידן שלאחר מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש בעיראק.

The post תגובות באיראן והערכה ראשונית של השפעת חיסול קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

עיקרי הדברים

• בליל 2 בינואר 2020 תקפו כלי טיס אמריקאים בבגדאד שני כלי רכב שהסיעו בכירים בכוח קדס של משמרות המהפכה. בתקיפה חוסל קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה. כמו כן נהרגו אבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, וכמה אנשי כוח קדס ופעילי מיליציות שיעיות, שהיו בשיירת כלי הרכב שהותקפה.

     
מימין: כלי הרכב בו נסע סלימאני לאחר התקיפה האמריקאית (תסנים, 3 בינואר 2020) משמאל: שרידי מכוניתו של סלימאני לאחר התקיפה האמריקאית (Fararu) פרארו , 3 בינואר 2020)

• לפי שעה נמנעו הרשות הפלסטינית ופתח מלפרסם תגובה רשמית. לעומת זאת חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין וראשי הזרועות הצבאיות שלהם, הנתמכים צבאית וכספית ע”י איראן, מיהרו להגיב בצער על מותו של סלימאני. בהודעות האבל שפרסמו חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין הודגשו הסיוע והתמיכה שהעניק קאסם סלימני ל”התנגדות” הפלסטינית בכלל ולזרועות והצבאיות שלהם ברצועת עזה.

• במקביל למסע ההלוויה שיצא מבגדאד, נפתחה בעיר עזה סוכת אבלים לזכרו של סלימאני. במקום נתלו תמונות וכרזות בהן תמונתו של סלימאני והודעות אבל לזכרו. לסוכת האבלים הגיעו מנחמים רבים שצעדו עם כניסתם על דגלי ישראל וארה”ב, מאוחר יותר הועלו הדגלים באש. גורמים ברצועה הקפידו להדגיש, כי סוכת האבלים נפתחה בשם כלל הארגונים והיא אינה בלעדית לחמאס ולג’האד האסלאמי הנתמכים ע”י איראן (פלסטין אליום, אמד, 2 בינואר 2020).

• אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס לאיראן הגיע לטהראן בראש משלחת חמאס להשתתף בהלוויה. במשלחת חברים צלאח אלערורי סגנו, עזת אלרשק ומוסא אבו מרזוק, חברי הלשכה המדינית של חמאס. צפוי שבמהלך ביקורם באיראן ייפגשו חברי המשלחת עם צמרת הממשל האיראני (סנד ללאנבא’, 6 בינואר 2020). משלחת הג’האד האסלאמי בפלסטין, בראשות זיאד אלנח’אלה מזכ”ל הארגון, וסגנו אכרם אלעג’ורי, הגיעה אף היא להשתתף בהלוויה בטהראן (רדיו נור, אלאח’באר, 6 בינואר 2020).
• בדברי ההספד שנשא אסמאעיל הניה בהלוויה הוא גינה את “הפשע הנבזה” שביצעו האמריקאים והביע הערכה רבה לתרומתו של סלימאני “להתנגדות” (קרי, לארגוני הטרור הפלסטינים) בהדגישו, כי “ההתנגדות” תימשך ולא תדעך עד סילוק “הכובשים” מארצם ומירושלים (ערוץ היוטיוב של EREM NEWS, 6 בינואר 2020).

    
תמונות מתוך סרטון מחשבון האינסטגרם של קאסם סלימאני, ששודר בערוץ אלעאלם האיראני, 27 בדצמבר 2017. כותרת הסרטון: “מסר מילדי פלסטין אל חאג’ קאסם סלימאני”. בסרטון מדגישים הילדים, כי הם גאים בסלימאני, אוהבים אותו ומודים לו ולאיראן על הסיוע שהם מעניקים לרצועת עזה (ערוץ אלעאלם האיראני, 27 בדצמבר 2017).

נספח

כללי

הרשות הפלסטינית

• הרשות הפלסטינית ופתח נמנעו מלפרסם הודעה רשמית. תגובה יחידה נשמעה מפיו של עבאס זכי, חבר הועד המרכזי של פתח, שטען כי להתנקשות בסלימאני תהיינה השלכות חמורות על האזור ותוצאות כבדות משקל עבור ארה”ב. עוד הוסיף כי ארה”ב הפקירה את דמם של הפלסטינים ועל כן הפלסטינים צריכים אסטרטגיה חדשה במאבק מול ישראל (אלמיאדין, 3 בינואר 2020).

חמאס

• בהודעה שפרסמה חמאס היא הביעה צער על מותו של סלימאני והדגישה כי הוא פעל רבות בסיוע ל”התנגדות הפלסטינית”. חמאס גינתה את “הפשעים המתמשכים” של ארה”ב שבמסגרתם היא גורמת למתיחות באזור כשירות עבור ישראל והטילה עליה את האחריות על הדם הנשפך במרחב הערבי. בהודעה נטען שארה”ב מלבה את המאבקים במרחב מבלי להתחשב באינטרסים של העמים, בחופש וביציבות שלהם (אלרסאלה,נט, 3 בינואר 2020).
• הזרוע הצבאית של חמאס הביעה צערה על מותו של סלימאני ואת הערכתה לתפקיד המרכזי שמילא בסוגיה הפלסטינית ובסיוע ל”התנגדות” (קרי, לחמאס ולארגוני הטרור הנוספים). הם הודיעו כי כוחות ה”התנגדות” בפלסטין ימשיכו את המאבק בישראל שהיא “מקור הרשע באזור” ודמו של סלימאני יביא קללה על הרוצחים ועל ישראל (סוא, 3 בינואר 2020).
• אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, קיים שיחה עם מחמד ג’ואד ט’ריף, שר החוץ האיראני, הביע את תנחומיו על מותו של סלימאני. הוא שיבח את תפקידו שמילא סלימאני בתמיכה ב”התנגדות” ועמידה לצד זכויות העם הפלסטיני, בהגנה על שטחיו ועל המקומות הקדושים לו (אתר חמאס, 5 בינואר 2020). משלחת של חמאס בראשות הניה, השוהה בקטר, יצאה לאיראן כדי להשתתף בהלוויה.
• אסמאעיל רצ’ואן בכיר חמאס, שהתראיין בעת ביקורו בסוכת האבלים, הטיל את האחריות למותו של סלימאני על ישראל וארה”ב בהדגישו כי פשעים אלה לא ישפיעו על רוח “ההתנגדות” . הוא ציין כי “ציר ההתנגדות” כולו מהווה קורבן של התקיפה האמריקאית וכי קיים קשר רציף בין גורמי הציר במטרה להחליט על המקום והזמן המתאימים לתגובה (אלמיאדין, 4 בינואר 2020).

• מחמוד אלזהאר, חבר הלשכה המדינית של חמאס, העלה על נס את תרומתו של סלימאני לפלסטין ואת ההקרבה שלו למענה. הוא הביע תקווה כי איראן תמשיך במדיניות התמיכה שלה בפלסטינים (אלעהד, 5 בינואר 2020).

הג’האד האסלאמי בפלסטין

• הנהגת הג’האד האסלאמי בפלסטין, הארגון המזוהה ביותר עם איראן, הביעה צער כבד על מותו של סלימאני. בהודעה שיבח הארגון את פועלו וגינה את ארה”ב שעמדה מאחורי המתקפה (אלרסאלה.נט, 3 בינואר 2020).
• אבו חמזה, דובר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, אמר כי סלימאני פיקח במשך שני עשורים על הסיוע הישיר לפלסטין ועל העברת ידע צבאי וביטחוני ללוחמי הג’האד. לדבריו “ציר ההתנגדות” לא יובס ולא יישבר ויציבותו וכוחות במאבק בתוכניות הישראליות אמריקאיות רק יתחזקו (סוא, 3 בינואר 2020). אחמד מדלל, בכיר הג’האד באסלאמי בפלסטין, אף ציין כי הניסיון המבצעי של “תנועות ההתנגדות” הינו תוצאה של הסיוע שסלימאני ואיראן העניקו להם (אלאקצא, 5 בינואר 2020).
• ח’צ’ר חביב, בכיר הג’האד האסלאמי בפלסטין, ציין כי ישראל היא אחת המרוויחות העיקריות מההתנקשות בסלימאני. לדבריו בפשעיה ובנטייתה לישראל, הדגישה ארה”ב כי היא אויבת האומה האסלאמית וכל העמים הנכללים בה. לדבריו סלימאני היה חוד החנית במאבק בהגמוניה של ארה”ב והמאבק בה לא יסתיים עד שהגמוניה זאת תפסק. הוא קרא לעולם לסייע ל”התנגדות הפלסטינית” (סוא, 3 בינואר 2020). בראיון נוסף הדגיש כי ישראל שותפה במהלך שכן פעולה זו נעשתה עבורה (ערוץ פאלטודיי ביוטיוב, 3 בינואר 2020).

• מחמד אלהנדי, סגן מזכ”ל הארגון אמר, כי ההתנקשות בסלימאני היא הזדמנות לנקודת מפנה במאבק נגד ההגמוניה וההתפשטות של ארה”ב וישראל באזור (סוא, 3 בינואר 2020).

ארגוני טרור פלסטינים נוספים

• גם שאר הארגונים הביעו צער על מותו תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי ישראל וארה”ב. רובם הדגישו את הסיוע והתמיכה שהעניק סלימאני ל”התנגדות הפלסטינית”. כך למשל, אבו אחמד פואד , סגן מזכ”ל החזית העממית לשחרור פלסטין, אמר כי קאסם סלימאני סייע ל”התנגדות” בשטחים הפלסטינים, בלבנון , בתימן ובכל מקום ומטרתו תמיד הייתה ירושלים ושחרור כל פלסטין. לדבריו בעת שהתנקשה בחיי סלימאני פתחה ארה”ב את דלתות הגיהנום. הוא ציין כי כל גורמי “ההתנגדות” מעוניינים בתגובה לפשע ולא רק איראן, שכן הריגתו היא פגיעה בכל ציר ההתנגדות (אלרסאלה.נט, 3 בינואר 2020).

גילויי שמחה על מותו של סלימאני

• מנגד, היו גם ברצועה גילויי שמחה על מותו של סלימאני אף כי, להערכתנו, היקפם ומשקלם הציבורי היו נמוכים. דווח על כמה גילויי שמחה בקרב תושבים, שאף חילקו מיני מתיקה לעוברים ושבים. בשלט שהונח על מגש מיני מתיקה הובעה שמחה על מותו של “הפושע” קאסם סלימאני רוצח בני העם (הפלסטיני) בסוריה ועיראק (חשבון הטוויטר של אנוואר מאלכ, 4 בינואר 2020).
• מספר תושבים אשר התראיינו לערוץ הטלוויזיה המצרי צפא, הביעו שמחתם על מותו של קאסם סלימאני. לטענתם, סלימאני היה “פושע וטרוריסט מספר אחד בעולם” שהרג מוסלמים סונים רבים בעיראק והרס את סוריה (צפא, , 4 בינואר 2020).

    
מימין : חלוקת מיני מתיקה בעזה (חשבון הטוויטר של אנוואר מאלכ, 4 בינואר 2020). משמאל : תושבים בעזה מביעים שמחה על מותו של קאסם סלימאני (צפא, 4 בינואר 2020)

The post תגובות פלסטיניות ראשוניות לחיסול קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

בימים שלאחר חיסולו של סלימאני שררה ברצועה רגיעה כמעט מוחלטת. השבוע לא התקיימה צעדת השיבה. חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, הנתמכים צבאית וכספית על ידי איראן, פרסמו הודעות אבל על מותו של סולימאני. משלחת חמאס בראשות אסמאעיל הניה הגיעה לטהראן כדי להשתתף בהלוויית סלימאני.

The post חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (7-1 בינואר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• ב-6 בדצמבר 2019 הודיע משרד החוץ האמריקאי על הטלת סנקציות על קיס אלח’זעלי, מזכ”ל מיליציית “חבורות אנשי האמת”, ועל שני פעילים בכירים נוספים במיליציה. בהודעה האמריקאית נאמר כי אנשי המיליציה שבראשה עומד קיס אלח’זעלי פתחו באש לעבר מפגינים עיראקים וגרמו להרג אזרחים. עוד נמסר כי קיס אלח’זעלי הופעל ע”י כוח קדס האיראני ואישר שימוש בנשק קטלני נגד מפגינים במטרה לזרוע אימה בקרב האזרחים העיראקים.

• להערכתנו סילוק ארה”ב מעיראק וחיזוק ההשפעה האיראנית על הממשל העיראקי יהפכו ליעד אסטרטגי חשוב עבור איראן. לשם השגת יעד זה יפעיל כוח קדס את המליציות השיעיות הפועלות במסגרת הגיוס העממי^[1]. “חבורות אנשי האמת”, “גדודי חזבאללה” ו”תנועת האצילים”, שהינן חלק מהגיוס העממי, עתידות להערכתנו להוות את חוד החנית של המליציות השיעיות במערכה להוצאת צבא ארה”ב מעיראק^[2].

שלושת המליציות השיעיות המובילות

     
מימין: סמל מיליציית “חבורות אנשי האמת”. משמאל: דגל מיליצית “גדודי חזבאללה”

סמל מיליציית “תנועת האצילים”

• “חבורות אנשי האמת” מילאו תפקיד מרכזי בלחימה של המליציות השיעיות, נגד צבא ארה”ב ומדינות הקואליציה בשנים 2011-2006, בהכוונה וסיוע של כוח קדס. תחום “התמחותם” העיקרי היה הנחת מטעני חבלה לאורך צירים בהם נעו כוחות צבא ארה”ב, תוך גרימת אבדות רבות לכוחות האמריקאים. בראש המיליציות עומד קיס ח’זעלי, שיעי שמוצאו מדרום עיראק, אשר למד לימודי דת בחצרו של איש הדת הבכיר מחמד מחמד צאדק אלצדר (אביו של איש הדת מקתדא צדר, שהינו בעל השפעה רבה על הפוליטיקה השיעית העכשווית בעיראק, ראו להלן).

• לאחר נסיגת צבא ארה”ב מעיראק לא הניחו “חבורות אנשי האמת” את נשקם והמשיכו (יחד עם מליציות שיעיות אחרות) לשרת את האינטרסים של איראן. פעילים מהמיליציה שוגרו לסוריה והיו מעורבים במצור על חלב ובהוצאה להורג של עשרות אזרחים. כמו כן השתתפו פעילי המיליציה במערכה נגד דאעש והיו מעורבים בהריגה וחטיפה של אזרחים סונים וכורדים באזורים עיראקים ששוחררו משליטת דאעש. במהלך המחאות בעיראק שימשו פעילי “חבורות אנשי האמת” כלי מרכזי בידי כוח קדס לדיכוי ברוטלי של המפגינים באמצעות ירי מנשק חי^[3].
• בעקבות חיסול קאסם סלימאני הבטיח קיס אלח’זעלי לנקום את דמם של קאסם סלימאני ושל אבו מהדי אלמהנדס, סגן מפקד הגיוס העממי (שנהרג בהתקפה על סלימאני). הוא התחייב לממש את שאיפותיו של סלימאני ודרש מהכוחות האמריקאים לצאת מעיראק באופן מידי. הוא ציין כי הם לא יסתפקו : “בשום אופן בפחות מסילוק כל כוחות התוקפנות האמריקאית מאדמת עיראק הטהורה…” והוסיף ופנה לאמריקאים: “במידה וכוחותיכם לא ייצאו [מעיראק], או אפילו במצב של עיכוב היציאה, כוחותיכם ייחשבו לכוחות כיבוש ויטופלו בהתאם”. אלח’זעלי שב וחידד את המסר: “אם לא תצאו [מעיראק באופן מידי], או תנקטו בסחבת, תתקלו בתגובה עיראקית חזקה, שתרעיד את האדמה מתחת לרגליכם ותהפוך את השמיים לגיהינום מעל ראשיכם. ההחלטה היא בידכם” (ערוץ אלעהד, 5 בינואר 2020).

• מטרת מסמך זה לנתח את דיוקנה של מיליציית “חבורות אנשי האמת”, כמודל של מיליציה שיעית הזוכה לעדיפות מצד כוח קדס, שבה צפויה איראן לעשות שימוש בזירה העיראקית במסגרת המערכה נגד האמריקאים. בהמשך יופצו שני מסמכים נוספים, שינתחו את דיוקנן של המיליציות “גדודי חזבאללה” ו”תנועת האצילים” ויבחנו את אופי קשריהן עם איראן וכוח קדס.

נספחים

• נספח א: קווים לדמותה של מיליצית “חבורות אנשי האמת”:
  • פעילותן של “חבורות אנשי האמת” בהנהגת ח’זעלי נגד צבא ארה”ב (2011-2006).
  • הפעלת “חבורות אנשי האמת” לאחר יציאת צבא ארה”ב מעיראק.
  • התבטאויות נבחרות של קיס ח’זעלי.
  • הפעלת “חבורות אנשי האמת” ע”י איראן לדיכוי המחאות נגד ממשלת עיראק.
• השתתפות פעילי “חבורות אנשי האמת” בהתפרצות למתחם השגרירות ארה”ב בבגדאד.
• נספח ב: הטלת סנקציות אמריקאיות על בכירים במליציות “חבורות אנשי האמת”.

The post “חבורות אנשי האמת”, דיוקנה של מיליציה שיעית-עיראקית המופעלת ע”י כוח אלקדס האיראני appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• אירועי השבוע האחרון עמדו בסימן ההסלמה החמורה בין איראן לארצות-הברית בעקבות חיסול מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, בתקיפה אמריקאית בבגדאד. בתקיפה חוסלו גם סגן מפקד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, אבו-מהדי אלמהנדס, וכמה אנשי כוח קדס ופעילי מיליציות שיעיות, שהיו בשיירת כלי הרכב שהותקפה.
• בתגובה ראשונה לחיסול סלימאני, שיגרו משמרות המהפכה האיראנים טילים בליסטיים לעבר בסיס עין אלאסד במערב עיראק, בו שוהים כוחות אמריקאים. בתקיפה לא היו נפגעים אמריקאים. מנהיג איראן ח’אמנהאי הדגיש לאחר התקיפה האיראנית, כי פעולות צבאיות אינן מספיקות לצורך נקמה וכי מה שחשוב הוא לשים קץ לנוכחות האמריקאית באזור.
• זמן קצר לאחר חיסול סלימאני, מונה סגנו אסמאעיל קאא’ני כמחליפו בתפקיד מפקד כוח קדס. קאא’ני הבטיח לנקום את מותו של סלימאני, להמשיך בדרכו ולהסיר את ארצות-הברית מהאזור.
• בערוץ הסורי-איראני התקיימו בשבועיים האחרונים שורה של מגעים בין שתי המדינות: משלחת ראשי שבטים מסוריה הגיעה בסוף דצמבר לביקור באיראן ונפגשה עם בכירי הממשל בטהראן; יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני ביקר בדמשק ונפגש עם בכירים סורים, בראשם הנשיא אסד; ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי האיראני, עלי שמח’אני, נפגש בדמשק עם יועצו לביטחון לאומי של נשיא סוריה, עלי ממלוכ.
• חיסולו של קאסם סלימאני סיפק הזדמנות למפגש בין ראשי הארגונים הפלסטינים, חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, לבכירים איראנים. משלחות שני הארגונים, שהגיעו לטהראן כדי להשתתף בהלוויית סלימאני, נפגשו במהלך ביקורם עם מפקד כוח קדס הנכנס.

חיסול מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה^[1]

• ב-2 בינואר 2020 תקפו כלי טיס אמריקאים בבגדאד שני כלי רכב שהסיעו בכירים בכוח קדס של משמרות המהפכה. בתקיפה חוסלו קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אבו-מהדי אלמהנדס, סגן מפקד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, וכמה אנשי כוח קדס ופעילי מיליציות שיעיות, שהיו בשיירת כלי הרכב שהותקפה. זמן קצר לאחר חיסול סלימאני, מונה סגנו, אסמאעיל קאא’ני (Esmail Qa’ani), כמחליפו בתפקיד מפקד כוח קדס. בטקס הגעת ארונו של סלימאני לטהראן הבטיח קאא’ני לנקום את מותו, להסיר את ארצות-הברית מהאזור בתמורה למות הקדושים שלו ולהמשיך בדרכו עד לכינון שלטונו של האימאם השיעי השנים-עשר, המהדי (פארס, 6 בינואר 2020).
• בתגובה ראשונה לחיסול סלימאני, שיגרו משמרות המהפכה האיראנים למעלה מ-12 טילים בליסטיים לעבר בסיס עין אל-אסד שבמערב עיראק, שבו שוהים כוחות אמריקאים. בתקיפה לא היו נפגעים אמריקאים. בנאום שנשא ב-8 בינואר 2020, כינה מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, את התקיפה האיראנית “סטירת לחי” לארצות-הברית, אך הדגיש, כי הנקמה היא עניין אחר, כי פעולות צבאיות אינן מספיקות לשם כך וכי מה שחשוב הוא לשים קץ לנוכחות האמריקאית באזור (פארס, 8 בינואר 2020).

המעורבות האיראנית בסוריה

• משלחת של ראשי שבטים מסוריה הגיעה ב-28 בדצמבר 2019 לביקור באיראן ונפגשה עם בכירי ממשל איראניים, בראשם יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי (Ali Akbar Velayati), ויו”ר המג’לס, עלי לאריג’אני (Ali Larijani). ולאיתי הדגיש בפגישתו עם חברי המשלחת את התנגדות איראן לכל התערבות זרה במדינות האזור והצהיר, כי איראן תיאבק כנגד מזימות האויבים ותוקפנותם, שנועדו להחליש ולפצל את מדינות האזור. הוא הביע התנגדות להקמת אזורי חיץ בסוריה ואמר, כי הדבר נועד לאפשר למדינות זרות לפצל את סוריה ולמסור לידיהן את ניהול ענייניה בניגוד לאינטרסים של סוריה. יועצו של מנהיג איראן הוסיף, כי כל שינוי בחוקה הסורית יכול להתבצע אך ורק על-ידי העם הסורי וללא התערבות זרה (פארס, 28 בדצמבר 2019).
• יו”ר המג’לס לאריג’אני אמר בפגישתו עם חברי המשלחת, כי המשבר בסוריה הסתיים והחל עידן שיקום המדינה. הוא ציין, כי הצהרותיו של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, מוכיחות, כי ארה”ב מעוניינת אך ורק בנפט של סוריה. בהתייחסו לתקיפות ישראל בסוריה אמר יו”ר המג’לס, כי הן נובעות מעצבנותה של ישראל לנוכח השבת השליטה בסוריה לידי שלטונות המדינה. חברי המשלחת הביעו את תודתם על תמיכת איראן בסוריה בשנים האחרונות (פארס, 29 בדצמבר 2019).
• עלי-אצע’ר ח’אג’י (Ali-Asghar Khaji), יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני, קיים ב-31 בדצמבר 2019 ביקור בן יום אחד בדמשק, במהלכו נפגש עם בכירי הממשל הסורי, בראשם הנשיא בשאר אסד, ודן עימם בהתפתחויות בסוריה ובאזור ובתהליך ההסדרה במדינה. במהלך הביקור נפגש ח’אג’י גם עם שר החוץ הסורי, וליד אלמעלם, ועם סגנו פיצל מקדאד (אירנ”א, 31 בדצמבר 2019).
• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח’אני, נפגש ב-5 בינואר 2020 בטהראן עם עלי ממלוכ, יועצו לביטחון לאומי של נשיא סוריה. ממלוכ מסר לשמח’אני את תנחומי נשיא סוריה על מותו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, והצביע על מעמדו המיוחד בקרב המוסלמים באזור. שמח’אני הודה לממלוכ על אגרת התנחומים ואמר, כי האמריקאים יבינו בקרוב שמותו של סלימאני מסוכן עבורם יותר מחייו וכי תגובת איראן תהיה בוודאות צבאית, אך לא תהיה מוגבלת לצעדים צבאיים (פארס, 5 בינואר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• איראן גינתה את התקיפה, שביצעה ארה”ב ב-29 בדצמבר 2019 נגד יעדים של המיליציה השיעית העיראקית “גדודי חזבאללה” בגבול עיראק-סוריה. המתקפה באה בתגובה לשיגור עשרות טילים על-ידי המיליציה לבסיס עיראקי ליד העיר כרכוכ ב-27 בדצמבר 2019, שבה נהרג אזרח עובד קבלן אמריקאי וכמה חיילים נפצעו. דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), אמר, כי המתקפה הצבאית האמריקאית נגד עיראק היא מעשה טרור וכי איראן מגנה אותה בחריפות. הוא דרש מארה”ב לכבד את עצמאותה, ריבונותה ולכידותה הטריטוריאלית של עיראק ולחדול מהתערבותה בענייניה הפנימיים. הוא הוסיף, כי המתקפה נגד הכוחות, שנלחמו משך שנים נגד הטרוריסטים של דאעש, מוכיחה פעם נוספת, כי ארה”ב משקרת בטענתה כי היא נאבקת נגד דאעש והצהיר, כי על ארה”ב לקחת אחריות על צעדיה הבלתי-חוקיים (איסנ”א, 30 בדצמבר 2019). דובר ממשלת איראן, עלי רביעי (Ali Rabei), התייחס, אף הוא, למתקפה האמריקאית והכחיש מעורבות איראנית כלשהי בתקיפת הבסיס הצבאי בסמוך לכרכוכ. הוא ציין, כי טענה כזו ללא הוכחה כלשהי אינה יכולה להצדיק הפצצה והרג של אזרחים בניגוד לחוק הבינלאומי. הוא הזהיר, כי המתקפה האמריקאית רק תגביר את השנאה כלפי הכובשים האמריקאים ואת חוסר הביטחון (פארס, 30 בדצמבר 2019).
• בעקבות התקיפה האמריקאית פרסמו משמרות המהפכה הודעה מיוחדת, בה גינו את הפעולה והדגישו את “זכותם הטבעית” של העם והכוחות העיראקים בהתאם לחוק הבינלאומי לנקום עליה. בהודעה נאמר, כי התקיפה מהווה הפרת הריבונות העיראקית והוכחה נוספת לכך שארה”ב היא הגורם המרכזי לחוסר הביטחון ולכאוס באזור וכי רק הוצאת “הטרוריסטים הכובשים האמריקאים” תבטיח את היציבות והביטחון בעיראק. עוד נאמר בהודעה, כי אל ל”יישות הציונית” לשמוח לנוכח התקיפה האמריקאית, משום שיבוא יום וזעמה של חזית ההתנגדות תפגע בכובשי ירושלים (תסנים, 30 בדצמבר 2019).
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, התייחס לתקיפה האמריקאית בעיראק בנאום, שנשא ב-1 בינואר 2020. ח’אמנהאי גינה את התקיפה ואמר, כי ארה”ב מבקשת לנקום במיליציות השיעיות על פעילותן נגד דאעש, שהוקם, לדבריו, על-ידי האמריקאים. הוא דחה את טענת נשיא ארה”ב, שהטיל את האחריות לתקיפת השגרירות האמריקאית בבגדאד על איראן, ואמר, כי עמי האזור שונאים את ארה”ב בשל הפשעים שביצעה וכי אם איראן רוצה להילחם במדינה כלשהי, היא תעשה זאת בגלוי (פארס, 1 בינואר 2020).
• הערוץ האמריקאי בשפה הערבית אלחרה (AlHurra) דיווח (2 בינואר 2020) מפי מקורבים לבכיר ביטחוני עיראקי ולמפקד בכיר במיליציות השיעיות העיראקיות, כי מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, הוא שתכנן את המתקפה נגד שגרירות ארה”ב בבגדאד. על-פי דיווח זה, ביצוע התקיפה התאפשר בזכות שיתוף פעולה עם בכיר ביטחוני בממשל המרכזי בבגדאד, שאיפשר את כניסת אנשי המיליציות השיעיות למתחם המאובטח בו שוכנת השגרירות. עוד נמסר בדיווח, כי קצין בכוח קדס של משמרות המהפכה המכונה אלחאג’ חאמד השתתף בפגישה עם בכירי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בה תוכננה המתקפה.
• נשיא עיראק, ברהם צאלח (Barham Saleh), נפגש ב-30 בדצמבר 2019 עם שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), ודן עימו בהתפתחויות הפנימיות בעיראק לאור המשך המחאה והמבוי הסתום הפוליטי וביחסים בין שתי המדינות. בהודעה מטעם נשיאות עיראק נאמר, כי נשיא עיראק ושגריר איראן הדגישו את הצורך לשמר את יציבותה ועצמאותה של עיראק ללא התערבות זרה (איסנ”א, 30 בדצמבר 2019).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• משלחת חמאס בראשות ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, הגיעה ב-6 בינואר 2020 לטהראן כדי להשתתף בהלוויית מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני. במשלחת השתתפו גם סגנו של הניה, צאלח אלעארורי, וחברי הלשכה המדינית של חמאס, עזת אלרשק ומוסא אבו-מרזוק. במהלך ביקורם באיראן נפגשו חברי המשלחת עם מפקד כוח קדס הנכנס, אסמאעיל קאא’ני (מהר, 6 בינואר 2020). בדברי ההספד שנשא הניה בהלוויה הוא גינה את “הפשע הנבזה”, שביצעו האמריקאים, והביע הערכה רבה לתרומתו של סלימאני ל”התנגדות” בהדגישו, כי זו תימשך ולא תדעך עד סילוק “הכובשים” מארצם ומירושלים (ערוץ היוטיוב של EREM NEWS, 6 בינואר 2020). טרם בואו לטהראן, שוחח הניה עם שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, והביע בפניו את תנחומיו על מות סלימאני. הוא שיבח את התפקיד, שמילא סלימאני, בתמיכה בהתנגדות ובעמידתו לצד זכויות העם הפלסטיני בכל התחומים. שר החוץ זריף הודה להניה על דבריו והדגיש, כי איראן תמשיך לתמוך בעם הפלסטיני ובהתנגדותו (איסנ”א, 5 בינואר 2020). משלחת הג’האד האסלאמי בפלסטין בראשות מזכ”ל הארגון, זיאד אלנח’אלה, וסגנו אכרם אלעג’ורי, הגיעה, אף היא, להשתתף בהלוויה בטהראן (רדיו נור, 6 בינואר 2020).
• חברי שתי משלחות ביקרו גם בביתו של קאסם סלימאני וניחמו את משפחתו (אתר חמאס, 6 בינואר 2020). במהלך ביקור התנחומים ציין הניה, כי לסלימאני היה תפקיד מרכזי ורב חשיבות בתמיכה ב”התנגדות” הפלסטינית. לדבריו גילה סלימאני מעורבות ישירה בהתנגדות, עימה כרת ברית אסטרטגית והוא התייחס אליה כאל “חוד החנית” בהתמודדות עם ישראל. הניה הוסיף כי ההמונים באיראן ובעיראק שהשתתפו במסע ההלוויה של סלימאני הם בבחינת משאל עם המוכיח כי אופציית ההתנגדות שוכנת בלב האומה (ערוץ אלעאלם, 6 בינואר 2020).

The post מבט לאיראן (29 בדצמבר 2019 – 12 בינואר, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

גם השבוע לא התקיימה צעדת השיבה. השבוע פורסם בדף הפייסבוק של יחידת בני אלזוארי (העוסקת בשיגור בלונים), כי הוחלט על חזרת היחידה לפעילות. ארגוני הטרור הפלסטינים, ביניהם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, פרסמו הודעה משותפת בעניין ביקורם בטהראן להשתתפות בטקס ההלוויה של סלימאני. ברצועת עזה המשיכו להספיד את סלימאני ולהזכיר את התרומה הגדולה שלו ושל איראן לבניית היכולת הצבאית הפלסטינית.

The post חדשות הטרור והסכסוך הישראלי- פלסטיני (14-8 בינואר 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

מאת: ד”ר רז צימט

משמעות מינויו של מחמד חסין-זאדה חג’אזי

קוים לדמותו של מחמד חג’אזי

• סיד מחמד חסין-זאדה חג’אזי נולד באצפהאן בשנת 1956, הוא הצטרף למשמרות המהפכה זמן קצר לאחר המהפכה האסלאמית (1979) והשתתף בדיכוי ההתקוממות הכורדית בצפון-מערב איראן. במהלך מלחמת איראן-עיראק (1988-1980) הוא שימש בתפקידי פיקוד שונים במשמרות המהפכה. לאחר סיום המלחמה מילא חג’אזי מספר תפקידים בכירים בארגון, בהם סגן מפקד זרוע הבסיג’ של משמרות המהפכה, מפקד זרוע הבסיג’ (2007-1998), ראש מטה משמרות המהפכה (2008-2007), סגן מפקד משמרות המהפכה ומפקד משמרות המהפכה במחוז טהראן (2009-2008). בשנים 2014-2009 הוא שימש כסגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים לענייני היערכות, לוגיסטיקה ומחקר תעשייתי (תסנים, 20 בינואר 2020).
• בשנת 2007 נכלל שמו של חג’אזי ברשימת האישים האיראנים תחת סנקציות של הממשל האמריקאי. מאוקטובר 2011 הוא נכלל גם ברשימת האישים האיראנים תחת סנקציות של האיחוד האירופי, זאת בשל מעורבותו בהפרת זכויות אדם, במיוחד במהלך דיכוי המהומות שפרצו באיראן לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009 (“התנועה הירוקה”).

מרכזיותו של חג’אזי בפרויקט דיוק הטילים

• באוגוסט 2019 חשף צה”ל, כי חג’אזי משמש כמפקד גיס לבנון בכוח קדס של משמרות המהפכה. שמו הוזכר כמי שנטל חלק בהובלת פרויקט דיוק הטילים של חזבאללה, לצד שני קצינים איראנים נוספים^[1]. דווח כי בעקבות סיכול רוב משלוחי הטילים המדויקים, שניסתה איראן להעביר לסוריה בין 2013 ל-2016, החלה איראן לפעול לדיוק הטילים המיוצרים בסוריה. לאחר שגם פרויקט זה סוכל בהתקפות אוויריות ישראליות, הוחלט להעבירו ללבנון באמצעות הקמת אתרי ייצור והסבת טילים מדויקים במספר אזורים ברחבי המדינה. לשם כך השתמשה איראן בשלושה נתיבים להעברת חומרי הגלם הדרושים לייצור הטילים: נתיב יבשתי דרך גבול סוריה, ציר ימי וציר אווירי דרך שדה התעופה הבינלאומי בבירות. פרויקט דיוק הטילים בלבנון התבצע בהובלת אישים איראנים ובמרכזם, מחמד חסין-זאדה חג’אזי, מפקד גיס לבנון, מובילו הרשמי של פרויקט דיוק הטילים (אתר צה”ל, 29, 30 באוגוסט 2019).

עמדותיו של חג’אזיֵ

• סיד מחמד חסין-זאדה חג’אזי מחזיק בעמדות ניציות בסוגיות פנים וחוץ. לאחר מהומות 2009, תקף חג’אזי את המפגינים, שקראו תיגר על מדיניותה האזורית של איראן ועל ההשקעות הנמשכות מצד המשטר האיראני מחוץ לגבולות המדינה. הוא הצהיר, כי אלה הקוראים במהלך הפגנות המחאה באיראן את הסיסמה “לא עזה, לא לבנון, חיי [הינם] למען איראן”, פוגעים ברגשות הדתיים ובמחשבה המהפכנית של האזרחים, מעוניינים למנוע את ייצוא המהפכה האסלאמית אל מחוץ לגבולות איראן בכך, לדבריו, הם משרתים את אויביה של איראן במערב במאמציהם להחלשת המהפכה (ana.ir, 20 בינואר 2020). בפברואר 2012 התייחס חג’אזי לאפשרות כי ישראל תפעל צבאית נגד מתקני הגרעין באיראן והצהיר, כי איראן מוכנה לנקוט בצעדי מנע אם תחוש שבכוונת אויביה לסכן את האינטרסים הלאומיים שלה. הוא ציין, כי האסטרטגיה הנוכחית של איראן היא לא להמתין לפעולות האויבים אלא לפעול נגדם מראש (פארס, 21 בפברואר 2012).

The post משמעות מינויו של מחמד חסין-זאדה חג’אזי כסגן מפקד כוח קדס appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• אסמאעיל קאא’ני מונה רשמית למפקד כוח קדס של משמרות המהפכה במקומו של קאסם סלימאני, שחוסל ב-3 בינואר 2020. בטקס מינויו הצהיר קאא’ני, כי הנקמה על מותו של סלימאני תהיה צודקת ו”גברית” אף על-פי שהאמריקאים הרגו אותו באופן פחדני. עם כניסתו של קאא’ני לתפקיד מפקד כוח קדס, מונה סיד מחמד חסין-זאדה חג’אזי לסגן מפקד הכוח. חג’אזי, שמילא מסוף שנות השמונים מספר תפקידים בכירים במשמרות המהפכה, שימש בשנים האחרונות כמפקד גיס לבנון של כוח קדס. במסגרת תפקידו היה חג’אזי מעורב באופן ישיר בהובלת פרויקט דיוק הטילים של חזבאללה^[1].
• מגעים בציר איראן-סוריה: משלחת בראשות ראש ממשלת סוריה, עמאד ח’מיס, ביקרה במחצית ינואר 2020 בטהראן ונפגשה עם בכירים בממשל האיראני, בהם נשיא איראן, סגנו הראשון ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי. בשבוע שעבר הגיע שר החינוך האיראני לביקור בדמשק וחתם עם עמיתו הסורי על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי החינוך וההשכלה.
• אתר אופוזיציה סורי דיווח, כי משמרות המהפכה הקימו לאחרונה בסיס צבאי חדש באזור אלבוכמאל סמוך לגבול עיראק-סוריה. במקביל דיווחה רשת החדשות הסורית עין אלפראת על עמדות המאוישות על-ידי אנשי המיליציות הפרו-איראניות באזור דיר אלזור סמוך לגבול סוריה-עיראק, בהן מאחסנת איראן כמה עשרות טילי קרקע-קרקע לטווח בינוני. שינויי ההערכות האיראנית בגבול סוריה-עיראק נועדו, ככל הנראה, לספק מענה להתקפות הנמשכות נגד יעדים של איראן והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות משמרות המהפכה באזור.
• שגריר איראן בעיראק נפגש עם ראש המועצה הפוליטית העליונה של האיחוד הפטריוטי הכורדי (PUK) בצפון עיראק ודן עימו בהתפתחויות בעיראק ובאזור. המגעים בין שלטונות איראן לנציגי החבל הכורדי עשויים להעיד על כוונה איראנית לנסות ולהשפיע על עמדת ההנהגה הכורדית בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. זאת, לאחר שבכירים כורדים בצפון עיראק הביעו תמיכה בהמשך הנוכחות האמריקאית בעיראק.

מינוי סגן חדש למפקד כוח קדס של משמרות המהפכה

• מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), מינה ב-20 בינואר 2020 את סיד מחמד חסין-זאדה חג’אזי (Seyyed Mohammad Hossein Zadeh Hejazi), כסגן מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה. חג’אזי מחליף בתפקיד את אסמאעיל קאא’ני (Esmail Qa’ani), שמונה כמפקד כוח קדס לאחר חיסול קאסם סלימאני.
• חג’אזי, יליד 1956 באצפהאן, הצטרף למשמרות המהפכה לאחר המהפכה האסלאמית ומילא שורה של תפקידים בכירים בארגון, בהם מפקד זרוע הבסיג’ של משמרות המהפכה (2007-1997), ראש מטה משמרות המהפכה (2008-2007), סגן מפקד משמרות המהפכה ומפקד משמרות המהפכה במחוז טהראן (2009-2008) וסגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים לענייני היערכות ומחקר תעשייתי (2014-2009) (תסנים, 20 בינואר 2020). בשנת 2007 נכלל שמו ברשימת האישים האיראנים תחת סנקציות של הממשל האמריקאי בגין מעורבותו בהפרת זכויות אדם, בעיקר במהלך דיכוי המהומות שפרצו באיראן לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009 (“התנועה הירוקה”).
• באוגוסט 2019 חשף צה”ל, כי חג’אזי משמש כמפקד גיס לבנון בכוח קדס של משמרות המהפכה. שמו נחשף לצד שמותיהם של שני קצינים איראנים נוספים, כמי שנטל חלק בהובלת פרויקט דיוק הטילים של חזבאללה.
•  ב-20 בינואר 2020 מונה אסמאעיל קאא’ני באופן רשמי למפקד כוח קדס של משמרות המהפכה. בטקס שנערך בטהראן הצהיר קאא’ני, כי על איראן להתייצב מול אויביה המבינים אך ורק את שפת הכוח. הוא ציין, כי האמריקאים לא העזו להתייצב מול סלימאני בשדה הקרב והרגו אותו באופן פחדני, אך הנקמה על מותו תהיה צודקת ו”גברית” (תסנים, 20 בינואר 2020).

המעורבות האיראנית בסוריה

• משלחת בראשות ראש ממשלת סוריה, עמאד ח’מיס (Imad Khamis), הגיעה ב-12 בינואר 2020 לטהראן לשיחות עם בכירים איראנים. במשלחת השתתפו גם שר החוץ הסורי, וליד אלמעלם, ושר ההגנה הסורי, עלי עבדאללה איוב (מהר, 12 בינואר 2020).
• בפגישה עם ראש ממשלת סוריה אמר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, כי הוצאת ארצות-הברית מהאזור צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות כדי לשים קץ לחוסר הביטחון והיציבות. הוא ציין, כי טראמפ ויועציו העריכו, כי חיסול קאסם סלימאני יביא להתפרקות “חזית ההתנגדות” באזור, אך לחיסולו תהיה השפעה הפוכה והוא יחזק את החזית ויעצים את השנאה בקרב רוב עמי האזור והעולם כלפי ארצות-הברית. הוא הוסיף, כי מותו של סלימאני יגביר גם את נחישות “חזית ההתנגדות” להיאבק כנגד התוקפנות הנמשכת מצד “המשטר הציוני”. ראש ממשלת סוריה הביע תנחומים על מותו של סלימאני והערכה לתמיכת איראן בסוריה במערכה “נגד הטרור” (תסנים, 13 בינואר 2020).
• סגנו הראשון של נשיא איראן, אסחאק ג’האנגירי (Eshaq Jahangiri), אמר בפגישתו עם חברי המשלחת הסורית, כי חברות פרטיות איראניות מעוניינות מאוד להשתתף בשיקומה הכלכלי של סוריה. הוא ציין, כי כדי להרחיב את הקשרים הכלכליים ולהגביר את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, יש צורך לחתום בהקדם האפשרי על הסכמים ארוכי טווח לשיתוף פעולה אסטרטגי ולהאיץ את שיתוף הפעולה הבנקאי בין טהראן לדמשק (פארס, 13 בינואר 2020).
• ב-14 בינואר 2020 נפגש ראש ממשלת סוריה עם נשיא איראן, חסן רוחאני, שאמר, כי איראן לעולם לא תשכח את הפשע, שביצעה ארצות-הברית בחיסול קאסם סולימאני, וכי עמי האזור צריכים לפעול בתקיפות לסיום הנוכחות הצבאית האמריקאית באזור. הוא קרא להאצת מימוש ההסכמים, שנחתמו בין איראן וסוריה (מהר, 14 בינואר 2020).
• נציג מנהיג איראן בסוריה, איתאללה סיד אבו-אלפצ’ל טבאטבאא’י (Ayatollah Seyyed Abolfazl Tabataba’i), נשא ב-17 בינואר 2020 את דרשת יום השישי במסגד אלסידה זינב בדמשק, במהלכה התייחס לחיסול קאסם סלימאני. הוא ציין, כי האמריקאים לא יכלו לשאת את חיסול דאעש על-ידי סלימאני וחששו, כי בשלב הבא יחסל סלימאני גם את “המשטר הציוני”, ולפיכך החליטו להתנקש בחייו. נציג המנהיג בסוריה הצהיר, כי חיסול סלימאני ייצור אווירה חדשה באזור, שתביא בסופו של דבר ליציאת האמריקאים מהאזור. דמם של החללים, שחוסלו על-ידי האמריקאים, יהיה תחילת חיסולה של “אימפריית הרשע האמריקאית” באזור ובעולם כולו. הוא הזהיר, כי אף מקום לא יהיה בטוח עבור האמריקאים באזור וכי עליהם להימלט ממנו בטרם יתרחשו להם אירועים נוספים (תסנים, 18 בינואר 2020).
• אתר חדשות המזוהה עם האופוזיציה הסורית דיווח, כי משמרות המהפכה הקימו בסיס צבאי חדש באזור אלבוכמאל סמוך לגבול עיראק-סוריה. על-פי הדיווח, העבירו משמרות המהפכה עד כה 120 לוחמים ממיליציות פרו-איראניות הפועלות בעיראק דרך מעבר הגבול אלבוכמאל לבסיס החדש הממוקם על ההר המשקיף על העיירה אלצאלחיה ומכיל בונקרים ומנהרות תת-קרקעיות. כמו כן החלו משמרות המהפכה להקים בבסיס עמדות תצפית וצלפים (Step News, 20 בינואר 2020).
• במקביל דיווחה רשת החדשות הסורית עין אלפראת (15 בינואר 2020) על עמדות המאוישות על-ידי אנשי המיליציות הפרו-איראניות באזור דיר אלזור בסמוך לגבול סוריה-עיראק, בהן מאחסנת איראן טילי קרקע-קרקע לטווח בינוני. עפ”י דיווח זה, העבירה איראן כמה עשרות טילים לעמדות בעיר אלבוכמאל, בכפר צביח’אן, בעיירה מחכאן ובעיר אלמיאדין.
• שר החינוך האיראני, מחסן חאג’י מירזאא’י (Mohsen Haji Mirzaei), הגיע ב-22 בינואר 2020 לביקור בן יומיים בסוריה. במהלך הביקור נפגש השר עם בכירים סורים, בראשם ראש הממשלה, עמאד ח’מיס, וחתם עם שר החינוך הסורי, עמאד אלעזב (Imad al-Azb), על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי החינוך וההשכלה. כמו כן ביקר השר בבתי ספר איראנים הפועלים בסוריה. עם הגיעו לדמשק אמר מירזאא’י, כי איראן מוכנה לסייע בשיקום מוסדות החינוך הסורים, שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים (עצר-י איראן, 22 בינואר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), אמר במסיבת העיתונאים השבועית שלו, כי איראן עדכנה את ממשלת עיראק ואת הכוחות המזוינים העיראקים לפני תקיפת בסיס עין אלאסד שבמערב עיראק על-ידי משמרות המהפכה ב-8 בינואר 2020 בתגובה לחיסול קאסם סולימאני. הוא ציין, כי הריבונות העיראקית חשובה עבור איראן וכי טהראן מתנגדת להתערבות מדינות זרות בענייניה של עיראק (איסנ”א, 20 בינואר 2020).
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש במחצית ינואר 2020 עם כסרת רסול עלי (Kosrat Rasul Ali), ראש המועצה הפוליטית העליונה של האיחוד הפטריוטי הכורדי (PUK), ודן עימו בהתפתחויות בעיראק ובאזור ובקשרים בין איראן לחבל הכורדי בצפון עיראק. בפגישה השתתף גם מהדי שושתרי (Mehdi Shoushtari), הקונסול האיראני בסלימאניה (פארס, 14 בינואר 2020). המגעים בין שלטונות איראן לנציגי החבל הכורדי מתקיימים על רקע תמיכתם המוצהרת של הכורדים בצפון עיראק בהמשך נוכחות הכוחות האמריקאים בעיראק והתנגדותם לנסיגתם מהמדינה.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• חבר הלשכה המדינית של חמאס, ח’ליל אלחיה (Khalil al-Hayya), אמר בשיחה עם עיתונאים בעזה, כי איראן לא הפסיקה אפילו ליום אחד את תמיכתה ב”התנגדות” הפלסטינית בכסף, בנשק ובניסיון וכי הקשרים בין חמאס לאיראן לא נקטעו מעולם. בהתייחסו לביקורת שנשמעה על ביקור ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, באיראן כדי להשתתף בלוויית קאסם סלימאני, אמר אלחיה, כי הניה יבקר בכל מדינה שתסכים לקבלו (אתר ערוץ אלכות’ר, 21 בינואר 2020).

The post מבט לאיראן (12– 26 בינואר, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• פרסום “עסקת המאה” של הנשיא טראמפ עורר באיראן, כצפוי, גינויים חריפים. בכירים איראנים תקפו את התוכנית, הביעו ביטחון בכישלונה והדגישו את נכונות טהראן להוביל את המאבק נגדה בעולם המוסלמי. בעקבות פרסום התוכנית, שוחחו בכירים איראנים עם בכירים פלסטינים ודנו עימם בדרכים להיאבק בה. שר החוץ האיראני שוחח עם ראש הרשות הפלסטינית ועם ראש הלשכה המדינית של חמאס, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה שוחח עם מנהיגי חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין ויו”ר המג’לס שוחח עם ראש הלשכה המדינית של חמאס. בתוך כך, התקיים בסוף ינואר 2020 בטהראן כנס התמיכה הבינלאומי השנתי בעזה, שעמד השנה בסימן חיסולו של קאסם סלימאני.
• במהלך הקרבות הנמשכים בין הכוחות הסורים ותומכיהם למורדים במרחב אדלב ובפרברי חלב נהרג בשבוע שעבר קצין בכוח קדס של משמרות המהפכה באזור חלב. בתמונות שהתפרסמו לאחר מותו נראה הקצין, אצע’ר פאשאפור, לצדו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, שחוסל בראשית ינואר 2020. מותו של הקצין האיראני מספק עדות נוספת למעורבותם של לוחמי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בקרבות המתנהלים בצפון-מערב סוריה.
• על רקע ההתפתחויות הפוליטיות בעיראק ובלבנון, בירכה איראן על הקמת הממשלה החדשה בבירות בראשות חסאן דיאב ועל מינויו של מחמד תופיק עלאוי כראש הממשלה החדש של עיראק. בכירים באיראן, השואפת לשמר את השפעתה בעיראק ובלבנון לנוכח ההתפתחויות הפנימיות במדינות אלה, הדגישו את נכונות איראן לסייע לממשלה החדשה בבירות ולראש הממשלה החדש בבגדאד.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• אמצעי תקשורת איראנים דיווחו ב-3 בפברואר 2020, כי קצין בכוח קדס של משמרות המהפכה, אצע’ר פאשאפור (Asghar Pashapour), נהרג ב-2 בפברואר 2020 בקרבות באזור חלב (משרק ניוז, 3 בפברואר 2020). מותו של פאשאפור מספק עדות נוספת למעורבות לוחמי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בקרבות המתנהלים בצפון-מערב סוריה. ב-26 בינואר 2020 חשף העיתון הבריטי טלגרף הקלטות משיחות של לוחמי חטיבת פאטמיון, המיליציה השיעית-אפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה, המעידות על לחימתם בחודשים האחרונים במרחב אדלב. להערכת העיתון, מספר לוחמי המיליציה הפועלים במרחב נע בין 400 ל-800.
• יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס, חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), נפגש ב-27 בינואר 2020 עם שגריר סוריה בטהראן, עדנאן מחמוד (Adnan Mahmoud) ודן עימו בהתפתחויות בסוריה ובאזור וביחסים בין שתי המדינות. עבדאללהיאן התייחס לחיסול קאסם סלימאני והדגיש את התפקיד, שמילא מפקד כוח קדס ב”מערכה נגד הטרור” בסוריה. הוא הדגיש את תמיכתה הנמשכת של איראן בסוריה, בלכידותה הטריטוריאלית ובחיזוק ריבונותה הלאומית והביע תקווה לפתרון המשבר באדלב ובהחזרת השליטה במחוז לידי הממשל המרכזי הסורי. כמו כן קרא עבדאללהיאן לחיזוק הקשרים בין בתי הנבחרים בשתי המדינות (תסנים, 27 בינואר 2020).
• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mouavi), בירך את הממשלה החדשה בלבנון בראשות חסאן דיאב. מוסוי אמר, כי הרכבת הממשלה בתנאים האזוריים והבינלאומיים הנוכחיים היא צעד חיובי בדרך לפתרון בעיותיה של לבנון. הוא הביע תקווה, כי הממשלה החדשה תצליחה לספק מענה לדרישות העם הלבנוני, להתגבר על האתגרים הניצבים בפני לבנון תוך הבטחת הסולידריות וחיזוק האחדות הלאומית ולממש את תוכניותיה לפיתוח לבנון ולהבטחת ביטחונה. הוא הדגיש את נכונות איראן להרחיב ככל הניתן את קשריה עם לבנון (איסנ”א, 26 בינואר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• משרד החוץ האיראני בירך על מינויו של מחמד תופיק עלאוי כראש ממשלת עיראק החדש. דובר משרד החוץ, עבאס מוסוי, אמר, כי ארצו מקווה שעלאוי יוכל לממש את דרישותיהם הצודקות של אזרחי עיראק ואנשי הדת הבכירים לכינון עיראק יציבה ובעלת מעמד חשוב באזור. הוא הצהיר, כי איראן מקדמת בברכה את מינויו של עלאוי כראש ממשלה בהמשך לתמיכתה בעצמאותה, בריבונותה ובלכידותה הטריטוריאלית של עיראק ובהתאם לדרישתם הלגיטימית של הממשלה והעם בעיראק להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק. מוסוי הוסיף, כי איראן מוכנה להעמיד לרשות עיראק את כל האמצעים הדרושים על מנת שתוכל להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה בתקופה רגישה זו (איסנ”א, 2 בפברואר 2020).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די, בירך, אף הוא, על מינוי עלאוי כראש ממשלת עיראק. הוא איחל למסג’די הצלחה במימוש דרישות אזרחי ארצו והביע ביטחון בהמשך שיתוף הפעולה הכלכלי והמדיני הנרחב בין טהראן ובגדאד (איסנ”א, 4 בפברואר 2020).
• יו”ר לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, יחיא אל-אסחאק (Yahya Al-e Eshaq), אמר, כי חרף הירידה ביצוא האיראני לדרום עיראק על רקע המחאה המתמשכת באזור, היצוא האיראני לכורדיסטאן העיראקית עלה. הוא ציין, כי הקשיים הניצבים בפני המסחר בין איראן לעיראק בשל התערערות הביטחון בעיראק הם זמניים וחולפים. אל-אסחאק מסר, כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה האיראנית הנוכחית (מרץ-דצמבר 2019), ייצאה איראן לעיראק בשווי 9 מיליארד דולרים (פארס, 28 בינואר 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• בכירים איראנים הגיבו, כצפוי, בתקיפות לפרסום “עסקת המאה” של הנשיא טראמפ. זמן קצר לאחר פרסום התוכנית, גינה דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), את “תוכנית השלום המבישה והכפויה” וכינה אותה “בגידת המאה שנועדה לכישלון”. הוא ציין, כי חרף חילוקי הדעות עם כמה ממדינות האזור, איראן מוכנה לשתף פעולה בכל הרמות כדי להיאבק נגד “המזימה הגדולה נגד האומה המוסלמית”. הוא הוסיף, כי “המשטר הציוני” הוא משטר כובש וכי הדרך היחידה לפתרון המשבר בפלסטין הוא קיום משאל עם בקרב תושביה המקוריים של פלסטין (פארס, 28 בינואר 2020).
• מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, הגיב, אף הוא, לתוכנית הנשיא טראמפ בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (29 בינואר 2020), בו כתב, כי התוכנית נועדה לכישלון וכי כל העמים המוסלמים ייאבקו בה ולא יאפשרו את מימושה.
• בנאום, שנשא ב-5 בפברואר 2020 לרגל יום השנה ה-41 למהפכה האסלאמית, כינה ח’אמנהאי את תוכנית הנשיא טראמפ “מטופשת ומרושעת”, הכריז, כי הדרך להיאבק בה היא דרך העמידה האיתנה והג’האד בתמיכת העולם המוסלמי ואמר, כי התוכנית תמות עוד לפני טראמפ. הוא ציין, כי פלסטין שייכת לפלסטינים וכי אין לאמריקאים סמכות לנהל משא ומתן עם “הציונים” על דבר השייך לפלסטינים. ח’אמנהאי הדגיש, כי איראן מחויבת לתמוך בקבוצות הפלסטיניות ותסייע להן ככל הניתן וכי הפתרון היחיד לבעיה הפלסטינית הוא קיום משאל עם בין תושביה המקוריים של פלסטין. הוא מתח ביקורת על כמה “ממנהיגי ערב הבוגדים”, שקיבלו בברכה את התוכנית. בסיום דבריו, הביע ח’אמנהאי תקווה ליום בו יוכלו הצעירים להתפלל בירושלים (פארס, 5 בפברואר 2020).
•  קודם לפרסום התוכנית, התייחס שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), ל”עסקת המאה” וכינה אותה “הזויה”. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו כתב זריף, כי במקום לקבל תוכנית זו, עדיף לאמץ את הצעתו של מנהיג איראן, עלי ח’אמנהאי, לקיים משאל עם, שבו יחליטו כל תושביה של פלסטין: מוסלמים, יהודים ונוצרים, על עתידם. בציוץ נוסף לאחר פרסום התוכנית כינה זריף את “עסקת המאה” “סיוט לאזור ולעולם” וטען, כי חזון השלום של הנשיא טראמפ הוא פרויקט החלומות של יזם נדל”ן שפשט רגל. ב-4 בפברואר 2020 שוחח זריף בטלפון עם יו”ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), והדגיש את עמדת איראן השוללת את “עסקת המאה” ואת תמיכתה בזכויות העם הפלסטיני להקמת מדינה עצמאית שבירתה ירושלים (סוכנות הידיעות הפלסטינית ופא, 4 בפברואר 2020). כמו כן שוחח זריף עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, וקרא להתגייסות עממית וממשלתית נרחבת למאבק נגד “עסקת המאה” (פארס, 5 בפברואר 2020).

• כוח קדס של משמרות המהפכה פרסם גילוי דעת, שבו קרא לפלסטינים להמשיך במאבקם נגד “האויבים הציונים”. בגילוי הדעת נאמר, כי אין ביכולתם של הבוגדים בערכי העם הפלסטיני ותומכיהם הערבים באזור להכניע את הלוחמים הפלסטינים וכי “מותה של ישראל קרוב”. הודעת כוח קדס הדגישה את נחישותה של איראן לתמוך בפלסטינים בדרך ההתנגדות (פארס, 29 בינואר 2020).
• בהודעה מטעם משמרות המהפכה בעקבות פרסום עסקת המאה נאמר, כי חשיפת “התוכנית הבלתי צודקת” על-ידי “נשיא המשטר הטרוריסטי של ארצות-הברית” היא אחד הפשעים ומעשי הבגידה חסרי התקדים בהיסטוריה החדשה. התוכנית מתעלמת מזכויות העם הפלסטיני, מספקת לגיטימציה ל”ממשלה הציונית המזויפת”, מבטיחה את ריבונות ישראל ב”שטחים הכבושים”, חותרת לפרק את חמאס מנשקו ומבטלת את זכות השיבה של הפליטים. בהודעה נכתב, כי התוכנית חושפת את פרצופו המרושע של הנשיא טראמפ ואת עוינותו של “הבית הלבן” כלפי האומה האסלאמית ונועדה לזרוע פילוג וחילוקי דעות בין המדינות המוסלמיות. התוכנית לא תספק ביטחון ויציבות ל”משטר הציוני”, תושלך לפח האשפה של ההיסטוריה ותגביר את אש הזעם והנקמה של לוחמי ההתנגדות הפלסטינים יותר מאשר בכל זמן אחר ב-70 שנות ההתנגדות האנטי-ציונית. משמרות המהפכה קראו בהודעתם לאחדות ולסולידריות בקרב העמים המוסלמים נגד התוכנית, הדגישו את נכונותם לתמוך במאבק מדינות האסלאם נגדה וקבעו, כי הדרך הלגיטימית והמעשית היחידה לפתרון בעיית פלסטין היא כינון “פלסטין מהים עד הנהר”, השבת הפליטים הפלסטינים לארצם וקיום בחירות חופשיות בין תושבי פלסטין (תסנים, 1 בפברואר 2020).

• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, שוחח ב-1 בפברואר 2020 בטלפון עם מנהיג הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד נח’אלה, ועם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה. בשיחתו עם אלנח’אלה הדגיש קאא’ני, כי איראן לא שינתה את מדיניותה כלפי “ההתנגדות הפלסטינית” וכי לאחר חיסול קאסם סלימאני היא נחושה אף יותר לתמוך ב”התנגדות” בפלסטין ובמקומות אחרים עד להפלת “ההגמוניה האמריקאית-הציונית” באזור, ובמיוחד בפלסטין. נח’אלה הודה לקאא’ני על דבריו והצהיר, כי העם הפלסטיני ו”ההתנגדות” יכשילו את “עסקת המאה”. בשיחה עם הניה הדגיש קאא’ני את סירובה של איראן ל”עסקת המאה” וציין, כי היא מוכנה לפעול עם העם הפלסטיני ו”ההתנגדות” כדי להכשיל את העסקה. הניה הביע הערכה לעמדת איראן ואמר, כי הוא משוכנע ביכולתם של הפלסטינים להפיל את העסקה (סוכנות הידיעות הפלסטינית צפא, 1 בפברואר 2020).
• יו”ר המג’לס האיראני, עלי לאריג’אני, שוחח ב-29 בינואר 2020 עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ודן עמו בדרכי ההתמודדות עם “עסקת המאה”. לאריג’אני אמר, כי תוכנית הנשיא טראמפ מהווה “בגידה בעם הפלסטיני” ו”עלבון לכל המוסלמים בעולם” והדגיש בפני הניה, כי איראן תמשיך לתמוך ב”התנגדות הפלסטינית” ובעם הפלסטיני. הוא ציין, כי אין כל ספק ש”הטעות האסטרטגית” מצד הנשיא טראמפ ו”המשטר הציוני” תביא להגברת התמיכה מצד העמים המוסלמים בפלסטין. הניה הודה ללאריג’אני על תמיכת איראן בפלסטינים ואמר, כי ביכולתו של העם הפלסטיני להכשיל את עסקת המאה (איסנ”א, 29 בינואר 2020).
• ב-27 בינואר 2020 הועלתה לדף הפייסבוק של אגודת הצדקה אלאנצאר בעזה כתבה הדנה בחלוקה נוספת של סיוע איראני למשפחות הרוגי האנתיפאדה השנייה ברצועה. תשלום הסיוע למשפחות בוצע בין 27-19 בינואר 2020. בכתבה, ששודרה בערוץ אלמיאדין הלבנוני, מציין הכתב, כי הסיוע האיראני חולק ל-4,800 מוטבים ברצועה. על פי הכתבה, התבצעה חלוקת הכסף במזומן באמצעות הבנק הלאומי האסלאמי (השייך לחמאס). באולם של אגודת אלאנצאר בו בוצעה החלוקה הוצבה תמונה גדולה של קאסם סלימאני. לצד התמונה הופיעו לוגו של מוסד השהיד האיראני והסמל המופיע על דגל איראן. נאצר אלשיח’ עלי, סגן יו”ר אגודת הצדקה אלאנצאר בעזה, ציין כי הסיוע האיראני חולק למרות מצבה הפיננסי הקשה של איראן בעקבות הסנקציות של ארצות-הברית נגדה (דף הפייסבוק של אגודת אלאנצאר, 27 בינואר 2020).
• ב-27 בינואר 2020 התקיים בטהראן כנס התמיכה הבינלאומי השנתי בעזה תחת הכותרת: “עזה, סמל ההתנגדות”. הכנס מתקיים מדי שנה לציון יום השנה לתום מלחמת עזה (מבצע “עופרת יצוקה”). השנה עמד הכנס בסימן חיסולו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, והוקדש לתפקיד, שמילא סלימאני ב”חיזוק ציר ההתנגדות האסלאמית בפלסטין”. בכינוס השתתפו בכירים איראנים, נציגי ארגונים שונים, בהם: חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין, חזבאללה הלבנוני, תנועת אמל הלבנונית, אנצאראללה (החות’ים בתימן) ושגרירי מדינות מוסלמיות בטהראן (תסנים, 27 בינואר 2020).
• נציג המנהיג העליון בקרן השהיד האיראנית, מחמד חסן רחימיאן (Mohammad Hassan Rahimian), אמר בנאומו בכנס, כי בעתיד הלא רחוק נהיה עדים לחיסולה הסופי של ישראל. הוא ציין, כי הציונים נמצאים כיום במצבם הקשה ביותר ואילו העם הפלסטיני נמצא בפסגת ההתנגדות (איסנ”א, 27 בינואר 2020).

The post מבט לאיראן (26 בינואר 2020 – 9 בפברואר, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• בתהליך העברת הכספים מאיראן למשפחות השהידים ברצועה מעורבים מספר גופים: קרן השהיד האיראנית, שלוחותיה בלבנון (מוסד השהיד פלסטין המשתף פעולה עם קרן השהיד של חזבאללה), הבנק הלאומי האסלאמי (שהינו מוסד של חמאס) ואגודת הצדקה אלאנצאר ברצועה המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין, שהיא הזרוע הביצועית לחלוקת הכספים. אגודה זאת היא שחילקה במשרדיה, השנה ובשנים קודמות, את תלושי הזכאות לבני משפחות השהידים, שנהרגו בשנים 2014-2000. בעת חלוקת התלושים הוצבו במשרד אגודת אלאנצאר תמונתו של קאסם סלימאני, שנהרג ע”י ארה”ב בסיכול ממוקד, דגל איראן, והלוגו של מוסד השהיד פלסטין והכתובת “איראן עם משפחות השהידים”. כל זאת כדי להאדיר את איראן ולחזק השפעתה בקרב הציבור העזתי.
• העברת כספים שמקורם באיראן למשפחות שהידים, שנהרגו בתקופה שמתחילת האנתיפאדה השנייה ועד למבצע “צוק איתן” (2000- יולי 2014), מתבצעת באופן זה מידי שנה ע”י אגודת הצדקה אלאנצאר. המדובר בדרך כלל בסכומים של כשני מיליון דולרים המוענקים לכ-4,800 מוטבים, תושבי רצועת עזה. בדרך כלל מועברים הכספים הללו באופן סדיר אך בשנת 2019 חלו שיבושים בהעברת התשלומים למשפחות השהידים, יתכן בשל קשייה הכספיים של איראן. בנוסף לכך, סכומי כסף נוספים, קטנים יותר, מועברים ע”י איראן לקטגוריות נוספות של משפחות שהידים ברצועה למשל הרוגי מבצע “צוק איתן” ומשפחות שהידים מהרצועה, אשר הרשות הפלסטינית החליטה להפסיק להם את הסיוע הכספי בשל השתייכותם לחמאס (אלמוניטור בערבית, 6 ביוני 2019). התשלומים לקטגוריות הנוספות מועברים בערוצים נוספים ולא רק דרך אגודת הצדקה אלאנצאר. בנוסף לכך, הודיעה איראן, בעיצומו של גל הטרור העממי ביהודה ושומרון, על תמיכה של 7,000 דולרים לכל משפחת שהיד בגל הטרור (המכונה “אנתיפאדת אלקודס”) ו-30,000 דולרים לכל משפחה שביתה נהרס ע”י ישראל. לא ברור לנו האם, מתי ובאיזה ערוץ בוצעה העברת התשלומים הללו.

העברת הכספים מאיראן לרצועת עזה

מוסדות המעורבים בהעברת הכספים מאיראן לרצועת עזה

• בתהליך העברת כספי הסיוע מאיראן למשפחות ברצועת עזה מעורבים מספר מוסדות באיראן, לבנון וברצועת עזה. להלן מאפייני במוסדות המעורבים בתהליך העברת הכספים:
• קרן השהיד האיראנית: אגודת צדקה, שהוקמה באיראן ע”י האמאם ח’מיני במטרה לסייע למשפחות החללים במלחמת איראן-עיראק. לקרן שלוחות במדינות שונות במזרח התיכון, כביטוי לתמיכת איראן במיליציות המזוינות, ובכוחות הצבאיים למחצה, שהיא מפעילה במדינות הללו. בלבנון פועלים מוסד השהיד של חזבאללה ומוסד השהיד פלסטין, שהינו השלוחה הפלסטינית של מוסד השהיד האיראני (שתי השלוחות הללו פועלות בשיתוף פעולה ביניהם). קרן השהיד האיראנית ושלוחותיה בלבנון הוגדרו ע”י משרד האוצר האמריקאי (2007) כקרנות המסייעות לארגוני טרור, משום שהן מעניקות סיוע כספי לחזבאללה, לחמאס ולג’האד האסלאמי בפלסטין.

לוגו קרן השהיד האיראנית

• מוסד השהיד של חזבאללה, הפועל בלבנון: שלוחה של קרן השהיד האיראנית, שהוקמה במטרה לטפל במשפחות השהידים של חזבאללה. המדובר במוסד של חזבאללה המעניק מעטפת חברתית וכלכלית תומכת למשפחות פעילי הזרוע הצבאית של הארגון. בתחום התודעתי עוסק מוסד השהיד בטיפוח “תרבות השהידים” (קרי, האדרת השהידים של חזבאללה והפיכתם למודל לחיקוי לדור הצעיר). בשל היקף פעילותו הנרחב ההוצאות השנתיות של המוסד של חזבאללה גדולות ביותר ועל פי הערכה גסה הן מסתכמות בסביבות מאה מיליון דולרים (מרביתם מועברים מאיראן)^[1].

לוגו מוסד השהיד של חזבאללה בלבנון

• מוסד שהיד פלסטין, הפועל מלבנון: מוסד פלסטיני, שהוקם ע”י מוסד השהיד של חזבאללה, במטרה לסיוע למשפחות השהידים, שנהרגו בפעולות צבאיות נגד ישראל. נראה לנו, כי מוסד זה הוא שמעביר את הכספים מקרן השהיד האיראנית לגופים הרלוונטיים ברצועת עזה ובהם אגודת הצדקה אלאנצאר. לא ידוע לנו באילו ערוצים מועברים הכספים אך ניתן להעריך כי הם מועברים במזומן, ע”י בלדרים או באמצעות חלפני כספים. אפשרות אחרת היא הסתייעות בבנקים וחברות מסחריות המעניקים שירותים למוסד השהיד של חזבאללה.

• אגודת הצדקה אלאנצאר: אגודת צדקה הפועלת ברצועת עזה המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. האגודה נוסדה בתקופת האנתיפאדה השנייה (2001) בראשה עומד פעיל הג’האד האסלאמי בפלסטין נאפד’ אלאערג’ (אבו צהיב). האגודה משמשת צינור העברת כספים מקרן השהיד האיראנית לרצועת עזה כסיוע עקיף לג’האד האסלאמי בפלסטין, שהינו ארגון הטרור השני בחשיבותו ברצועה לאחר חמאס. ארגון זה מקיים קשרים קרובים עם איראן, הרואה בו את הארגון הפלסטיני המועדף, וזוכה ממנה לסיוע בתחום הצבאי והכספי (פרטים נוספים על אגודת הצדקה אלאנצאר ראו נספח).

הלוגו של אגודת הצדקה אלאנצאר

• הבנק הלאומי האסלאמי: הבנק הוקם ברצועת עזה על ידי ממשל חמאס בנובמבר 2008. לבנק ארבעה סניפים ברצועה. הרשות הפלסטינית אינה מכירה בו והיא אף הוציאה אותו מחוץ לחוק. משרד האוצר האמריקאי הכריז עליו (2010) כעל ארגון טרור משום שהוא נשלט על ידי חמאס ומספק לה שירותים כספיים, כולל לפעילי הזרוע הצבאית. במהלך מבצע “צוק איתן” הותקפו סניפי הבנק במערב עזה ובח’אן יונס על ידי חיל האוויר הישראלי בשל היותו מוסד של חמאס המעביר כספים לפעילות טרור. שנתיים קודם לכן, במהלך מבצע “עמוד ענן”, הותקף סניף הבנק בעיר עזה.

אופן חלוקת הכספים ע”י אגודת אלאנצאר בסוף ינואר 2020

• חלוקת הכספים ע”י אגודת הצדקה אלאנצאר התבצעה בין 27-19 בינואר 2020. בכתבה באלמיאדין דווח כי סבב החלוקה הנוכחי כולל 4,800 זכאים לכספי הסיוע האיראני (בדומה לשנת 2018). המדובר במשפחות הרוגים משנת 2000, מתחילת האנתיפאדה השנייה ועד סוף יוני 2014 (משפחות הרוגי מבצע “צוק איתן” מקבלות סיוע נפרד). תהליך קבלת הכספים התנהל כדלקמן: כל מי שזכאי לכספי הסיוע התבקש להגיע למשרד הראשי של אגודת אלאנצאר ברצועת עזה בתאריך שנקבע לו בהתאם למחוז מגוריו. במשרדי האגודה הוא קיבל תלוש, שעליו נרשם שמו של המוטב וסכום הכסף לו הוא זכאי. המוטב התבקש להגיע לסניף הבנק הלאומי האסלאמי עם התלוש, ושם קיבל את הסכום הכסף לו הוא זכאי במזומן, ככל הנראה בדולרים.
• בניגוד לשנים קודמות לא צוין השנה הסכום הכולל, שהועבר לטובת המשפחות. אולם, בהנחה שכל משפחה מקבלת סכום הנע בין 600-300 דולרים והמדובר בכ-4,800 זכאים בהערכה גסה עומד סכום הסיוע לשנה הנוכחית על כשני מיליון דולרים. יוזכר כי סכומים דומים הועברו לאגודת אלאנצאר בשנת 2018 (1,870,000 דולרים) ובשנת 2017 (כשני מיליון דולרים)^[2].

ניצול הסיוע הכספי להאדרת איראן

• חלוקת הכספים למשפחות השהידים מנוצלת להאדרת איראן בקרב הציבור העזתי ע”י הצגתה כמי שמעניקה סיוע לפלסטינים, בניגוד למדינות אחרות. נאצר אלשיח’ עלי, סגן יו”ר אגודת אלאנצאר, בראיון לערוץ אלמיאדין, הדגיש, כי הסיוע האיראני חולק השנה למרות מצבה הכספי הקשה בעקבות הסנקציות שהוטלו עליה ע”י ארה”ב. בני משפחות שהידים, ציינו, כי הסיוע האיראני מבטא את התמיכה האיראנית בהם ועמידה לצדם ואת העובדה, שבניגוד למדינות אחרות איראן לא שכחה אותם (דף הפייסבוק של אגודת אלאנצאר המצרף כתבה של ערוץ אלמיאדין הלבנוני, המזוהה עם חזבאללה, אודות חלוקת הסיוע האיראני).
• במשרדי אגודת אלאנצאר, אשר בהם קיבלו המוטבים את תלושי הזכאות, הוצבה תמונה גדולה של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס שנהרג בעיראק בתחילת ינואר 2020 בסיכול ממוקד של ארה”ב. בשולי התמונה נראה לוגו של מוסד השהיד האיראני . בתמונה נוספת שהוצבה באולם נראה הסמל של דגל איראן.

נספח

אגודת הצדקה אלאנצאר ברצועת עזה

לוגו האגודה כפי שמופיע בדף הפייסבוק הרשמי שלה
(דף הפייסבוק של אגודת הצדקה אלאנצאר, 18 בינואר 2015)

• אגודת הצדקה אלאנצאר הינה אגודת צדקה אסלאמית הפועלת ברצועה ומזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. משרדי האגודה נמצאים ברחוב אלנצר בעזה. מספר הטלפון באגודה הוא 08-2867556. דואר אלקטרוני : info@alansar.ps. בראש האגודה עומד נאפד’ אלאערג’, המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין.
• האגודה מטפלת, בין השאר, בהעברת סיוע כספי איראני למשפחות שהידים פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, בדגש על אלו שנהרגו מאז תחילת אנתפאצ’ת אלאקצא. בשנים האחרונות החלה האגודה לחלק סיוע כספי למשפחות שהידים מהרצועה, שנהרגו גם במהלך מבצע “צוק איתן”. בנוסף לכך היא מעניקה סיוע כספי למשפחות האסירים הכלואים בבתי הכלא בישראל, וסיוע כספי למשפחות שבתיהן נהרסו כתוצאה מפעילות צה”ל. מקור הכספים, המועברים מאז 2002, הינה איראן. סה”כ מעבירה אגודת אלאנצאר בעזה סיוע שמקורו באיראן לכ-7,000 משפחות שהידים פלסטינים.
• ב-26 בינואר 2015 חנכה אגודת הצדקה אלאנצאר את משכנה החדש בעזה, זאת לאחר שמבנה האגודה הותקף ע”י חיל האוויר הישראלי בשנת 2004 ופעם נוספת בשנת 2008, במהלך מבצע “עופרת יצוקה”. האגודה פרסמה מקבץ תמונות משלב הבנייה ועד שלב סיום בניית המבנה (אשר מוצג בסרטון בדף הפייסבוק הרשמי שלה). מתקריבי צילום בסרטון ניתן לראות כי המבנה החדש הוקם הודות לסיוע מוסד שהיד פלסטין, שבאמצעותו מועברים הכספים מאיראן דרך לבנון (דף הפייסבוק של אגודת הצדקה אלאנצאר, 18 בינואר 2015, יוטיוב, 26 ינואר 2015).

   
משכנה החדש של אגודת אלאנצאר (יוטיוב, 26 בינואר 2020).

נאפד’ אלאערג’ יו”ר אגודת הצדקה אלאנצאר

• שמו המלא נאפד’ עת’מאן עבד אלרחמן אלאערג’ (מכונה אבו צהיב).
• משמש כיום כיו”ר אגודת הצדקה אלאנצאר בעזה.
• מזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין, אליו הצטרף בצעירותו.
• אחיו עמאר אלאערג’ היה פעיל בכיר בזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, ממייסדי התשתית הצבאית של הארגון. הוא נהרג בשנת 1996 בעת ניסיון מעצר של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בעזה. עמאר אלאערג’ נחשב ל”מהנדס הג’האד” והוא זה שהכין את המטענים ששימשו לפיגועים בבית ליד^[3], כפר דרום^[4] ונצרים^[5].

The post סיוע איראני לטרור הפלסטיני: חלוקת כספים איראניים למשפחות שהידים ברצועת עזה ע”י אגודת הצדקה אלאנצאר המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

מאת: ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים

• הריגת מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, בראשית ינואר 2020 הנחיתה מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון. נחישותו, יכולותיו המבצעיות, כישוריו הצבאיים והמדיניים וקרבתו למנהיג איראן הפכו את סלימאני ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות והחתרנות האיראנית באזור וקיים ספק רב ביכולתו של מחליפו, אסמאעיל קאא’ני, לשמש מחליף ראוי עבורו.

• בעשור האחרון חלו שינויים מפליגים במאפייני פעילותו של כוח קדס ושל מפקדו. מאז הקמתו בשנת 1990 היווה כוח קדס יחידת עילית קטנה יחסית, שהתמקדה בעיקר בפעילות בעלת אופי חשאי ובחתימה נמוכה, בדרך כלל באמצעות ארגונים שליחים וככל האפשר ללא “טביעת אצבע” איראנית, לשם קידום יעדיה האסטרטגיים של איראן באמצעות טרור וחתרנות מדינית. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש, הפך כוח קדס לגורם מרכזי בעיצוב ובניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק. התערבות כוח קדס בסוריה, בעיקר מאז 2015, שיקפה שינוי משמעותי בהתנהלות איראן, שנמנעה בדרך כלל משיגור כוחות בסדר גודל משמעותי לניהול מערכה צבאית מחוץ לגבולות המדינה.
• גם במאפייני פעילותו של סלימאני חלו שינויים מרחיקי לכת. במשך שנים רבות הקפיד סלימאני לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך וכמעט שלא היה מוכר בזירה הציבורית באיראן (הגם ששמו שב והוזכר בהקשר למעורבות בפעולות חתרנות טרור, שביצעה איראן מחוץ לגבולותיה). תפקידו המרכזי בניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק הגביר באופן משמעותי את החשיפה התקשורתית לה זכה סולימאני באיראן ומחוצה לה. סלימאני, שהעדיף עד מחצית העשור הקודם לפעול מאחורי הקלעים, עלה לקדמת הבמה. הוא פיקד אישית על המתקפה של צבא סוריה בסיוע משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות בצפון-מערב סוריה החל מאוקטובר 2015, הגיע בקיץ 2015 למוסקבה כדי לרתום את רוסיה להתערב צבאית בלחימה במורדים בסוריה ותיאם את תיאום המערכה נגד דאעש, בין צבא עיראק לבין המיליציות השיעיות בחסות משמרות המהפכה, החל משנת 2014.

• אלא שבשנתיים האחרונות, ובעקבות ההישגים הן במערכה נגד דאעש והן במלחמת האזרחים בסוריה, השתנו הנסיבות בשתי זירות הפעולה העיקריות בהן פעל כוח קדס. התמוטטות אזורי השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית והישגיו של הנשיא אסד פתחו אומנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק. אולם הם גם הציבו מכשולים וקשיים חדשים בפני איראן במאמציה לבסס את השפעתה. פעילות ישראל הצליחה לעכב את קצב ההתבססות הצבאית בסוריה ואת הצטיידות חזבאללה בטילים מדויקים והקשתה על איראן לספק מענה איכותי לתקיפות הישראליות; פעילותן של רוסיה, ארצות-הברית ותורכיה הגבילה, אף היא, את יכולתה של איראן לעצב את סוריה ועיראק כחלק ממרחב ההשפעה שלה; המשך החדירה האיראנית, ובעיקר מעורבותו הגוברת של סלימאני בניהול העניינים הפנימיים בעיראק, בסוריה ובלבנון, עוררו התנגדות פוליטית וציבורית גוברת בעולם הערבי; והמשך השקעות המשטר האיראני מעבר לגבולות המדינה על חשבון פתרון מצוקותיהם של אזרחי איראן החריף גם את הביקורת הפנימית באיראן.
• בתוך כך, ההישגים הצבאיים של הכוחות הסורים, בסיוע רוסי, ששיאם בכיבושה מחדש של חלב בשלהי 2016, אפשרו לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על לוחמי חזבאללה ועל המיליציות השיעיות הזרות שבחסותה הפועלים לצד הצבא הסורי, ולדלל באופן משמעותי את הכוחות האיראנים המוצבים בסוריה. זאת ועוד, מאז נטשה איראן במאי 2019 את מדיניות “הסובלנות האסטרטגית” בה נקטה בעקבות פרישת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות הכלכליות נגדה, העדיפה איראן פעולה ישירה (גם אם בחתימה נמוכה) על פני הפעלת ארגונים שליחים במסגרת הפעולות ההתקפיות אותן יזמה במרחב המפרץ הפרסי. רוב הפעולות ההתקפיות, שיוחסו לאיראן בחודשים האחרונים, ובהן: חבלה במכליות נפט במפרץ (מאי ויוני 2019), הפלת כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי (יוני 2019), השתלטות על מכליות נפט של איחוד האמירויות ובריטניה (יוני ויולי 2019) ותקיפת מתקני הנפט הסעודים באמצעות טילי שיוט וכלי טייס בלתי מאוישים (ספטמבר 2011), נעשו ללא מעורבות משמעותית מצד כוח קדס אלא בהובלה של גופים אחרים במשמרות המהפכה, כדוגמת זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה.

• ייתכן כי דווקא ביזור חלק מסמכויות כוח קדס לשלוחים האיראנים המקומיים (תוך שימור תלותן בטהראן) ופעילות בחתימה נמוכה עשויים בראייה איראנית לשרת טוב יותר את היעדים האיראנים במזרח התיכון בעת הנוכחית. זאת ועוד, סילוקו של סלימאני מהזירה עשוי גם להיות מנוצל על-ידי קצינים בכירים אחרים במשמרות המהפכה לחיזוק יחידות אחרות של משמרות המהפכה. לא מן הנמנע, כי מפקדים אלה, דוגמת אמיר-עלי חאג’יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ינסו להשתלב גם בפעילות עליה היה סלימאני מופקד בעבר, הן בהקשר של בניית יכולותיהם האסטרטגיות של חזבאללה והמיליציות השיעיות העיראקיות והן בפעילות ישירה מול ישראל.
• בהובלת פעילות כוח קדס במזרח התיכון עשוי מפקד הכוח הנכנס להסתייע בסגנו החדש, מחמד חסין-זאדה חג’אזי, ששימש כמפקד גיס לבנון בכוח קדס והיה מעורב בפרויקט דיוק הטילים של חזבאללה. הוא צפוי גם להסתייע בעבד אלרזא שהלאא’י, שהופקד מטעם סלימאני על פעילות כוח קדס בתימן ונחשב כבעל קשרים טובים גם בקרב המיליציות השיעיות בעיראק. ביזור סמכויות בין מפקדים נוספים הן בכוח קדס והן במשמרות המהפכה יוכל גם למנוע בעתיד ריכוז עוצמה רבה מדי בידי מפקד כוח קדס, שהעצים במידה רבה את הפגיעה באיראן בעקבות הריגת סלימאני.

משמעות הריגתו של קאסם סלימאני

• הריגת קאסם סלימאני על-ידי ארצות-הברית בראשית ינואר 2020 הנחיתה מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את מאמציה לבסס את השפעתה האזורית. מאז מונה למפקד כוח קדס של משמרות המהפכה בראשית 1998, הפכה יחידת עילית זו לחוד החנית במאמצי איראן לבצר את מעמדה האזורי ולקדם את יעדיה האסטרטגיים באמצעות טרור וחתרנות מדינית. בצל הטלטלה שפקדה את המזרח התיכון בעשור האחרון, הפך סלימאני ל”מושך בחוטים” ולקבלן הביצוע המרכזי של ההתבססות האיראנית באזור. קרבתו לצמרת האיראנית, ובמיוחד למנהיג העליון ח’אמנהאי, והרשת, שטווה עם מנהיגים ובכירים באזור, אפשרו לו לממש את האסטרטגיה האיראנית, בעיקר באמצעות ארגונים שליחים.
• בהובלתו עלה בידי איראן להרחיב את השפעתה האזורית, לבלום את דאעש, להציל, בסיוע רוסי, את שלטון אסד ולספק אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה ולארגוני הטרור בעזה. מותו של סלימאני לא צפוי, להערכתנו, לחולל שינוי של ממש באסטרטגיה האזורית האיראנית או לגרום לה לסגת מיעדי העל שלה באזור, (ובמרכזם המשך ההתבססות הצבאית והאזרחית וביצור השפעתה במרחב המשרתים אינטרסים פוליטיים, צבאיים וכלכליים איראנים חיוניים). עם זאת, הסתלקותו של סלימאני, שבלט בנחישותו, ביכולותיו המבצעיות ובכישוריו הצבאיים והמדיניים כאחד, עשויה להקשות על יכולתה לממש יעדים אלה, לכל הפחות בעתיד הקרוב. חרף תקופת שירותו הממושכת של אסמאעיל קאא’ני, מפקד כוח קדס הנכנס, כסגנו של סלימאני והיכרותו הרבה עם המערכת האזורית, קיים ספק אם ביכולתו לשמש תחליף ראוי ולהתמודד בהצלחה עם האתגרים הרבים הניצבים בפני איראן באזור.

• גורם מודיעיני בכיר במערב התבטא לאחרונה, כי איראן אינה מצליחה למלא את החלל שנפער עם חיסולו של סלימאני. אותו גורם ציין, כי סולימאני עשה בעיראק ובסוריה כבתוך שלו, בעוצמה רבה ובתחכום, תוך קשר ישיר עם המנהיג העליון של איראן, ופעל בחופשיות במרחבי המזרח התיכון. הריגתו הנחיתה, לדבריו, מכה קשה על מאמצי ההתפשטות האיראנים. הוא הוסיף, כי מחליפו קאא’ני נעדר את היכולות הייחודיות שהיו לסלימאני ואינו יכול, לפיכך, להיכנס לנעליו (ישראל היום, 4 בפברואר 2020).
• עם זאת, בעת הנוכחית נכון לשאול לא רק האם איראן יכולה למצוא לסלימאני מחליף בשיעור קומה דומה אלא האם היא נדרשת כיום למחליף כזה. אין ספק, כי בעשור האחרון היה סלימאני “האדם הנכון בזמן הנכון”. בצל הטלטלה האזורית, שפקדה את המזרח התיכון בשנת 2011, השכיל סלימאני בזכות תעוזתו וכישוריו המבצעיים לנצל את חולשות המערכת האזורית כדי להרחיב את השפעתה האזורית של איראן. אלא שתבוסת דאעש וסיומה המתקרב של מלחמת האזרחים בסוריה מחייבים את איראן לבחון מחדש את מדיניותה. במציאות זו עשויה איראן להעדיף לשוב לדפוסי פעילות, שאפיינו את כוח קדס של משמרות המהפכה ואת העומד בראשו עד לפרוץ הטלטלה האזורית. מבחינה זו, עשוי חיסול סלימאני להפוך להזדמנות עבור איראן להתאים את מאפייני מדיניותה האזורית לנסיבות החדשות, חרף המכה הקשה שספגה.

השינויים במאפייני פעילות כוח קדס ומפקדו בעשור האחרון

• בעשור האחרון חלו שינויים מפליגים במאפייני פעילות כוח קדס ומפקדו קאסם סלימאני. עד פרוץ הטלטלה האזורית היווה כוח קדס יחידת עילית שמנתה, ככל הנראה, כמה אלפי פעילים. הכוח שהוקם ב-1990 שימש מסגרת ארגונית מסודרת לפעילות משמרות המהפכה מחוץ לאיראן והפך לזרוע החשאית העיקרית של איראן הפועלת מעבר לגבולותיה. פעילות זאת כללה ביצוע פעולות מיוחדות לאורך גבולות איראן ומחוצה לה, תמיכה בארגוני טרור, הפעלת רשתות סייענים ותשתיות טרור במזרח התיכון וברחבי העולם, תמיכה צבאית וכספית בארגוני אופוזיציה אסלאמיים בעולם הערבי והמוסלמי, איסוף מידע מודיעיני ופעילות נגד האופוזיציה האיראנית מחוץ לאיראן. הכוח התמקד בעיקר בפעילות בעלת אופי חשאי ובחתימה נמוכה, בדרך כלל באמצעות ארגונים שליחים, וככל האפשר ללא “טביעת אצבע” איראנית לשם קידום יעדיה האסטרטגיים של איראן באמצעות טרור וחתרנות מדינית.
• מאז כיבוש עיראק על-ידי ארצות-הברית בשנת 2003 הוביל כוח קדס את שיתוף הפעולה של איראן עם המיליציות השיעיות בעיראק במגמה להעמיק באמצעותן את ההשפעה האיראנית, לסייע להן במערכה נגד ארצות-הברית וכוחות מדינות הקואליציה ולבסס את השפעת איראן על הצמרת העיראקית. במסגרת המעורבות בעיראק סיפק כוח קדס מימון, ציוד ואמצעי לחימה למרבית המיליציות. כמו כן תיאם וארגן הכוח שיגור פעילי חזבאללה לעיראק לסיוע בלחימה נגד ארצות-הברית. בנוסף לכך, פיתחו כוח קדס ומפקדו סלימאני ערוצי קשר עם המשטר העיראקי ועם גורמי כוח נוספים בזירה הפוליטית הפנימית במדינה כדי להעמיק את השפעת איראן על המערכת ולהחליש את ההשפעה האמריקאית על המשטר העיראקי.
• הישגיו הדרמטיים של דאעש בעיראק, במיוחד מקיץ 2014, חייבו את איראן להעמיק את מעורבותה הצבאית באמצעות כוח קדס גם בזירה זו. השתלטות הארגון על שטחים נרחבים בעיראק פגעה בשלמותה הטריטוריאלית של עיראק והציבה בגבול איראן-עיראק ישות עוינת ואלימה. התבססות והתרחבות “המדינה האסלאמית”, שבשליטת דאעש, חייבו את איראן לשגר לעיראק נשק ויועצים, ובראשם קאסם סלימאני, שהחל להוביל את המערכה הצבאית בעיראק באמצעות המיליציות השיעיות הנתמכות על-ידי איראן ובתיאום עם המשטר העיראקי.
• בזירה הלבנונית פעל סלימאני לאחר מינויו כמפקד כוח קדס להידוק הקשרים עם חזבאללה ולהעברת משאבים לארגון, שהתמקד עד שנת 2000 בלחימה נגד צה”ל בדרום לבנון. תמיכת כוח קדס בחזבאללה נמשכה ואף גברה לאחר הנסיגה הישראלית מאזור הביטחון במאי 2000, ומצאה ביטויה בהקמת תשתית רקטות ארוכות טווח המאיימת על עורפה של ישראל והופעלה בעת מלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006). כוח קדס הצליח במאמץ רב-שנתי מתמשך ובשיתוף פעולה עם סוריה לבנות עבור חזבאללה תשתית צבאית אפקטיבית הכוללת ארסנל של למעלה ממאה אלף רקטות וטילים המאיימים על התשתיות הצבאיות והאזרחיות של ישראל.
• מלחמת האזרחים בסוריה והמערכה נגד דאעש הביאו לשינויים מרחיקי לכת בדפוסי פעילותו של כוח קדס. מארגון קטן יחסית, שעיקר פעילותו התנהלה באופן חשאי, הפךכוח קדס לגורם מרכזי בעיצוב ובניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק. מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשלהי 2011 הוביל כוח קדס את המעורבות האיראנית במדינה. בשלב הראשון של המלחמה, כאשר קיום משטר אסד עמד בסכנה, נועדה המעורבות האיראנית למנוע את נפילת דמשק ומאחזים אסטרטגיים בצפון סוריה לידי המורדים ואת קריסת המשטר הסורי. בהמשך נועדה מעורבות איראן ושלוחיה לסייע למשטר הסורי להרחיב את שטחי שליטתו, לייצב את שלטונו באזורים שנכבשו, להגן על האוכלוסייה השיעית ועל המקומות הקדושים לשיעים ולאבטח את מרחב הגבול הסורי-לבנוני. לטווח הארוך נועדה המעורבות האיראנית להבטיח את אחיזת איראן בסוריה ואת השפעתה על המשטר הסורי ולאפשר שימוש בשטח סורי כבסיס קדמי של הנוכחות והפעילות האיראנית באזור.
• התערבות כוח קדס בסוריה, בעיקר מאז 2015, שיקפה שינוי משמעותי בהתנהלותה של איראן, שנמנעה בדרך כלל משיגור כוחות בסדר גודל משמעותי לניהול מערכה צבאית מחוץ לגבולות המדינה. עד ספטמבר 2015 התנהלה המעורבות האיראנית בסוריה בפרופיל נמוך יחסית באמצעות כמה מאות יועצים איראנים וכמה אלפי לוחמים שיעים מקרב ארגון חזבאללה בלבנון, מיליציות שיעיות עיראקיות ולוחמים אפגאנים ופקיסטאנים, שגויסו על-ידי משמרות המהפכה בתמורה לשכר חודשי ולהטבות כלכליות שונות. נוכחותם הצבאית של אנשי משמרות המהפכה על אדמת סוריה נועדה, בשלב הראשון, בעיקר למשימות ייעוץ. האיראנים נמנעו בשלב זה מהפעלת יחידות צבא אורגניות נגד ארגוני המורדים ובדרך כלל לא היו מעורבים ישירות בלחימה. אלא שהישגיהם המצטברים של דאעש ושל ארגוני מורדים נוספים בצפון-מערב סוריה בשנים 2015-2014 עוררו בקרב האיראנים ספקות באשר ליכולתו של אסד לשרוד בשלטון לאורך זמן.
• ספקות אלו חייבו את איראן להגביר באופן משמעותי את תמיכתה במשטר אסד ולשנות את דפוס פעולתה בסוריה. לנוכח מצוקת המשטר הסורי, תגברה איראן במחצית ספטמבר 2015 את כוחותיה בסוריה, ככל הנראה בכ-2,000-1,500 לוחמים, שחלקם נטלו חלק פעיל בלחימה. כוח התגבור האיראני נועד לסייע לצבא סוריה במתקפה אותה החל לבצע בצפון סוריה בראשית אוקטובר 2015. באביב 2016 שלחה איראן לסוריה כוחות בהיקף מצומצם גם מקרב חיילי הצבא הסדיר האיראני (ככל הנראה כמה מאות לוחמים) במטרה לתגבר את כוחות משמרות המהפכה. בעקבות תגבור כוחות זה הופקד, למעשה, כוח קדס בפיקודו של סלימאני על כוח משלוח צבאי משמעותי הכולל גם לוחמים מכוחות היבשה של משמרות המהפכה, מיליציית הבסיג’ והצבא הסדיר, שנטלו חלק במערכה הצבאית וכן למעלה מ-10,000 לוחמים שיעים שאינם איראנים.

• גם במאפייני פעילותו האישיים של סלימאני חלו בעשור האחרון שינויים מרחיקי לכת. במשך שנים רבות הקפיד סלימאני לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך וכמעט שלא היה מוכר בזירה הציבורית באיראן, הגם ששמו שב והוזכר בהקשר למעורבות בפעולות חתרנות טרור, שביצעה איראן מחוץ לגבולותיה. תפקידו המרכזי בניהול המערכה הצבאית בסוריה ובעיראק בצל הטלטלה האזורית הגבירו באופן משמעותי את חשיפתו התקשורתית באיראן ומחוצה לה. סלימאני פיקד אישית על המתקפת צבא סוריה, בסיוע משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות, בצפון-מערב סוריה החל מאוקטובר 2015 ועל הקרב על חלב בדצמבר 2015. קודם לכן, בקיץ 2015, הגיע למוסקבה כדי לרתום את רוסיה להתערב צבאית בלחימה במורדים.
• לנוכח הישגיו המשמעותיים של דאעש בעיראק גברה באופן משמעותי גם מעורבותו האישית של סלימאני ונוכחותו בזירות הלחימה השונות בעיראק. החל משנת 2014 ביקר סלימאני באופן תדיר בעיראק, למרות שנוכחותו במדינה הוכחשה באופן רשמי על-ידי איראן עד קיץ 2014. הוא הוביל את תכנון המערכה ואת העברת הסיוע הצבאי והמודיעיני מאיראן לעיראק, תיאם את מאמצי הלחימה בין הצבא העיראקי והמיליציות השיעיות בחסות משמרות המהפכה וקיים מגעים שוטפים עם בכירים עיראקים שונים, הן בממשל המרכזי בבגדאד והן בהנהגה הכורדית בצפון-עיראק. כיבוש מוצול על-ידי דאעש בקיץ 2014 היווה זרז להעמקת מעורבות סלימאני בעיראק. בשיתוף צבא עיראק והמיליציות השיעיות, הוא גיבש אסטרטגיה שנועדה להגן על בגדאד וסביבותיה מפני התקדמות נוספת של דאעש.
• סלימאני, שהעדיף עד אז לפעול מאחורי הקלעים, עלה, איפוא, לקדמת הבמה. הוא סייע בהקמתן ובהפעלתן של המיליציות השיעיות ובשנתיים האחרונות פעל לקידום מאמצי איראן להתבסס צבאית בסוריה, בין היתר באמצעות הקמת בסיסים עבור מיליציות שיעיות בפיקוד איראני, התבססות מערכי טילים וכלי טייס בלתי מאוישים המוכוונים לעבר ישראל, סיוע לפרויקט הדיוק של חזבאללה ומעורבות גם בחדירה האזרחית לסוריה.

איראן, משמרות המהפכה וכוח קדס בעקבות הישגי המערכה בסוריה ובעיראק

• בעקבות ההכרעה שהושגה במערכה נגד ארגון המדינה האסלאמית ובמלחמת האזרחים בסוריה, השתנו הנסיבות בשתי זירות הפעולה המרכזיות בהן פעל כוח קדס: עיראק וסוריה. התמוטטות אזור השליטה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית וניצחונו של הנשיא אסד במלחמת האזרחים פתחו אומנם בפני איראן הזדמנויות חדשות להעמקת השפעתה בסוריה ובעיראק, אך במקביל התגברו גם המכשולים והקשיים הניצבים בפני איראן במאמציה לבסס את השפעתה:
  • פעילות ישראל נגד ההתבססות האיראנית בסוריה פגעה ביעדים איראנים, הצליחה להאט את קצב ההתבססות הצבאית בסוריה ולעכב את הצטיידות חזבאללה בטילים מדויקים והקשתה על איראן לספק מענה איכותי לתקיפות הישראליות.
  • פעילותן של רוסיה, ארצות-הברית ותורכיה הגבילה, אף היא, את יכולתה של איראן לעצב את סוריה ועיראק כחלק ממרחב ההשפעה שלה.
  • המשך החדירה האיראנית, ובעיקר מעורבותו הגוברת של סלימאני בניהול העניינים הפנימיים בעיראק, בסוריה ובלבנון, עוררו התנגדות פוליטית וציבורית גוברת בעולם הערבי. קריאות הגנאי, שנשמעו בחודשים האחרונים נגד סלימאני במהלך הפגנות המחאה בעיראק, ובמידה פחותה גם בלבנון, סיפקו עדות ברורה לביקורת הגוברת אפילו בקרב השיעים נגד התערבותו הבוטה בענייני מדינתם.
  • המשך ההשקעות מצד המשטר האיראני מעבר לגבולות המדינה על חשבון פתרון מצוקותיהם של אזרחי איראן הגביר את הביקורת הפנימית בתוך איראן, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי המחריף.
• בתוך כך, הישגיהם הצבאיים של הכוחות הסוריים בסיוע רוסי, ששיאם בכיבושה מחדש של העיר חלב מידי ארגוני המורדים בשלהי 2016, אפשרו לאיראן לשוב ולהסתמך בעיקר על לוחמי חזבאללה ועל המיליציות השיעיות הזרות שבחסותה הפועלים לצד הצבא הסורי ולהסתפק בגרעין יועצים מצומצם יחסית. סדר הכוחות האיראני בסוריה מוערך כיום בפחות מ-1,000 לוחמים איראנים בסוריה, ועל אלה נוספים למעלה מ-10,000 לוחמים שיעים מחזבאללה והמיליציות השיעיות. כמו כן פועלת איראן לגיוס פעילים סורים למסגרות מחליציוניות הנתמכות על-ידה. למעשה, עיקר הכוח, ששיגרה איראן לסוריה, אינו בנוי כיום על כוחות איראנים אלא על לוחמי המיליציות השיעיות. בכך חוזרת איראן, למעשה, לאחד המאפיינים המוכרים באסטרטגיה האיראנית: התבססות על ארגונים שליחים.

• אין משמעות הדבר, כי בכוונת איראן לסגת מיעדי-העל שלה במזרח התיכון אלא שמשמרות המהפכה וכוח קדס נדרשים להתאים את משימותיהם ואת מאפייני פעילותם לנסיבות המשתנות. מחליפו של סלימאני נדרש אף הוא להמשיך לשמר ולתחזק את הרשת, שטווה סלימאני בעשור האחרון מול הארגונים והמיליציות הפועלים בחסות משמרות המהפכה ובתמיכתה. עם זאת, ובשונה מקודמו, אין הוא נדרש עוד לנהל מערכה צבאית רחבה.
• במציאות החדשה המתעצבת במרחב הערבי, ובמיוחד בסוריה ובעיראק, עשויה ההנהגה האיראנית להעדיף להחזיר את כוח קדס לדפוסי פעולה, שאפיינו אותו בעבר ככוח מצומצם יותר ואיכותי האחראי לפעילות חשאית, בעיקר באמצעות בעלי בריתה וארגונים שליחים הפועלים תחת “מטריה איראנית” ושליטה איראנית. זאת, לשם מימוש היעדים האסטרטגיים, ובראשם סילוק הכוחות האמריקאים מהאזור באמצעות ניהול מלחמת התשה נגדם, במיוחד בעיראק ובאפגניסטאן (שבה יש דווקא למפקד כוח קדס הנכנס, אסמאעיל קאא’ני, עדיפות בשל היכרותו העמוקה עם זירה זו, כמי שהיה מופקד במשך שנים ארוכות על פעילות כוח קדס בזירת אפגניסטאן ופקיסטאן); שימור והעמקת ההשפעה האיראנית בסוריה ובעיראק; והמשך הצטיידות חזבאללה. ייתכן כי דווקא ביזור חלק מסמכויות כוח קדס לשלוחים איראנים מקומיים (תוך שימור תלותם בטהראן) ופעילות בחתימה נמוכה עשויים לשרת טוב יותר את היעדים האיראנים במרחב הערבי בעת הנוכחית.
• זאת ועוד, מאז נטשה איראן במאי 2019 את מדיניות “הסובלנות האסטרטגית” בה נקטה בעקבות פרישת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות הכלכליות נגדה, העדיפה איראן פעולה ישירה (גם אם בחתימה נמוכה) על פני הפעלת ארגונים שליחים במסגרת הפעולות ההתקפיות אותן יזמה במרחב המפרץ הפרסי. פעולות אלה נועדו לגבות מארצות-הברית ומבעלות בריתה מחיר על אסטרטגיית “מקסימום הלחצים”, להביא להסרת הסנקציות, או לכל הפחות להקלה בהן, ובו בזמן לנסות ולהעלות את מחירי הנפט באמצעות חבלה במכליות נפט ופגיעה בתשתיות נפט בסעודיה, במגמה להקל על הלחץ הכלכלי המוטל עליה. רוב הפעולות ההתקפיות, שיוחסו לאיראן בחודשים האחרונים, ובהן: חבלה במכליות נפט במפרץ (מאי ויוני 2019), הפלת כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי (יוני 2019), השתלטות על מכליות נפט של איחוד האמירויות ובריטניה (יוני ויולי 2019) ותקיפת מתקני הנפט הסעודים באמצעות טילי שיוט וכלי טייס בלתי מאוישים (ספטמבר 2011) נעשו ללא מעורבות משמעותית מצד כוח קדס אלא בהובלת גופים אחרים במשמרות המהפכה, כדוגמת זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה.

• ההעדפה לפעולה ישירה על פני הפעלת ארגונים שליחים באמצעות כוח קדס נבעה מהחשיבות העליונה, שאיראן מייחסת למאמציה לחלץ עצמה מהסנקציות האמריקאיות; מהערכת איראן כי יעילותם ואיכותם של ארגונים שליחים פחותה, בדרך כלל, ביחס לזו של כוחות איראנים; מחילופי גברי בצמרת משמרות המהפכה, ובראשם מינויו באפריל 2019 של חסין סלאמי כמפקד הארגון; וייתכן שגם ממאבקי כוחות פנימיים בצמרת הצבאית האיראנית וממאמץ ניכר מצד מפקדים בכירים להפגין את נחישותם ויכולותיהם במימוש הנחיית המנהיג העליון להגיב לאסטרטגיית “מקסימום הלחצים” האמריקאית באמצעות הגברת ה”התנגדות” מצד איראן. הגם שהריגת סלימאני עשויה להשיב את איראן לאסטרטגיה של הפעלת שליחים המשלבת סיכונים פחותים עבור איראן, הרי שסילוקו מהזירה עשוי להיות מנוצל על-ידי קצינים בכירים אחרים במשמרות המהפכה כדי להשיב את כוח קדס למעמדו הקודם ולחזק יחידות אחרות של משמרות המהפכה על חשבונו. לא מן הנמנע, כי מפקדים אלה, דוגמת אמיר-עלי חאג’יזאדה, מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ינסו להשתלב גם בפעילות עליה היה סלימאני מופקד בעבר בהקשר לבניית יכולותיהם האסטרטגיות של חזבאללה והמיליציות השיעיות העיראקיות, וכן בפעילות ישירה מול ישראל.
• ביזור סמכויות בין מפקדים נוספים הן בכוח קדס והן במשמרות המהפכה עשוי גם למנוע ריכוז עוצמה רבה מדי בידי מפקד כוח קדס, שהעצים במידה רבה את הפגיעה באיראן בעקבות חיסולו של סלימאני. בהובלת פעילות הארגון במזרח התיכון עשוי מפקד כוח קדס הנכנס, אסמאעיל קאא’ני, להסתייע בסגנו החדש, מחמד חסין-זאדה חג’אזי (Mohammad Hossein-Zadeh Hejazi), שמונה ב-20 בינואר 2020. חג’אזי נחשב לאחד הקצינים הבולטים במשמרות המהפכה בכלל ובכוח קדס בפרט.  מעורבותו בשנים האחרונות בזירה הלבנונית כמפקד גיס לבנון בכוח קדס, ובמיוחד בפרויקט דיוק הטילים של חזבאללה, עשויה לסייע לקאא’ני במימוש משימות כוח קדס בחזית המערבית של איראן, ובמרכזן המשך ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה והסיוע להתעצמות חזבאללה. כמו כן עשוי קאא’ני להסתייע בעבד אלרזא שהלאא’י (Abdolreza Shahlaei), שהופקד מטעם קאסם סלימאני על פעילות כוח קדס בתימן ונחשב כבעל קשרים טובים גם בקרב המיליציות השיעיות בעיראק על רקע מעורבותו בפעילותן נגד הכוחות האמריקאים לאחר כיבוש עיראק על-ידי ארצות-הברית.

The post הריגת קאסם סלימאני מהווה מכה קשה עבור איראן, אך עשויה לשמש הזדמנות לבחינה מחודשת של דפוסי הפעילות האיראנית באזור appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

• האגודה מפעילה מספר מרכזים קדומניים לאורך גבול לבנון-ישראל, אשר חזבאללה משתמש בהם לצרכיו. ביוני 2017 ובאוקטובר 2018 פרסם דובר צה”ל, כי המתקנים והפעילות של האגודה בקרבת הגבול עם ישראל משמשים כיסוי לפעילות אנשי חזבאללה המתבצעת במסווה של פעילות אזרחית, תוך הפרת החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1701 ^[1]. שגריר ישראל באו”ם, דני דנון, אף הגיש תלונה על כך למועצת הביטחון, אולם האו”ם דחה את האשמת ישראל על בסיס דוחות יוניפי”ל שבהם נטען, כי אין בידו ממצאים התומכים בהאשמה הישראלית.
• מתקני אגודת “ירוק ללא גבול” ממשיכים להתקיים עד היום בקרבת הגבול הישראלי, ולהערכתנו חזבאללה ממשיך להשתמש בהם להסוואת פעילותו המתקיימת בקרבת הגבול. למרות זאת יוניפי”ל ממשיך לטעון בדו”חות שלו, כי הוא לא מצא ראיות להפרת החלטת מועצת הביטחון 1701 במתקני אגודת “ירוק ללא גבול” (תוך שחזבאללה דואג מאחורי הקלעים למנוע מסיורי יוניפי”ל בדיקה אמתית של המתקנים והפעולות).
• ב-1 בספטמבר 2019 נורו לעבר צה”ל, סמוך לאביבים, שני טילי נ”ט ע”י פעילי חזבאללה בתגובה לתקיפת צה”ל בסוריה. יוניפי”ל, שבדק את האירוע, העריך, על בסיס נתונים טכניים של שיגור שני הטילים, כי הם נורו ממקום הסמוך לשני אתרי “ירוק ללא גבול” בעיירה מארון אלראס (מצפון לאביבים). (דוח מזכ”ל האו”ם בנוגע ליישום החלטת מועצת הביטחון 1701 בחודשים יוני-אוקטובר 2019). להלן הקטע הרלבנטי מדוח המזכ”ל (ההדגשה היא של מרכז המידע)

מבנה העבודה

• העבודה כוללת את הפרקים הבאים:
  • קוים לדמותה של אגודת “ירוק ללא גבול”
  • דיווחי דובר צה”ל ותלונת שגריר ישראל באו”ם על שימוש חזבאללה במתקני אגודת “ירוק ללא גבול”
  • דוגמאות לשיתוף הפעולה בין אגודת “ירוק ללא גבול” לבין המוסדות האזרחיים של חזבאללה
  • חאג’ זהיר נחלה, יו”ר אגודה “ירוק ללא גבול”, המזוהה עם חזבאללה.

קוים לדמותה של אגודת “ירוק ללא גבול”

אגודת “ירוק ללא גבול” (או בשמה המלא: “האגודה הלאומית לשמירה ופיתוח משאב היערות, הסביבה והחיות”) הינה אגודה רשומה הפועלת ברישיון משרד הפנים הלבנוני מאז 20 ביוני 2013. האגודה עוסקת בתחום איכות הסביבה ומתמקדת בשמירה על יערות. פעילותה כוללת בין השאר מבצעי נטיעות, ניקיון, הקמת גינות ציבוריות, הפעלת משתלות והפעלת צוותים לאיתור וטיפול בשריפות יער. יו”ר האגודה הוא חאג’ זהיר נחלה, המזוהה עם חזבאללה (ראו בהמשך).

    
מימין: המדים של אנשי אגודת “ירוק ללא גבול” (אתר יא צור, 19 באפריל 2015). על הכובע והזרוע, תגים עם לוגו של האגודה. צבע המדים דומה לזה של מדי פקחים עירוניים בחלק מהעיריות בלבנון. משמאל: ח’ליל לובאני, אבי השהיד, פעיל חזבאללה מהדי לובאני^[2], לבוש במדי האגודה (חשבון האינסטגרם לכבוד השהיד מהדי לובאני, 28 בנובמבר 2015).

• בשנים 2013 – 2015 ביצעו אנשי האגודה גיזום של 560 דונם יערות, איישו לפחות שמונה מרכזים לאיתור וטיפול בשריפות יער, סייעו בכיבוי מאות שריפות ונטעו כ-160,000 שתילי עצים בשטחים חשופים ובשולי הכבישים. בנוסף, קיימה האגודה בשנים אלה 34 קורסים וסדנאות בנושאי פעילותה, בהם השתתפו כ-570 מתנדבים (מתוך כ-8,500 מתנדבים שהשתתפו בכל פעילויות האגודה בשנים אלה). האגודה מציינת כי עד לחודש נובמבר 2018 היא הייתה שותפה לנטיעתם של 1,200,000 עצים (אתר אגודת “ירוק ללא גבול”, 22 בינואר 2014 ו- 30 באפריל 2015; אתר צופי האמאם אלמהדי, 25 בנובמבר 2018).

• פעילות האגודה מתמקדת באזורים, בהם מצוי רוב שיעי מובהק באוכלוסייה, ובכלל זה דרום לבנון והבקאע (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 18 ו-27 בפברואר 2014; אתר החדשות אלעהד, 22 בינואר 2015). האגודה מפעילה מתקנים המשמשים, בין השאר, לאיתור וטיפול בשריפות יער. בין מתקני האגודה ניתן למנות את אלו המצויים בואדי אלסלוקי, שבדרום לבנון (מדרום לליטאני), ומספר מתקנים בקרבת הגבול עם ישראל בעיירות עיתרון, עיתא אלשעב, מרוחין, לבונה, עדיסה, ראמיה, מארון אלראס ויארון (דו”חות מזכ”ל האו”ם בנוגע ליישום החלטה 1701 בשנים 2018 – 2019; אתר החדשות המקומי של בנת ג’ביל, 17 ביולי 2019; חשבון הטוויטר של התאחדות עיריות ג’בל עאמל, 4 באוגוסט 2019).

דיווחי דובר צה”ל ותלונת שגריר ישראל באו”ם על שימוש חזבאללה במתקני אגודת “ירוק ללא גבול”

    
מימין: אחד המתקנים של ארגון “ירוק ללא גבול” ועליו לוגו של הארגון (חשבון הטוויטר של דני דנון, שגריר ישראל באו”ם, 22 ביוני 2017). משמאל: מתקן של אגודת “ירוק ללא גבול” סמוך לגבול עם ישראל
(אתר דובר צה”ל, 22 ביוני 2017)

• מועצת הביטחון של האו”ם דחתה את הטענות, שהעלתה ישראל וציינה, כי דוחות יוניפי”ל מוכיחים שהאגודה עוסקת בשמירה על הסביבה וכי אין ראיות שתומכות בתלונה הישראלית (ערוץ אלכות’ר, 24 ביוני 2017). בעקבות החשיפה והטענות הישראליות, סייר מנהל המחלקה הכללית לביטחון כללי, לואא’ עבאס אבראהים, במתקני האגודה בדרום לבנון, כשהוא מלווה ביו”ר האגודה, חאג’ זהיר נחלה, נציגי צבא לבנון ומפקד כוח יוניפי”ל לשעבר, מייקל בירי. משתתפי הסיור התרשמו מפעילות האגודה, שמעו הסבר מפורט על דאגתה לנטיעת עצים, שמירה על הסביבה, מאבק בשריפות וכו’ ושיבחו את פעילותה (אלמנאר, 29 ביולי 2017).
• באוקטובר 2018 חשף דובר צה”ל מתקן נוסף של אגודת “ירוק ללא גבול”, בעיירה אלעדיסה ודיווח, שהוא משמש כיסוי לפעילות חזבאללה באזור (אתר דובר צה”ל, 22 באוקטובר 2018). בעקבות זאת סייר באתר מפקד הגזרה המזרחית ביוניפי”ל עם כוח מצבא לבנון, בליווי ראש עיריית אלעדיסה. ראש העירייה הסביר למשלחת על פעילות האגודה בתחום הפיקוח על היערות, התמודדות עם שריפות והגנת הסביבה ואף לקח את המשלחת ליער עצי אורן שניטע לאחרונה, כדי להמחיש את הצורך במתקן האגודה (אתר החדשות המקומי של אלעדיסה, 31 באוקטובר 2018). מקור בכיר בפיקוד צפון מסר, כי ארגון חזבאללה מונע מכוחות האו”ם שבאזור לבדוק את מתקני ארגון “ירוק לא גבול” בטענה שהמדובר בשטח פרטי (אתר צה”ל, 28 באוקטובר 2018).

    
מימין: מפת מתקני אגודת “ירוק ללא גבול” בקרבת הגבול, כפי שפורסמה על ידי דובר צה”ל (אתר דובר צה”ל, 22 באוקטובר 2018). משמאל: ביקור מפקד הגזרה המזרחית של יוניפי”ל במרכז האגודה באלעדיסה בעקבות דיווח דובר צה”ל (אתר החדשות המקומי של אלעדיסה, 31 באוקטובר 2018).

פעילות אגודת “ירוק ללא גבול” בקרבת הגבול: תמונת מצב נוכחית

• מתקני האגודה “ירוק ללא גבול”, שבקרבת הגבול עם ישראל, קיימים עד עצם היום הזה וממשיכים להערכתנו להוות כיסוי לפעולות חזבאללה. בשנים 2017-2019 ניסו מידי פעם סיורי יוניפ”ל להגיע למתקני האגודה ולסביבתם. גישתם של הסיורים למתקני האגודה הופרעה פעם אחר פעם בטענה שהכוח נדרש לצרף אליו כוח מצבא לבנון אם ברצונו להגיע למקומות בהם מצויים מתקני האגודה. לנוכח זאת, המשיך יוניפ”ל לדווח, כי לא מצא ראיות להפרת החלטת מועצת הביטחון 1701 במתקני האגודה (דוחות מזכ”ל האו”ם בנוגע ליישום החלטה 1701 בשנים 2018 – 2019^[3]).
• דיווח אחרון על תקרית בין סיור יוניפי”ל באחד המתקנים היה של אגודת “ירוק ללא גבול” היה ב-24 בספטמבר 2019. סיור יוניפי”ל נעצר על ידי חמישה לובשי בגדים אזרחיים בשער מרכז האגודה בראמיה, שבקרבת הגבול (בגזרה המערבית). האזרחים הודיעו שיש צורך בליווי של צבא לבנון כדי להיכנס לאתר. בהמשך הצליחו יוניפי”ל וכוח המשקיפים OGL להיכנס ללא ליווי. ב-4 באוקטובר 2019 הצליח יוניפי”ל להיכנס לאתר עצמו, אולם שני אנשי “ירוק ללא גבול” מנעו ממנו לגשת לנקודה B29 בסימון הקו הכחול, בטענה שאסור לו להגיע לאזור ללא ליווי הצבא (דו”ח מזכ”ל האו”ם בנוגע ליישום החלטה 1701 בחודשים יוני-אוקטובר 2019^[4]).

דוגמאות לשיתוף הפעולה בין אגודת “ירוק ללא גבול” לבין המוסדות האזרחיים של חזבאללה

• אגודת “ירוק ללא גבול” מקיימת מאז הקמתה שיתוף פעולה הדוק עם מוסדות אזרחיים שונים של חזבאללה. הקשרההדוק ביותר מתקיים עם אגודת “ג’האד הבינוי”, העוסקת בשיקום נזקים הנגרמים בעקבות לחימה. בשגרה מקיימת אגודת “ג’האד הבינוי” פעילות מגוונת בתחומים המשיקים לפעילות אגודת “ירוק ללא גבול” ובמיוחד נטיעת עצים^[5]. שתי האגודות מקיימות מבצעי נטיעות משותפים, לעיתים לזכר שהידים של חזבאללה (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 17, 18 ו-22 בינואר 2014, 18 ו-27 בפברואר 2014; אתר קשרי ההסברה של חזבאללה, 28 בפברואר 2015; אתר יא צור, 19 באפריל 2015; אתר החדשות המקומי של אלח’יאם, 5 בנובמבר 2017; דניא אלוטן, 17 בנובמבר 2019).
• שיתוף פעולה בולט נוסף מתקיים בין אגודת “ירוק ללא גבול” לבין אגודת הפעילות המוניציפלית, גוף המטה בחזבאללה, האחראי על פעילות הארגון בממשל המקומי^[6]. בכירים באגודת הפעילות המוניציפלית נוכחים ואף נותנים חסותם לפעילויות שונות של אגודת “ירוק ללא גבול” (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 17 באוגוסט 2013 ו-17 בינואר 2014; אלעהד, 22 בינואר 2015; אתר החדשות המקומי של אלח’יאם, 5 בנובמבר 2017; רדיו אלנור, 16 בנובמבר 2018; אתר החדשות המקומי של ארזי, 20 בנובמבר 2018; דניא אלוטן, 17 בנובמבר 2019; עמוד הפייסבוק של עיריית טיר דבא, 13 בדצמבר 2019)
• ראשי עיריות המזוהים עם חזבאללה סייעו בשני מקרים לפחות להרחיק את אנשי יוניפי”ל ממתקני האגודה, וניסו להפריך את טענות ישראל ולהוכיח לאנשי יוניפי”ל שפעילות האגודה תמימה (דוח מזכ”ל האו”ם בנוגע ליישום החלטה 1701 בחודשים פברואר-יוני 2018; אתר החדשות המקומי של אלעדיסה, 31 באוקטובר 2018). בנוסף, שמותיהם של שניים ממייסדי האגודה זהים לשמותיהם של בכירים במערכת המוניציפלית של חזבאללה (אף כי לא ניתן להוכיח בוודאות שמדובר באותם אנשים): מחמד עלי שכר, אשר נמנה גם עם מייסדי “אגודת המח’תארים של מזרח בעלבכ” מזוהה עם הפעילות המוניציפלית של חזבאללה (הרשומות הלבנוניות, 21 באוגוסט 2013; סוכנות הידיעות הלבנונית, 15 ביולי 2014); חסין מחמד חידר, חבר רשימת אמל-חזבאללה שזכתה בבחירות המוניציפליות בשנת 2016 בעיירה כפר דאן, שבבקעת הלבנון (רדיו אלנור, 7 במאי 2016).

     
מימין: שלט של אגודת “ג’האד הבינוי” במבצע נטיעות, שהתקיים בעיירה אלצ’הירה (בקרבת הגבול עם ישראל, בגזרה המערבית של דרום לבנון). במרכז השלט ועל המזלף למטה משמאל נראה הלוגו של “גהאד הבינוי”. על השלט, למעלה משמאל ניתן לראות את לוגו אגודת “ירוק ללא גבול” (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 22 בינואר 2014). משמאל: שיח’ פואד חנג’ול, אחראי אגודת הפעילות המוניציפלית של חזבאללה באזור הראשון בדרום לבנון, שהינו האזור שמדרום לליטאני (במרכז, מול מיקרופון אלמנאר). לצידו נראים חניכים ומדריכים מתנועת צופי האמאם אלמהדי (ארגון הצופים של חזבאללה). החניכים והמדריכים השתתפו במבצע הנטיעות של אגודת “ג’האד הבינוי” ואגודת “ירוק ללא גבול” בעיתא אלשעב (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 17 בינואר 2014).

• גוף נוסף בחזבאללה, שעמו אגודת “ירוק ללא גבול” משתפת פעולה, הינו סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני (הנקראת סיעת הנאמנות להתנגדות). צירי הפרלמנט מטעם חזבאללה נואמים באירועי האגודה ונותנים להם את חסותם (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 22 בינואר 2014; אתר קשרי ההסברה של חזבאללה, 28 בפברואר 2015; אתר החדשות המקומי של אלח’יאם, 5 בנובמבר 2017; אתר החדשות המקומי של מחנה אלבץ, 18 בדצמבר 2017; אתר בתי הספר אלמהדי, 14 בנובמבר 2019). מלבד הגופים הללו מתקיימים שיתופי פעולה בין אגודת “ירוק ללא גבול” לבין גופים אזרחיים נוספים של חזבאללה, בדגש על אלו הקשורים למערכת החינוך של הארגון. על גופים אלו נמנים “גיוס החינוך”^[7], “צופי האמאם אלמהדי”^[8], רשתות בתי ספר אלמהדי, אלמצטפא^[9] וארגון הבריאות האסלאמי^[10].

    
מימין: ציר הפרלמנט מטעם חזבאללה חסן פצ’לאללה (מימין, מחזיק מעדר) נוטע עץ במסגרת מבצע נטיעות של אגודת “ירוק ללא גבול” בעיירה עיתא אלשעב בגזרה המערבית של דרום לבנון, בקרבת הגבול עם ישראל (אתר החדשות המקומי של אלח’יאם, 5 בנובמבר 2017). משמאל: מדריכים בתנועת צופי האמאם אלמהדי נוטעים עץ במסגרת מבצע נטיעות של אגודת “ירוק ללא גבול” בעיירה חדאת’א בדרום לבנון (אתר אגודת “ירוק ללא גבול”, 12 בפברואר 2015).

מבצעי נטיעות לכבוד שהידים של חזבאללה

• ינואר 2014: התבצע מבצע נטיעות של אגודת “ג’האד הבינוי” ואגודת “ירוק ללא גבול” במקום ששימש את מתקן המעצר אלח’יאם וכיום הינו מתקן הנצחה ופעילות תודעתית של חזבאללה)^[11]. העצים ניטעו לכבוד שהידים, שנהרגו במתקן המעצר ובסביבתו (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 18 בינואר 2014).

     
שיח’ נביל קאווק, סגן יו”ר המועצה המבצעת בחזבאללה, נוטע עצים במהלך מבצע הנטיעות המשותף ל”ג’האד הבינוי” ואגודת “ירוק ללא גבול”. העצים ניטעו לכבוד השהידים של חזבאללה: מחמד רצ’א חסין עואצ’ה (מימין) והית’ם פואד דבאג’ה (משמאל) (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 18 בינואר 2014)

• פברואר 2014: התבצע מבצע נטיעות משותף לאגודת “ג’האד הבינוי” ואגודת “ירוק ללא גבול”, לכבוד יום המפקדים השהידים של חזבאללה (אתר אגודת “ג’האד הבינוי”, 18 בפברואר 2014).
• דצמבר 2014: התבצע מבצע נטיעות ב”גינת השהיד המפקד בסאם טבאג’ה” בכפר תבנית (מדרום מזרח לנבטיה) ע”י אגודת “ירוק ללא גבול” בשיתוף עם אגודת הפעילות המוניציפלית של חזבאללה (אתר אגודת “ירוק ללא גבול”, 5 בדצמבר 2014).

• מרץ 2015: התקיים מבצע נטיעות של אגודת “ירוק ללא גבול” ואגודת הפעילות המוניציפלית של חזבאללה ב”שמורת השהידים של ההתנגדות” בעיירה ג’בשית שבדרום לבנון. בין משתתפי המבצע היה שיח’ עבד אלכרים עביד, שהיה עצור בישראל, וכיום משמש עוזר ליו”ר המועצה המבצעת בחזבאללה (אתר החדשות המקומי של אלנבטיה, 10 במרץ 2015).
• אפריל 2015: נטיעת עץ ב”גינת העיתונאי השהיד חסן עבדאללה” בעיירה עיתרון, במסגרת מבצע לנטיעת מיליון עצים של אגודת “ירוק ללא גבול” (אתר יא צור, 19 באפריל 2015). בכרזה של אגודת “ירוק ללא גבול”, שנתלתה ב”גינת העיתונאי השהיד חסן עבדאללה” נכתב: “העץ נותן צל לאיש ההתנגדות ולמולדת^[12]“. בכרזה באה לידי ביטוי תפיסה, לפיה העצים נועדו לתת מחסה לאנשי ההתנגדות (קרי, פעילי חזבאללה).

    
מימין: כרזה של פרויקט “עץ לכל אזרח” של אגודת “ירוק ללא גבול” כותרת הכרזה: “העץ הוא כותרת העמידה האיתנה… ומערת אנשי ההתנגדות” (אתר אגודת “ירוק ללא גבול”, 25 בנובמבר 2014). משמאל: כרזה של אגודת “ירוק ללא גבול” שנתלתה ב”גינת העיתונאי השהיד חסן עבדאללה” בעיירה עיתרון (אתר “יא צור”, 19 באפריל 2015).

• נובמבר 2019: מבצע נטיעות של אגודת “ירוק ללא גבול” במקום בו ביצע המחבל המתאבד עאמר כלאכש פיגוע התאבדות, סמוך למטולה, במרץ 1985^[13]. במבצע השתתפו תלמידי בתי הספר אלמהדי (של חזבאללה) מהעיירה אלאחמדיה (אתר בתי הספר אלמהדי, 14 בנובמבר 2019).

חאג’ זהיר נחלה, יו”ר אגודת “ירוק ללא גבול”, המזוהה עם חזבאללה

• הבעת נאמנות למנהיג איראן, עלי אלח’אמנא’י:

• לייקים למוסדות איראניים אזרחים הפועלים בלבנון:

The post אגודת “ירוק ללא גבול”: ארגון איכות סביבה לבנוני המשתף פעולה עם חזבאללה ומסייע לפעילות הארגון בקרבת הגבול עם ישראל appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בכירים רשמיים איראנים נמנעו מכל תגובה לדיווחים אודות הרוגים בקרב משמרות המהפכה בתקיפה, שבוצעה באזור דמשק ב-13 בפברואר 2020 ויוחסה לישראל. גם התקשורת האיראנית הסתפקה בדיווחים אינפורמטיביים אודות התקיפה ולא התייחסה כלל לנפגעים או לנזק בקרב כוחות משמרות המהפכה בסוריה. לא מן הנמנע, כי העדר תגובה איראנית נועד להותיר בידי איראן מרחב הכחשה ולאפשר לה להימנע מתגובה. בתוך כך, איימו בכירים איראנים להגיב להמשך פעילות ישראל נגד אינטרסים איראנים. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר, כי כל תוקפנות ישראלית נגד אינטרסים איראנים בסוריה ובאזור תיתקל בתגובה מוחצת, ואילו מפקד משמרות המהפכה הצהיר, כי “הטעות הקטנה ביותר” מצד ישראל וארצות-הברית תיענה בחומרה מצד איראן והזהיר, כי כל שטחה של ישראל נמצא בטווח הטילים של איראן.
• בסוריה נהרג לוחם נוסף של משמרות המהפכה, ככל הנראה מירי טילים נגד טנקים, ששוגרו על-ידי המורדים הסורים באזור חלב. בראשית פברואר 2020 נהרג בחזית חלב קצין נוסף של משמרות המהפכה, עדות נוספת למעורבותם הגוברת של לוחמי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בקרבות המתנהלים בצפון-מערב סוריה.
• יו”ר המג’לס האיראני, עלי לאריג’אני, קיים במחצית פברואר 2020 ביקור רשמי בסוריה ובלבנון. במהלך הביקור נפגש לאריג’אני עם בכירים בדמשק ובבירות, הדגיש את מחויבות איראן להמשך התמיכה בסוריה ובלבנון וקרא להעמקת שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות.
• עדויות נוספות לקשיים הניצבים בפני התבססותה הכלכלית של איראן באזור: חברת התאחדות הסוחרות של איראן התייחסה בריאיון עיתונאי לאתגרים הניצבים בפני המסחר בין איראן לסוריה ולעיראק. היא ציינה, כי לסוריה אין די כסף לרכוש מוצרים איראנים וכי המחאות האנטי-איראניות בעיראק אילצו כמה יצואנים איראנים להפסיק את עסקיהם במדינה. במקביל, הודה יו”ר ועדת היצוא של סינדיקט החשמל האיראני, כי מימוש חלק מההסכם לשיתוף פעולה בתחומי החשמל, שנחתם בין איראן לעיראק, הוקפא לאור ההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בעיראק.
• מגעים בין בכירים איראנים למנהיגי ארגוני הטרור הפלסטינים: משלחת בראשות שגריר איראן בבירות נפגש עם מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, ויו”ר המג’לס לאריג’אני נפגש במהלך ביקורו בבירות עם אלנח’אלה ועם משלחת הנהגת חמאס בראשות חבר הלשכה המדינית, מוסא אבו מרזוק. בפגישות אלה דנו הצדדים בהמשך תמיכת איראן בפלסטינים על רקע “עסקת המאה” של הנשיא טראמפ.

המעורבות האיראנית בסוריה ובלבנון

• התקשורת האיראנית דיווחה, כי לוחם בכוח קדס של משמרות המהפכה נהרג בקרבות בחזית חלב. על-פי הדיווחים, חמיד רזא באבל-ח’אני (Hamid Reza Babolkhani) מהעיר אצפהאן, נהרג מירי טילים נגד טנקים, ששוגרו על-ידי המורדים הסורים באזור חלב (מיזאן ניוז, 18 בפברואר 2020). בראשית פברואר דווח על מותו של קצין נוסף בכוח קדס של משמרות המהפכה בקרבות באזור חלב.
• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), הצהיר, כי כל תוקפנות או פעולה ישראלית “טיפשית” נגד אינטרסים איראנים בסוריה ובאזור, תיתקל בתגובה מוחצת. הוא הדגיש, כי נוכחות איראן בסוריה מתקיימת על סמך הזמנת ממשלת סוריה ובהסכמתה ונועדה להילחם בטרור, הנתמך על-ידי ארצות-הברית וישראל, וכי איראן לא תהסס להגן על נוכחותה בסוריה, על ביטחונה הלאומי ועל האינטרסים האזוריים שלה (תסנים, 12 בפברואר 2020). דברי מוסוי נאמרו על רקע הצהרת שר הביטחון, נפתלי בנט, כי ישראל משנה את תפיסת הלחימה מול איראן ותמשיך לגבות מחירים מאיראן עד להשגת היעד הסופי: סילוק איראן מסוריה.
• גם מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי (Hossein Salami), שיגר איומים לעבר ישראל וארצות-הברית. בטקס לציון ארבעים יום למותו של סלימאני הצהיר סלאמי, כי “הטעות הקטנה ביותר מצדן” תיענה בחומרה מצד איראן. סלאמי שיבח את סלימאני והישגיו ואמר, כי כאשר נכנס סלימאני לזירת המערכה נגד “הציונים”, הפלסטינים נלחמו באמצעות אבנים, בעוד שכיום הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית משתמשים באש כנגד “הציונים” (פארס, 13 בפברואר). בריאיון לרשת אלמיאדין (17 בפברואר 2020) הזהיר סלאמי את ישראל להיזהר בהתנהגותה, משום שכל שטחה נמצא בטווח הטילים של איראן והדגיש, כי שיגור הטילים לא יתבצע אך ורק משטח איראן. הוא ציין, כי הישראלים חלשים בהרבה מהאמריקאים וכי ישנה אפשרות חזקה לחסל את “המשטר הציוני”, אך התנאים לכך עדיין אינם מוכנים.
• העיתון אלשרק אלאוסט דיווח (15 בפברואר 2020), כי בתקיפה, שבוצעה באזור דמשק ב-13 בפברואר 2020 ויוחסה לישראל, נהרגו שני בכירים צבאיים איראנים: רזאא’י מחמדי (Rezaei Mohammadi), ששימש כאחראי על העברת כוחות משמרות המהפכה באזור דמשק, וחאג’ חסין, ששימש כאחראי על ענייני לוגיסטיקה של משמרות המהפכה בסוריה. קודם לכן מסר הארגון הסורי לזכויות אדם, כי בתקיפה נהרגו שבעה בני אדם, בהם ארבעה איראנים ושלושה סורים. לטענת הארגון, התקיפה כוונה למחסן נשק איראני הסמוך לשדה התעופה בדמשק. בצילומי לוויין, שפרסמה חברת ISI הישראלית נראה נזק רב, שנגרם בתקיפה למתחם הלוגיסטי של כוח קדס של משמרות המהפכה סמוך לנמל התעופה הבינלאומי בדמשק.
• לדיווחים אודות נפגעים איראנים בתקיפה אין כל אימות ממקורות איראנים ולא נמסרה כל התייחסות איראנית רשמית בעניין זה. התקשורת האיראנית הסתפקה בדיווחים אינפורמטיביים אודות התקיפה ולא התייחסה כלל לנפגעים או לנזק בקרב כוחות משמרות המהפכה בסוריה.
• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), אמר בשיחה עם סוכנות הידיעות תסנים (19 בפברואר 2020), כי איראן מוכנה לנהל שיחות עם סוריה ותורכיה בנוגע למצב באדלב. קודם לכן הצהיר גם שגריר איראן באו”ם, מג’יד תח’ת-רואנצ’י (Majid Takht Ravanchi), כי ארצו מוכנה לתווך בין סוריה ותורכיה על מנת ליישב את המחלוקת החריפה בין שתי המדינות סביב המשבר הנמשך באדלב (תסנים, 7 בפברואר 2020).
• יו”ר המג’לס, עלי לאריג’אני, יצא ב-16 בפברואר 2020 לביקור רשמי בסוריה ובלבנון. ערב צאתו לדמשק אמר לאריג’אני, כי ביקורו נועד לדון עם הבכירים הסורים בהתפתחויות בסוריה ובאזור ובהרחבת שיתוף פעולה הפרלמנטרי בין שתי המדינות. במהלך הביקור נפגש לאריג’אני עם הנשיא אסד והדגיש את חשיבות הניצחונות, שהושגו על-ידי “ציר ההתנגדות” במערכה נגד ה”טרוריסטים” בחזית אדלב. הוא הצהיר, כי איראן תמשיך בתמיכתה בדמשק במלחמה נגד הטרור. כמו כן נפגש לאריג’אני עם ראש ממשלת סוריה, עמאד ח’מיס, ועם יו”ר הפרלמנט הסורי, חמודה צבאע’, וביקר בקבר אל-סידה זינב המקודש לשיעים ליד דמשק. בפגישה עם יו”ר הפרלמנט הסורי אמר לאריג’אני, כי איראן מחויבת לסייע לסוריה גם בתהליך שיקומה הכלכלי (פארס; איסנ”א, 16 בפברואר 2020).
• בתום ביקורו בדמשק המשיך לאריג’אני לבירות, שם נפגש עם הנשיא מישל עון, עם ראש הממשלה חסאן דיאב, עם יו”ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי ועם מזכ”ל חזבאללה חסן נצראללה. עם הגיעו לבירות הצהיר לאריג’אני, כי לבנון היא מדינה בעלת השפעה באזור וכי איראן מנסה לראות אותה חופשית ועצמאית. בפגישותיו עם הבכירים הלבנונים בירך לאריג’אני על מינויו של ראש ממשלה חדש בלבנון והצהיר, כי איראן מוכנה להגיש סיוע ללבנון, להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי המים, החשמל, הגז, החקלאות, הנפט והתעשייה הפטרוכימית ולשתף פעולה עם הממשלה החדשה בבירות (תסנים, 17 בפברואר 2020).
• חברת התאחדות הסוחרות של איראן, לילא פתחי (Layla Fathi), התייחסה בריאיון לסוכנות הידיעות אילנ”א (15 בפברואר 2020) לאתגרים הניצבים בפני המסחר בין איראן לסוריה. היא ציינה, כי לסוריה אין די כסף לרכוש מוצרים איראנים וכי החקיקה בסוריה מציבה קשיים בפני סוחרים איראנים המבקשים לייצא אליה סחורות. סוחרים איראנים נאלצים, לדבריה, להמתין זמן רב עד לקבלת התשלום עבור הסחורה, שהם מייצאים לסוריה בשל מחסור במטבע חוץ במדינה. פתחי התייחסה גם למצב המסחר בין איראן לעיראק ואמרה, כי המחאות האנטי-איראניות במדינה פגעו בסחר בין שתי המדינות וכי כמה יצואנים איראנים נאלצו להפסיק את עסקיהם עם עיראק. היא הוסיפה, כי המסחר עם כורדיסטאן העיראקית, לעומת זאת, נמשך כסדרו.

המעורבות האיראנית בעיראק

• בכנס לזכר חללי “חזית ההתנגדות”, שנערך בטהראן, הצהיר שיח’ אכרם אלכעבי, מנהיג המיליציה העיראקית השיעית הפרו-איראנית “תנועת האצילים” (חרכת אלנג’באא’), כי בכוונת המיליציה להיאבק נגד הכוחות האמריקאים עד לסילוקם מעיראק. הוא ציין, כי “חזית ההתנגדות” אינם פוחדים מאיומיה ומהפחדותיה של ארצות-הברית וקיבלה החלטה לממש מאזן אימה מול האמריקאים ולסלקם מעיראק. הוא הוסיף, כי ארגונו נחוש לנקום את מותם של “מפקדי ההתנגדות החללים” ונערך למלחמה וכי החלה הספירה לאחור לקראת שעת האפס של הנקמה על מותם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס בראשית החודש שעבר. לוחמי התנועה עוקבים, לדבריו, אחרי כל פעילותם האווירית והיבשתית של הכוחות האמריקאים בבסיסים בעיראק (תסנים; מהר, 15 בפברואר 2020).
• פעילותה של הקונסוליה האיראנית בנג’ף התחדשה לאחר למעלה מחודשיים, בהם הייתה סגורה מאז הותקפה והוצתה על-ידי מפגינים בסוף נובמבר 2019. הקונסול הכללי האיראני בנג’ף, חמיד מכארם (Hamid Makarem), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות אירנ”א (10 בפברואר 2020), כי בתוך כשבוע תחדש הקונסוליה את אספקת כלל השירותים הקונסולריים הדרושים. בעקבות הצתה מבנה הקונסוליה, היא הועברה למיקום חדש באחד המלונות בעיר נג’ף.
• יו”ר ועדת היצוא של סינדיקט החשמל האיראני, פיאם באקרי (Payam Baqeri), אמר, כי מימוש חלק מההסכם לשיתוף פעולה בתחומי החשמל, שנחתם בין איראן לעיראק, הוקפא בשל ההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בעיראק. הוא ציין, כי איראן ממתינה להתייצבות המערכת הפוליטית בעיראק ולהחלטות, שיתקבלו מצד הממשלה החדשה בבגדאד. הוא הוסיף, כי איראן בוחנת אפשרות לחתום על הסכם דומה בתחום החשמל עם סוריה (אקתצאד אונליין, 18 בפברואר 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, נועד עם שגריר איראן בלבנון, מחמד ג’לאל פירוז-ניא (Mohammad Jalal Firouznia), שהגיע לפגישה עמו בראש משלחת אנשי שגרירות. במהלך הפגישה הביע השגריר את תמיכת איראן בעמדה הפלסטינית המתנגדת ל”תוכנית המאה”. אלנח’אלה בירך את איראן לרגל יום השנה ה-41 למהפכה והודה על תמיכתה בפלסטינים (איסנ”א, 11 בפברואר 2020).
• יו”ר המג’לס האיראני, עלי לאריג’אני, נפגש במהלך ביקורו בלבנון עם זיאד אלנח’אלה, מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, ועם משלחת הנהגת חמאס, בראשות חבר הלשכה המדינית, מוסא אבו-מרזוק. בפגישה עם אלנח’אלה, שהתקיימה בשגרירות איראן בלבנון, הדגיש לאריג’אני את הסכנות הכרוכות ב”תוכנית המאה” של הנשיא טראמפ ואת תמיכת איראן בעם הפלסטיני וב”התנגדות” (אתר הג’האד האסלאמי בפלסטין, 17 בפברואר 2020).

The post מבט לאיראן (9– 23 בפברואר, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• על רקע העימות הגובר בין תורכיה לכוחות התומכים במשטר אסד במרחב אדלב, פרסם “מרכז הייעוץ הצבאי האיראני בסוריה” הודעה חריגה, שבה איים להגיב על המשך התקיפות התורכיות באזור. בתקיפות נהרג איש דת איראני וכמה לוחמים של חזבאללה ושל המיליציות השיעיות הפרו-איראניות. במקביל להודעת המפקדה האיראנית בסוריה, קראה איראן לחידוש תהליך ההסדרה בהשתתפות נציגי רוסיה, איראן ותורכיה. הנשיא רוחאני שוחח עם נשיאי רוסיה ותורכיה והדגיש את הצורך בכינוס התייעצויות בין נציגי שלוש המדינות לאור המשבר המתמשך באדלב.
• ראש ממשלת עיראק לשעבר, איאד אלעלאוי, האשים את יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, בהתערבות בתהליך הקמת הממשלה החדשה בעיראק. דבריו נאמרו על רקע כישלון ראש הממשלה העיראקי הנבחר, מחמד תופיק עלאוי, במלאכת הרכבת הממשלה, שאילץ אותו להתפטר בשבוע שעבר לאחר כחודש בלבד בתפקיד. בתוך כך, קיים עבד אלעזיז אלמחמדאוי (אבו-פדכ), מחליפו של אבו-מהדי אלמהנדס, שחוסל על-ידי ארצות-הברית בראשית ינואר 2020 (יחד עם סלימאני) ביקור באיראן. מעורבותו האפשרית של ולאיתי בתהליך הקמת הממשלה החדשה בבגדאד וביקורו של אבו-פדכ בטהראן עשויים לחזק את ההערכה, כי חיסול סלימאני עשוי להביא לביזור חלק מסמכויותיו לידי בכירים איראנים אחרים ולמפקדי השלוחים האיראנים המקומיים הפועלים באזור.
• בכירים פלסטינים שבו ושיבחו את הסיוע הנרחב, שהעניק קאסם סלימאני לארגוני הטרור הפלסטינים. מזכ”ל הג’האד האסלאמי הפלסטיני, זיאד אלנח’אלה, אמר בריאיון לרשת אלקדס אליום, כי סלימאני היה אחראי באופן אישי להעברת אמצעי לחימה מתקדמים לידי הארגון והפך את “המהפכה הפלסטינית” מקבוצות צבאיות חשאיות לצבא עוצמתי בעל נשק ויכולות. ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שיבח, אף הוא, את סלימאני ודחה את הביקורת שנשמעה על השתתפות נציגי חמאס בטקסי הלווייתו באיראן.

המעורבות האיראנית בסוריה

• סיד עלי זנג’אני (Seyyed Ali Zanjani), איש דת איראני, נהרג ב-28 בפברואר 2020 בתקיפות, שביצע חיל האוויר התורכי כנגד הכוחות התומכים במשטר אסד במחוז אדלב שבצפון סוריה (פארס, 29 בפברואר 2020). התקיפות באו בעקבות הפצצות של צבא סוריה ב-27 בפברואר 2020, שבה נהרגו 36 חיילים תורכים.
• בעקבות תקיפות תורכיה בצפון סוריה, פרסם מרכז הייעוץ הצבאי האיראני בסוריה הודעה חריגה, שבה איים להגיב על המשך התקיפות נגד הכוחות התומכים במשטר אסד. בהודעה נאמר, כי כוחות משמרות המהפכה, חזבאללה ו”ההתנגדות”, שהשתתפו בפעילות הצבא הסורי באזור במאמץ לפתוח את הכביש המהיר חלב-דמשק (M5), הותקפו על-ידי הצבא התורכי מהאוויר בסיוע ארטילרי ותוך שימוש בטילים מדויקים. בעקבות תקיפה זו, נשלחו מתווכים לצבא תורכיה במאמץ למנוע את המשך התקיפות, אך אלה נמשכו והביאו למותם של כמה לוחמים. התותחנים של צבא סוריה הגיבו למקורות האש, אך הכוחות האיראנים הודיעו לצבא תורכיה באמצעות מתווכים, כי אין בכוונתם להתעמת עם הכוחות התורכים, וניתנה הנחיה לכוחות שתחת פיקוד מרכז הייעוץ, שלא לתקוף את הכוחות התורכים באדלב. אף על-פי כן, המשיך צבא תורכיה בהפגזות ארטילריות על עמדות ומרכזים של צבא סוריה והכוחות התומכים בו. מרכז הייעוץ האיראני קרא בהודעתו לכוחות התורכים לפעול באופן הגיוני על בסיס האינטרסים של העמים בסוריה ובתורכיה וללחוץ על ההנהגה התורכית לשמור על השקט ולהימנע משפיכת דמם של החיילים התורכים על אדמת סוריה. המרכז הדגיש בהודעתו, כי הכוחות התורכים נמצאים בטווח הכוחות האיראנים, המסוגלים לנקום על המשך ההפצצות התורכיות, ושב על מחויבותו להמשך התמיכה בממשלת סוריה ובצבאה במערכה נגד הטרור עד לשחרורה המוחלט של אדמת סוריה (תסנים, 1 במרץ 2020).
• על רקע המתיחות הגוברת באדלב, שוחח נשיא איראן, חסן רוחאני, ב-29 בפברואר 2020 עם נשיאי רוסיה ותורכיה ודן עימם בהתפתחויות באזור. בשיחתו עם הנשיא ארדואן אמר רוחאני, כי סוגיית אדלב מסובכת מאוד לנוכח נוכחותם של “טרוריסטים” באזור והצורך להגן על חייהם של אזרחים חפים מפשע החיים שם. רוחאני הדגיש את הצורך בחידוש השיחות בין נציגי איראן, תורכיה ורוסיה לפתרון המשבר באדלב ולחיזוק תהליך ההסדרה, והביע את נכונות ארצו לארח סבב חדש של שיחות הסדרה על בסיס העקרונות שסוכמו בעבר, ובהם שמירת הלכידות הטריטוריאלית של סוריה, חיסול הטרור והגנה על חייהם של חפים מפשע. הוא ציין, כי הגברת המתיחות אינה משרתת את האינטרסים של אף אחד מהצדדים באזור וכי יש לפתור את הבעיות באמצעות דיאלוג. לאחר מכן, שוחח רוחאני עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ודן גם עימו במצב בסוריה ובצורך לקיים התייעצויות בין רוסיה, איראן ותורכיה לשם המשך המאבק בטרור וחיזוק תהליך אסטנה לקידום ההסדרה בסוריה (מהר, 29 בפברואר 2020). ההתפתחויות האחרונות באדלב נידונו גם בשיחה בין שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, לעמיתו הרוסי, סרגיי לברוב, שהתקיימה ב-4 במרץ 2020 (איסנ”א, 4 במרץ 2020).
• מקורות תקשורת איראנים דיווחו (7 במרץ 2020), כי פרהאד דביריאן (Farhad Dabirian), מפקד במשמרות המהפכה, ששימש כאחראי עיריית זינביה שבדמשק ומפקדה לשעבר של העיר תדמור, נהרג ב-6 במרץ 2020 באזור מסגד סידה זינב שבדמשק (פארס, 7 במרץ 2020). בדיווחים האיראנים לא נמסרו פרטים אודות נסיבות מותו של המפקד האיראני.
• בטקס, שהתקיים ב-28 בפברואר 2002 לזכרו של מפקד חטיבת פאטמיון האפגאנית, עלי-רזא תוסלי (אבו-חאמד) (Alireza Tavasoli, Abu-Hamed), שנהרג במתקפה של משטר אסד במחוז דרעא בפברואר 2015, שיבח מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, את פעילות החטיבה האפגאנית בסוריה. קאא’ני אמר, כי כאשר הגיעו לוחמי החטיבה לסוריה, היו רחובות המדינה נתונים בידי ארצות-הברית, אך כיום המצב נרגע, הלוחמים הצליחו להכות באמריקה ואלמלא היו מפגינים עוצמה כזו בשדה הקרב, לא היה מנוס ממשא ומתן עם ארצות-הברית (ערוץ הטלגרם “חדשות משמרות המהפכה”, 28 בפברואר 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• עבד אלעזיז אלמחמדאוי (אבו-פדכ) (Abdulaziz al-Muhammadawi Abu-Fadak), שמונה לראש מטה “הגיוס העממי” (המיליציות השיעיות העיראקיות) כמחליפו של אבו-מהדי אלמהנדס, שחוסל על-ידי ארצות-הברית לצד מפקד כוח קדס בראשית ינואר 2020, קיים לאחרונה ביקור באיראן. במהלך הביקור ביקר אבו-פדכ בקברו של קאסם סלימאני, מפקד כוח קדס לשעבר, בעיר כרמאן (משרק ניוז, 24 בפברואר 2020). בעקבות מינויו של אבו-פדכ לממלא מקומו של אלמהנדס, הכלילה אותו מחלקת המדינה האמריקאית ברשימת הטרור הגלובלית.
• ראש ממשלת עיראק לשעבר, איאד אלעלאוי, האשים את איראן בהתערבות בתהליך הקמת הממשלה החדשה בעיראק. לטענת אלעלאוי, המשמש כיום כראש “הקואליציה הלאומית” של עיראק, הכתיב יועצו לעניינים בינלאומיים של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי (Ali-Akbar Velayati), הנחיות להרכבת הממשלה למחמד תופיק עלאוי, שמונה בראשית פברואר 2020 כראש ממשלתה החדש של עיראק. הוא קרא לאיראן לכבד את ריבונותה של עיראק ולהבין, שהיא אינה יכולה להכפיף את עיראק ואת מדינות ערב לשליטתה (bultannews.com, 3 במרץ 2020). ראש הממשלה הנבחר, מחמד תופיק עלאוי, התפטר בשבוע שעבר מתפקידו לאחר כחודש בלבד בתפקיד, משום שלא עלה בידו להרכיב ממשלה.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), גינה את תקיפות ישראל נגד יעדי הג’האד האסלאמי הפלסטיני בעזה ובדמשק ב-23 בפברואר 2020. מוסוי הצהיר, כי איסוף גופתו של אחד משני המחבלים, שהניחו מטען חבלה בסמוך לגדר הביטחון בדרום רצועת עזה, על-ידי צה”ל היא צעד “ברברי ובלתי אנושי” המעיד על כך שהציונים אינם מחויבים לעקרונות אנושיים ומוסריים. הוא שיבח את “ההתנגדות הפלסטינית” על מאבקה נגד “כובשי פלסטין” והביע צער על אדישות המוסדות הבינלאומיים לנוכח “הפשעים החוזרים ונשנים מצד המשטר הישראלי בפלסטין הכבושה” ותקיפותיו נגד המדינות השכנות (תסנים, 25 בפברואר 2020).
• מזכ”ל הג’האד האסלאמי בפלסטין, זיאד אלנח’אלה, שיבח בריאיון לרשת אלקדס אליום את הסיוע, שהעניק קאסם סלימאני לארגון. הוא ציין, כי בעזה יש כיום אלפי טילים המסוגלים לפגוע בכל “הערים הציוניות” וכי סלימאני היה אחראי באופן אישי להעברת אמצעי הלחימה לידי הארגון, פיקח על פעולות מורכבות ונסע לכמה מדינות כדי לאפשר את העברת הנשק לעזה. לדברי אלנח’אלה, סלימאני הפך את “המהפכה הפלסטינית” מקבוצות צבאיות חשאיות לצבא עוצמתי בעל נשק ויכולות. הוא לא הסתפק אך ורק בהעברת טילים מוכנים אלא הכניס שינוי איכותי בנוגע לסוגיית הטילים (פארס, 1 במרץ 2020).
• בתוך כך התייחס ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, לביקורת שנשמעה על השתתפות נציגי התנועה בהלוויית קאסם סלימאני בחודש ינואר באיראן ואמר, כי השתתפותם בטקסי ההלוויה הייתה “עניין טבעי”. בריאיון לערוץ אלמיאדין אמר הניה, כי לסלימאני היה תפקיד מרכזי באזור (איסנ”א, 3 במרץ 2020).

The post מבט לאיראן (23 בפברואר – 8 במרץ, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

כללי

תחומי הפעילות של מוסד שהיד פלסטין

• אגודת מוסד שהיד פלסטין קיימת כבר שבע עשרה שנים. באפריל 2003 נרשמה האגודה וקיבלה רישיון לפעילות ממשרד הפנים הלבנוני. לפי הפרטים ברישיון, מרכז האגודה נמצאת בחארת חריכ (שכונה בפרבר הדרומי השיעי של ביירות, הצ’אחיה). ככל הנראה יש לאגודה שלוחות גם בדרום לבנון ובבקעת לבנון. עם הקמת מוסד השהיד פלסטין נקבע, כי מלבד סיוע כספי למשפחות וליתומי שהידים היא תעסוק בתחומי סיוע נוספים כגון הענקת מלגות לתלמידים פלסטינים מעוטי יכולת והקמת מרפאות, בתי יתומים ומרכזי שיקום לנכים פלסטינים (הרשומות הלבנוניות^[2], 10 באפריל 2003). האגודה עוסקת בתחומי פעילות נוספים: ארגון ביקורים בקברי שהידים; מימון ארוחות חגיגיות לשבירת צום רמצ’אן בסמיכות זמנים ל”יום ירושלים העולמי” (יום השישי האחרון של חודש רמצ’אן, אשר בו מתבצעת פעילות פרו-פלסטינית ע”י איראן ברחבי העולם); חלוקת בגדים למשפחות נזקקות בחגים; טקסי הוקרה למשפחות שהידים וארגון טיולים ליתומים.
• להלן פרטים אודות היקף פעילות האגודה, על בסיס אתר האגודה ומידע שהצטבר לאורך השנים:
  • האגודה מטפלת ביותר בקרוב ל-7,000 משפחות שהידים פלסטינים ו-15,000 יתומים. מרבית המשפחות המקבלות את הסיוע מתגוררות ברצועת עזה (האגודה חילקה סיוע לכ- 4,800 משפחות ברצועת עזה עדכני לתחילת 2020).
  • באפריל 2009 נוספו לרשימת מקבלי הסיוע 1,100 משפחות ביהודה ושומרון וסביר, כי מאז גדל מספרן.
  • גובה הסיוע החודשי לכל משפחה ברצועת עזה נע בין 100 ל-300 דולרים למשפחת שהיד רווק וכ-600 דולר למשפחת שהיד נשוי.
  • בנוסף למענק החודשי, האגודה מסבסדת באופן מלא את כל הטיפולים הרפואיים למשפחות השהידים שאונר”א אינה מכסה ודואגת למלגות לימודים למשפחות בגובה של עד 500,000 לירות לבנוניות בשנה (כ-330 דולר) (אלאח’באר, 9 בפברואר 2009).
• מקרה מבחן לאופן בו השתמשה איראן בסיוע למשפחות השהידים ביהודה ושומרון לליבוי הטרור ניתן למצוא ב-24 בפברואר 2016, בתקופה בה התקיימה פעילות אינטנסיבית של הטרור העממי ביהודה ושומרון^[3]:
  • מחמד פתח עלי, שגריר איראן בלבנון, במהלך מסיבת עיתונאים בשגרירות האיראנית בבירות הודיע, כי איראן תומכת באינתיפאדת ירושלים” ובמשפחות השהידים. כביטוי לתמיכה זאת תתרום איראן לכל משפחת שהיד פלסטיני 7,000 דולרים ולכל משפחה, שביתה נהרס על ידי ישראל, 30,000 דולרים^[4], באמצעות מוסד שהיד פלסטין (פאל טודיי, 24 בפברואר 2016).
  • יומיים לאחר מסיבת העיתונאים בשגרירות איראן בבירות הזדרז מוסד השהיד פלסטין, הסניף הפלסטיני של קרן השהיד האיראנית, לפרסם באתר האינטרנט שלו בשפה הערבית את הידיעה תחת הכותרת: “איראן אינה מוותרת על פלסטין. פרויקט תמיכה באנתפאדת אלקדס ומילוי הטפסים”. בתחתית הידיעה הופיעו קישורים לשני סוגי טפסים למילוי עבור אלו המעוניינים בקבלת הסיוע הכספי האיראני: טופס סיוע למשפחת שהיד, וטופס סיוע למשפחות שביתן נהרס. את הטפסים התבקשו הממלאים לשלוח לכתובת המייל של מוסד השהיד-פלסטין בלבנון, שהופיעה על -גבי טפסים (אתר מוסד השהיד-פלסטין, 26 בפברואר 2016). המהירות, שבה הועלו הטפסים לאתר היוותה אינדיקציה, כי הם הוכנו מבעוד מועד במסגרת קמפיין איראני, שמטרתו להפגין תמיכה איראנית בפלסטינים ובמתקפת הטרור העממי הפלסטינית.

מקורות מימון ודרכי העברה

• מוסד שהיד פלסטין מפעיל מסלול התרמה בשם “פרויקט הערבות”. ערוץ זה מאפשר לתרום כספים לטיפול במשפחות שהידים וביתומים באמצעות פנייה טלפונית לאגודה בטלפון או באמצעות דואר אלקטרוני (yatim@shahidpalestine.org). לפי כרזה של הפרויקט מאוקטובר 2016, גובה התרומה השנתי הנדרש הוא 480 דולרים ואילו גובה התרומה החודשי הנדרש הוא עשרים דולרים (אתר מוסד שהיד פלסטין, ללא תאריך; אתר יא צור, 30 באוקטובר 2016).

• נראה כי עיקר פעילות מוסד שהיד פלסטין הינה בלבנון וברצועת עזה. כמו כן נראה שלמוסד יש נציגים בסוריה, ויתכן גם בירדן ובמצרים. למשפחות השהידים ביהודה ושומרון מועברים הכספים דרך אגודת אלאנצאר ברצועת עזה או ישירות מלבנון, באמצעות העברות בנקאיות או חלפני כספים הנבחרים ע”י משפחות השהידים (אתר מוסד שהיד פלסטין, 26 בפברואר 2016, 2 במרץ 2016)^[5].

שיתופי פעולה עם גופים המזוהים עם איראן

אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית

• אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית (צפא) הינה מוסד פלסטיני, שמטרתו חיזוק קשרי פלסטין-איראן. האגודה פועלת בעיקר במחנות הפליטים הפלסטיניים בסוריה אולם יש לה גם סניף בלבנון. יו”ר האגודה הינו ד”ר מחמד אלבחיצי (אתר אלחקיקה, טריק אלקדס, אתר האינטרנט של אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית).

• אגודת הידידות הפלסטינית-איראנית קשורה למוסד שהיד פלסטין. היא משמשת צינור להעברת כספי סיוע איראנים למשפחות השהידים והיתומים הפלסטינים בסוריה ויתכן גם בלבנון. בנוסף לכך עוסקת האגודה בפעילות תרבותית, הסברתית, חברתית, פוליטית ודתית בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בסוריה ובלבנון.
• דמות בכירה באגודה הינה מאג’דה רמיתי המכונה אם חסן. בשנת 2011 היא עמדה בראש רשות הסיוע למשפחות השהידים וליתומים, גוף הפועל במסגרת האגודה. בשנת 2016 היא שימשה כגזברית האגודה ובשנת 2018 הייתה חברת ההנהגה המרכזית שלה (אתר מוסד שהיד פלסטין, 2 ביולי 2011; אלעאלם, 31 באוגוסט 2016; אתר החדשות המקומי של מחנה הפליטים רשידיה, 15 בינואר 2018).

אגודת הצדקה אלאנצאר ברצועת עזה^[6]

• אגודת הצדקה אלאנצאר הינה אגודת צדקה אסלאמית הפועלת ברצועה ומזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. בראש האגודה עומד נאפד’ אלאערג’, המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. בנוסף לכך משמש נאפד אלאערג’ כנציג מוסד שהיד פלסטין ברצועה. מאז שנת 2002 מטפלת האגודה בהעברת סיוע כספי איראני, באמצעות מוסד שהיד פלסטין, למשפחות שהידים פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, בדגש על אלו שנהרגו מאז תחילת אינתיפאדת אלאקצא. בשנים האחרונות החלה האגודה לחלק סיוע כספי למשפחות שהידים מהרצועה, שנהרגו גם במהלך מבצע “צוק איתן”. בנוסף לכך היא מעניקה סיוע כספי למשפחות האסירים הכלואים בבתי הכלא בישראל, וסיוע כספי למשפחות שבתיהן נהרסו כתוצאה מפעילות צה”ל.

• בתהליך העברת הכספים מאיראן למשפחות השהידים ברצועה בינואר 2020 היו מעורבים מספר גופים: קרן השהיד האיראנית, השלוחה הפלסטינית שלה בלבנון (מוסד השהיד פלסטין), הבנק הלאומי האסלאמי ברצועה (שהינו מוסד של חמאס) ואגודת הצדקה אלאנצאר ברצועה המזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין, שהיא הזרוע הביצועית לחלוקת הכספים. בעת חלוקת אישורי התשלום בינואר 2020 הוצבו במשרד אגודת אלאנצאר תמונתו של קאסם סלימאני, שנהרג ע”י ארה”ב בסיכול ממוקד, דגל איראן, לוגו מוסד השהיד פלסטין והכתובת “איראן עם משפחות השהידים”. כל זאת כדי להאדיר את איראן ולחזק השפעתה בקרב הציבור העזתי.

העברת כספי הסיוע למשפחות השהידים מאיראן לרצועת עזה

בכירי מוסד שהיד פלסטין

• מנכ”ל מוסד שהיד פלסטין הינו חאג’ בלאל סעד, אשר ככל הנראה ממלא תפקיד זה לפחות מאז שנת 2009 (אלאח’באר, 9 בפברואר 2009; אתר מוסד שהיד פלסטין, 22 באוגוסט 2010; אתר מוסד שהיד פלסטין, 7 ביולי 2011; אתר צידא סיטי, 25 בספטמבר 2018). למנכ”ל כפופים כמה גופים, ביניהם מחלקת הערבות [ההדדית], מחלקת המשפחות וכן נציגי מוסד שהיד פלסטין בסוריה וברצועת עזה.

• מייסדי האגודה כפי שפורטו ברישיון להקמתה הם:
  • מחמד אחמד ברג’אוי, אשר שימש גם נציג האגודה בפני ממשלת לבנון. ברג’אוי הינו אחד ממייסדי אגודת הצדקה האסלאמית וועדת אלאמדאד (גוף של חזבאללה העוסק בצדקה), והוא שימש כיו”ר האגודה (אתר החדשות המקומי של העיירה אלח’יאם, 20 באוקטובר 2008; אתר אגודת אלאמדאד, פברואר 2019).
  • עבד אלחלים אבראהים עטוי, הוא אחד ממייסדי אגודת הצדקה האסלאמית וועדת אלאמדאד המזוהה עם חזבאללה ואיראן. שימש כחבר המועצה המדינית של חזבאללה (עדכני למאי 2011) (אתר אלח’יאם, 20 באוקטובר 2008; אתר ג’נוביה, 2 במאי 2011).
  • בלאל אחמד נעים. לא נמצאו פרטים נוספים אודותיו.
  • מחמד וג’יה צאלח, שימש במאי 2009 כאחראי חזבאללה בצפון לבנון. באוקטובר 2017 היה חבר המועצה המדינית של חזבאללה (אתר LebanonFiles, 11 במאי 2009; אתר החדשות המקומי של ביבלוס, 9 באוקטובר 2017).
  • שיח’ עבאס מחמד צאדק חרב, אמאם העיירה אלחלוסיה בדרום לבנון, מזוהה עם חזבאללה. היה כלוא בעבר בכלא אנצאר (אלעהד, 9 ביולי 2015; אלעהד, 3 באפריל 2019).
  • ד”ר מוסא מחמד שרארה. לא נמצאו פרטים נוספים אודותיו.

הגדרת מוסד שהיד פלסטין ע”י ארה”ב כקרן המסייעת לארגון טרור

• משרד האוצר של ארה”ב מתייחס למוסד השהיד בלבנון ולמוסד השהיד-פלסטין, שתי שלוחות של קרן השהיד האיראנית, כאל מקשה אחת. בשנת 2007 הגדיר משרד האוצר האמריקאי את שתיהן כקרנות המסייעות לארגוני הטרור.
• על פי הודעת משרד האוצר (24 ביולי 2007) קרן השהיד האיראנית הינו ארגון אשר: “channels financial support from Iran to several terrorist organizations in the Levant, including Hizballah, Hamas, and the Palestinian Islamic Jihad (PIJ). To this end, the Martyrs Foundation established branches in Lebanon staffed by leaders and members of these same terrorist groups. Martyrs Foundation branches in Lebanon has also provided financial support to the families of killed or imprisoned Hizballah and PIJ members, including suicide bombers in the Palestinian territories”.

The post מוסד שהיד פלסטין: מוסד של חזבאללה הפועל בלבנון ומשמש צינור להעברת כספים איראנים למשפחות שהידים פלסטינים appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקר (ככל הנראה במהלך פברואר) בסוריה, לראשונה מאז נכנס לתפקידו בעקבות חיסול קאסם סלימאני בראשית ינואר. במהלך ביקור סייר קאא’ני בזירות הלחימה השונות בהן פועלים כוחות משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפרו-איראניות. בתוך כך דיווחו מקורות סורים באזור דיר אלזור, כי שיירות של “עולי רגל” איראנים ועיראקים ממשיכות לעבור לסוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל שבין סוריה לעיראק חרף החלטת ממשלת סוריה לסגור את מעברי הגבול בין סוריה לירדן ולעיראק.
• בעיראק קיים מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ביקור רשמי בן יומיים במהלכו נפגש עם בכירים בממשל העיראקי ועם ראשי הזרמים הפוליטיים בעיראק. שמח’אני הדגיש את הצורך בהמשך המאבק להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק. שליחות שמח’אני לבגדאד, כמו גם טענות ראש ממשלת עיראק לשעבר, איאד אלעלאוי, כי יועצו הבכיר של מנהיג איראן, עלי-אכבר ולאיתי, התערב לאחרונה במגעים להקמת ממשלה חדשה בעיראק, עשויות להעיד על כך, שבעקבות חיסול סלימאני הועברו חלק מסמכויותיו, בעיקר בתחום הפוליטי, לידי בכירים איראנים אחרים.
• בתוך כך, ניכרת הסלמה בעימות בין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק לכוחות הקואליציה המערבית בעקבות שורת תקיפות, שבוצעו באמצעות ירי רקטות לעבר בסיסים בו שוהים כוחות אמריקאים. בתקיפה, שבוצעה ב-11 במרץ לעבר הבסיס הצבאי אלתאג’י שמצפונית לבגדאד, נהרגו שני חיילים אמריקאים וחייל בריטי ובתקיפה נוספת, שבוצעה לעבר הבסיס ב-14 במרץ, נפצעו כמה חיילים עיראקים ואמריקאים. תקיפה נוספת בוצעה ב-17 במרץ לעבר בסיס בסמאיה שמדרומית לבגדאד. דובר משרד החוץ האיראני הכחיש מעורבות איראנית בתקיפות אלה והצהיר, כי על נשיא ארצות-הברית לבחון את נוכחות כוחותיו באזור במקום לעסוק בהאשמות “חסרות בסיס”.
• במישור הכלכלי, מנסים בכירים איראנים להמעיט בחומרת הפגיעה בקשרי המסחר בין איראן לעיראק בעקבות התפרצות הקורונה. ראש לשכת המסחר המשותפת לשתי המדינות אמר, כי גבולות עיראק לא נסגרו באופן מוחלט למעבר סחורות איראניות וכי איראן עדיין יכולה להשתמש במעברי הגבול הצפוניים ובאופן חלקי גם במעברי הגבול הדרומיים לצורך העברת סחורות לעיראק.

המעורבות האיראנית בסוריה

• העיתון הערבי “אלערבי אלג’דיד” פרסם מידע מעדכן בנוגע לביקור, שקיים לאחרונה מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, בסוריה. זהו ביקורו הראשון של קאא’ני בסוריה מאז נכנס לתפקידו בעקבות חיסול קאסם סלימאני בראשית ינואר. בכתבה, שפרסם העיתון (9 במרץ), נכתב, כי הביקור התקיים בסוף חודש פברואר 2020 ובמהלכו סייר קאא’ני בזירות הלחימה בהן פועלים כוחות משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות. קאא’ני ביקר באזור הכפרי שממערב לחלב בסמוך לכפרים השיעים נבל ואלזהראא’, באזור הכפרי שמדרום לחלב בסביבות העיירה ח’אן טומאן ובבסיס האיראני ג’בל עזאן שמדרום לחלב. כמו כן סייר קאא’ני במחוזות אדלב, חמאה ולאד’קיה.

• בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית “מהר” (Mehr, 10 במרץ), אמר עמר רחמון (Omar Rahmon), חבר ועדת הפיוס הלאומי הסורית, כי ביקורו של קאא’ני בסוריה העביר מסר חשוב לשחקנים האזוריים והבינלאומיים ומעיד על המשך תמיכתה של איראן בממשלה הסורית וב”חזית הההתנגדות” ועל נחישותה לשמר את נוכחותה במערכה נגד הטרור גם לאחר חיסול סלימאני.
• מקורות סורים באזור דיר אלזור דיווחו, כי חרף החלטת ממשלת סוריה לסגור את מעברי הגבול בין סוריה לירדן ולעיראק בעקבות התפרצות נגיף קורונה, נמשכת תנועה של איראנים ועיראקים דרך מעבר הגבול אלבוכמאל שבין סוריה לעיראק. אתר החדשות הלבנוני אלמדן דיווח (12 במרץ) מפי מקורות מקומיים באזור, כי שיירות של “עולי רגל” איראנים ועיראקים ממשיכות לעבור לסוריה ולהסתובב ברחבי המדינה חרף דאגת התושבים המקומיים.
• ב-18 במרץ דיווחו אמצעי תקשורת איראנים, כי לוחם משמרות המהפכה, מהראן עזיזאני (Mehran Azizani), שהיה שבוי בידי ארגון ג’בהת אלנצרה (קרי, המטה לשחרור אלשאם) במשך כשלושה שבועות, הוצא להורג. על-פי הדיווחים באיראן, הלוחם נשלח לסוריה בתחילת מלחמת האזרחים במדינה (פארס, 18 במרץ).

המעורבות האיראנית בעיראק

• מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח’אני (Ali Shamkhani), הגיע ב-7 במרץ לביקור בן יומיים בעיראק בראש משלחת מדינית-ביטחונית. במהלך הביקור נפגש שמח’אני עם בכירים בממשל העיראקי, בהם הנשיא ברהם צאלח, ראש הממשלה בפועל עאדל עבד אלמהדי, יו”ר הפרלמנט מחמד אלחלבוסי, ראש המודיעין העיראקי מצטפא אלכאט’מי, שר הבריאות ג’עפר עלאוי וראשי הזרמים הפוליטיים בעיראק, ודן עימם בסוגיות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות. עם הגיעו לבגדאד הצהיר שמח’אני, כי דמם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס, שחוסלו על-ידי ארצות-הברית בראשית ינואר, הוא הערבון לקשר הבלתי-ניתק בין שני העמים באיראן ובעיראק.
• בפגישה עם היועץ לביטחון לאומי של ראש ממשלת עיראק, פאלח פיאד, הביע שמח’אני את נכונות ארצו לסייע לעיראק במאבק נגד מגפת הקורונה. כמו כן שיבח מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי את ההחלטה, שהתקבלה בפרלמנט העיראקי הדורשת את נסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה. הוא ציין, כי הממשלה, הכוחות המזוינים והעם העיראקי הוכיחו במערכה המוצלחת שניהלו נגד דאעש, כי אין הם זקוקים לנוכחות צבאית זרה בארצם כדי להבטיח את ביטחונם (פארס, 8-7 במרץ).

• עם שובו לטהראן צייץ שמח’אני בטוויטר (13 במרץ), כי במהלך ביקורו בבגדאד ביקש מהרשויות לסייע באיתור סוכנים מקומיים, שסייעו לאמריקאים בחיסול קאסם סלימאני ואבו מהדי אל-מהנדס.
• משרד החוץ האיראני גינה את תקיפות ארצות-הברית ב-12 במרץ נגד יעדים של המיליציות הנתמכות על-ידי איראן בעיראק בעקבות הירי הרקטי, שבוצע ב-11 במרץ לעבר המחנה הצבאי אלתאג’י שמצפונית לבגדאד, בו שוהים כוחות אמריקאים, במהלכו נהרגו שני חיילים אמריקאים וחייל בריטי. ב-14 במרץ התבצעה מתקפה נוספת על בסיס אלתאג’י, במהלכה נורו כמה עשרות רקטות ושהביאה לפציעתם של כמה חיילים עיראקים ואמריקאים. התארגנות עיראקית בלתי מוכרת בשם “חבורת המורדים” (עצבת אלת’אא’רין) קיבלה אחריות על תקיפת הבסיס. ב-17 במרץ בוצעה מתקפה שלישית של רקטות בתוך פחות משבוע, הפעם לעבר בסיס בסמאיה שמדרומית לבגדאד, בו מוצבים כוחות הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש.
• דובר משרד החוץ, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), אמר, כי ארצות-הברית אינה יכולה להטיל על אחרים את האחריות להשלכות נוכחותה הבלתי חוקית בעיראק ולתגובת העם העיראקי לחיסול ולהרג המפקדים והלוחמים העיראקים. עוד נאמר בהודעת משרד החוץ האיראני, כי על הנשיא טראמפ לבחון באופן רציני את נוכחות והתנהגות כוחותיו באזור במקום לעסוק בצעדים מסוכנים ובהאשמות חסרות בסיס (פארס, 13 במרץ). בתקיפות האמריקאיות לעבר יעדים של מיליציות פרו-איראניות במחוזות צלאח אל-דין, באבל וכרבלאא’ שמדרומית לבגדאד ובמחוז אלבצרה שבדרום-מזרח המדינה נהרגו כמה לוחמים במיליציות השיעיות העיראקיות. משרד ההגנה האמריקאי אישר, כי התבצעו לפחות חמש תקיפות של אתרים השייכים לחזבאללה העיראקי וכי בין היעדים שהותקפו מחסני תחמושת, שהכילו כלי נשק בהם נעשה שימוש נגד כוחות ארצות-הברית והקואליציה המערבית (רויטרס, 13 במרץ).
• איראן טרם הגיבה רשמית למינויו של מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, לתפקיד ראש ממשלת עיראק. התקשורת האיראנית דיווחה, עם זאת, על התנגדות הקבוצות השיעיות בעיראק, ובהן סיעת אלפתח המייצגת את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, למינויו של אלזרפי על-ידי נשיא עיראק, ברהם צאלח (פארס, 18 במרץ).
• ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, יחיא אלאסחאק (Yahya Al-e Eshaq), אמר בריאיון לאתר החדשות הכלכלי “אקתצאד אונליין” (15 במרץ), כי קשרי המסחר בין איראן לעיראק נמשכים חרף התפרצות הקורונה. הוא ציין, כי גבולות עיראק לא נסגרו למעבר סחורות איראניות וכי גם במצב של סגירת חלק ממעברי הגבול, יהיה ניתן להמשיך בייצוא המוצרים האיראנים דרך מעברים אחרים. הוא הוסיף, כי הגבולות הצפוניים בין שתי המדינות עדיין פתוחים וכי הגבולות הדרומיים סגורים לעיתים. אלאסחאק הדגיש, כי אף על-פי שהקשרים הכלכליים בין שתי המדינות נפגעו בטווח הקצר, הם ישובו בטווח הארוך למסלולם הרגיל. שתי המדינות מנסות, לדבריו, לפתור את הבעיות הרפואיות הקשורות לקורונה על מנת להמשיך במסחר ביניהן.

The post מבט לאיראן (8 במרץ 2020 – 22 במרץ, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

מאת ד”ר רז צימט

עיקרי הדברים

• משבר הקורונה מצא את איראן באחת התקופות הקשות בתולדותיה. נסיגת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות עימן מתמודדת המדינה ודירדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. הירידה החדה במחירי הנפט מאיימת להחריף אף יותר את מצוקתה הכלכלית של איראן. גם סגירת גבולותיה של איראן עם מדינות שכנות בעקבות התפרצות הנגיף גובה מאיראן מחיר כלכלי כבד, שהשפעותיו צפויות להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי.

• בסוריה, נאלצת איראן להתמודד עם משבר הקורונה בתקופה המתאפיינת בהגברת המעורבות האיראנית בלחימה באזור אדלב ובמאמץ איראני להעביר מסר של “עסקים כרגיל” לאחר חיסולו של קאסם סלימאני. בפעילותה בסוריה נאלצת איראן להתמודד בפני קשיים ואילוצים הנובעים מהמשך פעילות ישראל ותורכיה במרחב הסורי. בשלב זה מוקדם להעריך את השפעת הקורונה על מאפייני הפעילות האיראנית בסוריה, אף כי קיימות אינדיקציות ראשוניות העשויות להצביע על ירידה מסוימת בהיקף העברת נשק איראני לסוריה. התפרצות הקורונה אינה רק מציבה קשיים נוספים בפני פעילות איראן בסוריה, אלא עלולה אף לסכן את חייהם של לוחמי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפרו-איראניות הפועלים בסוריה.
• בעיראק, תופס משבר הקורונה את איראן בעיצומה של מערכה מתמשכת לשימור השפעתה הפוליטית, הכלכלית והצבאית במדינה על רקע הריגתם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס והמאמצים הגוברים מצד איראן ושלוחיה להוציא את הכוחות האמריקאים מהמדינה. מאמצים אלה ניכרים היטב במתיחות הצבאית הגוברת בשבועות האחרונים בעיראק בין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לכוחות האמריקאים המוצבים במדינה. הודעת ארצות-הברית על שינוי בפריסת כוחותיה בעיראק עשויה לעודד את טהראן להמשיך ואף להגביר את הלחץ הצבאי על הכוחות האמריקאים באמצעות המיליציות השיעיות הפועלות בחסותה במטרה לזרז את נסיגת הכוחות האמריקאים. בתוך כך, גובר החשש בטהראן מפני האפשרות להקמת ממשלה חדשה בבגדאד על-ידי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, הנחשב למקורב לארצות-הברית ונתמך על-ידה. במקביל, פועלת איראן להבטיח עד כמה שניתן את המשך המסחר בינה לעיראק במאמץ לשמר את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה בעיראק חרף התפרצות המגפה.
• מוקדם להעריך האם המשטר האיראני, שכבר הוכיח בעבר יכולת עמידה בפני משברים, יצליח להכיל גם את המשטר הנוכחי וכיצד תשפיע מגפת הקורונה על סדר העדיפויות הלאומי של ההנהגה האיראנית. בשלב זה, איראן אינה זונחת את מאמציה להשפיע על ההתפתחויות במזרח התיכון, במיוחד בעיראק ובסוריה. כמו כן, לא ניתן להצביע על נכונות איראן לסגת מיעדיה האסטרטגיים, ובכלל זה בנוגע למדיניותה האזורית, חרף המשבר המחריף כתוצאה מהתפרצות הקורונה. זאת ועוד, בדומה למשברים אחרים עימם התמודדה איראן בעבר, מנוצל גם המשבר הנוכחי על-ידי משמרות המהפכה לחזק את מעורבותם בניהול ענייני המדינה. משקלם הגובר של משמרות המהפכה ושל החוגים הרדיקלים באיראן על חשבון החוגים הפרגמטיים בהובלת הנשיא רוחאני, שמעמדו הפוליטי נשחק באופן משמעותי בשנתיים האחרונות, עשוי לחזק אף יותר את הקו המיליטנטי בהנהגת איראן.
• ככל שמשך המשבר הבריאותי והכלכלי יתארך, עשויות מגפת הקורונה והמצוקה הכלכלית של איראן לכפות על המשטר האיראני לבצע הערכת מצב עדכנית ולבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. להערכתנו, אף כי לא צפוי שינוי משמעותי ביעדי העל האסטרטגיים של איראן, היא עשויה להתקשות לאורך זמן במימון פעילותה האינטנסיבית המתמשכת במזרח התיכון המעוררת כבר כיום ביקורת פנימית בתוך איראן, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי המחריף.

השפעת משבר הקורונה ומצוקתה הכלכלית של איראן על מצבה האסטרטגי

• משבר הקורונה מציב את איראן בפני אחד האתגרים הקשים ביותר שידעה מעולם. נסיגת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות הכלכליות החריפו את המצוקות עימן מתמודדת המדינה ודירדרו את מצבה הכלכלי לשפל חסר תקדים. השפעתה הכלכלית של המגפה חמורה במיוחד, משום שהיא מאיימת לפגוע גם במגזרים בהם השפעת הסנקציות היתה מוגבלת למדי, למשל תיירות, מסחר פנים וייצוא מוצרים שאינם נפט. השלטונות משתדלים אומנם לספק פתרונות מיידיים לאזרחים, למשל חבילת סיוע לשלושה מיליון אזרחים נעדרי הכנסה קבועה, ומתן הלוואות בתנאים נוחים לבעלי עסקים, אך ברור כי אין בידיהם פתרונות לטווח הארוך.
• לראשונה מאז 1962, נאלצו שלטונות איראן לבקש הלוואה בסך חמישה מיליארד דולרים מקרן הסיוע המהיר, שהקימה קרן המטבע הבינלאומית. הממשל האמריקאי כבר הודיע, כי חרף משבר הקורונה, אין לו כל כוונה להקל על הסנקציות שהטיל על איראן או לרכך את אסטרטגיית “מקסימום הלחצים” נגדה. הירידה החדה במחירי הנפט מאיימת להחריף אף יותר את מצבה הכלכלי של איראן. גם סגירת גבולותיה של איראן עם מדינות שכנות בעקבות התפרצות הנגיף גובה מאיראן מחיר כלכלי כבד, שהשפעותיו צפויות להימשך גם בחלוף המשבר הבריאותי, שגבה עד כה את חייהם של יותר מ-1,800 איראנים.
• למצוקה הכלכלית מתווספות גם השלכות הריגתו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, בראשית ינואר 2020. הריגתו הנחיתה מכה קשה על יכולתה של איראן לקדם את יעדיה האסטרטגיים במזרח התיכון, לכל הפחות בטווח הקצר, והיא מחייבת אותה לבחון מחדש את מדיניותה, במיוחד לנוכח האתגרים החיצוניים והפנימיים בפניהם היא ניצבת בשנים האחרונות.
• זאת ועוד, התפשטות נגיף הקורונה מאיראן למדינות נוספות באזור עשויה גם היא להגביר את הביקורת נגדה והאשמתה כנושאת במידה רבה באחריות להתפרצות הנגיף. זאת, לאחר שהתעכבה מאוד בנקיטת צעדים דרושים, כגון הטלת סגר ועצירת הטיסות בין איראן לסין, שעשויים היו לבלום את התפשטות המגפה. הביקורת נגד מחדלי איראן בהתמודדות עם הנגיף מחזקת את הקולות בעולם הערבי בגנות החדירה האיראנית ומעורבותה בעולם הערבי, שנשמעו בבירור בהפגנות המחאה בחודשים האחרונים בעיראק, ובמידה פחותה גם בלבנון.

פעילות איראן בסוריה על רקע משבר הקורונה

• בפעילותה בסוריה נאלצת איראן להתמודד בפני קשיים ואילוצים הנובעים מהמשך פעילות ישראל ותורכיה במרחב הסורי. פעילות ישראל נגד ההתבססות האיראנית פגעה ביעדים איראנים, הצליחה להאט את קצב ההתבססות הצבאית בסוריה ולעכב את הצטיידות חזבאללה בטילים מדויקים והקשתה על איראן לספק מענה איכותי לתקיפות הישראליות. גם פעילות תורכיה במרחב אדלב מציבה אתגר גובר בפני פעילות איראן בסוריה. על רקע העימות הגובר בין תורכיה לכוחות התומכים במשטר אסד במרחב אדלב, נאלץ “מרכז הייעוץ הצבאי האיראני בסוריה” לפרסם בראשית מרץ הודעה חריגה, שבה איים להגיב על המשך התקיפות התורכיות באזור, בהן נהרג איש דת איראני וכמה לוחמים של חזבאללה והמיליציות השיעית הפרו-איראניות (תסנים, 1 במרץ 2020).
• במאמץ להפגין המשכיות בעקבות חיסול סלימאני, קיים לאחרונה מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקור בסוריה, לראשונה מאז נכנס לתפקידו. במהלך הביקור שהתקיים, ככל הנראה, בסוף חודש פברואר 2020, סייר קאא’ני בזירות הלחימה בהן פועלים כוחות משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות הפרו-איראניות. הוא ביקר באזור הכפרי שממערב לחלב, בסמוך לכפרים השיעים נבל ואלזהראא’, באזור הכפרי שמדרום לחלב, בסביבות העיירה ח’אן טומאן, ובבסיס האיראני ג’בל עזאן שמדרום לחלב. כמו כן, סייר קאא’ני במחוזות אדלב, חמאה ולאד’קיה. בריאיון לסוכנות הידיעות האיראנית “מהר” (Mehr, 10 במרץ 2020), אמר עמר רחמון (Omar Rahmon), חבר ועדת הפיוס הלאומי הסורית, כי ביקור קאא’ני נועד להעביר מסר חשוב כי איראן נחושה להמשיך בתמיכתה בממשלה הסורית וב”חזית ההתנגדות” ולשמר את נוכחותה במדינה גם לאחר חיסול סלימאני.

• בשלב זה, מוקדם להעריך את השפעת הקורונה על מאפייני הפעילות האיראנית בסוריה, אף כי קיימות אינדיקציות ראשוניות העשויות להצביע על ירידה מסוימת בהיקף העברת נשק איראני לסוריה. בימים האחרונים נעשה שימוש במטוסים איראנים, המשמשים בשגרה להעברת אמצעי לחימה מטהראן לדמשק על-ידי משמרות המהפכה, לצורך העברת ציוד רפואי משנג’ן שבסין לאיראן (חשבון הטוויטר @Gerjon_, 22-21 במרץ 2020). חברת “מאהאן אייר” הקשורה למשמרות המהפכה ממשיכה אומנם בטיסותיה לדמשק, אך תוך שימוש במטוס קטן יותר מדגם Avro RJ85 (חשבון הטוויטר @ava_today, 18 במרץ 2020).

• התפרצות הקורונה אינה רק מציבה קשיים נוספים בפני פעילות איראן בסוריה, אלא עלולה אף לסכן את חייהם של לוחמי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציות השיעיות הפרו-איראניות הפועלות בסוריה, הגם שרק ב-22 במרץ אישרו שלטונות סוריה מקרה ראשון של הידבקות בנגיף במדינה. שני רופאים בבית החולים תשרין בדמשק דיווחו לאחרונה, כי כמה לוחמים זרים במיליציות השיעיות טופלו במתקן רפואי מאובטח לאחר שפיתחו תסמינים של קורונה. עדויות אלה מצטרפות לדיווחים של מקורות אופוזיציה סורים על התפשטות הנגיף בקרב לוחמי המיליציות השיעיות בסוריה (Syria in Context, 17 במרץ 2020).
• דומה כי התנועה הנמשכת של אזרחים ולוחמים מאיראן, מעיראק ומלבנון לתוך סוריה מגבירה את הסבירות להתפרצות הוירוס במדינה, במיוחד לנוכח מצבה הרעוע של מערכת הבריאות הסורית. אתר החדשות הלבנוני אלמדן דיווח (12 במרץ 2020) מפי מקורות מקומיים באזור דיר אלזור, כי חרף החלטת ממשלת סוריה לסגור את מעברי הגבול בין סוריה לירדן ולעיראק בעקבות התפרצות הנגיף, נמשכת תנועה של איראנים ועיראקים דרך מעבר הגבול אלבוכמאל שבין סוריה לעיראק. על-פי דיווח זה, שיירות של “עולי רגל” איראנים ועיראקים ממשיכות לעבור לסוריה ולהסתובב ברחבי המדינה חרף דאגת התושבים המקומיים.

פעילות איראן בעיראק על רקע משבר הקורונה

• בשבועות האחרונים ניכרת החרפה בעימות בין המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לכוחות הקואליציה המערבית בעקבות שורת תקיפות, שבוצעו באמצעות ירי רקטות לעבר בסיסים בו שוהים כוחות אמריקאים. בתקיפה, שבוצעה ב-11 במרץ לעבר הבסיס הצבאי אלתאג’י שמצפונית לבגדאד, נהרגו שני חיילים אמריקאים וחיילת בריטית, ובתקיפה נוספת, שבוצעה לעבר הבסיס ב-14 במרץ, נפצעו כמה חיילים עיראקים ואמריקאים. תקיפה נוספת בוצעה ב-17 במרץ לעבר בסיס בסמאיה שמדרומית לבגדאד. דובר משרד החוץ האיראני הכחיש מעורבות איראנית בתקיפות אלה והצהיר, כי על נשיא ארצות-הברית לבחון את נוכחות כוחותיו באזור במקום לעסוק בהאשמות “חסרות בסיס” (פארס, 13 במרץ 2020).
• בתוך כך, הודיעה ארצות-הברית על שינוי בפריסת כוחותיה בעיראק, ובכלל זה פינוי שלושה בסיסים קטנים והתכנסות הכוחות בבסיסים גדולים, שההגנה עליהם תתוגבר. במסגרת זו העבירו האמריקאים את השליטה על בסיס אלקאא’ם לידי צבא עיראק. דובר הצבא העיראקי הצהיר, כי זהו השלב הראשון בתהליך יציאת הכוחות האמריקאים (BBC, 16 במרץ 2020; rudaw, 19 במרץ 2020). הדיווחים על צמצום הנוכחות האמריקאית בעיראק, כמו גם ההסכם שחתמה ארצות-הברית עם הטאלבאן, שיביא לצמצום הדרגתי של הכוחות האמריקאים באפגניסטאן, עלולים לעודד את טהראן להמשיך ואף להגביר את הלחץ הצבאי על הכוחות האמריקאים בעיראק באמצעות המיליציות השיעיות הפועלות בחסותה במטרה לזרז את נסיגת הכוחות האמריקאים מהמדינה. לכך עשויה לתרום גם הערכה איראנית, כי נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, עסוק בעצמו במשבר הקורונה ויתקשה לפעול צבאית נגד איראן בנסיבות הנוכחיות.
• בזירה הפוליטית, ממשיכה איראן במאמציה להשפיע על תהליך הקמת הממשלה החדשה בבגדאד, במיוחד על רקע החשש בטהראן מפני האפשרות כי מושל נג’ף לשעבר, עדנאן אלזרפי, שמונה במחצית מרץ לתפקיד ראש ממשלת עיראק, יצליח בהקמת ממשלה חדשה. מינויו של אלזרפי, הנחשב למקורב לארצות-הברית ונתמך על-ידה, מעורר התנגדות בקרב חלק מהקבוצות השיעיות בעיראק, ובראשן הסיעות המייצגות את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות.
• ביטוי למאמץ האיראני להשפיע על ההתפתחויות הפוליטיות באיראן ניתן למצוא בביקור, שקיים לאחרונה מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, בעיראק, במהלכו נפגש עם בכירים בממשל העיראקי ועם ראשי הזרמים הפוליטיים במדינה. שמח’אני הדגיש את הצורך בהמשך המאבק להוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק. שליחותו לבגדאד, כמו גם טענות ראש ממשלת עיראק לשעבר, איאד אלעלאוי, כי יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי, התערב לאחרונה במגעים להקמת ממשלה חדשה בעיראק (bultannews.com, 3 במרץ 2020), עשויות להעיד על כך, שבעקבות חיסול סלימאני הועברו חלק מסמכויותיו, בעיקר בתחום הפוליטי, לידי בכירים איראנים אחרים.

• במקביל פועלת איראן להבטיח עד כמה שניתן את המשך המסחר בין שתי המדינות במאמץ לשמר את האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה בעיראק. בימים האחרונים ביקר שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), בשניים ממעברי הגבול המחברים בין שתי המדינות: מעבר הגבול העיראקי זרבאטיה (Zurbatiyah) ומעבר הגבול האיראני מהראן (Mehran) ודן עם האחראים לשני המעברים בדרכים להקל על העברת סחורות ונוסעים בין איראן לעיראק לנוכח התפרצות הקורונה. בביקור, אליו התלווה הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נפגש השגריר גם עם מושלי מחוזות כרמאנשאה ואילאם שבמערב איראן והדגיש את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין איראן לעיראק דרך מעברי הגבול הממוקמים במחוזות אלה (אירנ”א, 21 במרץ 2020).

The post הערכה ראשונית של השפעת משבר הקורונה על פעילותה האזורית של איראן appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• דיווחים נוספים על המשך התפרצות נגיף הקורונה בקרב המיליציות הפרו-איראניות הפועלות בסוריה. מקורות אופוזיציה סורים דיווחו, כי כמה עשרות לוחמים במיליציות השיעיות הועברו לטיפול רפואי באזור דמשק לאחר שנדבקו בנגיף.
• נמשכת העברת ציוד רפואי מסין לאיראן במטוסים איראנים, ששימשו בעבר להעברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה. עם זאת, נמשכות טיסות איראניות גם בציר טהראן-דמשק, ככל הנראה לצורך העברת ציוד ואמצעי לחימה.
• איראן עוקבת בדריכות אחר הדיווחים בנוגע להיערכות אמריקאית אפשרית לפעולה צבאית משמעותית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק. על רקע דיווחים אלה, הזהירו בכירים איראנים, בהם מפקד משמרות המהפכה ומזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, את ארצות-הברית מפני פעולה כזו וקראו לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק.
• בצל המתיחות הגוברת בעיראק והמגעים הנמשכים להקמת ממשלה חדשה בבגדאד, קיים מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, ביקור בבגדאד. על-פי דיווחים בתקשורת הערבית, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות איראן ממועמדותו של המיועד לתפקיד ראש הממשלה, עדנאן אלזרפי.
• משרד האוצר האמריקאי הודיע על הטלת סנקציות חדשות על 20 ישויות וארגונים באיראן ובעיראק בשל מעורבותם במימון משמרות המהפכה והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק.

המעורבות האיראנית בסוריה

• אתר החדשות הלבנוני אלמדן דיווח (23 במרץ 2020) מפי עבד אלסלאם עבד אלרזאק, מפקד לשעבר בצבא הסורי החופשי, כי רוסיה הפרידה בין כוחות הצבא הסורי, ובמיוחד אלה הנתמכים על-ידה, לבין המיליציות הפרו-איראניות הפועלות במדינה מחשש להתפשטות נגיף הקורונה בקרב הכוחות המזוינים הסורים והכוחות הצבאיים הרוסים במדינה. המפקד ציין, כי מוצבים של גיס 5 ודיביזיה 25 למשימות מיוחדות, הנתמכים על-ידי רוסיה, הופרדו ממוצבים של המיליציות השיעיות בעקבות דיווחים על התפרצות הנגיף בקרב לוחמי המיליציות. אמינותו של דיווח זה אינה ברורה.
• במקביל, ממשיכים מקורות אופוזיציה סורים לדווח על התפשטות הקורונה בקרב לוחמי המיליציות השיעיות. לפי דיווחים אלה, הועברו כמה עשרות לוחמים במיליציות הפרו-איראניות לטיפול רפואי באזור דמשק לאחר שנדבקו בנגיף (אוריינט ניוז, 28 במרץ 2020) . רופאים בבית החולים תשרין בדמשק דיווחו, אף הם, לאחרונה, כי כמה לוחמים זרים במיליציות השיעיות טופלו במתקן רפואי מאובטח לאחר שפיתחו תסמינים של קורונה (Syria in Context, 17 במרץ 2020).
• בעקבות התפרצות הקורונה, נמשך השימוש במטוסים איראנים, ששימשו בעבר להעברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה, לטובת העברת ציוד רפואי מסין לאיראן. מטוסים של חברת פארס קשם אייר (Fars Qeshm Air), ששימשו בעבר לביצוע טיסות מטען מאיראן לסוריה, העבירו במחצית השנייה של חודש מרץ ציוד רפואי משנג’ן שבסין לאיראן (akhbaralaan.net, 26 במרץ). עם זאת, נמשכות טיסות איראניות גם בציר טהראן-דמשק, ככל הנראה לצורך העברת ציוד ואמצעי לחימה (חשבון הטוויטר @obretix, 27 במרץ 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• אמצעי התקשורת באיראן הבליטו את הדיווחים אודות היערכות אמריקאית אפשרית לפעולה צבאית משמעותית נגד המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק. העיתון “ניו-יורק טיימס” דיווח (27 במרץ 2020), כי משרד ההגנה האמריקאי הינחה את הפיקוד הצבאי להיערך לתקיפת המיליציה השיעית “גדודי חזבאללה” בעקבות שיגורי הטילים, שבוצעו בשבועות האחרונים לעבר כוחות אמריקאים המוצבים בבסיסים צבאיים בעיראק. הפרסום גם דיווח על חילוקי דעות בצמרת הביטחונית בארצות-הברית בנוגע לתגובה הרצויה לנוכח ההסלמה האחרונה בעיראק. העיתון אלקדס אלערבי דיווח (30 במרץ), כי המיליציות הפרו-איראניות החלו לנקוט בצעדי זהירות ביטחוניים מחשש לתקיפה אווירית אמריקאית. על-פי דיווח זה, הן הפחיתו את מספר הלוחמים, פינו חלק מהציוד הצבאי ועברו לנוע ברכבים בלתי מזוהים. העיתון ציטט קצין במודיעין הצבאי העיראקי שמסר, כי חלק מהפעילים נסוגו מהבסיסים וכי הנהגת המיליציות השיעיות קראה לאנשי המיליציות לסגת ממחסומים בהם שהו קודם לכן.
• על רקע הדיווחים בנוגע לאפשרות פעולה אמריקאית נגד המיליציות השיעיות בעיראק, הזהיר מפקד משמרות המהפכה, חסין סלאמי, את ארצות-הברית מפני פעולה כזו. בריאיון טלוויזיוני לרגל “יום משמרות המהפכה” אמר סלאמי, כי האפשרות היחידה שיש בידי האמריקאים היא לעזוב את האזור וכי נוכחותם באזור מזיקה גם לעצמם וגם לעמי האזור. לדבריו, האמריקאים חשבו, שחיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס יכבה את “לפיד ההתנגדות” ושהם יוכלו לשנות את התנאים הפוליטיים והביטחוניים באזור, אך למעשה החיסול הביא להגברת הלחץ לנסיגת האמריקאים מעיראק. סלאמי קרא לשלטונות האמריקאים לדאוג לחייהם של אזרחי ארצם המתים מהקורונה בניו-יורק ובמדינות אחרות של ארצות-הברית במקום לחשוב על “תסריטים הוליוודים” והרג אזרחים בעיראק (דפאע פרס, 28 במרץ 2020).
• ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האיראנים, מחמד באקרי (Mohammad Baqeri), אמר, כי איראן עוקבת בדריכות אחר תנועות הכוחות האמריקאים בעיראק ובמפרץ הפרסי. הוא ציין, כי התקיפות שבוצעו נגד בסיסים אמריקאים בעיראק בשבועות האחרונים הן “תגובה טבעית” מצד העם וכוחות ההתנגדות בעיראק לחיסול קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס ואינן קשורות לאיראן.  באקרי הזהיר את ארצות-הברית, כי האיום הקטן ביותר על ביטחונה של איראן ייענה בתגובה חריפה (תסנים, 2 באפריל).
• מזכיר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, מחסן רזאא’י (Mohsen Rezaei), התייחס, אף הוא, לאפשרות לפעולה צבאית אמריקאית בעיראק וטען, כי כל פעולה צבאית בעיראק כמוה כמתקפה של דאעש וכי אין כל הבדל בין תוקפנות מצד מדינה או ארגון. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (31 במרץ) כתב רזאא’י, כי על האמריקאים לצאת מעיראק ואם לא כן, העם העיראקי יוציא אותם.
• יועצו לעניינים בינלאומיים של יו”ר המג’לס, חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), צייץ בחשבון הטוויטר שלו (31 במרץ 2020), כי התנועות הצבאיות האמריקאיות בעיראק ובאזור עשויות להיות סוג של מלחמה פסיכולוגית. הוא הזהיר, כי אם ארצות-הברית תבצע טעות צבאית חדשה, יוביל הדבר ליציאתה המהירה מהאזור ולקץ הציונות.
• גם דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), דרש את נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. הוא טען, כי הפעולות הצבאיות של ארצות-הברית בעיראק מהוות הפרה של הריבונות העיראקית ומנוגדות לדרישה הרשמית והפומבית של הממשלה, הפרלמנט והעם העיראקי ועשויות לדרדר את המצב באזור (תסנים, 1 באפריל 2020).
• יועצו הביטחוני הבכיר של מנהיג איראן ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, סיד יחיא רחים צפוי (Seyyed Yahya Rahim Safavi), התייחס, אף הוא, להתפתחויות בעיראק. במאמר פרשנות, שפרסמו סוכנויות הידיעות “תסנים” ו”פארס” המזוהות עם משמרות המהפכה (1 באפריל 2020) הזהיר צפוי, כי אם תתעלם ארצות-הברית מדרישת הפרלמנט העיראקי להוציא את כוחותיה מעיראק, יהיה עליה לשאת באחריות להשלכות נוכחותה הבלתי-חוקית בעיראק. הוא ציין, כי המצב הכלכלי והפוליטי בארצות-הברית בצל התפרצות הקורונה והבחירות המתקרבות לנשיאות מקשות על יכולתה לנהל עימות צבאי באזור. צפוי קרא לאנשי הממשל והצבא האמריקאים לשקול את השלכותיה של כל פעולה עליה יחליטו והזהיר, כי העם העיראקי, הצעירים העיראקים וקבוצות ההתנגדות מוכנים לפעול נגד כל פעולה צבאית אמריקאית.
• על רקע המתיחות הגוברת בעיראק והמגעים הנמשכים להקמת ממשלה חדשה בבגדאד, דיווחו מקורות תקשורת ערבים, כי משלחת איראנית בכירה בראשות מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, הגיעה בימים האחרונים לבגדאד. על-פי כמה דיווחים, נפגש קאא’ני עם ראשי הסיעות השיעיות בפרלמנט העיראקי, האדי אלעאמרי, נורי אלמאלכי ועמאר אלחכים, בניסיון לגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק לנוכח הסתייגות הסיעות השיעיות ואיראן ממועמדותו של המיועד לתפקיד ראש הממשלה, עדנאן אלזרפי (אלמרצד ניוז, 31 במרץ; אלאח’באר, 1 באפריל 2020). הדיווחים על ביקור קאא’ני בעיראק צוטטו גם בתקשורת האיראנית כדי להזים שמועות, שנפוצו על חיסולו לכאורה של קאא’ני בתקיפה בסוריה, שיוחסה לישראל בליל ה-31 במרץ 2020.
• שגריר איראן בעיראק, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), ביקר ב-21 במרץ 2020 במעבר הגבול העיראקי זרבאטיה (Zurbatiyah) ובמעבר הגבול האיראני מהראן (Mehran) המחברים בין שתי המדינות. השגריר נפגש עם האחראים לשני מעברים אלה ודן עימם בדרכים להקל על העברת סחורות ונוסעים בין איראן לעיראק לנוכח התפרצות הקורונה. לביקור התלווה מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), הנספח הצבאי האיראני בבגדאד. כמו כן, נפגש מסג’די עם קאסם סלימאני דשתכי (Qasem Soleimani Dashtaki), מושל מחוז אילאם (Ilam), ועם הושנג באזונד (Houshang Bazvand), מושל מחוז כרמאנשאה שבמערב איראן, והדגיש את הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין איראן לעיראק דרך מעברי הגבול הממוקמים במחוזות אלה. בפגישה עם מושל מחוז כרמאנשאה אמר השגריר, כי תפקידה המרכזי של שגרירות איראן בבגדאד הוא הרחבת הקשרים ושיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין שתי המדינות. הוא ציין, כי למחוזות השוכנים בגבול איראן-עיראק יש תפקיד חשוב בפיתוח הקשרים הכלכליים עם עיראק והביע תקווה, כי מעברי הגבול בין המדינות ייפתחו מחדש וישובו לפעילות סדירה בתום משבר הקורונה (אירנ”א, 22-21 במרץ 2020).
• משרד האוצר האמריקאי הודיע (26 במרץ 2020) על הטלת סנקציות חדשות על 20 ישויות וארגונים באיראן ובעיראק, שהיו מעורבים, לטענת הממשל האמריקאי, בניצול כלכלת עיראק למימון משמרות המהפכה והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק, בהן “גדודי חזבאללה” (כתאא’ב חזבאללה) ו”חבורות אנשי האמת” (עצאא’ב אהל אלחק). גופים אלה מעורבים, בין היתר, בהברחת אמצעי לחימה לעיראק ולתימן, בהלבנת הון, בהברחת נפט איראני ומכירת נפט איראני למשטר הסורי, בקידום תעמולה איראנית בעיראק ובהעברת תרומות ציבוריות לכוח קדס בכיסוי של תרומות למוסדות דת. אחד הגופים עליהם הוטלו סנקציות הוא “המטה לשיקום המקומות הקדושים בעיראק” המופעל על-ידי בכירי כוח קדס באיראן ובעיראק. לטענת הממשל האמריקאי, איראן מפעילה רשת חברות, שמטרתן היא גיוס ממון לטובת פעילות הטרור שלה (רויטרס, 26 במרץ 2020).
• המיועד לתפקיד ראש הממשלה הבא בעיראק, עדנאן אלזרפי, קרא לקהילה הבינלאומית לסייע לאיראן במאבק נגד נגיף הקורונה. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (29 במרץ), כתב אלזרפי, כי סיוע לאיראן יתרום למניעת “שואה הומניטרית” לעם האיראני וכי על הקהילה הבינלאומית לסייע לאיראן בהסרה או בהקלה של הסנקציות ובהגשת סיוע רפואי. הוא ציין, כי למצב באיראן השלכות בריאותיות וביטחוניות על עיראק בשל הגבול הארוך בין שתי המדינות והקשרים ביניהן.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• דובר חמאס, סאמי אבו-זהרי, גינה בחריפות את המשך הסנקציות האמריקאיות נגד איראן לנוכח התפרצות הקורונה. אבו-זהרי ציין, כי המשך הסנקציות מחריף את התפרצות המגיפה ומעמיד את מצב הבריאות באיראן בסכנה גדולה. הוא כינה את הסנקציות “פשע נגד האנושות” וקרא להסרתן כדי לאפשר לאיראן להתמודד עם הבעיות הנובעות מהתפרצות הנגיף (אלעהד, 27 במרץ 2020). קודם לכן, קרא גם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, בשיחת טלפון, שקיים עם שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, להסרת הסנקציות האמריקאיות (מהר, 21 במרץ 2020).

The post מבט לאיראן (22 במרץ – 5 באפריל, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• בצל התפרצות הקורונה, נמשכת פעילות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות הפועלות בחסות איראן בסוריה. מטוס מטען צבאי איראני זוהה בימים האחרונים בדרכו חזרה מסוריה לאיראן ומפקדה חדשה הוקמה, ככל הנראה, על-ידי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציה השיעית העיראקית אלנג’באא’ בריף חלב הדרומי כדי לנהל את הקרבות הנמשכים במחוז אדליב. עם זאת, חלק ממשאבי הלחימה האיראנים עדיין מופנים לבלימת הנגיף, למשל באמצעות העסקת לוחמים של חטיבת פאטמיון האפגאנית בסוריה בייצור מסכות מגן וכפפות.
• איראן קידמה בברכה את מינויו של ראש המודיעין העיראקי, מצטפא אלכאט’מי, לתפקיד ראש הממשלה המיועד של עיראק. דובר משרד החוץ האיראני ושגריר איראן בבגדאד איחלו לו הצלחה במאמציו לכונן ממשלה חדשה והדגישו את תמיכת איראן בריבונותה וביציבותה של עיראק. בשבועות האחרונים פעלה איראן לטרפד את מאמציו של עדנאן אלזרפי להקמת ממשלה בעיראק, בין היתר במהלך ביקורים של מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ומפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא’ני, בבגדאד.
• בתוך כך, ממשיכה איראן להדגיש את הצורך בנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק. שגריר איראן לשעבר בעיראק, חסן דנאא’יפר, הצהיר בריאיון עיתונאי, כי לארצות-הברית אין כל ברירה אלא להסיג את כוחותיה מהמדינה בהתאם לדרישת הפרלמנט העיראקי והעריך, כי נסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק תושלם בתוך פחות משנתיים.
• על רקע משבר הקורונה, הצטרפו בכירים איראנים לדרישת חמאס לשחרור אסירים פלסטינים הכלואים בבתי הכלא בישראל. ראש הרשות השופטת האיראני, אבראהים ראיסי, שוחח עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, ודרש את שחרור האסירים הפלסטינים. יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס, חסין אמיר עבדאללהיאן, נפגש עם השגריר הפלסטיני בטהראן וקרא לקהילה הבינלאומית להתגייס לעזרת הפלסטינים במאבק נגד מגפת הקורונה.

המעורבות האיראנית בסוריה

• עלי-אצע’ר חאג’י (Ali-Asghar Haji), יועצו הבכיר של שר החוץ האיראני לעניינים פוליטיים, שוחח ב-9 באפריל 2020 בטלפון עם סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ורשינין, ודן עימו בהתפתחויות הפוליטיות והצבאיות בסוריה ובמאבק בקורונה. השניים דנו בתהליך ההסדרה בסוריה וכן במצב בתימן (אירנ”א, 9 באפריל 2020).
• מקורות תעופה, העוקבים אחר טיסת מטוסים במרחבים האוויריים באזור, זיהו במחצית אפריל 2020 מטוס מטען צבאי איראני, ככל הנראה בשימוש משמרות המהפכה, ששב מסוריה לאיראן (@Gerjon, 14 באפריל 2020). בעקבות התפרצות הקורונה, נעשה שימוש במטוסים איראנים, ששימשו בעבר להעברת אמצעי לחימה מאיראן לסוריה, להעברת ציוד רפואי מסין לאיראן. בסוף חודש מרץ 2002 זוהו טיסות איראניות גם בציר טהראן-דמשק, ככל הנראה לצורך העברת ציוד ואמצעי לחימה.
• ערוץ הטלגרם של חטיבת פאטמיון האפגאנית הפועלת בחסות משמרות המהפכה בסוריה עדכן (12 באפריל 2020), כי לוחמי החטיבה בסוריה מייצרים מסכות מגן וכפפות כחלק מהמאמצים לבלום את התפשטות נגיף קורונה. על-פי דיווח זה, מועסקים לוחמי החטיבה במפעל המייצר כמה אלפי מסכות וכפפות מדי יום. חלק מהציוד מחולק בין הלוחמים בסוריה וחלקו הגדול מיוצא לאפגניסטאן.
• אתר האופוזיציה הסורי זמאן אלוצל דיווח (13 באפריל 2020), כי משמרות המהפכה, חזבאללה והמיליציה השיעית העיראקית, תנועת אלנג’באא’, הקימו בימים האחרונים מפקדה חדשה בעיירה מחארים שבריף חלב הדרומי כדי לנהל את הקרבות בעיר סראקב שבמחוז אדליב. קודם לכן דיווח האתר, כי משמרות המהפכה וחזבאללה הקימו כמה חדרי מבצעים משותפים ועמדות צבאיות חדשות בריף חלב הדרומי והמערבי ובריף אדלב המזרחי במקביל לתגבור כוחות צבאיים באזור.
• יועצו של נשיא איראן ויו”ר המועצה העליונה לאזורי סחר חופשי, מרתזא באנכ (Morteza Bank), נועד ב-14 באפריל 2020 עם שגריר סוריה בטהראן, עדנאן אלמחמוד, ודן עימו בחיזוק ההשקעות המשותפות לשתי המדינות באמצעות הקמת אזורי תעשייה ומסחר חופשיים משותפים. השגריר הדגיש במהלך הפגישה את הצורך בהגברת מעורבות המגזר הפרטי וחברות תעשיה ומסחר באיראן ובסוריה. באנכ הדגיש את נכונות איראן והחברות האיראניות, בהן חבריות פרטיות, לשתף פעולה עם סוריה בתחום אזורי הסחר החופשי כדי לקדם את שיתוף הפעולה המסחרי בין שתי המדינות (סאנ”א, 14 באפריל 2020).

המעורבות האיראנית בעיראק

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), קידם בברכה את מינויו של ראש המודיעין העיראקי, מצטפא אלכאט’מי, כראש הממשלה המיועד של עיראק. מוסוי ציין, כי איראן תמכה תמיד בעצמאותה, בריבונותה, בלכידותה הטריטוריאלית וביציבותה הפוליטית של עיראק וכי היא תומכת בהסכמות, שהושגו בין הקבוצות הפוליטיות בעיראק להטיל על כאט’מי את הרכבת הממשלה. הוא איחל לכאט’מי הצלחה בכינון ממשלה והביע תקווה, שהקמת הממשלה החדשה תבטיח את דרישות העם ואנשי הדת הבכירים בעיראק ותוביל לכינון עיראק יציבה ומאוחדת. מוסוי הדגיש את נכונות ארצו לשתף פעולה עם ממשלת עיראק במאמציה להתגבר על הבעיות בפניהן היא ניצבת ולממש את יעדי העל של אזרחי עיראק (איסנ”א, 9 באפריל 2020).
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), הביע, אף הוא, תמיכה בראש הממשלה המיועד. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (11 באפריל 2020) כתב מסג’די, כי איראן רוחשת כבוד לחוקה ולמערכת הפוליטית בעיראק וכי כל מי שנבחר בהתאם לחוק על-ידי הפרלמנט העיראקי לתפקיד ראש הממשלה, יזכה בתמיכת איראן. בריאיון לסוכנות הידיעות “אירנא” (12 באפריל 2020) אמר מסג’די, כי איראן לא תמכה באף מועמד לתפקיד ראש ממשלת עיראק ומוכנה לשתף פעולה עם כל מי שיזכה באמון הפרלמנט העיראקי. הוא הוסיף, כי איראן מכבדת את כל העדות בעיראק ואיחל הצלחה לראש הממשלה המיועד בהרכבת הממשלה.
• בשבועות האחרונים פעלה איראן לטרפד את מאמציו של עדנאן אלזרפי להקים ממשלה חדשה בבגדאד. בחודש מרץ 2020 ביקר מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמח’אני, בבגדאד ונפגש עם בכירים בממשל העיראקי, בהם מצטפא אלכאט’מי. בראשית אפריל, ביקר בעיראק מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, בניסיון לאחד את הסיעות השיעיות סביב דחיית מועמדותו של אלזרפי ולגבש מועמד חלופי מוסכם לראשות ממשלת עיראק.
• שגריר איראן לשעבר בעיראק, חסן דנאא’יפר (Hassan Danaeifar), אמר בריאיון לסוכנות הידיעות אילנ”א (11 באפריל 2020), כי לארצות-הברית אין ברירה אלא להסיג את כוחותיה מעיראק, מאחר שהעם העיראקי לא יאפשר לה להשפיע על ריבונות ארצו. הוא ציין, כי דרישת הפרלמנט העיראקי לנסיגת הכוחות האמריקאים מעיראק מיושמת וכי האמריקאים החלו להוציא את כוחותיהם מהמדינה. בהתייחסו למינוי מצטפא אלכאט’מי כראש הממשלה המיועד בעיראק, העריך דנאא’יפר, כי סיכוייו להקים ממשלה טובים מאוד בשל התמיכה לה הוא זוכה מכלל המפלגות והזרמים הפוליטיים בעיראק, ובכלל זה השיעים, הסונים והכורדים.
• בריאיון נוסף לסוכנות הידיעות “תסנים” (13 באפריל 2020), העריך דנאא’יפר, כי הכוחות האמריקאים ייסוגו מעיראק בתוך פחות משנתיים. בהתייחסות להתנגדות, שנשמעה מצד כמה מיליציות שיעיות בעיראק, ובראשן “גדודי חזבאללה” (כתאא’ב חזבאללה), למינוי אלכאט’מי כראש ממשלה, אמר השגריר לשעבר, כי בעיראק קיימות השקפות שונות ומגוונות וכי לא ניתן להגיע להסכמה מלאה סביב מועמדותו של ראש הממשלה אלא להבנות חלקיות, שאין משמעותן שהכול מרוצים אלא שיש מעטים שאינם מרוצים.
• הנספח הצבאי האיראני בבגדאד, מצטפא מראדיאן (Mostafa Moradian), נועד עם שר ההגנה העיראקי, נג’אח אלשמרי (Najah al-Shammari), ודן עימו בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות. בפגישה, שהתקיימה ב-9 באפריל 2020 בשגרירות איראן בבגדאד, הדגישו השניים את חשיבות המערכה נגד הטרור, במיוחד נגד כוחות דאעש שנותרו בעיראק. כמו כן, דנו השניים במאבק נגד התפרצות הקורונה (מהר, 9 באפריל 2020).
• ראש הארגון לעליה לרגל באיראן, עלי-רזא רשידיאן (Alireza Rashidian), הודיע, כי מתבצעות הכנות ותוכניות לחידוש שליחתם של עולי רגל איראנים למקומות הקדושים לשיעים בעיראק ובסוריה לאחר בלימת מגפת הקורונה. הוא ציין, כי הארגון מגבש פרוטוקולים רפואיים בשיתוף משרד הבריאות וארגון “הסהר האדום” ופועל בתיאום עם משרד החוץ מול עיראק וסוריה לחידוש העלייה לרגל. כמו כן, נעשות הכנות לספק את כל השירותים הנדרשים כדי לשמור על בריאותם של עולי הרגל. בתוך כך, הודיעו שלטונות עיראק, כי גבולות המדינה עם שכנותיה, ובהן איראן, עדיין סגורים וכי טרם התקבלה החלטה על פתיחתם מחדש. מושל העיר נג’ף, לואי אליאסרי (Luay al-Yassiri), הודיע, אף הוא, כי לא תתאפשר כניסת עולי רגל לעיר עד תום הקורונה (תסנים, 15 באפריל 2020).
• חבר הועד המנהל של לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, סיד חמיד חסיני (Seyyed Hamid Hosseini), אמר, כי בשל התפרצות הקורונה רק שלושה מבין שמונת מעברי המכס הממוקמים לאורך גבול איראן-עיראק פעילים ומאפשרים מעבר של 700 עד 800 משאיות מאיראן לעיראק מדי יום. הוא ציין, כי כל מעברי הגבול בין איראן לחבל כורדיסטאן העיראקי פתוחים, אך סגירתם של רוב המעברים בין שתי המדינות משפיעה על היקף היצוא האיראני לעיראק (pana.ir, 15 באפריל 2020).

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה, שוחח בטלפון עם יועצו הבכיר של מנהיג איראן לעניינים בינלאומיים, עלי-אכבר ולאיתי. הניה בירך את ולאיתי לרגל ראש השנה האיראנית החדשה והביע הזדהות עם מאבקה של איראן נגד מגפת הקורונה. כמו כן, שיבח הניה את עמדת איראן, ובמיוחד מנהיג איראן, כלפי הפלסטינים. ולאיתי הודה להניה על שיחת הטלפון ושיבח את מאבק “קבוצות ההתנגדות” הפלסטיניות. הוא ציין, כי פלסטין וירושלים שייכות לעולם המוסלמי וימשיכו בדרך ההתנגדות עד למימוש יעדי העם הפלסטיני (מהר, 5 באפריל 2020).
• ראש הרשות השופטת באיראן, אבראהים ראיסי, שוחח ב-9 באפריל 2020 בטלפון עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה. ראיסי אמר, כי איראן מוטרדת בנוגע לחייהם של אלפי האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים ושל תושבי עזה החיים “בבית הכלא הגדול בעולם” בצל התפרצות הקורונה. הוא אמר, כי שחרור האסירים הפלסטינים חיוני כיום יותר מכל דבר אחר, משום שהם נתונים בסכנה בשל התפרצות המגפה. כמו כן, הביע ראיסי דאגה מהמחסור בתרופות, בציוד ובשירותים רפואיים ברצועת עזה וכינה את המגבלות, שהטילה ישראל על עזה, “פשע נגד האנושות”. ראש הרשות השופטת האיראנית מתח ביקורת על שתיקת האו”ם, ארגוני זכויות האדם ומדינות האזור לנוכח פעולות ישראל בעזה, המעודדת, לדבריו, את ישראל להמשיך בפשעיה נגד העם הפלסטיני ועזה. הוא הביע את הערכתו ל”עמדות המהפכניות” של חמאס ושל אסמאעיל הניה והבטיח, כי איראן תמשיך בתמיכתה בפלסטינים בהתאם לדברי מנהיג איראן שהדגיש, כי סוגיית פלסטין ושחרור ירושלים היא הסוגייה החשובה ביותר עבור העולם המוסלמי. הניה הודה לראיסי על תמיכת איראן בעם הפלסטיני ובעזה והדגיש, כי “דרך ההתנגדות” תימשך עד לניצחון על הציונים ושחרור כל האסירים הפלסטינים (תסנים, 9 באפריל 2020).
• חסין אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), יועצו הבכיר לעניינים בינלאומיים של יו”ר המג’לס, קרא לקהילה הבינלאומית להתגייס לעזרת הפלסטינים במאבק נגד מגפת הקורונה. בפגישה עם השגריר הפלסטיני בטהראן, צלאח אלזואוי (Salah al-Zawawi), הזהיר עבדאללהיאן, כי “פשעי הציונים”, הממשיכים בסגר על עזה והגדה המערבית, יעוררו את זעמם של הפלסטינים ו”ההתנגדות”. כמו כן, העלה הבכיר האיראני על נס את תרומת מפקד כוח קדס לשעבר של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, למאבק הפלסטיני ואמר, כי הוא תמיד האמין ב”שחרור ירושלים”. אלזואוי הביע הערכה לתמיכת איראן בפלסטינים והדגיש את הצורך בהמשך המאבק הפלסטיני עד ל”שחרורה המלא של פלסטין” (פארס, 9 באפריל 2020).

The post מבט לאיראן (5 – 19 באפריל, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במוקד אירועי השבוע

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף, קיים ב-20 באפריל ביקור רשמי בסוריה ונפגש עם נשיא סוריה אסד ועם שר החוץ וליד אלמעלם. זהו ביקורו הראשון של זריף מחוץ לאיראן מאז התפרצות מגפת הקורונה. במהלך הביקור דנו הצדדים בהתפתחויות בסוריה ובאזור ובהמשך תהליך ההסדרה במדינה. שר החוץ זריף הצהיר, כי חיסול קאסם סלימאני לא יביא לשינוי כלשהו בתמיכת איראן ב”התנגדות ובמאבק בטרור”.
• לאחר חידוש פעילותן של טיסות המטען האיראניות בציר איראן-סוריה, חידשו גם מטוסי תובלה סורים את פעילותם בציר טהראן-לאד’קיה. במקביל חודשה גם תנועת הספנות מאיראן לסוריה לאחר הפסקה של כשלושה חודשים. כמו כן, הגבירה איראן בשבועות האחרונים באופן משמעותי את ייצוא הנפט הגולמי לסוריה.
• שר החוץ האיראני שוחח בטלפון עם שר החוץ העיראקי על רקע המשך מלאכת הקמת הממשלה החדשה בבגדאד. המיליציה השיעית העיראקית הפרו-איראנית “גדודי חזבאללה” מסרה, כי בפגישה בין נציגי המיליציה וראש הממשלה העיראקי המיועד, מצטפא אלכאט’מי, הוסכם על הקמת ועדה משותפת, שתחקור את נסיבות חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס בינואר 2020.
• במישור הכלכלי, נותרו מעברי הגבול הדרומיים בין איראן לעיראק סגורים מאז התפרצות הקורונה בעוד שמעברי הגבול בין איראן לכורדיסטאן העיראקית נפתחו למעבר סחורות איראניות. על רקע הארכת הפטור, שנתן הממשל האמריקאי לעיראק מהציות לסנקציות הכלכליות נגד איראן בתחום האנרגיה, הודיעו בכירים בעיראק על הפחתת יבוא חשמל וגז מאיראן לעיראק. שר החשמל העיראקי הדגיש, עם זאת, כי עיראק זקוקה לשלוש עד ארבע שנים לפחות כדי להשתחרר מהתלות ביבוא גז מאיראן.
• איראן גינתה את כוונת ישראל לספח שטחים בגדה המערבית. דובר משרד החוץ האיראני הצהיר, כי הסיפוח מהווה הפרה של החוק הבינלאומי וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול נגד כוונות הסיפוח של ישראל. יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס הזהיר, כי אם תספח ישראל חלקים מהגדה המערבית, עליה לצפות ל”תגובה חדשה ומזעזעת מצד ההתנגדות”.

המעורבות האיראנית בסוריה

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), הגיע ב-20 באפריל לביקור בן יממה בסוריה. זהו ביקורו הראשון של זריף מחוץ לאיראן מאז פרוץ מגפת הקורונה באיראן בפברואר 2020. במהלך הביקור נפגש זריף עם הנשיא בשאר אסד ועם שר החוץ הסורי, וליד אלמעלם, ודן עימם בהתפתחויות האחרונות בסוריה ובאזור ובהמשך תהליך ההסדרה במדינה. בפגישה עם הנשיא אסד אמר זריף, כי חיסול קאסם סלימאני לא יביא לשינוי כלשהו בתמיכת איראן ב”התנגדות” ובמאבק בטרור באזור. הנשיא אסד הביע תנחומים על מותם של קורבנות מגפת הקורונה באיראן ושיבח את סלימאני והתפקיד, שמילא ב”מאבק נגד  הטרור בסוריה” (פארס; תסנים, 20 באפריל).
• מקורות תעופה, העוקבים אחר טיסת מטוסים במרחבים האוויריים באזור, דיווחו על חידוש פעילותם של מטוסי תובלה סורים בציר טהראן-לאד’קיה, לראשונה מאז התפרצות מגפת הקורונה. ב-20 באפריל נחת מטוס איליושין IL-62 של חיל האוויר הסורי, שהמריא משדה התעופה מהראבאד בטהראן, בלאד’קיה שבסוריה, לראשונה מאז 12 במרץ 2020. מטוס איליושין IL-76 של חיל האוויר הסורי המריא ב-22 באפריל לטהראן ושב לדמשק, ייתכן דרך לאד’קיה. שתי טיסות מטען נוספות של איליושין IL-76 של חיל האוויר הסורי מדמשק לטהראן וחזרה לדמשק דרך לאד’קיה זוהו ב-27 וב-29 באפריל (FlightRadar24, 20 באפריל, 22 באפריל, 27 באפריל, 29 באפריל). בתוך כך, הודיע משרד התחבורה הסורי על חידוש טיסות המטען הבינלאומיות מהמדינה ואליה (אתר משרד התחבורה הסורי, 20 באפריל). במחצית אפריל חודשה גם פעילותם של טיסות מטען איראניות בציר איראן-סוריה.
• במקביל חודשה גם תנועת הספנות מאיראן ללאד’קיה לאחר הפסקה של כשלושה חודשים. ספינת המשא “שיבא” עגנה בנמל לאד’קיה ב-15 באפריל, לאחר מסע בן 19 יום מנמל בנדר עבאס שבאיראן, לראשונה מאז 28 בינואר 2020. במסעה דרך הים האדום התקרבה הספינה מרחק של כ-2,000 מטרים מספינת המשא האיראנית “סאויז”. הספינה “שיבא” נתונה תחת סנקציות אמריקאיות בשל קשריה עם קווי ספנות איראנים (אח’באר אלאן, 26 באפריל).
• כמו כן, מקורות העוקבים אחר תנועת מכליות נפט באזור דיווחו, כי איראן הגבירה בשבועות האחרונות באופן משמעותי את ייצוא הנפט הגולמי לסוריה. על-פי דיווח זה, לפחות שש מכליות נפט איראניות הגיעו בחודש אפריל לנמל באניאס בסוריה כשהן נושאות 6.8 מיליון חביות נפט (TankerTrackers; MEES ,28 באפריל).
• אתר חדשות אופוזיציוני סורי דיווח, כי מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, אמיר-עלי חאג’יזאדה (Amir-Ali Hajizadeh), ביקר בימים האחרונים בעיר אלקאא’ם שבגבול עיראק-סוריה ומשם חצה לשטח סוריה דרך מעבר הגבול אלבוכמאל וסייר באזור בלוויית קצינים איראנים. על-פי הדיווח, כל הדרכים באלבוכמאל נחסמו לקראת הביקור (צדא אלשרקיה, 29 באפריל).

המעורבות האיראנית בעיראק

• שר החוץ האיראני, מחמד ג’ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), שוחח ב-26 באפריל בטלפון עם שר החוץ העיראקי, מחמד עלי אלחכים (Mohamed Ali al-Hakim), ודן עימו בהתפתחויות בעיראק ובאזור וביחסים בין שתי המדינות (תסנים, 26 באפריל).
• בתוך כך, נמשכת מלאכת הקמת הממשלה החדשה בעיראק. תהליך הרכבת הממשלה נתקל בקשיים, לאחר שהסיעות השיעיות בפרלמנט דחו את רשימת השרים החלקית שגיבש ראש הממשלה המיועד מצטפא אלכאט’מי. ב-23 באפריל פרסמו “גדודי חזבאללה” (כתאא’ב חזבאללה), אחת המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק, הודעה בה נכתב, כי בפגישה בין נציגי המיליציה וראש הממשלה המיועד הוסכם על הקמת ועדה משותפת, שתחקור את נסיבות חיסולם של קאסם סלימאני ואבו-מהדי אלמהנדס בחודש ינואר 2020 (שפק ניוז, 23 באפריל). קודם לכן, הביעו “גדודי חזבאללה” את התנגדותם למינוי אלכאט’מי לראשות הממשלה בטענה, כי היה שותף לחיסול סלימאני ואלמהנדס בתפקידו כראש המודיעין העיראקי.
• שגריר איראן בבגדאד, אירג’ מסג’די (Iraj Masjedi), נפגש ב-19 באפריל עם שר הבריאות ואיכות הסביבה העיראקי, ג’עפר צאדק עלאוי (Jaafar Sadeq Allawi), ודן עימו בקשרי הבריאות ואיכות הסביבה בין איראן ועיראק, ובכלל זה בהתמודדות עם מגפת הקורונה והשפעתה על המסחר בין שתי המדינות. בפגישה ביקש שר הבריאות העיראקי, שחברות איראניות ישתתפו בהקמת קו ייצור משותף לתרופות בעיראק (אירנ”א, 21 באפריל).
• ראש לשכת המסחר המשותפת לאיראן ולעיראק, יחיא אל-אסחאק (Yahya Al-Eshaq), אמר בריאיון עיתונאי, כי מעברי הגבול הדרומיים בין איראן ועיראק, שנסגרו בעקבות התפרצות הקורונה, נותרו סגורים, מאחר ששלטונות עיראק טרם הבטיחו את התנאים הבריאותיים הנדרשים לפתיחתם. הוא ציין, כי שתי המדינות מנהלות שיחות במאמץ לאפשר את פתיחת מעברי הגבול למשך יומיים בשבוע לכל הפחות לצורך העברת סחורות איראניות. הוא הוסיף, כי מעברי הגבול בין איראן לחבל כורדיסטאן בצפון עיראק פתוחים ומאפשרים מעבר של 700 עד 800 משאיות מדי יום (תסנים, 29 באפריל).
• דובר משרד החשמל העיראקי, אחמד אלעבאדי, הודיע על הפחתת יבוא חשמל מאיראן לעיראק, מאחר שעיראק קרובה לרמה גבוהה של הישענות עצמית בייצור החשמל. הוא ציין, כי הקמת תחנות כוח חדשות הביאה להגברת ייצור החשמל בעיראק וכי הקו היחיד המשמש כעת להעברת חשמל בין איראן לעיראק הוא קו מרצאד-דיאלה (Mersad-Diyala). כמו כן, הודיע דובר משרד החשמל על הפחתת יבוא הגז מאיראן, משום שלדבריו תחנות הכוח הפועלות בדרום עיראק אינן זקוקות עוד לגז מאיראן (אירנ”א, 20 באפריל). שר החשמל העיראקי, לואי אלח’טיב (Luay al-Khatib), הדגיש, עם זאת, כי עיראק זקוקה לשלוש עד ארבע שנים כדי לספק בעצמה את צרכי האנרגיה שלה מבלי להידרש ליבוא גז מאיראן (איסנ”א, 24 באפריל). הצהרות הבכירים העיראקים באו על רקע פקיעת הפטור, שנתן הממשל האמריקאי לעיראק מהציות לסנקציות הכלכליות נגד איראן בתחום האנרגיה. ב-26 באפריל הודיעה ארצות-הברית על הארכת הפטור בשלושים יום נוספים.

המעורבות האיראנית בזירה הפלסטינית

• דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסוי (Abbas Mousavi), גינה את כוונת ישראל לספח לשטחה חלקים מהגדה המערבית במסגרת “עיסקת המאה” של הנשיא טראמפ. מוסוי ציין, כי הסיפוח מהווה הפרה של החוק הבינלאומי ומאיים על השלום והביטחון באזור. הוא טען, כי ישראל מנצלת את התנאים, שנוצרו בעקבות התפרצות הקורונה, וכי העם הפלסטיני נאבק בו-זמנית בקורונה ובוירוסים אחרים, בהם הכיבוש והמצור. מוסוי קרא לאו”ם וליתר הארגונים הבינלאומיים לפעול נגד כוונות ישראל לספח שטחים ולגרש את הפלסטינים מבתיהם. הוא הדגיש, כי פלסטין שייכת לעם הפלסטיני וכי הפתרון היחיד למשבר בפלסטין הוא עריכת משאל עם בין תושביה המקוריים של הארץ והקמת ממשלה פלסטינית שבירתה ירושלים (אירנ”א, 26 באפריל).
• חסין-אמיר עבדאללהיאן (Hossein Amir Abdollahian), יועצו הבכיר של יו”ר המג’לס, הזהיר, אף הוא, את ישראל מפני סיפוח שטחים בגדה המערבית. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (28 באפריל) כתב עבדאללהיאן, כי לציונים לא צריך להיות ספק, שאם יספחו חלק מהגדה המערבית, עליהם לצפות לתגובה חדשה ומזעזעת מצד “ההתנגדות”.

הציוץ בחשבון הטוויטר של חסין-אמיר עבדאללהיאן
(חשבון הטוויטר של עבדאללהיאן, 28 באפריל 2020)

The post מבט לאיראן (19 באפריל 2020 – 3 במאי, 2020) appeared first on מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.